ניתוח ציורים של נבדקים הנו כלי מחקר איכותני שעדיין לא נעשה בו שימוש רחב. ניתוח ציורים משתלב בפרדיגמה של מחקר איכותני-נטורליסטי הכולל גם ניתוח מסמכים, צילומים, מכתבים ומידע נוסף שנאסף בשדה המחקר. הפרק הנוכחי באסופת המאמרים מציג מחקר שנערך בקרב סטודנטים הלומדים באוניברסיטת תל אביב ובטכניון. המחקר בדק את תפיסותיהם של הסטודנטים כלפי שימוש בטכנולוגיות מתקדמות בהוראה ובלמידה. כלי המחקר כללו שאלות וראיונות, אך כלי המחקר המרכזי היה ניתוח ציורים. הפרק הנוכחי מציג כלי ייחודי לניתוח ציורים בשם RDA – Reflective Drawing Analysis וכן את הדרך שבה תוקפו הקטגוריות ונבדקה אמינות הממצאים. הפרק הנוכחי דן ביתרונות ובחסרונות שבשימוש בציורים ככלי איכותי וכן ביעילות של שיטת ניתוח זו כחלק ממתודולוגיה מחקרית מתפתחת ( מירי ברק) .

ספר זה מאגד בתוכו מאמרים המהווים תוצר של קבוצת מחקר ראשונה שהוקדשה למחקר מבוסס אמנות בישראל. הקבוצה התכנסה במרכז למחקר איכותני במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במשך מספר שנים בהנחייתן של ד"ר אפרת הוס, פרופסור לאה קסן, וד"ר עינב שגב. מחברי הפרקים המכונסים בקובץ זה, מציגים אפשרויות מתודולוגיות שונות לשילוב אלמנטים וויזואליים במחקר האקדמי. הם מראים כיצד אלמנטים וויזואליים יכולים לשמש כנתונים למחקר, כשיטות מחקר, או להוות תוצר סופי של מחקר.

הספר הנוכחי הוא הספר העברי המקיף בתחום המחקר האיכותני ומציג את מרחב המתודולוגיות האפשריות במחקר איכותני. מטרת הספר להוות כלי של עיון והדרכה באמצעותו יוכלו החוקרים ותלמידי המחקר למצוא את דרכם במתודולוגיה האיכותנית המתאימה להם ומועדפת על ידיהם. הספר מבהיר את עקרונות המחקר האיכותני ומציג שש מתודולוגיות-על המכסות את מרבית המתודולוגיות, הגישות, הסוגות והמתודות של המחקר האיכותני ואת דרכי השילוב ביניהם ( שקדי אשר).

העשור הראשון של המאה הזו חזה בהתהוות מתודולוגיית מחקר חדשה במחקר חינוכי – מחקר עיצוב (design-based research). מספר חוקרי חינוך מוערכים וגיליונות מיוחדים של כתבי עת נודעים היללו את הפוטנציאל של מחקר העיצוב ליצירת שינוי משמעותי באיכות ובשימוש של מחקר חינוכי. אולם האם מחקר העיצוב עמד בציפיות אלו? מחקר עיצוב הוא מתודולוגיה שתוכננה בידי ועבור מחנכים במטרה להגדיל את ההשפעה, ההעברה, והתרגום של מחקר חינוכי לידי פרקטיקה משופרת. בנוסף, הוא מדגיש את הצורך בבניית תיאוריה ופיתוח של עקרונות עיצוב המדריכים, מיידעים, ומשפרים הן את הפרקטיקה והן את המחקר בהקשרים חינוכיים ( Anderson, T., & Shattuck, J.)

מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ. במסגרת יחידת המחקר במכללת בית ברל פועלת קבוצת מחקר, שתערוך מחקרים מקיפים ורב-שנתיים שיוקדשו למטרות, לשיטות הפדגוגיות ולדרכי היישום של פרויקט מנהרת הזמן. מנהרת הזמן הנו פרויקט המוקדש לבחינת תופעות וזירות הקשורות בחיי היומיום של בני הארץ בדורות הקודמים, שחלק ניכר מהן טרם זכו לבדיקה מחקרית שיטתית. פעילות מחקרית, שתוקדש לשגרת הקיום ה"מובנת מאליה", עשויה לעניין את הציבור הרחב שמחוץ לגבולות האקדמיה ולרתמו לפעילות במסגרת קבוצות תיעוד קהילתיות. מהלך זה עשוי להרחיב את מעגל הקהילות הנחשפות לידע, לומדות אותו לעומקו ואף תורמות לייצורו.

במאמר של ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל סקירה מאירת עיניים על התפתחות המחקר הנרטיבי, הפרדיגמה הנרטיבית, אונטולוגיה, אפיסטמולוגיה, והמתודולוגיה הנרטיבית. באשר לשיטות הניתוח של הסיפורים במחקר הנרטיבי היא חייבת לדעת , ד"ר גבריאלה ספקטור-מרזל להתאפיין בשני עקרונות בסיסיים, העיקרון הראשון הוא התייחסות לסיפור כאל מושא לבחינה. הואיל והסיפור אינו תמונת ראי תופעה שמחוצה לו, גם מחקרים המתעניינים בתופעות "שמעבר" לסיפור חייבים להידרש לאופנים שבהם הן מיוצגות בו.

לפי הערכות שונות , המחקר האתנוגראפי הוא הנפוץ ביותר בקרב חוקרים איכותניים בשדה החינוך. למרות שברחבי העולם הגישה האתנוגראפית ושיטות המחקר הקשורות בה נלמדות בקורסים וותיקים ומרובי טקסטים, עדיין שוררת אי הסכמה, או שמא נאמר, דיאלוג תמידי , אשר לעיסוק באנתרופולוגיה בכלל ובאתנוגרפיה בפרט. נדמה כי חוקרים בגישה האתנוגרפית מודעים לעמימות הנלווית למשמעות המושג. בסקירתו הקצרה ומאירת העיניים בוחן ד"ר יהודה בר שלום את הסוגיות הבאות: התפתחותה של האתנוגרפיה, אתנוגרפיה וביקורת החברה, מקומו של החוקר ועוד.

ד“ר ורד רפאלי, לשעבר ראש יחידת הערכה במכללת קיי, מנסה לשכנע ששיטת המחקר הכמותית האובייקטיבית, זו שהייתה מקובלת בעת המודרנית, היא שיטת המחקר המתאימה לחקור בה תופעות חברתיות שונות. המחקר הכמותי מתעניין בתופעה כל עוד היא מייצגת חוק כללי ואינו עוסק בתופעות ספציפיות, חד פעמיות וקונקרטיות .המחקר לא מתעניין רק בהשפעת דרישת הנוכחות על הסטודנטים בקורס מסוים או במכללה מסוימת .על כן, על פי רוב, ניתן להכליל את ממצאיו להקשרים אחרים מההקשר שבו נערך המחקר. המחקר הכמותי מבקש לשקף את המציאות כפי שהיא . כדי שממצאי המחקר ישקפו את המציאות יש להבטיח שהמחקר הוא אובייקטיבי, כלומר, שהאובייקטיביות של המחקר נשמרת בכל השלבים של תהליך המחקר. ראשית, יש חשיבות לכך שכלי המחקר או כלי המדידה שבאמצעותו נאספים הנתונים יהיה כמה שיותר אובייקטיבי.

ד“ר אריאלה גדרון, חוקרת נרטיבים, מייצגת את המחקר העצמי. הקול שהיא חוקרת הוא קולה. מתודות המחקר הפרשניות שאובות מתחומים רבים. ההשראה למחקר מהחיים עצמם. מבחינתה, כולנו מספרי סיפורים. הנה הסיפור/הפרשנות שלה. "אז איך להגדיר את המחקר בו אני עוסקת? בגדול אפשר לומר שזה מחקר נרטיבי חינוכי המעוגן בתפישות קונסטרוקטיביסטיות- פרשניות" ."אני מתייחסת למחקר נרטיבי כגישה מחקרית אבל גם כאופן של למידה וחשיבה. היכולת לספר סיפורים מצויה באופן כללי בידי אנשים ומאפשרת להם לתת משמעות לחייהם באמצעות סיפור ולחלוק בו עם אחרים. היכולת להבין סיפור אינה מובנת מאליה ומצריכה פרשנות. האופן הקרוב ביותר בו יכול אדם להתחלק בחוויותיו עם האחר, הוא הסיפור. האופן הקרוב ביותר שבו יכול אדם להבין את החוויה של האחר, היא באמצעות פרשנות של אותו סיפור. המושג אותו אני חוקרת, ”מרחבים אישיים של ידיעה“, מסייע לי לחשוב על מסגרות אישיות של יצירת משמעות",

מירב אסף מתייחסת ל“ריב“ בין גישות המחקר השונות לתקופותיהן ומציעה שילוב של כמה גישות. לדבריה התועלת המעשית הנובעת משילוב הגישות במחקר חינוכי גדולה ועולה בהרבה על החיסרון של ערבוב הגישות המחקריות ואבדן חלק מתפישות העולם המדעיות שלהם.היתרון שבשילוב מתודות על פי מערכים איכותיים וכמותיים הוא ברור. התמונה המתקבלת ממגוון מקורות – מספריים, התנהגותיים, מילוליים וחזותיים – עשירה יותר. כמו כן, מרכיבים של מתודה אחת יכולים לפצות על חולשה של אחרת ובכך להאיר על עניינים רבים בשדה. מחקר משולב שנעשה היטב, אם כן, עשוי להציג תמונה מורכבת, תקפה ובת-הכללה יותר ממערכים נפרדים. למרות זאת, בספרות המחקר מתוארים מספר קשיים בניהול מערכי מחקר משולבים: מערך משולב לרוב מורכב יותר, יקר יותר ודורש יותר כוח-אדם לביצועו (בעיקר מערכים בו-זמניים). כמו כן, החוקר צריך להיות בקיא במגוון שיטות בכדי לשלב אותן באופן מיטבי, ולכן לעתים עולה הצורך לעבוד בצוותים הכוללים חוקרים המתמחים במתודות שונות.

המאמר מתייחס למחקר של הכותבת אשר עוסק בתהליכים של חקר העצמי המתבססים על ציור דיוקן עצמי ועל שילוב בין אמנות ומחקר איכותני (Cederboum, 2009). המאמר מציג תהליכים שהוגדרו על ידי הכותבת כ'מחקר על מחקר': שילוב בין חקירה באמצעות פעילות אמנותית – ציור דיוקן עצמי – ובין חקירה בכלים מדעיים באמצעות הפרדיגמה האיכותנית המשלבת קריאה פרשנית בגישה האינטרטקסטואלית. שילוב ייחודי זה מציב את פעולת ציור הדיוקן העצמי ואת התוצר של פעולה זו ככלי ליצירה, לחקירה ולהתפתחות. כערך מוסף, הוא מתגלה גם כתהליך טיפולי התורם לרווחה הנפשית ולתחזוקת העצמי ( נורית צדרבוים).

מאמר זה מציג היבטים תיאורטיים ומתודולוגיים של שיטת ארבעת העולמות לניתוח שיח אינטראקטיבי. המסגרת התיאורטית שגישה זו נשענת עליה מבוססת על גישות פונקציונלית לחקר השיח המדגישות שמשאבים לשוניים הם כלים לבנית משמעות. עוד מדגישה המסגרת את מושג המיצוב בשיח המראה כיצד ניתן לחבר ניתוח ברמת המיקרו עם ניתוח ברמת המקרו. הגישה גם נשענת על המושג "זמן נרטיבי" המאפשר לבני אדם לנוע בחשיבתם קדימה ואחורה וכך להתגבר על "הזמן הכרונולוגי" הנע בכיוון אחד תמיד. שיטת הניתוח מאפשרת לחוקרים לפרק את הטקסט לעולמות שיח , עולמות הווה , העבר והעתיד של המשתתפים ולבחון אותם בעולם רביעי- עולם פרשני , שבו הם מחברים את הניתוח ממוקד הטקסט עם תיאוריות המנחות אותם ( עירית קופפרברג).

תרומת הספר "חקר הטקסט והשיח: ראשומון של שיטות מחקר" היא בהצגת שבע שיטות המתמקדות בניתוח של טקסט אחד. כל שיטה מוצגת בלוויית המסגרת התיאורטית שבהשראתה היא נבנתה, עקרונות השיטה, ניתוח הטקסט הנבחר ודיון מסכם. השיטות המוצגות בספר פותחו לאור התיאוריה המעוגנת בשדה, סמיוטיקה, גישת ארבעת העולמות, חקר הספרות, סוציולינגויסטיקה, חקר השיח הביקורתי וגישה לבחינת התפתחויות בחשיבה מקצועית. הקורא יכול לבחור לו שיטה אחת מבין השיטות או כמה מהן לצורך המחקר שלו והוא ימצא בספר תשובות לשאלות האלה: 1. מה הרקע התיאורטי שבהשראתו פותחו השיטות המוצגות בפרקי הספר? 2. מה הם מושגי היסוד התיאורטיים והמתודולוגיים שעליהם מושתתות השיטות? 3. כיצד יכולים חוקרים להיעזר בספר לשם ניתוח לפי כל אחת מהשיטות המוצגות בו? 4. מה הם יתרונותיהן של השיטות ומגבלותיהן? ( עירית קופפרברג ).