כבר דיווחנו בעבר על השילוב של רשתות חברתיות בכיתות לימוד בארה"ב, אך הנתונים שמגיעים עתה ממערכת החינוך בארה"ב מלמדים כי מערכות אלו הולכות ונעשות נפוצות כסביבת למידה מתוקשבת בבתי ספר רבים בארה"ב. היישום הממוחשב באינטרנט הנקרא Edmodo , דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה.מערכת Edmodo נבנתה במיוחד למורים ולמחנכים כרשת תקשורת חברתית ייעודית. המישק המתקדם של התוכנה הידידותית הזו מאפשר גם שיוך למעקב קבוצתי של מורים או תלמידים ( כיתה או קבוצת למידה) . גם תלמידים יכולים ליצור שיוך למעקב קבוצתי. השילוב של מערכת Edmodo עדיף על פני השימוש במערכת פייסבוק כי מדובר במערכת ייעודית וסגורה של עדכונים ואינטראקציות בין תלמידי הכיתה החברים בלעדית ברשת הייעודית . מהדיווחים עולה כי השימוש במערכת Edmodo משפרת משמעותית את האינטראקציה בין התלמידים והמורה ולמעשה יוצרת מציאות של מערכת למידה מתוקשבת מותאמת תלמידים ( PLN ).

כותב המאמר עורך סקירת ספרות אקדמית שמטרתה לתמצת את הידע הנצבר על ידי מחקרים שונים שעסקו בשימוש בפייסבוק בקרב לומדים וסטודנטים. יש להדגיש כי מטרת מאמר זה אינה לדון בפייסבוק בהקשר של יעדים ויתרונות חינוכיים בלבד, אלא להציג תמונת מצב מפורטת הכוללת את פרופיל השימוש של המשתתפים בפייסבוק ואת השפעותיו של האתר על התלמידים. בחינה זו תסייע לגורמי חינוך ולמרצים להבין ביתר בהירות כיצד ומדוע משתמשים הסטודנטים באתר הפייסבוק, וכמו כן תסייע לאתר נתיבי מחקר חדשים בתחום. סטודנטים משתמשים בפייסבוק בעיקר למטרות חברתיות. בניגוד לטענה כי ביכולתו של הפייסבוק לשמש ככלי להגברת המעורבות של הלומד בתהליך הלמידה, לאינטראקציה של הסטודנטים בפייסבוק יש קשר מועט מאוד, אם בכלל, לתהליך החינוך. תוצאות המחקרים שנכללו בסקירת הספרות הנוכחית מראות כי הפייסבוק אינו מהווה כיום כלי חינוכי, שכן מעט מאוד פעילויות מעולם החינוך מתבצעות בתחומו. הסבר אפשרי אחד לזאת הוא כי הסטודנטים והתלמידים בביה"ס תופסים את הפייסבוק כמרחב חברתי, המייצג עבורם מרחב שונה בתכלית מזה הלימודי. הווה אומר, הפייסבוק נתפס כמרחב של חופש מהלימודים, ולא כלי לשיפור והעמקת חוויית הלמידה (Hew, Khe Foon).

פרק זה , שנכתב ע"י ד"ר אלון הסגל בוחן קשיי ההסתגלות של בתי ספר מטכנולוגיות מידע ותיקות למערכות טכנולוגיות מדור Web 2.0, מבוססות רשתות חברתיות דיגיטליות. כנגד הצורך המהותי לשנות התנהגות ואפילו מבנה פיזי בהתאמה לסביבה, ישנם גורמים שונים בביה"ס העלולים לעכב את תהליך ההטמעה של טכנולוגיות Web 2.0. שינוי באורחות חייו של המורה בבית הספר עלול להוביל לתפיסה של איום אישי ולהפוך להתנגדות של המשתמש, לא רק לתהליך ההטמעה אלא גם לטכנולוגיה עצמה, גם ללא קשר ליכולותיה ולמענה המשופר שבאפשרותה לתת לצורכי המשתמש. רשת חברתית באינטרנט יש בה כדי ליצור אלטרנטיבה גם לבית הספר, מעצם היותו סוכן פורמלי של שינוי חברתי ותרבותי. הרשת החברתית ובית הספר מייצגים גישות שונות ולעתים הפוכות למענה שיש לתת לצורך להבין את הסביבה החברתית והתרבותית ולהסתגל אליה.

רשת חברתית-מקצועית מזמנת הוראה ולמידה שונות מכל סביבת למידה אחרת. היא פונה ליחיד, כחלק מקהילה, לפתח את עצמו בתחומים שרלוונטיים לחייו המקצועיים . כיצד ייחודיות זו משתלבת בלימוד קורס אקדמי? בשנת תשס"א , ד"ר צביה לוטן, ממכללת לוינסקי, לימדה את הקורס "קהילה לומדת ברשת באמצעות הפלטפורמה המתוקשבת של הרשת החברתית- "שלובים" . התנהלות הקורס המתוקשב נעה בין מטרות הקורס והסילבוס, שהוכנו מראש, לבין מה שזימנה הרשת – פיתוח יוזמות עצמאיות של הלומדים. בהרצאה הציגה ד"ר צביה לוטן את התנהלות המרצה והסטודנט בקורס ראשון מסוגו במכללות לחינוך המבוסס על רשת חברתית לצד תוצאות ראשונות של מחקר שבודק התפתחות של ידע מקצועי של הלומדים בקורס.

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

בימים אלו כאשר שומעים על סכנות הפייסבוק האורבות מכל עבר, נעים לשמוע על מיזם חינוכי חדש העושה שימוש מושכל ברשת חברתית לצורך חונכות ומחויבות אישית. מדובר בפיילוט למיזם משותף של קבוצת עמל ותוכנית קרב, בארבעת בתי הספר התיכונים של קבוצת עמל בדימונה. "נפגשים ברשת", נתפס בטבעיות כמקום השמה נוסף המתמקד בפעילות התנדבותית. מדובר בנערים המבלים חלק ניכר מזמנם ברשתות חברתיות, ואשר מצאו דרך לנדב את כישרונם ולהדריך חניכים מרחוק. אחת לחודש נפגשים החונכים עם החניכים פנים אל פנים, ועוסקים בפעילות קהילתית משותפת. לצורך הפרויקט הוקמה ע"י הגב' סוזאן צעירי רשת חברתית ייחודית בפלטפורמת קוד פתוח של ELGG ". "הפרויקט מחבר את תלמידי בתי הספר היסודיים עם התיכונים בעיר ונותן להם תחושת ביטחון של "אח גדול", מספרת רותם פורת, ראש תחום מחשבים בתוכנית קרב, ומוסיפה: "מנהלות בתי הספר היסודי, גילו שיש ילדים רבים, שכאשר חונך או חונכת מתפקדים בעבורם כאח בוגר, הדבר מועיל להם ברמה החברתית והרגשית לא פחות מהלימודית.

כמעט כל אחד מאתנו, וודאי מילדינו, מוצא עצמו עוסק ומצוי במדיה החברתית המקוונת. פאניקת הפייסבוק, שגוררת הכרזות והחלטות בשימוש בפייסבוק בחינוך, שאינן מעוגנות במציאות אלא בפחדים וחוסר הבנה וידיעה. מאמר זה בא לנסות לתקן זאת. במאמר מאיר עיניים זה מונים המחברים , ד"ר אברום רותם ועידית אבני, הנחות שגויות, שניתן להפריכן על סמך מחקרים, סקרים וממצאים אמפיריים מתוקפים ומוסמכים. נמצא שהרשת והמדיה החברתית אינן מוקד סכנות ופוגענות לילדינו, ובוודאי שלא יותר מכל סביבת חיים אחרת, ההפך. הילדים בפייסבוק מוגנים יותר מאשר ברחוב ובחצר בית הספר. התלמידים ברשת אינם זקוקים למשמרות אבטחה והגנה מידית, אלא, לחינוך נאות לשימוש נבון ובטוח בהם, להסברה, למודעות ולערנות מצד ההורים ומערכת החינוך במדיה חדשה ונרקמת לנגד עיננו מזה מספר שנים ספורות בלבד( אברום רותם ועידית אבני) .

מחקר זה בחן את השפעת השימוש ברשת חברתית (כגון פייסבוק, אדיולייב) על הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית אליה הוא שייך. התיאוריה שנבדקה גורסת כי שימוש ברשת חברתית מגבירה את הזדהות הפרט עם הקבוצה וזאת בעקבות שיפור התקשורת הפנים קבוצתית. תוצאות המחקר מבוססות על שאלון שהועבר ל 607- משתתפים בכיתות י' עד י"ב, חניכים פעילים במסגרת בלתי פורמאלית, המפוזרים ב 18- מרכזים ברחבי הארץ. התוצאות הראו כי שימוש ברשת חברתית מעלה את הזדהות הפרט עם המסגרת החינוכית הבלתי פורמאלית. תוצאות המחקר מצביעות על חשיבות השימוש ברשת חברתית לחיזוק היחסים התוך-קבוצתיים ולמעורבות גדולה יותר בפעילות החברתית של המסגרת( רועי שילו, אבנר כספי) .

בעשור האחרון התפתחה בתחומי המידענות החינוכית מתודולוגיה שיטתית לגבי הערכה ותיקוף של אתרים באינטרנט ומקורות מידע אמינים באינטרנט. אך מה לגבי הפייסבוק? נראה כי ההתפתחות המהירה ( והלא תמיד רצויה) של הפייסבוק מחייבת אותנו גם לתת את הדעת לגבי הערכת דפים בפייסבוק "יש קבוצות בפייסבוק שקמות כביכול למען מטרה מסויימת, אך לא תמיד ידוע מי עומד מאחורי הקבוצה, והאם באמת הוא פועל לשם המטרה שהוא מצהיר עליה". תובנה של הערכת קבוצות רצוי להקנות לתלמידים בביה"ס החשופים כיום יותר מתמיד למרחב הפייסבוק. כאן יוכל להועיל המאמרון שכתבה לאחרונה יונית בנושא זה חשוב זה.

מתוארת בזאת הצעה לנוהל שימוש בית הספר במדיה חברתית, לצד רציונל והסבר. מטרת הנוהל היא להסדיר את מדיניות ההתנהלות הבית ספרית במדיה החברתית, למצות את ההיבטים החיוביים בשימוש בה ולמנוע מבעוד מועד נזקים אפשריים, שעלולים לשבש ולפגום בעבודת בית הספר ולפגוע ובאנשים הקשורים בו. הנוהל כולל התייחסות להתנהלות רשמית-מקצועית כאנשי חינוך מול לומדים, הורים וקהילה, כמו גם התייחסות להתנהלות אישית-פרטית במדיה, העלולה לפגום במעמד המקצועי, באם היא נעשית ללא בקרה והכוונה מראש. המאמר מתחלק לשני חלקים: (1) תיאור האתגר ותיאור הגישות לנהלים לשימוש במדיה חברתית (2) מתווה הנוהל המוצע. נוהל זה גובש על סמך הניסיון והתובנות שהצטברו (עידית אבני , אברום רותם ).

על החשיבות של יצירת רשת חברתית מתוקשבת בכיתה מעבר לפייסבוק כבר נכתבו בשנה האחרונה כמה וכמה מאמרים. עכשיו , יש סיכוי לקדם את הנושא הזה בזכות תת-מאגר חדש שפתחה ג'ין הארט ובו סיווג של כל הכלים הפתוחים האפשריים לטובת המשימה של הקמת רשת חברתית לכיתה בביה"ס או לשכבה. הרשימה המעודכנת שגיבשה ג'ין הארט מסווגת את מרבית הכלים הפתוחים שניתן להשתמש בהם ליצירת דינאמיקה בין-אישית של סביבת הכיתה בביה"ס. מרבית הכלים הפתוחים הם באנגלית , אך יש לציין כי מכון מופ"ת "גייר" לאחרונה ( בזכות פעילותה המבורכת של הגב' סוזן צעירי) את מערכת הELGG לעברית כפי שניתן לראות ברשת שלובים החדשה של מכון מופ"ת. מדובר בתוכנה מסוג קוד פתוח. כלומר, ניתן להתקין אותה בחינם גם על שרתי אינטרנט אחרים בארץ.

כאשר היקף כלי התוכן והכלים המידענים מכפיל את עצמו כל הזמן, נוצר צורך בכלי עזר מועילים היכולים להקל עלינו "הטובעים באוקיאנוס המידע". האוסף הממוין של קישורים בחינוך (מידענות בחינוך) שבנתה המידענית ועורכת התוכן רפאלה בלס מרשת עמל , הנו היעיל ביותר מסוגו בארץ. רפאלה בנתה את השימושון החינוכי-מידעני של הקישורים לפני כמה שנים וממשיכה לעדכן ולתחזק אות. השימושון פורס יריעה שיטתית של כתובות אינטרנט ואתרים מועילים בחינוך. החלוקה של השימושון היא לקטגוריות הבאות: שרתי חינוך , ספריות ומאגרי מידע , אנציקלופדיות ומילונים , לימודים, רשתות וכלים לאנשי חינוך.

ההתפתחות המהירה של הרשת החברתית או שירות המיקרובלוגים טוויטר באינטרנט פירושה כי מעל 300,000 איש מצטרפים כל יום כעוקבים ונעקבים לשירות . נוכח התרחבות אדירה זו אין האקדמיה בעולם ובישראל יכולה להשאר שוות נפש. לאחרונה פורסם סקר גדול על טוויטר בהשכלה הגבוהה בארה"ב: מעל 35% מסגל ההוראה עושה שימוש בטוויטר. 17% מעולם לא נגעו בטוויטר, מסתמנת מגמת עלייה בשנה הקרובה, מי שלא נכנס לטוויטר זה בעיקר בגלל עומס מידע, ככלי להוראה בכיתה ותקשורת עם סטודנטים – לא מוצלח, ככלי להתעדכנות בחדשות בזמן אמת ומקור מידע – מוצלח מאד . הסקר התפרסם בארה"ב במסגרת סדרת סקרי ה- faculty focus הנערכים כל שנה ונחשבים כאמינים מאד. בסקר השתתפו 1400 מרצים חוקרים, מדריכים ובעלי תפקיד באוניברסיטאות בארה"ב. .

השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

המחבר מתכוון לתאר במאמר זה את התהליך שבו הוא החל ביחד עם תלמידיו (ב-Orange Class), שבמסגרתו הם כללו את מערכת הרשת החברתית בחיי היומיום של הכיתה כדי לפתח יכולות לגבי אוריינות וטכנולוגיות דיגיטליות בתוך הקשר משמעותי ומעשיר(Martin Waller, 2010).