אחת הבעיות העיקריות כיום מבחינת מיומנויות קוגניטיביות היא חוסר רצונם של ילדים לקרוא ספרים בבתי ספר יסודיים , ובוודאי בבתי ספר תיכונים , ההיצע העצום של משחקי מחשב, יישומי מחשב ורשתות חברתיות מושכים ללא הרף את ילדים וגורמים כך שתחום קריאת הספרים ע"י ילדים בעולם נקלע לאזור מצוקה . מורה בארה"ב, מהטובות שבחבורה, מציעה כמה אסטרטגיות לעידוד קריאת ספרים ע"י ילדים, אולי חלקם יעזור גם למורים בישראל (Pernille Ripp).

דרך ארוכה עשה "המרכז לחדשנות בחינוך" לפני שפנה להפיץ ברבים את פועלו. כבר חמש שנים הוא מפעיל את תוכניתו בשיתוף משרד החינוך בבתי ספר באזור המרכז והשרון וכעת, אחרי שנבטו ניצני ההישגים שלה, מבקשים אנשי המרכז לספר על התוכנית ולהביא אותה לידיעת צוותי החינוך ברחבי הארץ. מטרתה הראשית של התוכנית היא לסייע לתלמידים יוצאי אתיופיה לצמצם את פערי האוריינות בינם לבין בני גילם.מדובר בתוכנית התערבות הוליסטית שאמנם מתמקדת באוכלוסייה ספציפית, אך מתאפיינת בכך שכלל התלמידים שנמצאים בה נהנים מפירותיה. התוכנית, שהתחילה כפיילוט בגרעין קטן של בתי ספר, התרחבה בהדרגה וכעת פועלים במסגרתה 18 בתי ספר, יותר מ-140 כיתות א'-ו' ו-3,600 תלמידים, והיא מכוונת לקדם תרבות בית-ספרית כוללת המקדמת לימודים בכלל וטיפוח הקריאה והכתיבה בפרט ( יעל אפרתי) .

מאמר זה דן ב-10 אסטרטגיות למידה עבור מורים שיעזרו לתלמידים להפוך לקוראים חזקים ובטוחים. המחברת מדברת על ניסיונה האישי כמורה בעיר ניו יורק, ומציעה דרכים שבהן מורים יכולים לשפר את מיומנויות הקריאה של תלמידיהם (Allyn Pam, 2012).

מאמר דעה מעניין וחדשני המציע חשיבה מחודשת על יכולתן של רשתות חברתיות לתרום לקידום הקריאה. המאמר בוחן קריאה שיתופית ברשתות כגון Goodreads, Public Notes ו-GoogleBooks.

נקודת המוצא במסמך זה היא האמונה שעל פיה, כדי לעודד קריאה כך שתתקיים גם לאחר תקופת בית-הספר, יש צורך בשיתוף ההורים והמשפחה באהבת הקריאה. שיתוף זה מצביע על הצורך להפוך את מעשה הקריאה להרגל,למנהג, לאורח חיים לחלק מתרבות הבית ) habitus (. מחקרים רבים מראים שקריאת ספרות יפה, לא רק לצורכי מידע או לצורכי לימוד, אלא כמעשה בעל ערך כשלעצמו, מועברת מהורים לילדיהם כנכס תרבותי. במאמר זה מוצעת תוכנית דידקטית המעודדת את מעורבות ההורים בהרגלי הקריאה של הילדים, מתוך אמונה, שבנוסף לניסיון להטמיע את הקריאה במסגרות קהילתיות שונות, רצוי להחזיר את הקריאה למסגרת המשפחתית ולהטמיע אותה בפעילויות המשפחתיות ( אפשטיין ינאי , מילי ).

סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).

ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מצאה כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם. למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית. התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.

מחקר חדש מבשר טובות להוצאות הספרים. במחקר העניקו החוקרים ל-852 תלמידים מעוטי יכולת 12 ספרים (לבחירתם) שאותם לקחו לביתם בסוף שנת הלימודים. הם עשו זאת במשך שלוש שנים רצופות. לאחר מכן בחנו החוקרים, בראשות ריצ'ארד אלינגטון מאוניברסיטת טנסי, את תוצאות המבחנים של אותם תלמידים. הם גילו כי התלמידים שלקחו את הספרים הביתה השיגו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי במבחני הקריאה לעומת תלמידים אחרים. אותם תלמידים גם הושפעו פחות מאפקט "הדעיכה הקיצית" – אותה ירידה ברמת הלימודים שמשפיעה בעיקר על תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במהלך חופשת הקיץ. למעשה, נראה כי עצם החזקת אותם תריסר ספרים נשאה השפעה חיובית לא פחות מזו של השתתפות בשיעורים בחופשת הקיץ (שילוב של קייטנה ושיעורי השלמה). מחקר זה, לצד מחקרים רבים אחרים, ממחיש את כוחם האדיר של ספרים.

בעשור האחרון ניכרת האצה בהתפתחותן של סביבות אדיוטיינמנט (edutainment) – סביבות ממוחשבות המנצלות את יכולות המולטימדיה המתקדמות לשילוב למידה תוך משחק ובידור. אחד הביטויים המעניינים לסביבות אלה מצוי בפריחתם של הסיפורים הדיגיטאליים, הקרויים גם "ספרים חיים" (Living-Books ). בספרים החיים, ניתן להאזין לסיפור המוקרא, תוך הסתייעות במיטב אמצעי המולטימדיה, כגון תמונה, סרט, מוסיקה ואנימציה. סביבת עבודה זו מאפשרת למשתמש שליטה על מהלך הסיפור, כמו גם אפשרות להשתעשע תוך ההאזנה במגוון משחקי מולטימדיה. ייחודה של סוגת הספרים החיים הוא בכך שמילות הסיפור המוקראות למשתמש בקול, מוצגות על המסך בו-זמנית להקראתן ומאפשרת למשתמש להאזין לסיפור תוך סינכרון מושלם בין הגירוי החזותי והגירוי השמיעתי של הצגת המילים. ממצאי המחקר מראים כי הילדים ששיחקו במשחק רכשו את אוצר המילים הגלום בו בתהליך למידה אקראי ובלתי מכוון, בזכות הסינכרון שעשו בזמן אמת, בין הגירויים החזותיים והשמיעתיים של המילים ובזכות השעות הרבות של שימוש בתוכנה ( יורם עשת וערן חיות).

אחת הפעילויות החשובות המתקיימת בין הורים לילדים צעירים היא קריאת ספרים. על פי הידוע לנו, עד כה לא נתפרסמה עבודה שבחנה לעומק פעילות קריאת ספר על ידי הורים לילדם בגיל הגן בחברה דוברת ערבית. מחקר מסוג זה מעניין במיוחד בשל מצבה הדיגלוסי של השפה הערבית. נשאלת השאלה, כיצד הורים דוברי ערבית מתווכים את השפה הכתובה לילדם? אילו דפוסי קריאה הם מקיימים? וכן האם איכות התיווך של ההורה תורמת לטיפוח אוריינות הילד? המחקר הנוכחי התמקד בשאלות אלה. במחקר השתתפו 109 ילדי גן-חובה מהמגזר הערבי ואמהות הילדים. רמת ניצני אוריינות הילד נבדקה בגן הילדים, ושנה לאחר מכן נבחנה רמת שפתם הדבורה ורמת קריאתם בכיתה א'. במפגש שנערך בבית, האמהות קראו ספר לילד והאינטראקציה צולמה במצלמת וידיאו. בנוסף, נערך ראיון עם האם ונאסף מידע דמוגראפי ומידע על הסביבה האוריינית במשפחה. ממצאי המחקר הראו שבפעילות הקריאה לילד האמהות השתמשו בהרבה פרפרזות ופחות בתיווך שהינו מעבר ל"כאן ועכשיו". האמהות עשו ניסיונות מועטים בלבד לגשר עבור הילד בין השפה הכתובה לשפה הדבורה בעת קריאת הספר והתנהגות זאת לא היוותה גורם שתרם לרמת אוריינות הילד בגן ובכיתה א'. השלכות ממצאי המחקר הוצגו בכינוס 2010 ( (ספיה חסונה ערפאת ועפרה קורת, דורית ארם, פנינה קליין ) .

כתבה מעניינית שהתפרסמה לאחרונה בביטאון CHRONICLE OF HIGHER EDUCATION לגבי חווית השימוש בקוראי ספרים אלקטרוניים. הכתבה מציגה את ניסיונם של מרצים, דוקטורנטים וחוקרים באקדמיה שרכשו קוראי ספרים אלקטרוניים בשנים האחרונות. הקריאה הממוחשבת בספרי האלקטרוניים, מרביתם KINDLE מתוצרת אמזון היא נוחה ויעילה, אך מנקודת ראות של איש האקדמיה מבחר הספרים המוצע כיום מוגבל למדי ( מצאי הספרים האלקטרוני נכון לשנת 2010 הוא 500,000 כותרים) . איש האקדמיה או המרצה הזקוק לספרי עיון טובים לא ימצא אותם במרבית המקרים בפורמט הספר האלקטרוני. חלק מהמרואיינים בכתבה מציגים את הרגלי הקריאה שלהם שאינם זוכים למענה בספר האלקטרוני, כגון היכולת לעיין במקביל בכמה ספרים ולהשאירם פתוחים בעמוד מסוים . מרואיינים אחרים בכתבה , אהבו את היכולת התצוגה הטכנולוגית של הספר האלקטרוני, אך חסר להם מנגנונים יעילים כגון יכולת לסמן קטעי טקסט בצבע זרחני ולשמור אותם גם בקריאה הבאה. מתוך הכתבה עולה שקשה מבחינה פסיכולוגית לשנות הרגלי קריאה שהתפתחו במשך דורות , ולכן סביר להניח שהדור הבא יסתגל יותר מהר לספר האלקטרוני , אך גם מדובר בדור שקורא פחות ספרים.

מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).

בתי ספר יסודיים המטפחים את יכולות הקריאה של תלמידים משתמשים במתכונת של יומן קריאה אותו מנהלים, עורכים ומגישים התלמידים כחלק מטיפוח הוויית הקריאה בכיתה. מוצגות בסקירה כמה יוזמות מעניינות להפעלת תלמידים בקריאת ספרים בסביבה רגילה ובסביבה דיגיטאלית. במחוז דרום מופעלות שלוש יוזמות מתוקשבות שהמוקד בכל אחת מהן הוא החינוך הלשוני. במרכז ההדרכה המחוזי בבאר שבע פועלת היוזמה "טיפוח הכתיבה בסביבה מתוקשבת בכיתות א-ב". היוזמה המופעלת בערד עוסקת בחינוך הלשוני בכיתות ג', ובאשדוד כותבים התלמידים "יומן קריאה דיגיטאלי". יש גם כמה בתי ספר בארץ שהחלו להפעיל בלוגים כיומני קריאה .

אחד המאפיינים של ילדים ובני נוער בתקופתנו היא העובדה שהם כמעט לא קוראים ספרים בזמנם הפנוי ואינם מגלים כלל עניין בקריאת ספרים נוכח הנחשול של פעילויות באינטרנט . בניגוד לישראל במערכת החינוך בארה"ב מוטרדים מאד מבעיה זו ומחפשים דרכים ליצירת מעורבות של ילדים ובני נוער בקריאה. עורכי כתב העת החינוכי החשוב Teachers College Record מצאו , על כן, לנכון לפרסם את גישתה של המורה והסופרת ננסי אטוול שהצליחה ליצור שגרה חיובית של קריאת ספרים בכיתות בהם היא מלמדת. במאמר הנוכחי יוצאת המורה והסופרת Nancie Atwell להגנת האסטרטגיה שפיתחה לעידוד קריאת ספרים בבתי ספר בארה"ב. האסטרטגיה של ננסי אטוול היא ליצור סדנאות קריאה פעילות בבתי ספר בכיתות ז'-ח' כאשר ניתנת לתלמידים אפשרות של בחירת הספרים בעצמם. המורה מגבשת את רשימת הספרים לקריאה בתחילת כל שנה ( כ40 כותרים) ויוצרת בהמשכה מועדון קריאה פעיל שבו התלמידים יכולים לבחור את הספר לקריאה , להגיב ולכתוב על הספר ולהביע עמדה. ננסי אטוואל מדווחת כי חופש הבחירה שניתן לתלמידים לקרוא ולבקר את הספר מגביר אצלם את ההנעה בהשוואה לאותם כיתות בהם המורה מאלץ את התלמידים לקרוא ספר מסוים ולכתוב עליו.

בהמשך למגמת גידול בשימוש בספרים אלקטרונים שאנו רואים בחודשים האחרונים, עליה תוכלו לקרוא גם בכתבה שהתפרסמה ב-NY-Times נשאלת השאלה האם יש הבדל בעיבוד הקוגניטיבי של המידע האלקטרוני לעומת הנייר המודפס ? חמישה מומחים: פרופ' Alan-Liu מאוניברסיטת קליפורניה, Sandra-Aamodt העורכת לשעבר של כתב-העת “Nature-Neuroscience”, פרופ' Maryanne-Wolf מהמכון להתפתחות הילד, פרופ' David-Gelernter מהחוג למדעי המחשב של אוניברסיטת ייל ופרופ' Gloria-Mark מהחוג למידענות של אוניברסיטת קליפורניה ניסו לתת מענה לשאלה מעניינת זו.

על רקע הקשיים והאילוצים של מורים בכיתות לימוד בארה"ב להטמיע את שגרת הקריאה בספרים , גיבש פרופסור Steve Layne כמה עצות מועילות המופיעות בספרו החדש , Igniting a Passion for Reading. פרופסור Layn מנסה להראות למורים ולמחנכים כיצד לפתח ולטפח תלמיד קורא האוהב לקרוא ספרים מתוך מוטיבציה פנימית ולא רק מתוך מוטיבציה חיצונית היזומה ע"י המורים. הספר החדש זכה לביקורות חיוביות בארה"ב והוא נותן מענה בעיקר לתלמידי חטיבות הביניים והחטיבות העליונות שם מתגלים הקשיים העיקריים כיום ( Steve Layne ).