קריאה
מיון:
נמצאו 134 פריטים
פריטים מ- 101 ל-120
  • לינק

    במחקרים שנעשו בקבוצתה של ד"ר ענת ירדן ממכון וייצמן התגלה, כי הוראה המבוססת על מאמרים מדעיים מעובדים משפרת את רמת החשיבה של התלמידים. השוואת הלימוד באמצעות מאמר מדעי מעובד לשימוש בכתבה עיתונאית פופולרית הראתה, כי התלמידים אמנם מבינים טוב יותר את הטקסט הפופולרי,אולם השימוש במאמרים המדעיים מסייע להם לפתח מיומנויות חקר וחשיבה גבוהה. כלומר, התלמידים לומדים להעלות שאלות רלוונטיות ומתוחכמות יותר, להציג ביקורת, להבין הקשרים בין סיבה לתוצאה, וכדומה. מחקר שביצעה תלמידת המחקר הדה פלק, בהנחייתה של ד"ר ירדן, שתוצאותיו פורסמו באחרונה במהדורה המקוונת של כתב-העת המדעי International Journal of Science Education, כלל בדיקה ראשונה מסוגה של השימוש בתוכנית בכיתה שלמה. מחקר זה התמקד באופן שבו המורים מתמודדים עם הוראת הטקסטים המעובדים.

  • לינק

    מטרת המחקר היא להציג ולבדוק אמצעי עזר ללימוד קריאה באופן יעיל יותר מהמצוי, באמצעות לימוד קריאת מוסיקה בגן המהווה תשתית ללימוד קריאת לשון. המחקר מתייחס לשלושה מקורות לקשיים ברכישת הקריאה: א. קשיים הנובעים מכתב השפה הספציפית; ב.קשיים הנובעים מהיותו של כתב השפה סמל משני; ג.קשיים הנובעים מהפער בין השפה הדבורה לכתובה. חידושי המחקר הם בתיאוריה – זווית ראייה אחרת לקשיי קריאה ולטיפול בהם, בניית כלי חדש – שיטת תווים רכים כתשתית קריאה ראשונה, ביישום- חלוקת לימוד הקריאה לשני שלבים: שלב התשתית במוסיקה בגן ושלב הקריאה המילולית בכיתה א' ( יהודית כרמון (אבן-זוהר).

  • לינק

    לאחרונה יצא לאור מדריך למורה לתכנית מפתח הקסם 2. מטרת התכנית היא להקנות את כישורי הקריאה והכתיבה הבסיסיים לכלל תלמידי כיתה א, להפגיש אותם עם מבנים בסיסיים בשפה תוך שימוש בטקסטים איכותיים בסוגות שונות. התכנית מטפחת את השיח האורייני הדבור בד בבד עם הוראת העיקרון האלפביתי וחיזוק שטף הקריאה, והיא מקדמת את הבנת הנקרא באמצעות הדגשת המשמעות וטיפוח אוצר מלים. התכנית משתמשת בטקסטים המכילים תכנים הלקוחים מעולמם של הילדים, והכתובים בשפה טבעית ותקשורתית.

  • לינק

    מחקר חדש שנערך בארה"ב ע"י National Endowment for the Arts מצא כי בעיית הבנת הנקרא אצל צעירים בארה"ב הופכת להיות בעיה קרדינאלית בתחומי החינוך וההתפתחות התרבותית שם. פחות ופחות צעירים אמריקאים קוראים ספרים והדבר ניכר ביכולות הבנת הטקסטים שלהם. אם בבתי ספר יסודיים המצב מעט השתפר הרי בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים המצב רק הולך ומחמיר. המחקר מצא עוד כי תלמידים וצעירים הקוראים בספרות יפה כל יום מצליחים לשפר משמעותית את יכולות האוריינות שלהם והבנת הטקסט. המסקנה של עורכי המחקר כי תרבות האינטרנט הדיגיטאלית היא היא שגרמה לירידה באורחות קריאת הספרים אצל צעירים בארה"ב.

  • לינק

    בסקירה מקיפה זו ריכזנו שורה של המלצות על מאגרי מידע ממוחשבים ואתרי אינטרנט היכולים לסייע למורים להפעיל תלמידים בחוויות קריאה ולהעשיר את עולמם של הילדים עם גירוי ראשוני של האינטרנט. המידע באסופה זה מבוסס על המלצות הפיקוח במשרד החינוך, מורי מורים, מורים בבתי ספר, מורים בפורומים מקוונים וספרניות בבתי הספר. כמו כן, אספנו כמה וכמה הפעלות ודפי עבודה לתלמידים הנחשפים למאגרי המידע הממוחשבים ברשימה. תודתנו למורים, חברי פורום המורים לחינוך יסודי על ההמלצות ועל הפעילויות (צוות פורטל מס"ע)

  • לינק

    פרק זה יסייע למורה להפעיל שיקולי דעת איך ללמד את תלמידיו, עם הצרכים המאוד ייחודיים ופיזור שונוּת רחב ביותר. התאמת השיטה לרכישת קריאה, בהלימה המירבית לסגנון החשיבה האופייני, לערוצי עיבוד המידע החזקים, בנושאים המעניינים והרלוונטיים לתלמיד ולנטיותיו. המסמך המקיף והמקצועי שנכתב ע"י צוות האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך מכסה היטב את הנושאים הבאים: רציונאל, על חשיבות הוראת " קרוא וכתוב", מודלים תיאורטיים על התפתחות תהליכי קריאה וכתיבה, עקרונות הוראת "קרוא וכתוב", על גישות ושיטות להוראת "קרוא וכתוב".

  • לינק

    הבנת המתרחש בתהליך הקריאה, אומר וולפגנג איזר בספרו מעשה הקריאה, היא הבסיס לפיתוחה של תאוריית תגובה אסתטית. שכן הקריאה מניעה שורה של פעילויות הנשענות הן על הטקסט הן על כשירויות והתנסויות אנושיות מסוימות. תאורית התגובה האסתטית, המכונה גם 'אסתטיקה של התקבלות', מחזירה את יחסי הגומלין בין הטקסט לקורא אל מרכז הדיון: מעשה הקריאה נבחן באמצעות ניתוח אופן ההפעלה של הקורא על ידי הטקסט. בהגדירו את המתרחש במהלך מעשה הקריאה, כלומר כיצד נוצרת, מתפתחת ופועלת התגובה האסתטית, תוך ערעור על הדיכוטומיה מציאות/בדיון, מעניק ספרו של איזר מסגרת שיטתית להערכת התקשורתיות של טקסט ספרותי בהקשר שבו הוא נוצר.

  • לינק

    מדענים גילו כיצד העיניים שלנו מפענחות את הקריאה בטקסטים. בעבר, המדענים חשבו כי שתי העיניים מתמקדות על אותו אות של המילה. עתה, מסתבר כי 50% מהזמן העיניים שלנו ממוקדות על אותיות שונות באופן מקביל. העיניים אינן סורקות את הטקסט אלא מדלגות ומנתרות בין אותיות. העיניים מסוגלות להתמקד באופן נפרד בשתי אותיות ולדלג במהירות ביניהם. המוח יודע לעבד את המידע משני העיניים וליצור את הרצף בראייה והפענוח. המדענים הבריטיים שדיווחו על הממצאים סבורים כי לתוצאות המחקר יכולות להיות השלכות בעיקר לגבי שיפור שיטות הוראת הקריאה לילדים הסובלים מדיסלקסיה.

  • תקציר

    הסוגיות שנחקרו היו השפעת גודל המסך על יכולת הקריאה וההבנה, עמדות הסטודנטים ללמידה אקדמית באמצעות מסכים זעירים של מחשבי כף יד וההעברה של אסטרטגיות קריאה למדיה דיגיטאלית ניידת. ממצאי המחקר מראים כי אין הבדלים מובהקים בין סטודנטים הקוראים במחשבי כף יד לבין סטודנטים הקוראים במחשבים שולחניים רגילים. עמדות הסטודנטים לקריאת טקסטים מדעיים באמצעות מחשבי כף היד היו חיוביות מאד ומרבית אסטרטגיות הקריאה אשר שימשו אותם במחשבים השולחניים הרגילים הועברו גם במהלך ההתמודדות עם מחשבי כף היד. מסקנות המחקר היו שסטודנטים ששפת אמם אינה אנגלית מסוגלים להתמודד בהצלחה עם טקסטים מדעיים המוצגים בצורה מוקטנת במחשבי כף יד (Miriam Schcolnik, Sara Kol, Avigail Oren)

  • לינק

    במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).

  • תקציר

    אחת הבעיות העיקריות עמן מתמודדים מורים בהוראת הקריאה היא הקושי להניע תלמידים לקרוא את הטקסט פעם שנייה. המאמר מציע, על סמך הניסיון הפדגוגי העשיר של המחברים, 20 דרכי הוראה לשכנוע התלמידים לקרוא את הטקסט פעמים נוספות. בין השיטות המוצעות להנעת תלמידים ניתן לציין את קריאת הטקסט לעמית בכיתה (Read It To Someone), יצירת מתווה למדידת עקומת הזמן לקריאה, מתווה גראפי הממחיש לתלמידים את הזמן והשיפור בקריאה ולבסוף גישה נוספת המוכרת מזה מאות שנים גם ביהדות והיא קריאה תוך כדי תנועה מתמדת, כלומר, קריאת הטקסט בהליכה או בתנועה אבל לא בישיבה סטאטית (Linda Higbee Mandelbaum , Dodi Hodges, Trinka Messenheimer)

  • לינק

    המחקרים מדגישים את חשיבות הזיהוי והאיתור המוקדם של יכולות הקריאה של ילדים בסיכון כבר בכיתות היסוד ובגני הילדים. המאמר הנוכחי מנסה לתכנן להעריך את מידת היעילות של כלי לאיתור מוקדם של ליקויי קריאה של ילדים בסיכון כבר בגני ילדים. מחקר האורך כלל 499 ילדים מגני ילדים ועד כיתה ג'. תהליך האיתור והזיהוי המוקדם של ליקויי קריאה התבסס על הערכת המודעות הפונולוגית והצליל של האותיות על ידי הילדים. ממצאי המחקר מוכיחים ניתן להתבסס על יכולת הבנת צליל האותיות כמנבא עיקרי לאיתור קשיי למידה בכיתות היסוד. גם בגני ילדים התקפות של מדד זה הגיעה ל80% דיוק והוכיחה יכולת איתור מוקדם של קשיי קריאה (Sherri-Leigh Vervaeke, John McNamara, Mary Scissons)

  • תקציר

    סקירה מלומדת ויעילה על מחקרים וספרים העוסקים בהכשרת מורים להוראת קריאה באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. הסקירה הביקורתית שנכתבה במשותף על ידי פרופ' ד. ברון (Barone) ופרופ' ארנסט מורל (Morrell), מומחים וחוקרים בתחומי האוריינות וחקר הקריאה, מציגה את המתווים העיקריים של כל אחד מהספרים והמחקרים, וההדגשים המוצגים בכל אחד מהם לגבי הכשרת מורים רצויה להוראת הקריאה וטיפוח הקריאה. הסקירה מתייחסת גם להוראת הקריאה במדינות מחוץ לארה"ב. נוכח משבר ההוראה וחסכי הקריאה הקיימים בקרב תלמידים כיום מציגה סקירת הביקורת האינטגרטיבית את היתרונות והחסרונות של כל אחד מהמחקרים ברשימה לגבי ההיערכות הנדרשת והכיוונים הרצויים בהכשרת מורים לטיפוח קריאה כיום.

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון בצורה מבוקרת האם תהליך הלמידה שונה בין למידה ממסך המחשב לעומת למידה מנייר. ויסות עצמי של הלמידה לצורך זכירה והבנה מנותב על ידי שיפוטים מטה קוגנטיביים כגון שיפוט התקדמות הלמידה. טעויות בשיפוטים הללו, כגון תחושת הצלחה נמוכה/גבוהה יחסית לידע הנצבר בפועל, עלולות לגרום לטעויות בויסות הלמידה, כגון טעויות בהקצאת זמן למשימה, או טעויות בבחירת החומר בו מושקע הזמן הנתון. אם אכן אנשים מדייקים פחות בשיפוט חומר המוצג דיגיטלית, זה עלול להשפיע על ויסות הלמידה שלהם. ב- 3 ניסויים נערכה השוואה בין שיפוט וביצוע בלמידת טקסטים מנייר לעומת למידת אותם טקסטים המוצגים על מסך המחשב. נמצא שבהתאם לתחושה הרווחת יש הבדל בתוצאת הלמידה בין המדיות כך שהביצוע בלמידה ממסך נמוך מאשר בלמידה מנייר, אך ההבדל אינו נובע מהבדל ביעילות הלמידה ליחידת זמן, אלא מירידה בדיוק השיפוט המטה קוגניטיבי (רקפת אקרמן ומורי גולדשמיד)

  • לינק

    ספרו החדש של פרופסור Stephen Krashen על תובנות מחקריות מחקר הקריאה זוכה לעניין רב באירופה ובארה"ב. ממצאי המחקרים שמביא פרופסור Stephen Krashen מלמדים כי רק לקריאה מרצון של ילדים יש ערך חינוכי וקוגניטיבי. סוג הקריאה הנקראת Free voluntary reading היא הרבה יותר אפקטיבית לילדי ביה"ס היסודי מקריאה כפויה הניתנת על ידי מורים. קריאה מסוג FVR נמצאה כמפתחת יותר את אוצר המילים של הילד, יכולת ההבנה שלו וגם את יכולות ההבעה בכתיבה. עידוד קריאה מסוג FVR פירושה שהתלמיד אינו צריך להגיש דו"ח קריאה בסיום הספר ואינו חייב לענות על שאלות המורה בכיתה. Krashen סוקר בספרו מחקרים שנערכו על משמעות הקריאה החופשית ואווירת הקריאה בביה"ס שאינה קשורה למטלות השוטפות. קריאה מסוג FVR מאפשרת לילדים בבתי ספר יסודיים במדינת מינוסטה שם נערך הניסוי חופש בחירה של ספרים. התלמידים אינם מחוייבים לספר ספציפי, אלא יכולים לבחור כמה חלופות עפ"י רצונם. הממצאים במחקר ישימים לילדים רגילים בגילאי ביה"ס היסודי ובמיוחד לליקוי למידה.

  • מאמר מלא

    על מנת לטפח כישורי שפה ולקדם אותם בבית הספר היסודי מוצעים באתר של אגף ת"ל דגמים אחדים לתכנון ההוראה. דגמים אלה מציעים למורים כלים לטיפוח קריאה מושכלת של טקסטים מידעיים בתחומי דעת שונים ושל טקסטים סיפוריים. מטרת הדגמים לתמוך בהוראה של אסטרטגיות קריאה שישמשו את התלמידים בעת קריאת טקסטים במקצועות הנלמדים בבית הספר וכן בהקשרים חברתיים שונים. דגמים אלה גם נועדו לקדם את הישגי התלמידים בחינוך לשוני בהתאם לנדרש בארץ ובעולם. השאיפה היא שמורים בתחומי הדעת יישמו את המוצע בדגמים בעת המפגש של תלמידיהם עם הטקסטים הלימודיים הנלמדים בבית הספר.

  • לינק

    איטיות הקריאה של אנשים הסובלים מדיסלקציה נובעת מהאיטיות בעיבוד מידע חזותי שפתי בשלבי עיבוד המידע השונים – כך עולה ממחקר שערכה ד"ר שלי שאול מהחוג לחינוך באוניברסיטת חיפה. מתוך ממצאי המחקר עולה כי לקוראים דיסלקטיים ישנם קשיים בקריאה כאשר עליהם לבצע את הפענוח הפונולוגי (משמע ההתמרה של גירוי חזותי-אות לגירוי שמיעתי-צליל) שהוא תחילתו של תהליך קריאה נורמטיבי. המסקנה הסופית מן המחקר היא שהדיסלקטים איטיים בקריאה בעיקר בשל האיטיות בעיבוד של מידע חזותי, הפער בקצב העיבוד בין שני הערוצים שכנראה נגרם מאטיות זו פוגמת באינטגרציה של המידע ברמה התפיסתית בקרב הדיסלקטים (שלי שאול)

  • תקציר

    גם אחרי שלושה עשורים של מחקר אודות דרכי רכישת שפה על ידי ילדים חסרה לנו תמונה שלמה ובהירה של התהליכים בתחום הנ"ל. עד כה לא נעשו כמעט ניסיונות לגבש את ממצאי המחקר ולהבהיר את התמונה לאנשי חינוך, למורים ולהורים שאינם מומחים אקדמאיים בתחום. פרופסור William O'Grady חוקר ומרצה בכיר ללינגןויסטיקה באוניברסיטת הוואי המשמש גם חוקר אורח באוניברסיטת קמברידג' החליט להתמודד עם אתגר זה והתוצאה היא ספר חדש ומקיף המסביר בצורה שיטתית וברורה את כל הידע המחקרי שהצטבר עד כה על דרכי רכישת שפה אצל ילדים. על פי הביקורת החמה שהתפרסמה בכתב העת Childhood Education מצליח פרופסור O'Grady להקנות לנו תמונה טובה ובהירה של כל תהליכי רכישת השפה וגם להצביע על התרומות של החוקרים בתחום זה החשוב למורים ולאנשי חינוך המלמדים בבתי הספר היסודיים.

  • לינק

    אנו נוהגים לבקש מתלמידינו לחזור על החומר הנלמד, תוך עיון בספרי הלימוד שבידיהם. לעיתים, אנו "הופכים את הסדר" ומבקשים מהם להתכונן לשיעור הבא ע"י קריאה מראש של חומר הלימוד. לתומס לורד השקפה מנומקת משלו בעניין ושרה פרח , עורכת כתב העת על כימיה בחרה להביא אותה בפניכם, בתרגום חופשי מהמקור. " אני רוצה שיתאפשר לי להציג את הנושא בהתלהבות שלי ולאתגר את הסטודנטים להשיב לי תשובות על סמך החומר שלמדו והטמיעו בעבר ולא רק על סמך המידע שקראו בערב הקודם. רכישת ידע דורשת גירוי הסקרנות של הלומד ע"י שמעוררים בו עניין, בוחנים תגליות ומפתחים רעיונות לגבי האופן שבו המידע החדש משתלב בזה הידוע וברור להם" . אם הסטודנטים קוראים מראש, ללא מיקוד מחשבתי, קרוב לוודאי שיוכלו לצטט מידע בלי שהבינו באמת כיצד הוא מתקשר לנושאים אחרים. בנוסף, צפוי שהם יפרשו לא נכון חלקים מהתכנים שקראו ויפתחו תפישות שגויות ( Thomas Lord ) .

  • לינק

    פרופ' Clare Brett, מרצה בכירה לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת OISE/UT בטורנטו המתמחה בלמידה מתוקשבת והכשרת מורים, מציגה בהרצאתה בכינוס EC00 2006 בקנדה את חשיבות פיתוח מיומנויות חדשות ללומדים בעידן הדיגיטאלי. יש צורך לחשוף תלמידים לאסטרטגיות של קריאה מובחנת הדורשת בו-זמנית גם הבנה של הייצוגים וגם הערכה של הטקסטים. בהתפתחות הטכנולוגית באינטרנט כיום הטקסט מופיע בשילוב ייצוגים נוספים כגון וידאו, אודיו ולכן יש צורך לפתח יכולת קריאה והבנה משולבת של ייצוגים משתלבים. קריאה מקוונת פירושה יכולת לזהות שאלות חשובות תוך כדי ניווט במצבורי מידע מורכבים בהם יש לדלות את המידע על מנת לענות על שאלות המפתח. לכן, הלומדים צריכים לדעת להעריך באופן ביקורתי את המידע, למזג ולגבש אותו וגם לדעת כיצד להעביר אותו או להפיצו בצורה נכונה ותמציתית ללומדים אחרים שהם משתתפים פעילים בסביבה המתוקשבת כיום.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין