קריאה
מיון:
נמצאו 134 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    איך הפך משרד החינוך את מבדק שמונה המשימות לסיוט של מורות כיתה א'. הסטנדרטיזציה מגיעה לכיתה א': מבדק "שמונה המשימות", שנועד לעקוב אחר תהליך רכישת הקריאה של תלמידי כיתה א', הפך מכלי לאיתור מתקשים לכלי מדידה של הישגי המורות ולמקור לחץ, תסכול וחרדה עבור התלמידים. וגם כאן לא חסרים טפסים ( איילת פישביין).

  • לינק

    הספר, עוסק בהבנת ההתפתחות והאוריינית של הלומד, בתהליך רכישת הקריאה והכתיבה, ובתכניות התערבות בתחום זה. מוצגות בו עבודות של טובי החוקרים בישראל על אוכלוסיות חד-לשוניות ודו-לשוניות, תלמידים שהתפתחותם תקינה ותלמידים בעלי צרכים מיוחדים, לקויות למידה, קריאה, שפה ושמיעה. בספר מקיף ומרתק מבקשות עפרה קורת ודורית ארם לבחון חלק מהגורמים המונעים ממערכת החינוך ליישם את איכויותיה. הספר כולל 29 מאמרים, של טובי העוסקים בתחום החינוך בישראל, העוסקים בחינוך ילדים על היבטיו השונים. הספר מחולק ל-7 שערים: בשער הראשון עוסקים המאמרים בתמונת המצב של הקריאה בישראל. התמונה אינה מעודדת, אם בוחנים אותה למול מדינות המערב, ויחד עם זאת מציעים המאמרים (בעיקר זה של רות זוזובסקי) את המפתח למציאות קשה זו ( עפרה קורת ודורית ארם ).

  • לינק

    מאמר דעה מעניין וחדשני המציע חשיבה מחודשת על יכולתן של רשתות חברתיות לתרום לקידום הקריאה. המאמר בוחן קריאה שיתופית ברשתות כגון Goodreads, Public Notes ו-GoogleBooks.

  • לינק

    מיומנויות לשוניות מגוונות עלולות להוות בעיה למי שסובלים מלקות קריאה. בעבודה משותפת ניתן להחזיר להם את הביטחון העצמי ולשלבם במעגל הקוראים. יש לקויי קריאה החווים באופן יומיומי אי הבנות, מצבים מביכים, ובעיקר חוסר שליטה. ליאור דגן הוא מורה מוסמך ללשון, בעל תואר שני בלשון עברית עם התמחות בלקויי קריאה. מכין לבגרות במקצועות שונים ומטפל בלקויי למידה, ילדים, בני נוער ומבוגרים, בשיטה ייחודית שפיתח . ליאור דגן רוצה להפנות את תשומת הלב לאנשים שעבורם התפקודים הלשוניים – קריאה, כתיבה, ניהול שיחה – מהווים מכשול. הוא מרבה לעבוד עם לקויי למידה, בעיקר עם לקויי קריאה. שני סיפורי מקרה, של שני תלמידים בגילאים שונים עם סוגים שונים של קושי בקריאה.

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את הידע של סטודנטים להוראה בבית הספר היסודי לגבי מבני שפה בסיסיים ואת התפיסות שלהם ואת הידע שלהם לגבי דיסלקציה. הממצאים מהמחקר הנוכחי מציעים שבממוצע סטודנטים להוראה מסוגלים להפגין מיומנויות מרומזות הקשורות למבני שפה בסיסיים מסוימים (כגון: מניית/ספירת הברות), אבל נכשלים בהפגנת ידע מפורש של מבני שפה אחרים (כגון: עקרונות של תורת הקול). בנוסף, נראה כי סטודנטים להוראה מחזיקים בתפיסה השגויה הנפוצה שדיסלקציה היא פגם בתפיסה החזותית יותר מאשר בעיה בעיבוד הפונולוגי. במחקר נידונות השלכות לגבי מחקר עתידי ולגבי הכשרת מורים ( Washburn, Erin K.; Joshi, R. Malatesha).

  • לינק

    סדרת סקרים על הרגלי הקריאה של הישראלים מגלים תגובה מעודדת: האינטרנט אינו בהכרח אויב הקריאה. במובנים מסוימים, ההיפך הוא הנכוןממחקרי הקריאה שנערכו במשך יותר מארבעים שנה עולה שקריאת ספרים ממשיכה להיות התנהגות תרבותית מרכזית והיא לא תוחלף בכל פעילות אחרת בעתיד הנראה לעין. על סף העשור השני של המאה הנוכחית, ציבור הקוראים ספר מדי פעם כולל כ-90% מהאוכלוסייהרוב רובם של הקוראים מדווחים על קריאה בספרים מודפסים, אך כבר היום, כאשר הטכנולוגיה עוד בחיתוליה, מדווחים 2% על קריאה לעיתים קרובות מספרים אלקטרוניים. המסורת הארוכה של אוריינות וקריאה בהיסטוריה היהודית העניקה לישראלים תשתית איתנה של אוריינות מסורתית. נראה כי קיים קשר בין השליטה באוריינות המסורתית לבין רכישת האוריינות הדיגיטאלית. כן נמצא כי הגלישה באינטרנט מעוררת ומעודדת סקרנות לקריאה בספרים. תופעות אלה יכולות להסביר את הקשר החיובי שבין שימוש כבד באינטרנט לקריאה פעילה בספרים ( הלל נוסק וחנה אדוני ).

  • לינק

    מורים העובדים בארה"ב עם קוראים מתחילים המתקשים בקריאה צריכים לעבור הכשרה בתחום תחת פיקוח, מה שמוביל אותם להבין הן כיצד יכולת הקריאה מתפתחת והן כיצד להתאים את ההוראה כדי שתענה על צרכיו של כל תלמיד. ההתמחות המקצועית, שבה המורה עובד עם קורא מתקשה אחד תחת פיקוח של בעל מקצוע מנוסה ומומחה, מספקת למורים ידע לגבי חומרי הקריאה, טכניקות ההוראה, וקצב ההוראה. הידע שהמורה מקבל יכול לסייע לכלל בית הספר ( Darrell Morris).

  • לינק

    מחקר שנערך בבתי ספר יסודיים בטייואן ( אחת מהמדינות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי) במטרה לבדוק את השפעת למידת עמיתים מתוקשבת ותוצאותיה בהשוואה לתלמידים שלמדו בדרך מסורתית, פני-אל-פנים. בחלקו הראשון המאמר מציג את מתדולוגיית למידת העמיתים המתוקשבת של תלמידים בכיתה , מתודולוגיה הידועה בשם EPK. בהמשך מוצגים ממצאי המחקר לגבי אותם תלמידים בבתי הספר יסודיים שלמדו בשיתוף עם עמיתים בסביבה מתוקשבת. מקצוע הלימודים שנבדק במחקר היה הוראה ולמידת לשון (במקרה זה השפה הסינית). ניתוח הממצאים התבסס על זיהוי דפוסי האינטראקציה של הלומדים לצד ביצוע המטלות והכוונת המורה. ממצאי המחקר מראים כי באופן מובהק התלמידים שלמדו בסביבה מתוקשבת עם עמיתיהם עלו בהישגיהם ( קריאה , כתיבה) על אותם תלמידים שלמדו בבדרך הרגילה בכיתה ( Mengping Tsuei).

  • לינק

    המאמר דן בשיטה של הוראה הדדית, שבה מורים ותלמידים משוחחים כדי להגיע להבנה של הטקסט. אסטרטגיות של הוראה הדדית הן קודם כל שיחה בין מורים ותלמידים כדי להגיע להבנה משותפת של טקסט. המחברת משתמשת בניסיונה כמורה לכיתות ג'-ד' כדי להדגיש את השימוש בקריאה מודרכת, הוראה בקבוצות קטנות וקריאה של טקסטים חקרניים כדי לסייע לתלמידיה להבין את הערך של העלאת שאלות. תוך שימוש בקריאה מודרכת, בהוראה בקבוצות קטנות ובטקסטים חקרניים, המחברת החלה לעבוד עם ארבעה תלמידים בו-זמנית. היא בחרה טקסטים לדוגמא בשל אוצר המלים האקדמי שהם כוללים ומבני הטקסט שלהם. המחברת טוענת כי כדי שכל התלמידים בייחוד התלמידים שעבורם האנגלית היא שפה שנייה (ELs) יבינו את השפה האקדמית שבה משתמשים בכיתות, עליהם להבין כיצד לשאול שאלות. ולכן תפקיד המורה הוא לסייע לכל תלמיד במיומנות של הצגת שאלות. כך המורה יכול להנחות את התלמידים להגיע להבנה רחבה יותר של המאפיינים של הטקסט ושימוש בשפה אקדמית ( Joan A. Williams).

  • לינק

    כתיבת עבודה אקדמית רחבת יריעה הינה המועדת לדחייה יותר מכל ע"י סטודנטים ולומדים. במאמר זה מנסה ד"ר גד בן שפר להבהיר מה עומד בבסיס דחייה של כתיבת עבודה אקדמית, מציג טכניקה שכיחה שחלק מהסטודנטים מנסים לנקוט במאמץ להתגבר על נטייתם לדחות, ומסביר את מגבלותיה וגם מציע דרך חלופית להתמודדות. מומלץ לעבור לקריאה אקטיבית. קריאה אקטיבית כוללת רמה מסוימת של עיבוד החומר הנקרא בזמן הקריאה. באופן הפשוט ביותר, היא יכולה להתבטא בסימון מקטעי טקסט ומשפטים הרלבנטיים להבנת הטקסט או לכתיבה העתידית של העבודה. דרך זו עוזרת לשמור על ריכוז לאורך הקריאה ומסייעת להבנה של הטקסט דרך עיבוד של עיקר וטפל וחשיפת המבנה הפנימי של מהלך הטיעונים,

  • לינק

    מאמר דעה קצר על מיומנויות האוריינות הנדרשות בעולם של ימינו. עולם הטקסטים לא נעלם, להפך מרחב האינטרנט העצים בצורה משמעותית את עולם הטקסטים כי כמות המידע הדיגיטאלי גדלה עשרת מונים. לדעת המחבר, הטכנולוגיה החדישה הפכה את מיומנויות הקריאה והכתיבה למסובכות הרבה יותר מבחינה קוגניטיבית; על הקורא המודרני להיות מיומן בקריאה מהירה של טקסט, לתקשר בכתב באופן בהיר וברור, להתעדכן תדירות, ועוד. בעולם המידע הדיגיטאלי הסטודנטים צריכים לא רק לקרוא מהר יותר ולסנן מידע אלא גם ליצור הבנייה של המידע, תהליך קוגניטיבי שהיה פחות מודגש בעבר. יכולות של קריאה מהירה, סינון והבניית המידע הם מיומנויות חשובות בעולם רווי מידע ויותר מכך נדרשת גם יכולת ליצור הבנייה ביקורתית של המידע ( Jean-Rmy Duboc ).

  • לינק

    המושג "מודעות פונולוגית" מתייחס ליכולת שלנו להבחין בחלקים של המילים (ההברות והצלילים) אותן אנו שומעים. אנו ערים לקיומם של חלקי המילה, המהווים "יחידות פונולוגיות", ויכולים להשתמש בהם. למשל, אנו יכולים לזהות צלילים בודדים בתוך מילים (לדעת שבמילה "חתול" קיים הצליל ת', ממש כמו במילה "צלחת"). רמת המודעות הפונולוגית בגיל הגן מהווה מדד טוב לניבוי ההצלחה בלימוד קריאה בגיל בית ספר. הדבר נכון גם לגבי ילדים בעלי יכולות למידה (קריאה וכתיבה) טובות, וגם לגבי לקויי קריאה (הסובלים מדיסלקסיה). בו בזמן, לימוד הקריאה מעורר את המודעות למבנה הפונולוגי (הצלילי) של מילים. מכאן, שלימוד קריאה משפיע על התפתחות המודעות הפונולוגית. במילים אחרות, הקשר הוא דו-כיווני: אימון במטלות של מודעות פונולוגית משפיע לטובה על הישגי הקריאה, ולימוד קריאה משפר מודעות פונולוגית ( מיכל איכט ).

  • לינק

    ענבל צפרירי, מחנכת כיתה ב' וסטודנטית במכללה האקדמית לחינוך קיי בבאר שבע, מצאה כי מרבית תלמידיה אינם קוראים בשעות הפנאי. במסגרת קורס שהיא לומדת במכללה -"שיטות מחקר איכותניות", החלה המורה במחקר פעולה בכיתתה. במחקר ביקשה צפרירי לבדוק כיצד משתלבת הקריאה בשעות הפנאי של התלמידים ואת תפיסות התלמידים והוריהם לגבי פעילות זאת. במסגרת המחקר ראיינה המורה תלמידים והורים, וערכה תצפיות על פעילויות קריאה בכיתתה. המורה מצאה, כי המסר על חשיבות הקריאה אכן הוטמע אצל התלמידים והוריהם. למרות זאת, דיווחו מרבית התלמידים כי הם קוראים רק כשמכריחים אותם ובשעות שההורים שלהם קובעים. הקריאה נעשתה על מנת לרצות את ההורים. ההורים ראו בקריאה כלי חשוב לקידום היכולות הלימודיות של ילדיהם, ולכן אילצו אותם לקרוא, דבר שהיה כרוך בוויכוחים רבים. ההורים אף ביקשו לגייס את המורה למשימת השכנוע של ילדיהם לקרוא בבית. התברר כי הקריאה נתפסה על ידי התלמידים כמטלה לימודית נוספת ואף כעונש, שרק לאחר שביצעו אותו היו יכולים להתפנות לעיסוקים אטרקטיביים יותר. התוצאה הייתה רתיעה מקריאה כפעילות פנאי.

  • תקציר

    המאמר מתמקד בשימוש בספרים אלקטרוניים וקוראי ספרים אלקטרוניים במסגרות החינוך היסודי בארה"ב. המחבר מציע שניתן להשתמש בספרים האלקטרוניים על-ידי קריאה למורים ללמד מיומנויות אוריינות לתלמידים, בייחוד קריאה ותגובה. דגש מיוחד ניתן לאינטראקציה של הילדים עם קוראי ספרים דיגיטליים ולתגובה של הילדים לקוראים מסוג זה, כגון: Kindle של חברת Amazon, Sony Reader של חברת Sony ו-Nook של הוצאת הספרים Barnes & Noble. המאמר מספק פרטים לגבי מחקר שנערך בכיתה ב' ו בארה"ב הדן באלמנטים האינטראקטיביים של קוראי ספרים אלקטרוניים כולל חיפוש אחר מילות מפתח וביטויים, שינוי גודל הגופן והאזנה לחלקים מהספר תוך שימוש במאפיינים של הפיכת הטקסט לדיבור.

  • לינק

    ליזון שוורץ פיתחה חומרי למידה (אוגדן ספיראלי) עם מאגר פעילויות בנושא שמות עצם. ליווי מדעי, ד"ר בתיה צור. הוצאת ספרים יסוד. ב"סודות מעבר למילים" עשרות הפעלות, רובן משחקיות, שנועדו לטפח ידע על משמעות המילה, בבידוד או בהקשרים שונים. ההפעלות דורשות גמישות מחשבתית המאפשרת לקוראים להבין מילה הן בבידוד והן בהקשרים שונים. המשחקים מעצם טבעם מזמנים חזרות רבות, וכך מתאפשרת הפנמת הנלמד באווירה נעימה ו"קלילה". הערות המורה והדיונים השוטפים המתנהלים במהלך המשחקים באשר לקשרים בין המילים, יעמיקו את המודעות לנלמד. ליזון שוורץ מלמדת קריאה זה שנים רבות בבתי ספר שונים, מנחה ושותפה בתהליכי תכנון. הוציאה לאור את סדרת החוברות "הגה, הגה ועוד הגה" המיועדת להוראת הקריאה.

  • לינק

    אחת מן הסוגיות השנויות במחלוקת בקוגניציה של הקריאה קשורה לשאלה כיצד בפרק זמן קצר יחסית הופך הגירוי האורתורגרפי (מילה כתובה) באופן ישיר , וללא צורך בקידודו להגאים, לישות המפעילה באופן אוטומאטי את היגויו. במאמר זה מוצע תיאורטי לתיאור רכישתה של האוטומטיזציה של הקריאה המבוסס על התפיסה של "סינתזה תוך אנאליזה". במאמר מוצגות מספר עדויות ראשוניות התומכות במודל המוצע, כמו גם השתמעויות הנובעות מן המודל לגבי הבנת התפתחות רכישת הקריאה והמשגת הקשיים הכרוכים בה. המאמר המלא התפרסם בשנתון של סמינר הקיבוצים " החינוך וסביבו" , 2010 ( לביא ארטמן).

  • לינק

    לראשונה בישראל, פרוייקט קהילתי רב מערכתי לטיפוח ועידוד קריאה ולמידה, המתמקד הן בהורים והן בילדים. את הפרויקט, הממוקם בכרמיאל, מובילה ד"ר ורד נוסבאום, ראש החטיבה ללמידה ולקויי למידה במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחית בחקר הקריאה וקשיי קריאה, כחלק מהפעילות במרכז הצעירים של כרמיאל. הפרויקט הרב-מערכתי בעיר כרמיאל יפעל בארבעה מישורים: הראשון, הרצאות מומחים להורים, שמטרתן מתן כלים וידע כדי למנוע קשיים ברכישת הקריאה וטיפוח הקריאה. השני, פעילות העשרה שבועית בספריית כרמיאל, שתתמקד בסיפור ובשיח שיונחה על-ידי מתנדבים ותיערך סביבו פעילות יצירתית-אמנותית. השלישי, יוקם מרכז שכונתי לתרגול קריאה לילדים; והרביעי, יוגש שירות יעוץ פרטני להורים וכן אבחון ראשוני של המתקשים בקריאה במקרה הצורך.

  • לינק

    לכישלון של ילדי ישראל במבחנים הבין לאומיים במתמטיקה ובמדעים יש בסיס משותף והוא הכישלון בקריאה ובהבנת הנקרא. כדי לענות היטב על שאלה במתמטיקה או במדעים, ילד צריך לקרוא את השאלה בצורה מדויקת, ולהבין בה כל מילה. לעתים קרובות, קריאה משובשת של מילה אחת, משנה את משמעות השאלה כולה. ללמוד לקרוא הוא תהליך אינטלקטואלי מורכב ולגבי שני שליש מהילדים, בית הספר חייב לעשות מאמץ על מנת שילמדו לקרוא בצורה מושלמת. לכל אחד מהילדים בכיתות א' יש יכולת שונה וקצב למידה שונה ואי אפשר ללמד את כולם אותו דבר בו-זמנית. וכאן 'הפספוס' הגדול של מערכת החינוך שלנו. כל עוד לא ילמדו בכיתות א' קריאה בצורה דיפרנציאלית המתייחסת לכל ילד מילדי הכיתה בנפרד, חלק גדול מהילדים יגרור פיגור בקריאה שיגרום, עם השנים, לפערים גדולים בידע בכל תחומי הדעת ( נירה אלטלף).

  • לינק

    מחקרים רבים נערכו בתחום הבנת הנקרא, אולם אלו שמו את מירב הדגש על מאפייני הקורא, ופחות על מאפייני הטקסט. מיעוט המחקרים שבדקו את מאפייני הטקסט, מצאו במפורש כי סידור הטקסט משפיע על קצב הקריאה והדיוק. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם קיימים הבדלים בהבנת הנקרא בעת הצגה שונה של הטקסט מבחינה וויזואלית. זאת, בהשוואה בין תלמידי כיתות ב' ו-ה', ובקרב קוראים חלשים וטובים. שיערנו, כי יימצאו הבדלים, ותהיה העדפה לטקסט הכולל גופן גדול, רווח גדול בין השורות ושורה קצרה, יחסית לנורמה (מבחני מיצ"ב). להערכתנו ההבדלים בהבנת הנקרא יהיו משמעותיים יותר בקרב ילדים בכיתה ב', וקוראים חלשים. השערות המחקר נבדקו על מדגם של 90 ילדים בכיתות ב' ו-ה' (49 בנות ו-41 בנים). מחציתם הוגדרו על ידינו כקוראים טובים ומחציתם כקוראים חלשים (חושב חציון במטלת קריאת מילים בודדות). השערות המחקר אוששו; כך, נמצא כי אורך השורה גורם להבדלים בהבנת הנקרא. כאשר אורך השורה קצר או בהתאם לנורמה, הבנת הנקרא טובה יותר. בנוסף, נמצא כי כאשר מקטינים את אורך השורה, קוראים חלשים מבינים טוב יותר את הנקרא בהשוואה לקוראים טובים. בהשוואה בין הכיתות, נמצא כי תלמידי כיתות ב' מבינים פחות טוב את הנקרא כאשר הגופן קטן, ואולם תלמידי כיתות ה' מבינים טוב יותר את הנקרא בתנאים אלו. עוד נמצא כי תלמידי כיתה ב' הבינו טוב יותר את הנקרא בטקסט עם שורה קצרה או נורמטיבית, יחסית לטקסט עם שורות ארוכות. הממצאים שתוארו מדגישים את חשיבות אורך השורה וגודל הגופן להבנת הנקרא. הם עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים קודמים, שציינו משתנים אלו כמשמעותיים עבור הטקסט כמו גם עם מחקרים שמצאו כי טקסט גדול, מרווח ופחות עמוס, יהיה קריא יותר, ועל כן ישפר את מהירות ודיוק הקריאה ( שרלי הרשקו ותמי קציר).

  • לינק

    קיים קשר הדוק בין הישגי התלמידים בקריאה לבין תופעת הנשירה. מחקר שנערך בארה"ב הוכיח שניתן לחזות מראש כבר בכיתה ג', מי מהתלמידים יצליח לסיים בהצלחה את לימודיו בתיכון ומי לא. תלמיד שסיים את כיתה ג' עם שליטה מועטה במיומנויות קריאה, סיכוייו לסיים את הלימודים התיכוניים בהצלחה הם נמוכים ואילו תלמיד השולט היטב בקריאה בכיתה ג', סיכוייו לסיים בהצלחה את הלימודים התיכוניים ולהמשיך ללימודים במוסד להשכלה גבוהה – הם טובים מאוד. בישראל, השיעור הגבוה של תלמידים שאינם שולטים במיומנויות הקריאה בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, מסביר במידה רבה את העובדה שכמחצית מתלמידי ישראל אינם מקבלים תעודות בגרות. אמנם לא כולם מוגדרים כנושרים מבית הספר (לפי נתוני הלמ"ס שיעור הנושרים במגזר יהודי עומד על כ5% ובמגזר הערבי כ20%), אבל רבים מהם מוגדרים כ"נושרים סמויים" היינו: תלמידים מתקשים, שאינם מצליחים לעמוד בחובות הלימודיות, נעדרים מבית הספר לעתים תכופות, מבצעים הפרות משמעת בדרגות חומרה הולכות וגדלות, צורכים סמים ואלכוהול ומעורבים באירועי אלימות ( נירה אלטלף ).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין