המחברים מתארים שלוש הישנויות של קורס מוּק (MOOC) שפותח מחומרי הכנה מקוונים עבור כיתת מבוא לפיזיקה אשר תוקנה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), שבו צוות ההוראה מתקשר עם קבוצות קטנות של סטודנטים הפותרים בעיות תוך שימוש בפדגוגיה של פתרון בעיות למומחים. קורס המוּק כולל טקסט אלקטרוני, בעיות פשוטות ושיעורי בית. המחברים מראים כיצד היבטים מסוימים של תכנון הקורס משפיעים על התנהגות הסטודנטים (Rayyan, S.; Fredericks, C.; Colvin, K.F.; Liu, A.; Teodorescu, R.; Barrantes, A.; Pawl, A.; Seaton, D.T.; Pritchard, D.E.., 2016) .

במהלך חודש מאי 2016 התנסו 34 מורות ומחנכות בפלטפורמת הלמידה החברתית "ניפגש". ההתנסות המתוקשבת אשר הייתה חלק מקורס למידה מרחוק (להיות מורה וירטואלי), כללה סימולציה מלאה של יצירת ביה"ס, כיתות, שכבת לימוד, תלמידים ומורים. עמי סלנט מרכז בסקירה שלו תובנות מעניינות של מורות אשר התנסו בפלטפורמה זו (עמי סלנט).

מחקר זה בוחן את הלמידה המווסתת עצמית שלומדים מיישמים בקורס מוּק, תוך התמקדות באופן שבו המוטיבציות של הלומדים ללמוד בקורס מוּק משפיעות על התנהגותם ועל השימוש שלהם באסטרטגיות של למידה מווסתות עצמית. לאחר חקירה כמותית של התנהגויות הלמידה של 788 משתתפים בקורס מוּק, נערכו ראיונות עם 32 לומדים. המחקר משווה את התיאורים הנרטיביים של ההתנהגות בין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית גבוהות של למידה מווסתת עצמית לבין לומדים עם תוצאות מדווחות עצמית נמוכות של למידה מווסתת עצמית. נמצאו הבדלים ניכרים בהתנהגויות הלמידה שאופיינו בתיאור עצמי בין שתי הקבוצות הללו בחמישה מתתי התהליכים שנבחנו (Littlejohn, Allison; Hood, Nina; Milligan, Colin; Mustain, Paige, 2016).

ג'יי הורוויץ עורך השוואה מרתקת בין קורסי המוּק לבין מפעל חינוכי אשר התנהל בארה"ב לפני כמאה שנים: "לא פעם אני קובל בדפים האלה על העדר הראייה ההיסטורית של התקשוב החינוכי ועל כך שכל יזם חושב שהוא ישחרר את החינוך מתרדמת מתמשכת וימציא את החינוך מחדש. אבל אין זה אומר שאני בקיא מספיק בהיסטוריה של החינוך. גם לי יש המון שאני יכול, וצריך, ללמוד. ולפעמים הלמידה הזאת חושפת אותי לפנינים בלתי-צפויות. כך קרה כאשר קראתי בבלוג Hybrid Pedagogy מאמרון של קית ברנן: The Victorian MOOC. ברנן מביא את הסיפור של ה-Society to Encourage Studies at Home, פרויקט לימודי/חינוכי שיזמו נשים מהאצולה של בוסטון בתקופה שההשכלה הגבוהה עדיין הייתה חסומה לנשים. בין השנים 1873-1897 פעילות האיגוד יצרו מערכת לימודית ענפה שאפשרה לנשים ללמוד במגוון רחב של תחומים" (ג'יי הורוויץ).

בעשור שעבר, מחברי המאמר הציגו מודל לתיאור ואפיון של מרכיבי פלטפורמה ללמידה מקוונת. כיום, מטרת מאמר זה היא להעריך ולשדרג מודל זה. במהלך תקופה זו, דברים רבים השתנו ברשת (ההכנסה של רשתות חברתיות, פרוטוקולים חדשים של מולטימדיה וכו'): מה השתנה בפלטפורמות הלמידה המקוונת? כיצד להעריך את פלטפורמות הלמידה המקוונת כיום? במאמר זה מודל ההערכה יעודכן ולאחר מכן ישמש כדי להעריך את הפלטפורמות הקיימות הידועות ביותר (Ballarano, Alessandra; Colace, Francesco; De Santo, Massimo; Greco, Luca, 2016).

למחקר זה שלוש מטרות: להשוות את דפוסי ההנעה של משתתפים בקורסי MOOC הלומדים באותו קורס אך בשפת הוראה שונה; לבחון את הקשרים בין השגת הנעה לבין צורות שונות של מעורבות; ולאפיין את מסיימי קורסי ה-MOOC בהתאם להנעה שלהם ללמוד. החוקרים ערכו חקר מקרה במסגרת של קורס MOOC בתחום "ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים" אשר הועבר בשתי שפות: אנגלית וערבית ( Barak, Miri; Watted, Abeer; Haick, Hossam, 2016).

אף על פי שהמחקר בעבר חיפש לזהות את הגורמים למעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים, שתי שאלות נותרו ללא מענה ביחס לקורסים המקוונים הפתוחים וההמוניים (MOOCs): האם הגורמים היכולים להשפיע על מעורבות סטודנטים בקורסים מקוונים מסורתיים חלים גם על קורסים מקוונים שהם פתוחים והמוניים? אילו גורמים מחשיבים סטודנטים כחשובים במונחים של היכולת הנתפסת שלהם לקידום התנסות למידה מקוונת משביעת רצון או המערבת אותם? כדי להתייחס לשאלות אלו בדיוק, מאמר זה מדווח על חקר מקרה של שלושה קורסי MOOC מוערכים ביותר בדיסציפלינות של שפות תכנות, ספרות, אמנות ועיצוב (Khe Foon Hew, 2016).

מבול של ספרות מחקר אמפירית לגבי קורסי מוּק הפכה זמינה בשנים 2015-2013 וספרות מחקר זו זמינה במקורות שונים לגמרי. מאמר זה פונה למספר פערים בהבנה המחקרית של קורסי מוּק ומציג תמונה מקיפה של הספרות על ידי בחינה של התפוצה הגיאוגרפית, אמצעי פרסום, ציטוטים, שיטות לאיסוף וניתוח נתונים, והיבטים מחקריים של ספרות המחקר האמפירית המתמקדת בקורסי מוּק בתקופת זמן זו (George Veletsianos and Peter Shepherdson , 2016).

מורים באוניברסיטה ניצבים בפני בעיה של 'הכרת' הלומדים שלהם כאשר הם מלמדים בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (MOOC). מאמר זה חוקר ומנתח מה אוניברסיטת אדינבורו (University of Edinburgh) למדה על משתתפים חדשים שלה בקורסי MOOC, תוך התמקדות בקורס מסוים אחד. המחברים מבקשים להדגיש את המחסומים והגורמים המסייעים מההבנות ומהציפיות המתקיימות בו-זמנית מתכנון הקורס, ומשפע של משתתפים מוכשרים מאוד. הם משווים מאפיינים של משתתפים המדווחים על התנסות חיובית עם אלה שלא (Macleod, Hamish; Sinclair, Christine; Haywood, Jeff; Woodgate, Amy, 2016).

הסוגיה של הבנה מעמיקה של מסגרת קורסי ה-MOOC היא נושא מרכזי בתחום המחקר האיכותני. אולם, תשומת לב מועטה מדי ניתנה למסגרת של קורסי ה-MOOC. מאמר זה מבקש להכניס את מתודולוגיית ה-Netnography (ענף של אתנוגרפיה המנתח את התנהגות הגולשים באינטרנט) להקשר זה, על ידי הצגת תיאור של קהילת Coursera כדי להבין בצורה טובה יותר את הקהילה הזו. תרומתו של המאמר מגולמת על ידי מתן פרטים לגבי קהילת Coursera דרך המעורבות של החוקרים בקהילה זו (Saadatdoost, Robab; Sim, Alex Tze Hiang; Jafarkarimi, Hosein; Jee Mei Hee, 2016).

מאמר זה מציג את התוצאות של סקר שיטתי אשר נערך בקרב יותר מ-3,000 משתמשים במשאבים הלימודיים הפתוחים (Open Educational Resources). הנתונים נאספו בין השנים 2013 ל-2014 לגבי מאפיינים דמוגרפיים, עמדות והתנהגויות של משתמשים בשלושה מאגרים. השאלות כללו התמקדות מיוחדת לגבי ההתנהגויות של משתמשים לא פורמליים והקשר בין למידה פורמלית לבין למידה בלתי פורמלית. ניתוח תדירויות הראה שקיימים הבדלים מובחנים לגבי דפוסי השימוש, הפרופילים של המשתמשים, העמדות כלפי המשאבים הלימודיים הפתוחים, סוגי החומרים שבהם השתמשו והפופולריות של תחומי הדעת השונים (Robert Farrow, Beatriz de los Arcos, Rebecca Pitt, Martin Weller, 2015).

מחברת המאמרון מציינת כי כאשר היא שומעת את המונח OER, היא איננה קופצת אוטומטית ל"משאבים לימודיים פתוחים" (Open Educational Resources). במקום זאת, היא מתרגמת אותו כ"דברים מקוונים חינמיים לשימוש בכיתתה". באופן רשמי, המונח OER, על פי קרן הייולט (The William and Flora Hewlett Foundation), מייצג את "משאבי ההוראה, הלמידה והמחקר הנמצאים ברשות הציבור או הותרו תחת רישיון שימוש בקניין רוחני המתיר שימוש חופשי בהם […] משאבים לימודיים פתוחים כוללים: קורסים מלאים, חומרי קורסים, מודולות, ספרי לימוד, סרטוני וידאו, מבחנים, תוכנות וכל כלי אחר, חומרים או טכניקות אשר משתמשים בהם כדי לתמוך בגישה לידע" (Heather Wolpert-Gawron).

ג'יי הורוויץ מפנה את תשומת ליבנו לקורס MOOC מרתק של Coursera בעברית – שירה עברית מודרנית: "בניגוד לרושם שאולי נוצר בעקבות הביקורת שלי כאן כלפי תופעת ה-MOOC, חשוב לי להדגיש שאני בהחלט רואה ערך בקורסים כאלה. אמנם אני מרים גבה לגבי היומרה של הפצת השכלה איכותית לכל העולם, ואני די משוכנע שהנישה שהקורסים האלה ממלאים הרבה יותר מצומצמת, אבל אין לי שום סיבה להתנגד להפצת ידע לכל דורש. זאת ועוד: על אף העובדה שלטעמי קורסי ה-MOOC במתכונת של Coursera הם על פי רוב תרגום די תפל של הרצאות פרונטאליות לאמצעי ההפצה ההמוניים שעומדים לרשותנו היום ושאפשר היה לקוות לפיתוחם של תהליכי הוראה/למידה פעילים יותר, גם לקורסים כאלה יש מקום במרחב הלימודי הרחב" (ג'יי הורוויץ).

קורסי ה-MOOC מעצבים את הדיון לגבי למידה במדיה הדיגיטלית בשנים האחרונות. אחת התביעות של קורסי ה-MOOC במסורת של משאבים לימודיים פתוחים (Open Educational Resources) היא להרחיב את הנגישות להשכלה, בעיקר בתחום של ההשכלה הגבוהה. אך האם קורסי ה-MOOC עונים על תביעה זו? הנתונים האמפיריים במאמר זה מאשרים את החשד שלמרות כל ההטרוגניות של המשתתפים, בקורסי ה-MOOC משתמשים לרוב אנשים בעלי רמת השכלה גבוהה יותר (Matthias Rohs and Mario Ganz , 2015).

המאמר מתבונן בהתפתחויות בתחום ההוראה המקוונת והוראה בסיוע מחשב, תוך התמקדות במאמצים להשתמש בנתונים שניתן לאסוף בעת שהתלמידים מבצעים פעילויות למידה תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות כדי לספק משוב ספציפי וכדי להדריך תכנון לימודים מותאם-אישית. המאמר מציין את AltSchool, רשת קטנה של בתי ספר שנוסדה על ידי מקס ונטילה (Max Ventilla). נושאים אחרים כוללים קורסים מקוונים פתוחים רבי משתתפים (MOOCs) ועלייתן של ההשקעות בחברות של טכנולוגיה חינוכית (Byrnes, Nanette, 2015).

מחקר חלוץ זה ביקש למדוד את העניין של פרחי הוראה ושל מורים בפועל מגיל הגן ועד תום התיכון (K-12) כלפי הוראה מקוונת כדי להשיג תובנה לגבי ההתעניינות האישית של המורים בהוראה מקוונת ומהו העניין שהם מוצאים ביחס להוראה מקוונת. התוצאות הצביעו על כך שקבוצה זו של מורים לעתיד ומורים בפועל אינה מעריכה חינוך מקוון וכי המשתתפים הסתייגו מרדיפה אחר הזדמנויות לימודיות מקוונות (Rakes, Glenda C.; Dunn, Karee E).

מאמר זה סוקר מספר ניסויים עכשוויים בהקשר של המגמות הנוכחיות בקורסי ה-MOOC על ידי בחינה של המתודולוגיות שבהן השתמשו בקורסי MOOC אשר נערכה בהם למידה מעורבת בסביבת למידה של פנים מול פנים. מאמר זה דן בממצאים הראשוניים הקשורים לאפקטיביות לגבי תוצאות הלמידה ולהשפעת פורמט קורסי ה-MOOC אשר כללו למידה מעורבת על הסטודנטים ועל המנחים (Maria Joseph Israel, 2015).

המאמר סוקר את שבעת העקרונות לפרקטיקה טובה בחינוך לתואר ראשון, שפותחו על ידי ארתור צ'יקרינג וזלדה גאמסון (Arthur Chickering and Zelda Gamson). המאמר בוחן את השימוש בטכנולוגיה, בייחוד טכנולוגיה מקוונת מבוססת רשת, כדי ליישם עקרונות אלה בהוראה ובלמידה; ניתנת דוגמא ליישום כזה בכיתת מחשבים מקוונת יחד עם מספר עזרי לימוד ספציפיים מאוד שניתן להשתמש בהם בהצלחה בשיעורים מקוונים; ונידונות הצעות נוספות להוראה מקוונת מוצלחת (Kontos, George, 2015).