מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך דוח על לימודים מקוונים בסגנון MOOC . מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עדי קול ומוצג בו מידע בנושאים אלה: התפתחותה של הלמידה האקדמית באינטרנט; התפתחותה של למידה אקדמית מקוונת פתוחה, הנגישה גם למי שאיננו סטודנט במוסד להשכלה גבוהה, באמצעות קורסים מקוונים, פתוחים ורבי משתתפים או – – MOOCs – Massive Open Online Courses ; היתרונות והחסרונות האפשריים של קורסים כאלה וההשלכות האפשריות של התפתחותם על מערכת ההשכלה הגבוהה. נוסף על כך, נבחן במסמך נושא ההכרה האקדמית בקורסים מקוונים כאמור ( רועי גולדשמידט).

המטרה של מחקר זה, הינה, בחינה של היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה מכוונת ( למידה עצמית מכוונת) , יכולת עצמית של תפקוד בסביבה טכנולוגית ותוצאות קורסים בלמידה מקוונת. במחקר זה השתתפו מאתיים חמישים ושישה סטודנטים. כל המשתתפים השלימו סקר שכלל מידע דמוגרפי, שאלון איסטרטגיות השתנות המוטיבציה, סקלת היכולת העצמית הטכנולוגית המקוונת, שאלון הסיפוק וההנאה מהקורס וציוני הגמר. החוקרים השתמשו במשוואת מבנה מדגימה לבחינת היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה עצמית, יכולת עצמית טכנולוגית ותוצאות הקורס. התבססות על התוצאות של המודל הסופי מראה כי לסטודנטים עם נסיון למידה מקוונת קודם, היתה נטיה לשימוש באיסטרטגיות למידה יותר יעילות ( Wang, Chih-Hsuan , Shannon, David M. Ross, Margaret E).

נוכח ההתנגדות של מרצים רבים באוניברסיטאות האמריקאיות לשילוב של קורסים מקוונים מסוג MOOC יש גם יחידי סגולה המציעים גישה חיובית לשילוב קורסים מקוונים מסוג MOOC . במאמר הנוכחי מציג מרצה בכיר לכלכלה את היתרונות מבחינתו של שילוב אלמנטים של קורס מקוון כחלק מקורס פנים אל פנים . הרעיון הוא להעביר לסטודנטים מושגים ותפיסות עם דוגמאות משלימות בלמידה עצמית מקוונת מהבית ( Molly Greenberg ).

סקירת מידע על התפתחות קורסים מקוונים מסוג MOOC בארץ ובעולם . הסקירה מבוססת על חיפוש שיטתי במאגרי מידע מקוונים בינלאומיים ועיבוד הממצאים. הביקוש בארץ ובעולם לקורסים מקוונים מסוג MOOC הולך וגדל ולא תמיד יש בהכרח הצדקה לביקורות על קורסים מקוונים מסוג MOOC הנכתבות על ידי חוקרים אשר אינם נמנים עם קהל היעד. בני נוער , סטודנטים ואקדמאים מחוץ למעגלי ההשכלה הגבוהה , מתקשרים ביניהם באמצאות כלים ופלטפורמות דיגיטאליות, ולכן הביקורת הנובעת לעתים מחוסר באינטראקציה אישית ב MOOC אינה רלוונטית לקהל יעד עתידי ( יעל שרצר- גלזר).

אחת הבעיות הגדולות של למידה במסגרת של למידה מרחוק היא בעית הניתוק בין הסטודנטים אשר לומדים בזמנים שונים ומתקבצים מרחוק בקורס אקדמאי אשר במתכונתו המתוקשבת אינו יוצר בהכרח גיבוש בין הלומדים או הכרות וקרבה בין הסטודנטים . מטרת מיזם המחקר (New Geographies of Learning) באוניברסיטת אדינבורו היא לחקור את כל המכלול של ערוצים ליצירת הגיבוש והקרבה בין הסטודנטים ( תואר שני) בקורס המתוקשב המועבר מרחוק ( Ross, Jen ,Gallagher, Michael Sean, Macleod, Hamish).

פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם: " פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר ( יפה אהרוני) .

במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

מחקר זה בוחן את ההשפעה של הערכת הדיונים המקוונים של הסטודנטים. מערך המחקר שימש כדי להבין את הביטוי לידע וללמידה של הסטודנטים בהקשרים של "דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים "במבחן הסופי". הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון (An-Chih Cheng , Michelle E. Jordan and Diane L. Schallert , 2013).

מטרתו של מחקר זה הייתה להשוות בין קורס מקוון לקורס פנים אל פנים לפי מספר הסטודנטים שסיימו את הקורס והישגיהם האקדמיים (Atchley, Wayne, Wingenbach, Gary and Akers, Cindy, 2013).

האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

מחקר זה חוקר את ההשפעה של הערכת הדיונים הכתובים המקוונים של הסטודנטים. מערך שתיים על שתיים שימש כדי להבין את הפגנת הידע של הסטודנטים ואת הלמידה שלהם בהקשרים של דיונים מקוונים "רגילים" לעומת דיונים מקוונים לגבי "המבחן המסכם".הממצאים הציעו שלהערכה הייתה השפעה על האופן שבו הסטודנטים יצרו אינטראקציה באופן מקוון ואת השימוש שלהם בצעדים רטוריים; ושידיעה ולמידה הן קונסטרוקטים קשורים אך מובחנים (Cheng, An-Chih; Jordan, Michelle E.; Schallert, Diane L, 2013).

ספר חדש במהדורה אלקטרונית ( קינדל) על הקמת קורס מקוון רב-משתתפים מסוג MOOC. הספר החדש שנכתב ע"י מומחית התקשוב בחינוך , Inge Ignatia de Waard מציע חלופות שונות להקמת קורס מקוון מסוג MOOC וגם תובנות לתכנון ויישום קורס מקוון יעיל ומאתגר ללומדים. בספר גם פרקים על התפתחות קורסי המקוונים , ההיסטוריה שלהם ועקרונות הלמידה שלהם.

יש , אמנם , תיאורים מפליגים באמצעי התקשורת בעולם לגבי הקורסים המקוונים מסוג MOOC והתפתחותם המהירה, אבל מתחת לפני השטח מתגלים סדקים לא מבוטלים . עיקר ההתנגדות לקורסי הMOOC – הם של חלק מהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בארה"ב הסבורים שמיזמי הMOOC יגרמו להשטחה את ההוראה והלמידה האקדמאיים. הודעתו של פרופסור Mitchell Duneier מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב על החלטתו להפסיק ללמד בקורסים מקוונים מסוג MOOC חושפת טפח מאי-הנחת הקיים בקרב מרצים וחוקרים בכירים באקדמיה בארה"ב ( (Ki Mae Heussner).

למידה מקוונת בקורסים מקוונים פתוחים מסוג MOOC הפכה נושא חם בחינוך באוניברסיטאות מובילות, כולל MIT, המציע מאות קורסים מקוונים, שבהם סטודנטים יכולים לעבור על החומר בקצב שלהם, אבל לא להיבחן. כעת המגמה היא להציע שיעורים מקוונים שהם סטודנטים יוכלו לקבל תעודות אם הם מוכיחים שהם הצליחו ללמוד את הנושא. התפתחות משמעותית מסתמנת בימים האחרונים ( 10 בספטמבר 2013 ) כאשר EdX הודיעה על פיתוח פלטפורמה עננית לעולם. מדובר ב"מערכת הלמידה" שלהם אשר פועלת מתוך הענן של גוגל. (google app engine). זה לא מהלך של גוגל. אלא של edX.

באוניברסיטה הפתוחה משיקים עתה קורסי MOOC -Massive Open Online Courses פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות. בפיתוח הקורסים המקוונים נעשו מאמצים רבים בשני כיווני פעולה עיקריים : פיתוח והתאמת פלטפורמות מתוקשבות יעילות ושיתופיות ללמידה מקוונת פתוחה ופיתוח חומרי למידה מרתקים ומאתגרים עבור הקורסים המקוונים מסוג MOOC . ה"מוקים" (MOOC ) של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם.

לאור החשיבות של למידה-מקוונת מבוססת וידאו ניתן כיום לנצל כלים פתוחים חדשניים שפותחו לאחרונה ע"י חברת גוגל. מוצר מתוקשב של גוגל פלוס שעשוי להשתלב נהדר במסגרת גוגל קהילות – הוא גוגל Hangoouts (או זולות בתרגום העברי). כך תוכלו לקיים שיחות וידאו קבוצתיות במסגרת הקהילה. בעת יצירת קהילה, תוכלו לבחור אם הקהילה הנה ציבורית (שחשופה ופתוחה לעיני כל) או פרטית ואז היא תהיה גלויה רק למי שיקבל הזמנה אליה. כך תוכלו ליצור קבוצת עבודה נהדרת שאף מאפשרת לכם להיפגש אונליין במסגרת הזולות ואף מאפשרת לכם להיפגש אופליין באמצעות ממשק אירועים שהושק אף הוא לאחרונה בגוגל פלוס ( אנידור חקק).

ברשימה זו סוקר ד"ר אלי מירון (מומחה מוביל בישראל בתחומי ניהול ידע ומודיעין עסקי, מרצה באוניברסיטת בן גוריון בנגב) בקצרה שימושים של פייסבוק בלמידה, מתאר את ההתנסות בשימוש בפייסבוק באוניברסיטת בן גוריון , מסביר את השיקולים בבחירת סוג הקבוצה, כולל הדרכה טכנית מפורטת לכל המעוניינים ביישום פייסבוק בלמידה אקדמית.

סמדר אילוטוביץ מציעה לבחון את היתרונות והחסרונות של MOOCs על-פי "מבחן אמילי" – ראשי התיבות של "אז מה יצא לי מזה?" (WIFIM – What's in it for me). זהו מושג בתחום ניהול הידע הבוחן את מידת הכדאיות של תרומת ידע. התגובה האופיינית של פרט הבוחן את התועלת שתצמח לו מביצוע פעולה כלשהי.