אחת הדעות הנפוצות ביותר על קורסי מוק היא שהם מסמנים שינוי בלתי-נמנע במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה, ושלשינוי זה תהיינה השלכות מקיפות על החברה בכלל ועל ההשכלה הגבוהה בפרט. בשיח שסובב את קורסי המוק מופיעות תחזיות שצופות היעלמות של אחוז משמעותי מהאוניברסיטאות תוך עשור או שניים, החלפתם של תארים אקדמיים בתעודת סיום של קורסי מוק, אוניברסיטאות ומכללות שיאפשרו סיום של תארים שמבוססים בחלקם או ברובם על קורסי מוק, פגיעה אנושה בסגל האקדמי שיהפוך למיותר וכך הלאה. מטרת מאמר זה היא להציג לקוראים כלים לניתוח טענות מעין אלו, הקשורות לשינויים במודל העסקי של ההשכלה הגבוהה ( יורם קלמן).

כמעט מדי יום מופיעים בארצות הברית, ובוודאי גם במקומות אחרים בעולם, כמה פרסומים בנושא קורסי המוק. מספר הפרסומים רב כל כך, עד כי נוצרת הרגשה של צונאמי – מונח המוזכר לעיתים קרובות בהקשר לנושא זה. המספר העצום של פרסומים ומגוון הדעות והנתונים המופיעים בהם, שרבים מהם חוזרים האחד על דברי האחר ואחרים חלוקים בדעותיהם, גורמים לא אחת לאי-נוחות בקריאתם ומקשים על אנשים ללמוד מהם על היבטים שמעניינים אותם ולהסיק מסקנות – מרוב עצים… סקירה זו מבוססת על אינטגרציה של תוכן של יותר מ-200 פרסומים כאלה, בעיקר של השנה האחרונה מארצות הברית, ובאה למלא את הצורך במידע מסודר ומקיף, מאורגן ותמציתי, על ההיבטים המרכזיים של קורסי המוק. כמובן שהסקירה מבוססת גם על הידע האישי של מחברת הסקירה, על עמדותיה ועל נקודות המבט שלה בנושאים הנידונים. הסקירה מעודכנת לסוף דצמבר 2013, ויש לשער שעד למועד קריאתכם את הסקירה חלו שינויים וחידושים ( נירה חטיבה) .

מקובל בין בעלי העניין שפיתוח והפעלה של קורסי מוק על ידי מוסד אקדמי מקדמים את מעמדו בעולם: הם מהווים מקדם תדמית משמעותי למיתוג המוסד כמוביל חדשנות ומאפשרים לו לקיים נוכחות עולמית. הפעלת קורסי מוק בנושאים שהם ייחודיים למוסד אקדמי או כאלה שהוא ידוע כמומחה בהם, מאדירים את שמו ומושכים אליו סטודנטים. מסיבות אלו, אוניברסיטת תל-אביב רואה בפיתוח ובהפעלה של קורסי מוק בנושאי מומחיות שלה פלטפורמה לקדום מטרות בקנה מידה עולמי. פיתוח והפעלה של קורסי מוק משתלבים גם עם מטרות פנימיות של האוניברסיטה, כאלה של קידום ההוראה והלמידה ( דינה פריאלניק, דניאל חיימוביץ, עודד ליפשיץ).

בשנים האחרונות עוסקים מוסדות אחדים להשכלה גבוהה בפיתוח של קורסים ללמידה מרחוק בסיוע פלטפורמות אינטרנטיות. המגמה כיום היא לפתח קורסי "מוק" המאפשרים השתתפות חופשית בקורסים אקדמיים ללא תשלום או דרישות קדם. המאמר הנוכחי מתאר את השלבים שהובילו לתכנון ולפיתוח של קורס מוק בטכניון בנושא ננו-טכנולוגיה וננו-חיישנים, הן באנגלית והן בערבית ( מירי ברק, עביר ותד, מיטל שגב, חוסאם חאיק ).

הבסיס לקיום האוניברסיטאות כמוסדות מחקר נמצא בסכנה. סיבה אחת ברורה היא הירידה בתמיכה הממשלתית. סכנה מוכרת וידועה פחות מגיעה דווקא מקהילת המחקר עצמה, והיא קורסי המוק. קורסי המוק קיבלו תשומת לב רבה בתקשורת. אלו הם קורסים הקשורים יחד בדרכים שונות של ארגון ושבאחדים מהם רשומים אף יותר מ-100,000 סטודנטים. התקשורת מפארת את האנשים שמפתחים את קורסי המוק כיזמים חדשניים, אנרגטיים ואידיאליסטיים, וקושרת להם כתרים על פעילותם למען התלמידים הפוטנציאליים, על השוויון שהם יוצרים בין אנשים, על היעילות ועל הלמידה ( אלי נועם).

אחת מתכונות הדיון הער והמתגבר על קורסי המוק היא בלבול מושגים. מרוב התלהבות או מתוך מעמקי ההתנגדות, תוך כדי סערת הבנייה וכפועל יוצא מדאגה כנה לנזקים אפשריים, צמח מגדל בבל של מושגים. לעיתים קרובות התומכים והמתנגדים מדברים על דברים שונים. לכן מה שנדרש עכשיו נוכח החידוש המסעיר והענק של דורנו הוא חשיבה סדורה ומאורגנת. למטרה זו מציג המאמר כמה טקסונומיות מהספרות הקיימת שתעזורנה לתאר, למקם ולהעריך סוגים שונים של קורסי מוק. זאת כדי לאפשר השוואה בין הקורסים השונים, כדי לעצב תהליכי אקרדיטציה שיתפתחו בהמשך וכדי לשמש מפת דרכים למי שמפתחים את הדור הבא של קורסי המוק ( שיזף רפאלי).

מיזם מתוקשב חדש ופתוח בישראל לפיתוח קורסים מקוונים . עמית מירז, פיתח הפלטפורמה המתוקשבת החדשה באינטרנט , העוסק גם בהוראת היסטוריה ( בשיטות הוראה מתוקשבות) וגם ביזמות טכנולוגית מתקדמת הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית ותואר שני במינהל עסקים (New York Polytechnic) התמחות מסחר אלקטרוני. עמית הוא מומחה במערכות קוד פתוח ופועל על מנת לקדמם בישראל. המערכת המתוקשבת החדשנית שהקים עמית מירז במערכת קוד פתוח מאפשרת לכל אדם שמעוניין לחלוק את הידע שלו בכל תחום שהוא עם אנשים נוספים, לפתוח קורס מקוון וללמד תחומי דעת שונים.

ג'יי הורוויץ מציין שההתלהבות הגדולה מיכולתם של קורסי MOOC לחולל שינוי בהשכלה הגבוהה דעכה אך עדיין יש רבים הסבורים שהם מהווים פתרון זול וזמין לאוכלוסיות שאינן יכולות לשלם את המחירים הגבוהים של ההשכלה היום. ג'יי גם מסתייג מהמשמעות החדשה שניתנת לאחרונה לקורסי MOOC על ידי אוניברסיטת הרווארד המתכוונת לפתוח עבור בוגריה קורסי MOOC אקסקלוסיביים. דבר זה, על פי דבריו, מנוגד לעצם הגדרתם של קורסי MOOC שפירושם הוא קורסים מקוונים פתוחים וגדולים. זמינות הקורסים לכולם הוא אחד העקרונות המרכזיים של רעיון ה-MOOC, אבל הרעיון הולך לאיבוד כאשר מציעים קורסים רק לבוגרים.

המאמר סוקר את תמונת הידע המחקרי לגבי למידה מבוססת סרטי וידאו. למרות התפתחות השילוב של וידאו בלמידה מתוקשבת עדיין ההבנה שלנו לגבי יעילות התחום היא מצומצמת. לכן , המאמר מבקש להעמיק את הידע בתחומי התכנון , השילוב הפדגוגי והפיתוח של סרטי וידאו בקורסים מקוונים ובהוראה מתוקשבת. המאמר מבקש להאיר במיוחד את חשיבות תחום ניתוח נתוני השימוש של סרטי הוידאו (analytics ) וחשיבותו לניתוח האינטראקציות של הלומדים בקורסים מקוונים מבוססי וידאו ( Michail Giannakos, Konstantinos Chorianopoulos, Marco Ronchetti, Peter Szegedi, Stephanie Teasley ).

סקירה יעילה אודות תרומתם של קורסים מקוונים מסוג MOCC בהתבסס על כמה וכמה מחקרים שנערכו לאחרונה . לאור העובדה כי 95% מהנרשמים לקורסים מקוונים מסוג MOOC אינם מסיימים את הקורסים נראה כי הפוטנציאל של קורסי MOOC אינו בהכרח לסטודנטים הנדרשים ללמוד באופן פורמאלי באוניברסיטאות ובמכללות אלא יותר ללומדים מבוגרים סקרניים שיש להם כבר תואר ראשון או שני . הקורסים המתוקשבים המסורתיים באוניברסיטאות ובמכללות מצליחים יותר ביצירת מעורבות ומחויבות אצל הסטודנטים בהשוואה לקורסי ה MOOC עתירי התהילה . נראה כי ההישג העיקרי של קורסי הMOOC הוא בהרחבה של ההשכלה הגבוהה לציבור מחוץ לקמפוסים (Gail Krovitz).

הבלוג נתפס לרוב כמדיום אישי, במידה רבה בלתי פורמלי, המאפשר לכותב להביע את עצמו בדרכו ולפתוח את הבלוג לעיונם של אחרים, במידה שהכותב חפץ בכך. מבחינה זו הוא דומה מאד ליומן אישי. הבלוג הדידקטי, הוא בלוג הממוקם בתוך אתר מודל, המאפשר שימוש באופן שבו המרצה, הלומדים והעמיתים בקורס חולקים מרחב אישי, או משותף באמצעות מתן הנחיות וביצוען, תיעוד מהלכים המתרחשים בשיעור ושאילת שאלות במהלך השיעור ובין השיעורים ( דיתה פישל) .

התחזיות לגבי התפתחויות בתחומי הלמידה המקוונת בעולם בארגונים , תאגידים ותחומי ההדרכה. בין התחזיות האפשריות : שיפור התאמת הלמידה הניידת ( מכשירים ניידים) ללמידה מקוונת , התפתחות טכנולוגית מהירה יותר של תחומי המישחוק (Game-based Learning ) בלמידה המקוונת, התפתחות משמעותית של תחומי ניתוח נתוני למידה , Learning Analytics ושילוב וידאו אינטראקטיבי בלמידה מקוונת.

מאמר זה מציע מסגרת דידקטית שבה הסטודנטים פועלים כמורים בקורס .MOOC. המאמר שואל האם קיים רווח כפול לקורסי MOOC כאשר הוא ניתן כשיטת הוראה בכיתה וכסביבת למידה ברחבי העולם. הניתוח של חקר מקרה, שבו סטודנט העביר קורס MOOC בנושא "פרטיות הנתונים המקוונים", מעביר תובנות ראשוניות לגבי הערך הדידקטי ולגבי הישימות של גישה חדשנית כזו (Griesbaum, Joachim, 2014).

ההחלטה של ספריות מכוני המחקר Smithsonian בארה"ב לפתוח קורס מקוון לקהל בנושא ההיסטוריה של התעופה מלמדת כי הפלטפורמה המקוונת להקמה ולניהול קורסים מקוונים iTunes U מבית אפל היא המילה האחרונה בתחומי הקורסים המקוונים בארה"ב . היא הותאמה במיוחד ללמידה מקוונת עם טאבלטים , במיוחד אייפדים , אך גם למחשבים שולחניים וניידים אחרים. לפלטפורמה המקוונת iTunes U יתרונות משמעותיים מבחינת הצפייה בסרטי וידאו והאזנה לקובצי קול . לדעת הלומדים בקורסים , הפלטפורמה המקוונת של אפל יוצרת חוויה לימודית משופרת בתהליכי הלמידה המקוונת והאינטראקציה .

מתברר כי קורסים מקוונים רחבי היקף מסוג MOOC היו קיימים והיו פעילים עוד לפני הקורסים המקוונים האקדמאיים מסוג MOOC ( שאותם הניפה לראשונה בעולם האקדמי פרופסור דפנה קולר הישראלית) . זכות הראשונים לפיתוח קורסים מקוונים מסוג MOOC שמורה לחברה בינלאומית אשר בסיסה באירלנד בשם ALISON , הפועלת כבר מעל 7 שנים בשוק הבינלאומי ומכוונת בעיקר לקורסים מקוונים בתחומי ההכשרה המקצועית . במגזין פורבס האחרון מתפרסם ראיון מעניין עם Mike Feerick , מנכ"ל החברה , על הלקחים והניסיון שהם צברו מהפעלת קורסים מקוונים רחבי היקף ( MOOC ) לתחומי ההכשרה המקצועית וההנדסאות. הקורסים של ALISON מוצעים בכל העולם , במיוחד במדינות המזרח התיכון .

המאמר דן בהיבטים השונים של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOC) וההשפעה שלהם על ההשכלה הגבוהה מדצמבר 2013. המאמר מדגיש מספר חששות של אנשי אקדמיה לגבי קורסי ה-Mooc, כולל חששותיהם שהקורסים הללו הורסים את ההשכלה הגבוהה. במאמר מוצגים ומופרכים מספר מיתוסים לגבי קורסי ה-MOOC וההשלכות שלהם עבור ההשכלה הגבוהה (Fox, Armando, 2013).

המאמר מציג מידע לגבי השילוב של הקורסים המקוונים הפתוחים והמאסיביים (MOOCs) בהשכלה הגבוהה בארה"ב. המחברת בוחנת את החדשנות החינוכית, את המועצה האמריקאית לחינוך (the American Council on Education (ACE), ואת ההערכה לפני הלמידה, או מתן נקודות זכות לתואר עבור למידה קודמת (Sandeen, Cathy, 2013).

תמיכה בסטודנטים להצלחה בחינוך מקוון ומרחוק, אשר יצא לראשונה בשנת 2000, בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בחינוך מקוון ומרחוק: תמיכה בסטודנטים, שמירה על סטודנטים, החזרת סטודנטים, ופיתוח צוות. אורמונד סימפסון (Ormond Simpson) הוא מחנך מרחוק מנוסה אשר ייעץ ופיתח תכניות במספר מדינות מתפתחות, כמו גם באנגליה, ארצות הברית וניו זילנד. בניגוד למרבית הספרים על חינוך מרחוק, המתמקדים בעיצוב של קורסים ובהדרכה, העניין המרכזי של הספר הוא ברבדי המשאבים התומכים בלומדים במהלך התנסותם בלמידה מרחוק ( Ormond Simpson).