מילת מפתח: פרויקטים מתוקשבים
מיון:
נמצאו 14 פריטים
פריטים מ- 1 ל-14
  • סיכום

    מאמר זה מתאר פרויקט אייפד (iPad) בבית ספר יסודי בצפון אירלנד. הפרויקט מעריך כיצד הטכנולוגיה השפיעה על למידה באוריינות קריאה, אוריינות מתמטית ועל מיומנויות תלמידים. התלמידים הצעירים ביותר נשאלו לגבי ההתנסויות באייפדים שלהם תוך שימוש בראיונות בקבוצות קטנות המבוססות על גישת זמן המעגל (circle time). המורה שלהם ושני עוזרי הוראה רואיינו לגבי דפוסים ארגוניים, פדגוגיים ומיומנויות תלמידים (Clarke, Linda; Abbott, Lesley, 2016).

  • סיכום

    המטרה של מחקר כמותי זה היא לבחון את השימוש של מורים בבתי ספר תיכוניים במאפיינים ספציפיים של לוחות ממוחשבים חכמים. הנתונים נאספו באמצעות סולם רמת שימוש של שלושה גורמים שפותח בידי החוקרים ונותחו באמצעות סטטיסטיקה תיאורית ומבחנים א-פרמטריים. לא נמצא הבדל מובהק בין השימוש במאפיינים האינטראקטיביים של הלוח הממוחשב החכם לבין מגדר, רמת השכלה, או תחום דעת. אולם, נמצא הבדל מובהק בין השימוש במאפיינים האינטראקטיביים לבין ניסיון מקצועי, עיר, בעלות על מחשב, הכשרה בלוח ממוחשב חכם בשדה, ניסיון קודם עם לוח ממוחשב חכם, משך השימוש, תדירות השימוש, והמקרה של הצעה לשימוש בלוח ממוחשב חכם למורים אחרים (Tatli, Cemal; Kilic, Eylem, 2016).

  • סיכום

    הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

  • סיכום

    יש כמה מורים בישראל הפועלים בנחישות להעשיר את רמתם התרבותית של תלמידי הכיתה באמצעות שיתופי פעולה עם כיתות אחרות בארץ ובעולם. אחת מהן היא המורה חניתה חן , מחנכת כיתה ד'2 בבית הספר הוברמן בפ"ת. פעולת ההעשרה והמעורבות מתבססת בין היתר גם על הבלוג הכיתתי שהיא מפעילה זה כמה שנים. בפרוייקט עליו מדובר התאחדו 7 בתי ספר ולימדו את נושא פרס נובל בדרכים ובדיסציפלינות שונות. המורה האמריקאי בוב גרינברג וכיתתו הצטרפו גם הם לפרויקט העשרה זה .

  • סיכום

    השלב השני בפרויקט הבודק את אפשרות אימוצו של הסד"ן — הספר הדיגיטלי הנייד — כספר מן המניין באוניברסיטה הפתוחה יצא לדרך, תוך שדרוג משמעותי של הפלטפורמה שעליו מוטען ספר הלימוד: במקום "תואם קינדל " iPad. עם תחילת שנת הלימודים תשע"ב־ 2012 החל השלב השני בפרויקט סד"ן — ספרים דיגיטליים ניידים — באוניברסיטה הפתוחה, פרויקט ניסויי שמטרתו הסופית והשאפתנית היא לאמץ את הספר הדיגיטלי כספר מן המניין באו"פ, במקביל לספר המודפס.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי חקר כיצד התפיסות של הסטודנטים את חשיבותם של יחסים בינאישיים בקבוצות מקוונות השפיעה על התפיסות שלהם את האמון ואת ההתנסויות בתוך הקבוצה. הסטודנטים, שנרשמו לשיעורים מקוונים ששילבו פרויקט קבוצתי, נשאלו בסקר לגבי ההתנסויות שלהם בפרויקטים הקבוצתיים המקוונים. המשתתפים לא מצאו את הקשרים הבינאישיים כהכרחיים בפיתוח אמון ( Wade, Christine E., Cameron, Bruce A., Morgan, Kari and Williams, Karen C).

  • סיכום

    סרט הווידאו באנגלית המציג איך תלמידי כיתה ה' מניו יורק ומתל אביב משתמשים בכיתה משותפת שמספקת מערכת "עת הדעת" ולומדים להכיר זה את זה ואת העיר שמעבר לים ולהתקרב יותר. הפרויקט הפך להזדמנות לתקשורת, למידה והיכרות לעומק. מדובר על פרויקט למידה מתוקשב שיתופי בין תלמידי כיתות ה' בתל אביב ובני יורק. המורים בשני בתי הספר פיתחו את המתווה הלימודי המשותף המאפשר לתלמידי כיתות ה' להכיר באופן בלתי אמצעי תרבות אחרת ומאפייני תרבויות מעבר לים. הפרויקט המתוקשב לא רק עורר סקרנות בקרב התלמידים אלא גם שיפר את המיומנויות המידעניות שלהם לאסוף מידע ולהבנות אותו.

  • סיכום

    עם התפתחות המטלות המתוקשבות בחינוך, החלו יותר ויותר מורים לתת את הדעת להפעלת תלמידים באינטרנט ביצירת פרויקט אישי או קבוצתי של תערוכה וירטואלית באינטרנט. התנסויות שונות שנערכו בבתי ספר בארץ הוכיחו כי תלמידים מגלים עניין רב בהתמודדות עם יצירת תערוכה וירטואלית על נושא כלשהו באינטרנט. זהו מודל פדגוגי חשוב היום המביא לידי ביטוי את ההיבט היצירתי בהבניית-הידע. הרעיון כאן הוא ליצור, באמצעות כלי מתוקשב פתוח באינטרנט או במצגת תערוכות וירטואליות בנושאים שונים (אמנות, ספרות, מדע, היסטוריה וכו'). הכנת התערוכה מתבצעת ע"י בחירת נושא, חלוקתו לתת-נושאים (שכל אחד מהם יהיה "חדר" בתערוכה) .בסקירה הקצרה ניתן לקרוא על השלבים בהפעלת התלמידים ועל כלים מתוקשבים אפשריים לבניית התערוכה הוירטואלית באינטרנט.

  • סיכום

    המאמר מתאר חקר מקרה של התנסות סטודנטים להוראה בקנדה בהוראה מקוונת. המטרה הייתה לאפשר לסטודנטים להוראה להתמקד ביצירה מקוונת, כלומר , בהפקת פרויקטים מתוקשבים בהם יוכלו לייצג את הידע הפדגוגי שצברו בלימודיהם. גישה זו נמצאה מועילה ומושכלת יותר מאשר הגישה הקודמת של דיונים מקוונים בפורומים מתוקשבים. ההתנסות הפעילה של הסטודנטים להוראה בפרויקטים מתוקשבים להוראה ולמידה יצרה מעורבות גבוהה יותר מאשר הגישות הקודמות של דיונים מקוונים . ההתנסות של הסטודנטים ביישומים מקוונים שונים העניקה להם ניסיון וביטחון בהתמודדות עם הכנת והפקת שיעורים מתוקשבים לתלמידים בהשוואה לגישות הפאסיביות הקודמות ( Duncan, Heather E.; Barnett, John ).

  • סיכום

    בניגוד לרושם המצטבר כי שילוב תלמידים בפרויקטים באינטרנט מחולל תהליך למידה טבעי ובלתי אמצעי הרי הלקחים מפרויקטים בינלאומיים בהם מעורבים כיתות ותלמידים בהתכתבויות ובלמידת חקר מצביעים על כך כי מרבית התלמידים זקוקים להנחיה רבה של המורים ולהכוונה פדגוגית. זו המסקנה של המורה ויקי דיוויס, אחת המורות המובילות בעולם בתחומי התקשוב החינוכי המשלבת בהצלחה פרויקטים מתוקשבים בינלאומיים בכל כיתות הלימוד שלה. הניסיון שלה ( והוא משמעותי ) מלמד כי רק 20% מהתלמידים יכולים להתקדם בפרויקטים מתוקשבים באופן עצמאי ואוטונומי, כלומר יש להם הכוונה עצמית ללמידה , אך הרוב הגדול ( כ70-80% מהתלמידים ), זקוק כל הזמן לקביים של הנחייה פדגוגית וכיוונים של המורים. המאמרון של ויקי דיוויס ,שמלמדת בבתי ספר בארה"ב, הוא מענה לדעה ,המתקדמת כביכול ,שהשמיע דיוויד וורליק כי תהליך למידה מתוקשבים דוחקים הצידה את הפדגוגיה ויוצרים למידה טבעית.

  • סיכום

    תלמידים בביה"ס יסודי בכיתות ד' באל-סלבדור כותבים בלוג כיתתי המשמש אותם כזירה מקוונת ללימוד כתיבה וגם גיאוגרפיה ולחילופי מידע עם תלמידים בביה"ס יסודי באוגנדה. את פרויקט הכתיבה המקוון הגלובלי יזמה רכזת המחשבים (Jennifer Garcia) של ביה"ס היסודי באל- סלבדור. המטרה היא ללמוד באופן בלתי אמצעי על תרבויות אחרות בעולם, להכירם דרך קשר וכתיבה פעילה באינטרנט. הכוונה שכל שנה התלמידים בביה"ס היסודי באל-סלבאדור ייחשפו לתלמידים ממדינה אחרת ויחליפו איתם מידע באמצעות הבלוג ובאמצעות wiki משותף שיקימו. הקשר בין בתי הספר נוצר באמצעות פורטל בינלאומי בשם Globalgateway אליו מצטרפים לאחרונה יותר ויותר מורים ומחנכים בעולם המעוניינים ליצור פרויקטים גלובליים משותפים בין כיתות. וישנו כמובן, הפורטל הוותיק להתקשרויות בין כיתות לימוד בעולם, פורטל EPALS.

  • סיכום

    מאגר TTRB הוקם כפרויקט תיעוד חינוכי באנגליה במטרה לגבש מרחב ידע פדגוגי הנוגע לפרחי הוראה בשלבי ההכשרה מוקדמים לפני ההתמחות בשדה. הוא נועד לרכז חומרי עזר שיסייעו לפרחי הוראה המתמודדים בסוגיות הוראה פדגוגיות ותכניות וגם ליצור מסגרת ממוחשבת לחילופי מידע בין מורי מורים באנגליה. מרבית החומרים במאגר הם הנחיות פדגוגיות, תדריכים דידקטיים, דוחות קוריקולריים, דוח"ות הערכה נבחרים של הרשות להערכה חינוכית הבריטית ( OFSTED) וסיכומי מדיניות שפרחי ההוראה צריכים להכיר בשלבי ההכשרה שלהם.

  • סיכום

    סקר בינלאומי מעניין ממנו ניתן ללמוד כיצד משרדי חינוך וממשלות במדינות שונות נערכים באופן מערכתי להעמיק את השימוש באינטרנט ובמערכות למידה מתוקשבות עבור תלמידים, מורים ובתי ספר. ניתן ללמוד על התפתחויות מערכתיות בתחומי התקשוב החינוכי ועל פרויקטים חדשניים במדינות הבאות: בריטניה, אוסטרליה, אונטריו, קנדה, קוויובק, קנדה, סין, הונג קונג, איראן, יפאן, ניו-זילנד, סינגפור, תורכיה, טנזניה וארה"ב. ישראל אינה ברשימת המדינות הנסקרות ואחרי קריאת הסקר וההתפתחויות במדינות השונות אפשר אולי להבין מדוע.

  • סיכום

    הצלחת הניסוי באינטרנט לקירוב תלמידים מבתי ספר בצפון אירלנד לבתי ספר ברפבוליקה האירית מוכיחה כי גם במזה"ת ניתן להביא תלמידים ממדינות או מסוכסכות למצב של הבנה וקירוב לבבות, כך טוען ד"ר רוג'ר אוסטין מביה"ס לחינוך באוניברסיטת אוסטין באירלנד. ד"ר אוסטין הציג את ממצאי מחקרו בכנס בינלאומי שנערך באוניברסיטת אולסטר בספטמבר 2006. במסגרת הפרויקט המתוקשב The Dissolving Boundaries Project. החיבור בין קהילת התלמידים הצעירים בבתי הספר בצפון אירלנד וברפובליקה האירית התבצע באמצעות אתר אינטרנט משותף, מערכת וידאו-קונפרנס וקהילה מתוקשבת שיתופית. למעשה, התקיים פרויקט חקר משותף בין בתי הספר השונים אשר במהלכו התלמידים חקרו מאפיינים היסטוריים ותרבותיים. מודל העבודה המתוקשב התבסס על חשיפת סיפוריהם האוטוביוגרפיים של הילדים משני התרבויות השונות אשר סלל את הדרך להיווצרות הבנה והזדהות בין הלומדים אשר תיקשרו באינטרנט. מודל העבודה לשבירת המחיצות הבין-תרבותיות התבסס על יישום המודל התיאורטי שלClaudia Finkbeiner and Christine Koplin לקירוב בין-תרבותי.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין