פרוייקטים
מיון:
נמצאו 38 פריטים
פריטים מ- 1 ל-20
  • סיכום

    מוסף סוף השבוע של עיתון "הארץ" ערך פרויקט מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים. במסגרת הפרויקט, ראיינה הכתבת שני ליטמן שורה של מומחים ופרופסורים לחינוך, שביקרו בחריפות את מערכת החינוך בישראל. לטענתם, המערכת מגבילה וחוסמת את הילדים, מזיקה להם ופוגמת באושרם – ובוודאי שאינה משיגה את יעדיה.

  • לינק

    ילד קם בבוקר והולך לבית הספר. בדרכו הוא רואה עצים ועננים וחיות ואנשים ומכוניות וכבישים ובתים… הוא לא רואה גיאוגרפיה, הוא לא רואה הסטוריה, הוא לא רואה מתמטיקה… הילד רואה תופעות ועצמים (חנן יניב).

  • סיכום

    במדינות שונות קיימות תוכניות הכשרה העוסקות בחינוך סביבתי וכוללות הקניית ידע תוכן סביבתי ופרקטיקות מבוססות-מקום, אולם מיזמים המערבים את המתכשרים בפעולה ביקורתית עדיין מוגבלים למדי. "אזרחות סביבתית" במחקר זה מוגדרת כהנעה, ביטחון עצמי ומודעות לערכים אישיים, חכמת מעשה ויכולת לתת ביטוי מעשי לאוריינות אזרחית ואקולוגית. המחקר בוחן כיצד ההתנסויות בפרויקט פעולה פוליטי השפיעו על האזרחות הסביבתית של המתכשרים שבמחקר ועל הפרקטיקות ההוראתיות שלהם (Green, C., Medina-Jerez, W., & Bryant, C).

  • סיכום

    במחקר של גרדנר, שנמשך על-פני תקופה של לפחות חמש שנים, נבחנים 10 קמפוסים במגוון בתי ספר ברחבי המדינה (מהחוף המזרחי לחוף המערבי). באמצעות 200 ראיונות בכל קמפוס (סה"כ למעלה מ-2,000 ראיונות) עם שחקני מפתח עיקריים כמו סטודנטים מתחילים, סטודנטים במהלך התואר, הורים, חברי סגל, הנהלה בכירה, חברי נאמנים, ומגייסים לעבודה, הוא מבקש לבחון את מטרת החינוך הלא-מקצועי, את ציפיות הסטודנטים ממנו, את יתרונותיו וחסרונותיו, את האופן בו הם תופסים את ההשכלה הגבוהה ועוד שאלות, המלמדות על המקום של "האמנויות החופשיות" (liberal arts education) במציאות ימינו (Howard Gardner).

  • סיכום

    מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

  • סיכום

    פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

  • לינק

    אלבום התמונות הדיגיטלי הגדול ביותר בדנמרק עם קרוב לשני מיליון תמונות נפתח לציבור הרחב. לדנים תהיה גישה למאגר המידע המקוון, הכולל 1,841,254 מסמכים כגון תמונות, יומנים, מכתבים, והקלטות שמע ווידאו. כל המסמכים בארכיון הדיגיטלי מכוסים על ידי הכללים המקובלים של זכויות יוצרים, העתיקים ביותר הם מסמכים מהמאה ה-17 (Lucie Rychla).

  • מאמר מלא

    פרויקט "בתי הספר המואצים" הוא ניסיון מהפכני של הנרי לוין, אחת הדמויות המשפיעות ביותר על החינוך האמריקאי, לקדם תלמידים מתקשים באמצעות העשרה חינוכית נמרצת. "למידה מואצת", אומר לוין בריאיון להד החינוך, "יכולה להכניס ילדים ונערים בסיכון לתוך המיינסטרים החינוכי, דבר שכיתות מיוחדות מעולם לא הצליחו ולעולם לא יצליחו לעשות" (יעל דקל).

  • תקציר

    מחקר איכותני זה שואל האם כדאי לערוך מחקר פעולה כבר בשלב הכשרת המורים, או האם האתגרים עולים בהשפעתם על היתרונות.בנוסף, המאמר שואל האם מורה המורים, שכאן הוא מחבר המאמר, יכול להדריך פרויקטים של מחקר פעולה של סטודנטים להוראה (Ulvik, Marit, 2014).

  • מאמר מלא

    פרוג'קט זירו (Project Zero) הוא מרכז מחקר בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת הרווארד בקיימברידג' מסצ'וסטס. כיום פועלים בו 22 מיזמים חינוכיים שונים, העוסקים כולם, בדרך זו או אחרת, בשאלה מהי למידה טובה, או כנהוג אצלנו — למידה משמעותית. נסעתי מניו יורק לקיימברידג' כדי לבלות יום אחד בכור הגרעיני הזה של רעיונות חינוכיים ולשוחח עם מנהלו החדש, ד"ר דניאל גריי ווילסון. כך מציג ווילסון את החזון של "פרוג'קט זירו": "מה שמדריך את החזון שלנו הוא השאלות הגדולות של החינוך — מהי למידה ומהי למידה טובה, מהי חשיבה ומהי חשיבה טובה, מהי יצירתיות ומהי יצירתיות טובה. קידום החינוך פירושו עיסוק בשאלות היסוד הללו ובשאלות דומות ואחר כך תרגום שלהן לעשייה חינוכית. זה עמוד השדרה שלנו" (אמתי מור).

  • תקציר

    מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

  • לינק

    מחקר זה בוחן שני היבטים של הוראה עם מודל של למידה מבוססת-פרויקט (PLB) במסגרות של ההשכלה הגבוהה: הגדרות של אנשי הסגל ללמידה מבוססת-פרויקט והפרקטיקות של למידה מבוססת-פרויקט של אנשי הסגל, כפי שהוכח על ידי ההצלחות והאתגרים שלהם ביישום שתוארו באופן עצמי.אנשי הסגל שהשתתפו במחקר השתמשו בפרקטיקות ההוראה שלהם, שאותן קיבלו מתוך אמונה עיוורת, כדי להגדיר מחדש את המשמעות של ללמד וללמוד תוך שימוש בלמידה מבוססת-פרויקט כמתודולוגיה לימודית (Lee, J., Blackwell, S., Drake, J., & Moran, K., 2014).

  • לינק

    פרויקט התכתבות המקשר בין תלמידים ברחבי העולם יכול להשתלב בשיעורי חינוך, תרבות ישראל, שפה (הבעה/אנגלית) ועוד, והוא אינו מצריך השקעת משאבים, מעבר להקצאת מספר שיעורים לאורך השנה. כמובן, שכאשר מדברים כיום על התכתבות, הכוונה היא אינה בהכרח לכתיבה באמצעות עט ונייר…. אלא בעיקר לשיח ווירטואלי העושה שימוש בכלים כגון דוא"ל, סקייפ, הנגאאוט, פייסבוק וכו'. מדובר למעשה ברשת עולמית של בתי ספר תאומים (Global School Twinning Network), יוזמת הסוכנות היהודית. במסגרת הפרויקט מתקיים חיבור בין כ-600 בתי ספר יהודים בארץ ובעולם, הכוללים כ-40,000 תלמידים מגיל גן ועד לתיכון וכ-1500 מורים מהארץ והעולם היהודי. השתתפות בפרויקט מאפשרת לתלמידי כיתה ישראלית ליצור קשר עם קבוצת תלמידים יהודיים בתפוצות. הקשר יתבצע באמצעות מפגש ווירטואלי – ווידאו, שיחת אודיו, צ'ט, פורום וכו' וכן באמצעות חילופי תוצרים וקיום פרויקטים משותפים ( אפרת מעטוף) .

  • לינק

    המחברים מתארים פרויקט, שהתקיים בבית הספר היסודי עליזה ארבלי-דגניה שבטירת הכרמל. בפרויקט זה, תלמידים מכיתות ד' עד ו' הופכים למורים ומלמדים תלמידים מכיתות אחרות שיעורים במדעים, בחינוך חברתי וב"אזרחות דיגיטלית" (Sigal Ben Ameam, Magi Asyag, Yona Ben-Amran, 2013).

  • לינק

    מחקר זה בוחן את היעילות של Ideas Videos בהכשרת פרחי הוראה. הממצאים מראים כי המשימה הגנרטיבית הזו, ההופכת את הסטודנטים להוראה ליוצרי סרטים, העשירה את פיתוח הידע המקצועי של הסטודנטים (Kearney, M., 2013).

  • לינק

    על מי מוטלת האחריות להערכה ובידי מי הזכות להעריך בעולם של מבני דעת מעורערים? בעולם של תפישה חינוכית/ערכית ממוקדת אנוש (הומניסטית/פרוגרסיבית/רדיקלית)? לאור הפופולאריות הגדלה של פרויקטים לימודיים שתוצרם מארז מופק בכלים טכנולוגיים (אתר, בלוג, מאגר מידע, משחק למידה, סרטון אנימציה, סרטון וידאו ועוד), צומחת לה הזדמנות ליישום מודל הערכה חדש – מחקר שימושיות (Usability Study). עיקר האתגר הוא בתכנון משימות משמעותיות שירכזו לתוכן תוכן ואנרגיה בתמהיל מעורר מספיק בכדי להניע את הלומד לרצות לעצב ולהפיק אותן, או לפחות לבצע אותן ( חנן יניב) .

  • לינק

    למידה/הוראה מבוססת פרויקטים (למ"פ) (בעיות- למ"ב) – למידה והוראה מבוססת-פרויקטים מוכרת בגנים ובבתי הספר. זוהי הוראה ממוקדת-תלמיד המתרחשת לאורך תקופת זמן מורחבת, שבה תלמידים בוחרים, מתכננים, חוקרים ויוצרים תוצר, היצג או ביטוי אחר כתגובה/תשובה לשאלה הלקוחה מהמציאות הסובבת אותנו או לאתגר אותנטי. תפיסת תפקיד המורים היא של מאפשרים, בוני- פיגומים, מדריכים ומנחים במהלך התפתחות הפרויקט. ניתן לאתר עקבות של הוראה כזו עוד בראשית המאה הקודמת בארה"ב, שהתייחסה לשיטת הוראה זו כאל למידה מכוונת-מטרה, הכוללת ארבעה שלבים מובחנים: הצעה, תכנון, ביצוע ושיפוט(Kilpatrick, 1918). רעיונות אלה בשילוב עם דגם החקר המדעי הובילו למגוון של שיטות ממוקדות-תלמיד ובהן: שיטה מבוססת-בעיות, שיטה מבוססת-מקרים, למידת חקר ולמידה הכוללת משימות ברמה גבוהה ותפקידים פעילים בכיתה ( Holm, M ) .

  • לינק

    המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).

  • לינק

    הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).

  • לינק

    בשיטת למידה מבוססת בעיות מציג המורה או המרצה לתלמידים בעיה מורכבת ומאתגרת שקשורה למציאות. המוטיבציה של התלמידים לפתור בעיות מסוג זה גבוהה יותר מאשר לפתור תרגילים לשם התרגול. כך, מפתח התלמיד הנעה עצמית ללימוד ולפתרון הבעיה. בחלק מן הבעיות הניתנות לתלמידים כתרגילים, הם משובצים בקבוצות עבודה קטנות, כשכל חבר בקבוצה עובד על משימה נפרדת אשר משתלבת במטלה כללית שקיבלה הקבוצה. התלמיד משתלב בתהליך הלמידה שלו ושל אחרים (למידה פעילה), צובר ידע חדש ולא פחות חשוב מכך – הוא מחזיק בידיו חלק משמעותי בתהליך הלמידה שלו והופך להיות אחראי עליו. הוא מרגיש שהצלחת הקבוצה היא בידיו ( אודי מלכה) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין