ילד קם בבוקר והולך לבית הספר. בדרכו הוא רואה עצים ועננים וחיות ואנשים ומכוניות וכבישים ובתים… הוא לא רואה גיאוגרפיה, הוא לא רואה הסטוריה, הוא לא רואה מתמטיקה… הילד רואה תופעות ועצמים (חנן יניב).

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

פרויקט "עיר חינוך" של המכון לחינוך דמוקרטי מבקש לפתוח את גבולות בתי הספר אל המרחבים העירוניים והקהילתיים שבתוכם הם פועלים. צוותי התערבות של המכון מניעים במקומות שונים בארץ ובעולם תהליכי שינוי המבוססים על שיתוף פעולה ודיאלוג. "עיר חינוך", אומרת יעל שורצברג, "זה הרעיון שלקהילה יש אחריות לייצר מרחב שבו כל פרט יכול להביא את הייחודיות שלו לידי ביטוי" (אמתי מור).

אלבום התמונות הדיגיטלי הגדול ביותר בדנמרק עם קרוב לשני מיליון תמונות נפתח לציבור הרחב. לדנים תהיה גישה למאגר המידע המקוון, הכולל 1,841,254 מסמכים כגון תמונות, יומנים, מכתבים, והקלטות שמע ווידאו. כל המסמכים בארכיון הדיגיטלי מכוסים על ידי הכללים המקובלים של זכויות יוצרים, העתיקים ביותר הם מסמכים מהמאה ה-17 (Lucie Rychla).

מאמר זה מתאר את תוצאותיו של סקר שנערך בקרב חברי סגל והתבסס על "מסגרת עבודה גמישה עבור למידה מקוונת". המחברים פיתחו סקר שיבחן את התפיסות של חברי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת. הפריטים שקושרו לממד של למידה מקוונת ואמורים להיות נידונים במהלך ועידת וידאו חודשית הופצו לפני מפגשי הוידאו החודשיים כדי להעריך את ההבנה של אנשי הסגל לגבי הממדים של למידה מקוונת (Vandenhouten, C.; Gallagher-Lepak, S.; Reilly, J.; Ralston-Berg, P., 2014).

פרויקט התכתבות המקשר בין תלמידים ברחבי העולם יכול להשתלב בשיעורי חינוך, תרבות ישראל, שפה (הבעה/אנגלית) ועוד, והוא אינו מצריך השקעת משאבים, מעבר להקצאת מספר שיעורים לאורך השנה. כמובן, שכאשר מדברים כיום על התכתבות, הכוונה היא אינה בהכרח לכתיבה באמצעות עט ונייר…. אלא בעיקר לשיח ווירטואלי העושה שימוש בכלים כגון דוא"ל, סקייפ, הנגאאוט, פייסבוק וכו'. מדובר למעשה ברשת עולמית של בתי ספר תאומים (Global School Twinning Network), יוזמת הסוכנות היהודית. במסגרת הפרויקט מתקיים חיבור בין כ-600 בתי ספר יהודים בארץ ובעולם, הכוללים כ-40,000 תלמידים מגיל גן ועד לתיכון וכ-1500 מורים מהארץ והעולם היהודי. השתתפות בפרויקט מאפשרת לתלמידי כיתה ישראלית ליצור קשר עם קבוצת תלמידים יהודיים בתפוצות. הקשר יתבצע באמצעות מפגש ווירטואלי – ווידאו, שיחת אודיו, צ'ט, פורום וכו' וכן באמצעות חילופי תוצרים וקיום פרויקטים משותפים ( אפרת מעטוף) .

המחברים מתארים פרויקט, שהתקיים בבית הספר היסודי עליזה ארבלי-דגניה שבטירת הכרמל. בפרויקט זה, תלמידים מכיתות ד' עד ו' הופכים למורים ומלמדים תלמידים מכיתות אחרות שיעורים במדעים, בחינוך חברתי וב"אזרחות דיגיטלית" (Sigal Ben Ameam, Magi Asyag, Yona Ben-Amran, 2013).

הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).