-
לינק
גודש המידע וטכנולוגיות התקשורת העניקו למחנכי מוסדות ההשכלה הגבוהה ומשתמשי הלמידה המתוקשבת את המכשיר הממוקד הניתן לשימוש כאמצעי הוראה בכיתות. מאמר זה מספק הסבר לגבי האופן שבו הפייסבוק שולב כאמצעי פדגוגי במסגרת לימודי אנגלית כשפה שנייה, ומדווח על עמדת הלומדים (סטודנטים) ותפיסתם לגבי השימוש במתווך חברתי זה להגברת למידת השפה השנייה שלהם ( Malissa Maria Mahmud, Wong Shiet Ching) .
-
לינק
מאמר זה מתאר תהליך פיתוח מודל למידה עצמית מקוונת המבוססת על מתודולוגית למידה/הוראה הבנויה על שיתוף פעולה, הנקראת CECIP (Collaboration- Evaluation-Critical thinking- Individual assessment-Learner Profil ), שבמקורה, התפתחה מהתיאוריה של Vygotsky ומבוססת על (C) מבנה שיתוף הפעולה של ידע הסטודנט, (E) פיתוח כישורי ומיומנויות הערכה וביקורת, (C) פיתוח כישורי ומיומנויות של חשיבה ביקורתית, (I) אינטגרציה של הערכה עצמית ו-(P) הרכבת פרופיל של לומד. המחקר ניסיוני המבוסס על למידת מקרים של למידה עצמית ולמידה שיתופית במסגרת למידה משולבת ( Ilona B?RES, T?mea MAGYA , M?rta TURCS?NYI-SZAB?).
-
לינק
מחקרים בשנים האחרונות מצביעים על שאלת העיתוי/תיזמון בהליכי למידה ובאירועי למידה כגורם משמעותי בהצלחת הלמידה וביצירת חווית הלמידה . מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את משמעות עיתוי הצגת המידע במהלך המטלה בסביבה המתוקשבת . הסטודנטים אשר למדו בסביבה מתוקשבת שיתופית נדרשו לעבוד על מטלות חקר מקרים ( Noroozi, O., Busstra, M., Mulder, M., Biemans, H., Tobi, H., Geelen, A., & … Chizari, M.) .
-
לינק
במחקר זה משווים החוקרים את ההשפעות של חונכות על ידי סטודנטים ועל ידי צוות ההוראה. ארבעה קורסים בתוכנית לתואר ראשון במשפטים, בכל אחת משתי השנים הראשונות של תוכנית הלימודים המבוססת על פתרון בעיות, נבדקו ההישגים ותפיסות של חונכי סטודנטים שלמדו חניכת סטודנטים וצוות ההוראה. ההישגים נמדדו לפי התוצאות של מבחני סוף קורס סטנדרטיים. לאחר הבחינה בסוף קורס, נבדקו תפיסות הסטודנטים באמצעות שאלון מקוון ועל ידי ראיון מובנה למחצה, בקבוצות מיקוד ( De Rijdt, Catherine; van der Rijt, Janine, Dochy, Filip , van der Vleuten, Cee ).
-
לינק
מאמר של נעמי פורת וגילה קורץ שהוצג בכנס צ'ייס 2012, על מחקר שעשו לבחינת הבלוג הלימודי כמקדם אסטרטגיות חשיבה מסדר גבוה בקרב סטודנטים. במאמר, הבהיר בניסוחו ובהצגת הדברים שבו, מתארות הכותבות שמצאו במחקרן את הבלוג הלימודי כמקדם חשיבה אצל הסטודנטים. ברשומות הבלוגים של הסטודנטים נמצאו ייצוגים של אסטרטגיות חשיבה בהיקף גדול מבחינת המספר וכן במגוון גדול. כמו כן, זוהתה מגמת עלייה בשכיחות האסטרטגיות לאורך תקופת הפעילות בבלוגים.
-
לינק
מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).
-
תקציר
המחקר הנוכחי בדק האם למידה בסביבה מתוקשבת מביאה לשינוי בתפיסות אפיסטמולוגיות של סטודנטים הלומדים במכללה ולשינוי בהתייחסויותיהם, בתובנותיהם ובהעדפותיהם לגבי מהותה של סביבה לימודית מתוקשבת. הממצאים מצביעים על כך שהתנסות הסטודנטים בלמידה בסביבה מתוקשבת מסייעת בשינוי תפיסותיהם האפיסטמולוגיות בכל מדדי התפיסות ומבטאים מעבר מתפיסות שהן יותר נאיביות לתפיסות שהן יותר מתוחכמות ( תמר לוין, שלומית בן-שחר) .
-
תקציר
המחקר עוסק בתחרויות בין-צוותיות מקוונות בשיפוט עמיתים שהתקיימו במסגרת לימודים במכללה. בתחרויות סטודנטים הגישו תוצרים דיגיטליים.ניהול התחרויות נתמך על ידי סביבה מקוונת שמיועדת לתכנון וניהול פעילויות שיתופיות מקוונות. כיוון שתחרויות בין-צוותיות בשיפוט עמיתים הינן יעילות במיוחד בקידום הלמידה, ולמרות זאת, כמעט ולא נעשה בהן שימוש בחינוך הגבוה – מטרת המחקר היתה להתחקות אחרי התחושות של סטודנטים כלפי חווית הלמידה, בנסיבות הייחודיות הללו, שבפוטנציה עשויה להיות כרוכה בלחץ רב. המחקר התבצע עם מדגם של 85 סטודנטים לתואר ראשון בשני קורסים שונים. נמצא מתאם גבוה בין הערכות העמיתים להערכות המרצה ( דן כהן -וקס, מיקי רונן, רונן המר) .
-
לינק
פרופסור יורם עשת וד"ר סיגל עדן מהאוניברסיטה הפתוחה ערכו השוואה בין איכות עריכת הטקסט בפורמט מודפס ובפורמט דיגיטלי בקרב סטודנטים., כי בניגוד לכל הציפיות המוקדמות של החוקרים ובניגוד למה שאפשר היה ללמוד מן המחקרים הקודמים בתחום, לא נמצאו על ידם כל הבדלים בין הביצועים בשני הפורמטים בדפוס ובדיגיטלי. הם גילו שמי שביצועיו טובים בפורמט אחד, ביצועיו טובים גם בפורמט האחר.
-
לינק
השנה חל גידול במספר הסטודנטים החדשים להוראה, המשתתפים בתוכניות המצטיינים במכללות לחינוך. עם זאת, עדיין כ 7%- מהסטודנטים להוראה בלבד משתתפים בתוכניות למצטיינים. תוכנית המצטיינים, שבה מספר התלמידים הגדול ביותר, פועלת במכללת סמינר הקיבוצים. בתוכנית לומדים השנה כ 240- סטודנטים. לדברי ראש התוכנית, ד"ר תמר קטקו, התוכנית עברה בשנים האחרונות שינוי בתפיסת העולם שבבסיסה ובמבנה האקדמי שלה כאחד. חלק מהסטודנטים מתקבלים לעבודה בבתיה"ס שבהם התנסו במהלך הלימודים, ומקבלים בהם יחס חם ותומך. לעומת זאת, בחלק מבתיה"ס האחרים, שבהם משובצים לעבודה בוגרי התוכנית, חוששים מהמורים החדשים וחדורי היזמות, מנסים לכבות את הלהט שלהם ולעיתים אף מצליחים. "המציאות מראה, שמעט מאוד בתי"ס פתוחים לשינוי ולטיפוח התפיסה של 'רף גבוה' והרחבת אופקים", אומרת ד"ר קטקו.
-
לינק
המחבר ערך ראיון עם רוברט ביורק (Robert Bjork), המנהל של מעבדת הלמידה והשכחה (Learning and Forgetting Lab) באוניברסיטת UCLA , פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה בעל שם לדחיסת מידע בדרך שתאפשר למידע לא להישכח. ביורק מציע שיטה ללמידה של חומר, שאותה הוא מכנה interleaving. ביורק מפרט מהי השיטה ונותן טיפים נוספים לשיפור הלמידה וזכירה של חומר Garth Sundem).
-
תקציר
ג'יי הורוויץ העלה לדיון בבלוג המרתק שלו סוגיה מעניינת הנוגעת לשימוש הטכנולוגי של קליקרים בהרצאות בכיתות ובהרצאות . הוא מתייחס למאמרון של לארי קובן אשר כתב על תחושת הדז'ה וו שהתעוררה אצלו כאשר הוא צפה לאחרונה בשיעור מתמטיקה שבו המורה נעזרה בקליקרים. קובן הסביר שהמורה חילקה קליקרים לתלמידים וביקשה מהם להשיב על שאלת רב-ברירה שהופיעה על הלוח הלבן האינטראקטיבי בקדמת הכיתה. כותבת ג'יי הורוויץ בסיכום המאמרון שלו: "כדי שמספר רב של מורים ימצאו דרכים לשלב את השימוש בקליקרים לתוך פדגוגיה מוצלחת, אנחנו זקוקים להרבה מאד מורים שמשתמשים בהם בצורה סתמית. ואולי נצטרך גם להפרד מהציפייה שכלים טכנולוגיים – קליקרים, טבלטים, או מה שעוד עתיד להופיע, ישנו את החינוך. בסך הכול הם יהוו את הבסיס שעליו חלק מהמורים יצליחו להביא ללמידה משמעותית.
-
לינק
מחקר שיטתי שנערך באוניברסיטה אמריקאית במטרה לבדוק את יעילות העברת קורס מתוקשב באמצעות פלטפורמה של רשת חברתית. הניסוי נערך על גבי הפלטפורמה המתוקשבת ELGG הנחשבת כאחת הרשתות החברתיות המקצועיות המובילות בחינוך (רשת שלובים של מכון מופ"ת מבוססת גם היא על פלטפורמת ELGG ) . ממצאי המחקר מראים כי הסטודנטים שלמדו באמצעות מערכת של רשת חברתית מתוקשבת מגלים מעורבות לימודית רבה ומעמיקה בכל שלבי הלמידה תוך גילוי שיתופיות מקוונת לצרכי הלמידה ( George Veletsianos and Cesar C. Navarrete).
-
לינק
במסגרת הפרויקט של המכללה האקדמית נתניה קיים " מרכז תקשורת הוגנת " שלושה קורסים סמסטריאליים ניסויים לסטודנטים מתקדמים, יהודים וערבים, במכללה האקדמית נתניה ובמכללות להכשרת מורים אורנים ולוינסקי בשנת הלימודים 2010-2011 . מדריך זה הוא תוצאה של לקחי הקורסים הללו. מטרתו לסייע למורים ולמרצים לקיים סדנאות, שיסייעו לתלמידים להבין את תפקודה של התקשורת בסיקור קונפליקטים וביניהם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהקנות מיומנויות חיוניות לצריכה מושכלת וביקורתית של תקשורת ( לאה מנדלזיס , מירה פוירשטיין) .
-
לינק
המרצה והמומחה ליישומי מחשב אודי מלכה מדווח על הניסיונות שלו לשלב אלמנטים של משחק מתוקשב רציני במהלך ההוראה והלמידה של הסטודנטים שלו. הפרויקט האחרון של התלמידים ושלו הוא עדיין בגדר פיילוט ונקרא "משחק – ידע – חוויה". התמשחקות (Gamification) הוא תחום שבו משלבים אלמנטים שונים של משחק ביישומים מתוך העולם האמיתי (אלמנטים כגון: ניקוד, מעבר שלבים, בונוסים וכו) . הפרויקט "משחק – ידע – חוויה" הוא ניסיון להפוך קורס שלם למשחק ! התלמידים בקורס אינם משחקים במהלך השיעורים. התלמידים מבצעים מטלות כמו בכל קורס. התנהלות הקורס והדרך שבה התלמידים צוברים נקודות (ציון) היא כמו במשחק. בכל רגע נתון התלמידים יכולים לגלוש לאתר האינטרנט "משחק – ידע – חוויה" ולראות את הניקוד שלהם ואת של חבריהם. המטרה היא לאפשר לתלמיד לשחק, להשיג את מירב הנקודות, להגיע לקצה גבול היכולת שלו וגם לאפשר לו ברמה מסוימת לשחק מול מתחרים (תלמידים אחרים בכיתה) על מנת להכניס למשחק גם פן תחרותי ( אודי מלכה).
-
לינק
מלכ"ע היא מערכת לאבחון כתיבה עיונית, המיועדת למאבחנים דידקטיים ולמורים המלמדים כתיבה. המערכת נבנתה לפני כעשר שנים, והיא משמשת עד היום לבניית תכניות להוראת כתיבה עבור סטודנטים עם ליקויי למידה, הלומדים במכינות הקיץ של מרכז התמיכה "חממה" במכללה האקדמית תל-חי. כמו כן היא יכולה לשמש לאבחון ולשיפור הכתיבה העיונית של תלמידים מגיל עשר. המערכת בוחנת את תהליך הכתיבה, את איכות הכתיבה ואת תפיסתו העצמית של הכותב ( אורית דהן, יעל מלצר, נעמי הדס לידור ) .
-
לינק
כאשר ספר הלימוד לקולג', "עקרונות הביולוגיה" (“Principles of Biology”) יצא לאור בחודש ינואר 2011 בהוצאת Nature Publishing Group, הוא לא יופיע על מדפי הספרים בחנויות, מאחר והספר תוכנן כספר דיגיטלי בלבד. הסטודנטים ישלמו עבור גישה קבועה לספר באינטרנט (תמורת 49$). הטקסט של הספר אמנם עמוס בהגדרות ובדיאגרמות, אבל העמודים גדושים במאפיינים מתוקשבים אינטראקטיביים-מאילוסטרציות דינמיות ועד לשאלונים קצרים שמטרתם לערב את הסטודנטים יותר בתהליך הלמידה. הספר מציע איורים אינטראקטיביים דינמיים רבים. לדוגמא, כאשר הסטודנטים לומדים על הקוד הגנטי, הם יכולים להתאים את חומצות האמינו לרצפים המקבילים בסליל הכפול כדי להבין כיצד הפרוטאין כולו מופיע מהרצף הגנטי ( ANNE EISENBERG).
-
לינק
מחקר זה בדק האם יש קשר בין תחושת הקהילה של הסטודנטים, הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת, ושביעות הרצון מהקורס של למידה מקוונת. בנוסף, נחקר הקשר בין משתנים אלה לבין המסוגלות העצמית של הסטודנטים בשימוש באינטרנט לבין ציוני בחינת הגמר. המשתתפים היו 88 סטודנטים שנרשמו לקורס אנגלית כשפה זרה לבית הספר היסודי בתכנית ללמידה מרחוק במוסד להשכלה גבוהה בטורקיה. תוצאות המחקר מציעות שתחושת הקהילה ושביעות הרצון מהקורס מקושרות היטב זו לזו. יתר על כן, שביעות הרצון של הסטודנטים מהקורס מקושרת מאוד ללמידה הקוגניטיבית הנתפסת שלהם. הלמידה הקוגניטיבית הנתפסת של הסטודנטים נצפתה כבעלת קשר חזק מאוד עם האינטראקציה בין הלומד לתוכן , בעוד שהאינטראקציה בין לומד ללומד הייתה ברמה בינונית והאינטראקציה בין הלומד למנחה הייתה חלשה.
-
לינק
המאמר מדווח על חקר מקרה של פיתוח הוראה של הרצאה בהשכלה הגבוהה על ידי קישור סימולטני בין הוראה פנים אל פנים לבין תוכנה חברתית לשיתוף ההערות שהסטודנטים רשמו במהלך ההרצאה. המחקר נערך בקרב 12 סטודנטים באוניברסיטה, שהשתתפו בקורס לקראת הוראה וחינוך לגן הילדים (pre-primary education). הנתונים נאספו באמצעות (1) הרשימות המשותפות שנכתבו על ידי הסטודנטים במהלך ההרצאה;ו-(2) החוויות של הסטודנטים ביצירת ההערות והשיתוף בהן ( Valtonen, T.; Havu-Nuutinen, S.; Dillon, P.; Vesisenaho, M ).
-
לינק
דפני קולר היא פרופסור במעבדה לאינטליגנציה מלאכותית באוניברסיטת סטנפורד (Stanford Artificial Intelligence Laboratory) המלמדת את אחת משלוש הכיתות המקוונות של מדעי המחשב בסטנפורד, ומחברת המאמר " Death Knell for the Lecture: Technology as a Passport to Personalized Education". קולר טוענת כי הצגת תוכן בקצרה, בנתחים קטנים, במקום הרצאות מונוליטיות שאורכן שעה, מתאימה יותר למשך הזמן שבו ניתן לקבל את תשומת לבם של הסטודנטים ומספקת את הגמישות להוראה המותאמת אישית לסטודנטים אינדיבידואלים (DAPHNE KOLLER).
סטודנטים
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין