המונח "פדגוגיה חדשנית" צריך להיבחן בעיניים ביקורתיות וזהירות ותוך הבנה של המשמעות ההיסטורית, התאורטית והמעשית של הפדגוגיה. האם פרקטיקות פדגוגיות שבהן המורה מרצה מול כיתה תוך שימוש בלוח אינטראקטיבי (אולי משתמש בהמחשות ובסרטונים ואולי גם משתף את התלמידים הניגשים אל הלוח) יכול להיחשב כ"פדגוגיה חדשנית"? האם שימוש של התלמידים במחשבים ניידים, טאבלטים או ספרי לימוד אלקטרוניים תוך ישיבה סדורה בכיתת הלימוד, שימוש במערכות ניהול למידה מבוקרות המאפשרות מעקב נוח הוא חדשני? האם למידה ניידת השוברת גבולות זמן ומקום , הינה חדשנית בהכרח בהיבטיה הפדגוגיים? הוספת טכנולוגיה כלשהי לדרך פדגוגית קיימת, הנהוגה מאז פרוץ העידן התעשייתי אינה בהכרח חדשנית( אריאלה לונברג) .

סיכום מועיל וממצה שכתבה שיר (בוים) שוורץ במהלך השתתפותה בכנס מו"ח בחנוכה 2012 . השם שניתן לכנס הוא: "מדברים מהשטח", והוא מרמז על מטרתו העיקרית של הכנס- להציג דוגמאות של חינוך במאה ה-21 המתרחשות במספר מוקדים במערכת החינוך. טובה שמר פרי, שפתחה את הכנס, תיארה את אותם איי החדשנות המדוברים דווקא כדיפוזיה של איים ההולכים ומתמזגים לכדי שטח משמעותי (שיר (בוים) שוורץ ).

עידית אבני ואולגה יליזרוב הציגו בכנס מו"ח האחרון מיזם מקוון שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית, נראה כי השטח חיכה למסמך מפורט זה, המציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה ( שיר שוורץ ) .

חסידי Web 2.0 בחינוך טוענים כבר מספר שנים שהכלים שנמצאים בידינו היום מאפשרים לכל לומד או מורה להרכיב את הסביבה האישית ללמידה, ה -Personal Learning Environment אבל גזרת הגבולות והמאפיינים של רשתות למידה אישית ( (PLN אינה ברורה עדיין, האם קבוצת למידה סגורה בפייסבוק עונה על המאפיינים של רשת למידה אישית מסוג PLN ? האם בלוג קבוצתי יכול להיות רשת למידה אישית יעילה? המאמר מנסה להבהיר את המאפיינים של רשתות למידה אישיות , להסביר את חשיבותן כיום ללמידה משמעותית, להבהיר את התפיסות השגויות של רשתות למידה אישיות ( Nussbaum-Beach, Sheryl )

הוראה ולמידה ברשת חברתית מזמנת פן חדש להתנהלות החינוכית המוכרת. בפן זה מודגש הטבע החברתי של האדם, המעצב כמעט כל היבט בחיינו, ומהווה אמצעי להעמקת תהליכי הוראה ולמידה וטיפוח כישורי הפרט בהתבסס על היבטים חברתיים. מוצע בזאת מודל ליישום הוראה למידה ברשת חברתית חינוכית, תוך התייחסות למאפיינים מרכזיים שמזמנים את ניצול הערך המוסף של הרשת ללמידה ומונעים "ביות" תהליכי הוראה-למידה מסורתיים. המודל מלווה במדריך למורה וכולל טופס תכנון פעילות חינוכית ברשת חברתית מאל"ף והלאה ( אברום רותם ועידית אבני) .

הנושא של עומס קוגניטיבי המוטל על לומדים במהלך ההתמודדות שלהם בסביבה מתוקשבת מורכבת ממשיך להעסיק חוקרים בעולם. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק תהליכים קוגניטיביים של תלמידים הלומדים באמצעות סביבה מתוקשבת מורכבת הכוללת מולטימדיה , אנימציות וקבצי קול (audio-visual conditions ) . ממצאי המחקר הוכיחו כי התמודדות של לומדים בסביבה מתוקשבת המורכבת ממולטימדיה ( אנימציות ) וקבצי קול יוצרת, אמנם עניין רב אצלם , אך בסופו של דבר יש בה גם כדי ליצור עומס קוגניטיבי על הלומדים שמשמעותו פגיעה בזיכרון העבודה שלהם לטווח ארוך ( Wong A, Leahy W, Marcus N, Sweller J ) .

המחבר , פרופסור לארי קובן , מטובי החוקרים בחינוך בעולם , טוען כי הגרסה של ה- MOOCs מציעה הוראה מסורתית הממוקדת במורה ומועשרת על ידי טכנולוגיה, כלומר, הרצאה לקבוצות גדולות, תוך שאלת שאלות, חלקים של דיונים מקוונים ושאלות רבות ברירה במבחנים.אולם, דרכים אחרות להוראת הקורסים באמצעות ה-MOOCs, כך שזו תהיה פדגוגיה הממוקדת בסטודנט (Larry Kuban, 2012)/

לפני למעלה מ 10 שנים הוכרז על תקן SCORM כסטנדרט לניהול בקרה ומעקב אחר תהליכי למידה בעלי תוצרים של למידה מתוקשבת לצורך בניית קורסים ופלטפורמות למידה. מטרת התקן לקשר בין מערכות ניהול למידה למערכות תוכן ולאפשר למערכת הניהול לדווח על כניסות ויציאות מפרטי למידה ועל הישגים בזמן תהליך הלמידה. במהלך עשר השנים האלו התפתחו אינספור טכנולוגיות ואמצעי מכשור שחייבו בניית תקן מחודש. כניסתם של הסמארטפונים והטאלבטים והתקשורת דרך הרשתות החברתיות הולידו את הסנדרט החדש TIN CAN API שנבנה על ידי חברת Rustici Software ( קרן רובל, מנואל אסקרמנה) .

מחקר זה ניסה להשוות בין ההשפעות של שימוש במשאבי מידע פתוחים ברשת לשימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת על הכוונות של התלמידים ביחס לשימוש שלהם במערכת המידע. הניסוי נערך על ידי מיקום תלמידים מקורס מחשבים בבית הספר התיכון בסביבות למידה מבוססות רשת עם משאבי מידע פתוחים ברשת או משאבי מידע נבחרים כדי למצוא תשובות למספר שאלות לגבי "מערך תכנות מובנה". תוצאות הניסוי הראו שתלמידים בעלי הישגים נמוכים השיגו התקדמות משמעותית תוך שימוש במשאבי המידע הפתוחים ברשת או תוך שימוש במשאבי מידע נבחרים מהרשת ( Hsu, C., Hwang, G., Chuang, C., & Chang, C).

מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחקים על הלמידה של התלמידים במתמטיקה כפי שנחקרה בשני מערכי נתונים שנאספו מנבדקים שונים במעט. התוצאות משני המחקרים חשפו ששימוש במשחק מבוסס טכנולוגיה בכיתה הועיל לתלמידים בכל רמות היכולת בלמידת המיומנויות בחשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E., 2012).

מחקר זה העריך את האפקטיביות של משחק תלת-ממדי במתמטיקה, DimensionM, באמצעות מערך דמוי-ניסוי הכולל קבוצת ביקורת ומבחן מקדים ומבחן אחרי כן. המשתתפים היו 437 תלמידי כיתה ח'. התוצאות הראו שמשחק ה- DimensionM הגביר את רכישת הידע המתמטי באלגברה וחיזק את ההנעה של התלמידים ללמוד. הממצאים מציעים שיישום של משחק ה- DimensionM בהוראת המתמטיקה יכול להועיל לתלמידי חטיבת הביניים בלמידת אלגברה (Bai, H., Pan, W., Hirumi, A., & Kebritchi, M., 2012).

ביה"ס לא יכול להמשיך להעביר לתלמידיו רק תכנים (מידע) ולהכין אותם לבחינות. היכולת והכוונה למצוא מידע ברשת ולהפכו לידע הופכים משמעותיים יותר מצבירת מידע בתחומי תוכן מגוונים. גבי סלומון כתב בספרו משנת 2000: "השאלה החשובה כבר איננה מהו הידע שאתה שולט בו ויכול לשלוף אותו מנבכי זכרונך, אלא לאיזה מידע אתה יודע להגיע ומה אתה יודע לעשות עם המידע הזה". התלמידים צריכים ללמוד כיצד ללמוד, ולפתח מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. מה משתנה אצל הלומד?מדובר בעצם בתהליכי מציאת מידע ברשת והפיכתו לידע, עם דגש על קשרים שיוצר הלומד במטרה יצור ידע חדש. התהליך דורש חיפוש אחר המקורות המתאימים, ניהול המידע שנמצא ואינטגרציה בין שלל המקורות (שיר בוים-שוורץ).

חברות ביניהם בהתבסס על נושאי העניין הלימודיים המשותפים שלהם, או במידה והם באותה הכיתה. באמצעות הקשרים בין התלמידים, הם יכולים ליצור קבוצות לימוד וירטואליות, ולמעשה לתמוך אחד בשני בכל הנוגע ללימוד והבנת החומר. המערכת המתוקשבת באינטרנט שפיתחה החברה מאפשרת לתלמידים, או יותר נכון למשתמשים, למצוא את המורים הטובים ביותר, להגיב לתכנים שהם העלו ואף "לעקוב" אחריהם, כך שבכל פעם שיפרסמו סרטון חדש, התלמידים יקבלו הודעה מידית על כך. כמו כן, תלמידים יכולים לדבר אחד עם השני במערכת, להגיב על סרטונים, לדרג וליצור קבוצות עבודה בזמן אמת. אם תרצה, כיתה וירטואלית של ממש.

תופעת הקורסים המתוקשבים מסוג MOOC זוכה להתפעלות ולכותרות רבות בארה"ב וגם בעולם, אבל ג'יי הורוויץ במבט ספקני וחקרני אינו מתרשם מכך. "קורסי ה MOOC שבכותרות היום אמנם פתוחים במובן של כל אחד יכול להירשם, אבל ביתר מאפייניהם מדובר בקורסים די סגורים – תכני הלימוד נקבעו מראש ותפקיד הנרשם הוא בסך הכול לרכוש את הדעת המוצעת לו דרך הרצאות מוקלטות. "חשתי שההצלחה היא גם הצלחה של ההוראה המסורתית, הנצחת מודל של הוראה שאפשר היה לקוות שישתנה בעקבות התקשוב. אין זה השיבוש לו ייחלתי ( ג'יי הורוויץ).

הניסיון שצברו מכללות ובתי ספר בדרום הארץ בהתמודדות עם הוראה מקוונת בזמן חירום לא יסולא בפז וכולנו מקווים כי מצבי החירום הביטחוניים לא יחזרו במהרה. בכל מקרה, ד"ר מירב אסף , ממכללת קיי סיכמה בקיצור את הניסיון שצברה מכללת קיי בהוראה מרחוק באינטרנט והיא כותבת בבלוג שלה : "הנה כמה אפשרויות לעבודה מרחוק באמצעות המוודל (Moodle ) וכלים אחרים ובהמשך מספר קישורים בנושא שעת חירום בכלל. הנחיות אלה נשלחו באמצעות הדוא"ל כבר בזמן הפסקת הלימודים אך אני מוסיפה אותן לבלוג למשבר הבא…מקווה שבעוד זמן רב" ( מירב אסף) .

שחר עוז , מטובי המומחים בישראל בנושא משחקי למידה דיגיטליים , כתב סיכום קצר על יום העיון שנערך באוניברסיטה הפתוחה בנושא משחקים דיגיטליים . "העולם הוא משחק, מבט רב-תחומי על עולמות משחק דיגיטליים , 15 בנובמבר 2012 , האוניברסיטה הפתוחה ( המכון לחקר חדשנות בטכנולוגיות למידה" ) .