הרשת החברתית חינוכית Edmodo , שפותחה במקור לבתי ספר וכיתות לימוד, הולכת ומתרחבת בהיקפי הפעילות שלה בארה"ב ובאוסטרליה. לרשת חינוכית בית –ספרית זו הפועלת על עקרונות דומים לאלו של טוויטר ( אבל לסביבה מוגדרת של כיתה או שכבת ביה"ס ) יש כבר 31 מיליון משתמשים . רשת Edmodo מאפשרת לשלב את עבודות התלמידים באינטראקציה מתוקשבת בין כל תלמידי הכיתה והמורים ולעקוב אחרי הכנת שיעורי הבית של התלמידים. בישראל אין עדיין פעילות של Edmodo , אבל במקביל החלה לפני שנתיים לפעול רשת חינוכית –חברתית ייעודית לבתי ספר יסודיים בשם "ניפגש" . הפעילות שלה מתרחבת וזוכה להצלחה בקרב המורים והתלמידים בישראל.

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר שבחן את השאלה הבאה: "כיצד מורים מנוסים מתארים ומבינים את ההתנסויות שלהם בכיתות וירטואליות סינכרוניות?" המחקר כוון למצוא איך זה להיות מורה בכיתה מקוונת.אחד מהנושאים שעלו מהניתוח –"סיוע בסביבה תובענית" נחקר במאמר זה כדי להעלות תובנות לגבי ההתנסויות של המשתתפים וחלק מהאתגרים שניצבו בפניהם בעת עידוד אינטראקציה בסביבה שבה מוגבל מתן המשוב (Sarah Cornelius, 2014).

בשתיים מהכיתות בהם מלמד המורה אביב צמח מלמד הוא החליט לבדוק עם התלמידים אפשרות של ניהול "מחברת כיתתית מקוונת", " כלומר: התלמידים לא נדרשים להחזיק מחברת אישית, אלא שבכל שיעור מוטל על אחד מן התלמידים לסכם, לשלוח אלי במייל את הסיכום (מוקלד) ואני מעלה אותו לאתר משותף. לתלמיד המסכם ניתנת גם האפשרות שלא לכתוב כלל במהלך השיעור אלא לאתר סיכום איכותי ברשת, לוודא שהוא הולם את שלמדנו בכיתה – ולהשתמש בו" ( אביב צמח) .

מחקר זה בחן מיזם שיתופי עצמאי של כיתה שלמה הלומדת לתואר ב"טכנולוגיות למידה" במכון הטכנולוגי חולון ) 31 סטודנטים(, אשר מתנהל ללא כל התערבות או ידיעה של סגל ההוראה. במהלך הסמסטר הראשון ללימודי שנה א' יזם אחד הסטודנטים שיתוף חומרי למידה באמצעות הדרופבוקס וזאת בנוסף לפעילות המתוקשבת האינטנסיבית המתקיימת ממילא באמצעות אתרי הקורסים. לאחר תקופה קצרה הצטרפו כל הסטודנטיםבכיתה למיזם, והוא ממשיך לפעול בהצלחה עד היום ( בת – אל טולדנו לייבוביץ' ושירי מרדכי).

כל מי שעוסק בהוראה יודע, שככל שרמת השיח והאינטראקציה בכיתה גבוהה יותר כך גם הלמידה משמעותית יותר. בכנס צ'ייס 2014 שנערך ב-11.2, הציגו ד"ר דובי וייס ורינת שחף-ברזילאי מודל חדשני לקידום רמת השיח בכיתה באמצעות מערכת עת-הדעת. המודל נקרא "הצתת-אש" והוא פותח במהלך מחקר פעולה שיתופי שנערך בשיתוף משרד החינוך ופרופסור מנוחה בירנבוים.

מחקר זה עוסק בעמדות תלמידים כלפי קיום קשר מורה-תלמיד ברשתות חברתיות, וכיצד משפיע אופן השימוש ברשת החברתית על קשרים אלו (השפעה על הערכת המורה, מוטיבציה ללמידה וחשיפה אישית של התלמיד כלפי המורה . המחקר כלל סקר בקרב 76 תלמידים בכיתות ז'-יב', בעלי חשבון פעיל ברשת חברתית (פייסבוק), אשר מקיימים יחסי 'חברות' עם מוריהם בפייסבוק ( תאיר כהן , מור צחייק , רונן המר )

המאמר סוקר את תמונת הידע המחקרי לגבי למידה מבוססת סרטי וידאו. למרות התפתחות השילוב של וידאו בלמידה מתוקשבת עדיין ההבנה שלנו לגבי יעילות התחום היא מצומצמת. לכן , המאמר מבקש להעמיק את הידע בתחומי התכנון , השילוב הפדגוגי והפיתוח של סרטי וידאו בקורסים מקוונים ובהוראה מתוקשבת. המאמר מבקש להאיר במיוחד את חשיבות תחום ניתוח נתוני השימוש של סרטי הוידאו (analytics ) וחשיבותו לניתוח האינטראקציות של הלומדים בקורסים מקוונים מבוססי וידאו ( Michail Giannakos, Konstantinos Chorianopoulos, Marco Ronchetti, Peter Szegedi, Stephanie Teasley ).

הדוח מתאר מגמות וטכנולוגיות שתעצבנה את אופן העבודה באקדמיה בשלושה טווחי זמן – שנה, שנתיים-שלוש ו4-5 שנים. הדוח משנת 2014 הוא ה-11 בסדרה ונערך גם הפעם במאמץ משותף של NMC ו- ELI והוא עוסק במגמות, אתגרים והתפתחויות טכנולוגיות. על פי הערכות הדוח לשנת 2014 ההתפתחויות הטכנולוגיות שתזכינה למעמד דומיננטי בטווח הקרוב של שנה הן….( יפה אהרוני) .

מאמר זה מכוון להבהרת האופי וחשיבות הזרימה של תהליכים התנהגותיים אצל תלמידים בסביבות לימוד וירטואליות/מקוונות. עד עכשיו, הוצע ונבחן, מודל זרימה אינטגרלי בסביבות למידה מקוונות. החלק הנסיוני של המחקר, מתבסס על טכניקות מדידה איכותיות וכמותיות. בראשונות מבוסס על שבעה ראיונות עומק שנערכו על ידי מומחים מתחום סביבות למידה מקוונות, בשתי קבוצות נפרדות ( Esteban-Millat, Irene Mart?nez-L?pez, Francisco J. Huertas-Garc?a, Rub?n ).

מערכת הדרכה מועילה וחשובה למורים שפותחה בינואר 2014 ע"י מדריכי התקשוב במחוז הצפון של משרד החינוך בהנחיית מפקח התקשוב משה חיימוביץ. מטרת האתר: מתן מענה והדרכה לכל המורים בבתי הספר לעבודה באתרים שלהם על מנת לעמוד ביעדי ותפוקות תכנית התקשוב הלאומית.

אגף החינוך של עיריית הרצליה העביר בספטמבר 2013 את הפלטפורמות החינוכיות שלו ממערכת ה Sharepoint הכבדה ) המחייבת גם השקעה גבוהה בעלויות שנתיות) לפלטפורמה גמישה וידידותית יותר של חברת 022.הפורטל של 022 כולל קטגוריות תוכן, כתבות בנושאים שונים ובעיצובים שונים, כתבות תוכן בעברית ובאנגלית, מבזקי חדשות, תפריטים מעוצבים, מערכת תגובות, גלריית תמונות מתחלפות, אפשרות להוספת סרטונים מיוטיוב, פורומים, סקרים, לוח אירועים, טופס יצירת קשר, מאגר תמונות וקבצים, אפשרות ליצירת רשימת תפוצה ושליחת ניוזלטרים (עלוני פרסום), אפשרות לקבוע את הפורטל כך שיהיה מיועד לקבוצת משתמשים סגורה ומוגן בסיסמאות כניסה, אפשרות לשיתוף כתבות בפייסבוק, אפשרויות לקידום האתר באמצעות הוספת תגיות תוכן למנוע החיפוש של גוגל.

מסגרת ה-TPACK נחשבת לאחת מהמסגרות השימושיות לתיאור סוגי הידע שמורים צריכים לשלוט בהם כאשר הם משלבים טכנולוגיות בהוראה. על פי מסגרת זו סוגי הידע הם: ידע תוכן, ידע פדגוגי, ידע תוכן פדגוגי, ידע טכנולוגי, ידע תוכן טכנולוגי, ידע טכנולוגי פדגוגי וידע תוכן טכנולוגי פדגוגי (Mishra & Ko0ehler, 2006). כותבי המאמר מציעים לשפר את האופי האותנטי וההוליסטי של מסגרת זו ע"י: א) הוספת היבט חדש- ההיבט האפקטיבי(affective) המתייחס לעמדות מורים כלפי שינוי; ב) הרחבה והעמקה של ההיבט המערכתי-ארגוני המתייחס לדרך שבה מורים תופסים את בית הספר כארגון לומד, וההיבט הקוגניטיבי המתייחס לכישורים הקוגניטיביים הנדרשים לשימוש יעיל בטכנולוגיות חינוכיות ( Avidov-Unger, O., & Eshet – Alklai, Y).