המאמר מניח שתהליך קבלת החלטות טוב יותר צפוי להוביל לשיעור גבוה יותר של סטודנטים שמסיימים את הקורס ודן בארגון ובאילוצים של "מערכות Recommender" בהקשר של קורסי MOOC. כאשר הארגון של Learning Recommender System והבחירה באלגוריתמים מייצגים את שני הקריטריונים השונים בתכנון ארכיטקטורה עבור תוצאות משמעותיות, ניתנת תשומת לב לגורמים הללו (Radoiu, Dumitru, 2014).

מאמר זה מציג טיפים לגבי הוראה באופן אפקטיבי יותר בקורס מקוון דחוס. הנושאים שנידונו כוללים סקירה בקפידה של תוכן הקורס, הצורך של המנחים להגביר את הנגישות ואת הזמינות שלהם, והצורך במתן משוב מיידי (Dwinnells, Steve, 2014).

המאמר מתאר סקר אינטרנטי שנערך בקרב 792 הורים הולנדים לילדים בגילאים שנתיים עד 12 שנים. ניתוח גורמים חשף שהורים משתמשים באופן חלקי עבור השימוש באינטרנט באותן אסטרטגיות שהם כבר מיישמים עבור שימוש במשחקי וידאו ובטלוויזיה: "שימוש משותף", תיווך פעיל" ו"תיווך מגביל". בנוסף, הם גם מפעילים אסטרטגיות חדשות: "פיקוח" ו"הדרכה של בטיחות טכנית" (Nikken, Peter; Jansz, Jeroen, 2014).

מטרת המחקר הייתה לזהות מדוע המנחים מאמצים כיתות וירטואליות סינכרוניות וכיצד הם משתמשים בהן. סקר אלקטרוני ביקש ממנחים ממוסדות שונים לתאר את ההתנסות שלהם באימוץ כיתה וירטואלית סינכרונית בקורס מקוון או בקורס משולב. בתיאור סיבותיהם לאימוץ הטכנולוגיה, המשיבים ציינו לעתים קרובות את הזמינות של המשאב המוסדי, הגברת הנוכחות החברתית, הגברת הלמידה של הסטודנטים והזמינות של הטכנולוגיה (Martin, Florence; Parker, Michele A. , 2014).

מאמר זה מדווח על חקר מקרה של קורס מקוון בהכשרת מורים שתוכנן תוך התבססות על עקרונות של תכנון אוניברסלי עבור למידה (Universal Design for Learning). מהסטטיסטיקה ומהתוצאות של סקר שנאספו באמצעות מערכת לניהול למידה מקוונת, 24 פרחי הוראה שיתפו בחוויות שלהם מהלמידה המקוונת (Ye He, 2014).

מטרתו של מחקר זה הייתה לחקור את התפיסות של פרחי הוראה לגבי שימוש במחשבים ניידים ובטלפונים ניידים בחינוך ככלי למידה ניידים.התוצאות מציינות שפרחי ההוראה תפסו את המחשבים הניידים כחזקים יותר באופן פוטנציאלי מאשר הטלפונים הניידים ככלי למידה ניידים(Sad, S. N. and Goktas,O., 2014).

הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית ליצירת מסלולים מקוונים ותצוגות מקוונות ( תוצרת כחול-לבן) הולכת ומשתכללת מיום ליום ולאחרונה החלו מורים גם להטמיע אותו בבתי ספר ובקבוצות לימוד . Roojoom הינה מערכת ישראלית, המאפשרת ליצרני תוכן מכל סוג (כולל מרצים וסטודנטים) לייצר "מסלול" תוכן מודולרי המורכב מ"תחנות" תוכן המסודרות בצורה היררכית לפי נושא, כשכל תחנה היא למעשה קישור לאתר / לעמוד תוכן (עמי סלנט).

המאמר מציג מידע כיצד להפוך למורה מקוון טוב יותר. המאמר מציע ללמוד לגבי הכלים הדיגיטליים ולגבי הטכנולוגיות החינוכיות שיגבירו את היעילות של המורה ויסייעו לתלמידים בלמידה (Beaudoin Paul, 2014).

TED.Ed – פלטפורמה המאפשרת למשתמשים לקחת סרטוני וידאו של TED או YouTube וליצור בקלות שיעור מותאם אישית סביבו – שאלות, תכנים להעמקה, קבוצות דיון ועוד. את השיעור תוכלו להפיץ באופן פומבי או פרטי, ולעקוב אחר השימוש שנעשה בו. כל משתמש יכול להנות גם מספריית תכנים שהועלו על ידי צוות האתר או משתמשים אחרים ( אפרת מעטוף) .

מאמר זה בוחן האם קטעי הוידאו טובים יותר מאשר שימוש בסיכומי הרצאות ובמצגות בקורס מבוא מקוון במדע המדינה.הממצאים מראים שקטעי הוידאו הכוללים הרצאות אינם בהכרח הכלי הטוב ביותר להוראה עבור סטודנטים הלומדים בקורס מבוא (Evans, Heather, 2014).

ג'יי הורוויץ כותב על יוזמה חדשה של קורסרה – לערוך מפגשים פנים אל פנים של קבוצות לומדים בקורסים שלה. הצורך במפגשים כאלה כנראה עלה בעקבות מחקר שמצא שסטודנטים בקורסי MOOC שקיבלו עזרה לא מקוונת קיבלו ציונים גבוהים מאלה שלמדו דרך הרשת בלבד. כתבה חדשה של קלייטון כריסטנסן ומישל וייס שהתפרסמה בגלוב של בוסטון נותנת לנו הזדמנות נוספת לראות כיצד תופעת ה-MOOC מתרוקנת מתוכן, אבל בכל זאת ממשיכה לקבל כותרות כתופעה ייחודית שתשנה את החינוך.

שיעורים היא פלטפורמה ישראלית המאפשרת לכל מורה/מוסד ליצור כיתה/בית ספר ווירטואלי. הפלטפורמה מחברת בין מורים לתלמידים ומאפשרת קיום שיעורים ומפגשים מקוונים ויצירת קהילות לימודיות המשתפות ידע וחומרי לימוד. מתאים לכל מי שרוצה ללמד וללמוד בעזרת הרשת (בתשלום או בחינם), באמצעות שיעורי וידאו מוקלטים או חיים, ולשתף, למכור או לקנות חומרי לימוד.

מאמר זה חוקר את השימוש בספרים אלקטרוניים במונחים של שביעות הרצון של הלומד, השימושיות, הכוונה ההתנהגותית והאפקטיביות של הלמידה. בהתבסס על הגישה של תיאוריית הפעילות, מחקר זה מפתח מודל מחקר כדי להבין את העמדות של הלומד כלפי הספרים האלקטרוניים בשני גדלים פיזיים: 10 ו-7. התוצאות מציעות שגודל המסך יכול להשפיע על המסוגלות העצמית הנתפסת של הלומדים בשימוש בספרים אלקטרוניים שגודל המסך שלהם הוא 7 ו-10 (Shu-Sheng Liaw & Hsiu-Mei Huang, 2014).

המאמר בוחן את השימוש בקורסים מקוונים פתוחים והמוניים (MOOCs) בהתפתחות מקצועית של מורים ממערכת הגן ועד כיתה י"ב (Lokey-Vega, Anissa, 2014).

פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

חברת סטילקייס, מומחית בעלת שם עולמי בייצור סביבות עבודה, בנתה את מתחם כיתות העתיד על סמך מחקרים רבים אותם אספה לאורך השנים. במתחם הייחודי ממוקמות כיתות חדשניות וטכנולוגיות, בהן ניתן לשבור את אספקט הזמן והמרחב המיושנים. "הכיתה הקלאסית", טוען פרופסור עמר, "עם שיעורי הבית וכדומה אינה תואמת את מה שהילדים אחר כך פוגשים בחוץ. הסביבה שפיתחנו יוצרת תחושת אי וודאות, וגורמת לילד למצוא את הדרך והכיוון בעצמו".

מורה אמריקאי אשר שימש כנסיין ליישום "משקפי גוגל" בכיתה מדווח על הניסוי של הוראה מתוקשבת בעזרת "משקפי גוגל" (Google Glass ) ועל התובנות מההתנסות. המורה Courtney Pepe לימד בכיתה שכל התלמידים היו מצוידים בטאבלטים מסוג iPad. המסקנות הראשונות של המורה הנסיין היו ש"למשקפי גוגל" יש יתרון פדגוגי רק כאשר המורה מוכן לוותר על שליטה מלאה בכיתה . השימוש ב"משקפי גוגל" ע"י המורה בכיתה מתוקשבת מאפשר למורה לעקוב באופן אינטגרטיבי על פעילות יישומי ה- iPad של התלמידים , אך הערך המוסף הוא לא בהכרח בטכנולוגיות הקיימות אלא כאשר מיישמים טכנולוגיה של Augmented Reality בלמידה .

שאלת המחקר של החוקרים הייתה האם הרשת החברתית פייסבוק יכולה לשמש כמעטפת ללמידה מתוקשבת מסוג LMS עבור פרחי הוראה באוניברסיטה . המחקר נערך בפקולטה לחינוך של אוניברסיטה בתורכיה (Adnan MenderesUniversity ) . הקורסים בתחומי הפדגוגיה נלמדו במקביל באמצעות שתי פלטפורמות מתוקשבות . קבוצה אחת של פרחי הוראה למדה את תכני הקורס באמצעות מערכת LMS מסוג Adobe Connect והקבוצה השנייה למדה באמצעות קבוצה בפייסבוק. ממצאי המחקר מצאו כי לא היו הבדלים סטטיסטיים בין שתי הקבוצות מבחינת ההישגים והמעורבות בלמידה . במילים אחרות , לשימוש בפלטפורמה של LMS בקורסים מקוונים בהכשרת מורים אין יתרון בהשוואה לערוצים דיגיטליים אחרים כגון הפייסבוק ( Arabacioglu, Taner . AKAR-VURAL, Ruken).

מטרת הסקירה היא להציע למורים אמצעים חזותיים ,שיטות הוראה מתוקשבות מתקדמות וסביבות למידה מתוקשבות שיוכלו באמצעותם ללמד בצורה מתוקשבת וחוויתית את נושא השואה בבתי הספר ותוך כדי כך להקנות לתלמידים גם את ההיסטוריה של תקופה הכי חשוכה בתולדות האנושות וגם התנסות במידענות באמצעות מאגרי מידע מקוונים . כל מקורות המידע שנאספו כאן בסקירה המוערת נועדו להדגיש למידה פעילה בסביבה מתוקשבת ( עמי סלנט) .