האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך פרסם גיליון נוסף של הירחון 4 הממ"ים העוסק הפעם בתרומה של הטכנולוגיה הדיגיטלית והמקוונת ללמידה משמעותית ובדרכים לממש את האפשרויות שבסביבה זו. מושאי הלמידה בבית הספר רבים ומגוונים וכוללים: ערכים, מושגים, מיומנויות, עקרונות, תהליכים, רעיונות. למידה משמעותית מושתתת על שלושה מרכיבים מרכזיים המתקיימים בו זמנית: ערך ללומד ולחברה, מעורבות הלומד והמלמד ורלוונטיות ללומד. הגיליון הנוכחי בוחן את הערך הייחודי של הרשת ללמידה משמעותית תוך התמקדות בשלושה צירים: ערך הרשת ותרומתה הייחודית ללמידה, מעורבות ורלוונטיות. בנוסף, מוצגת סקירה בנושא פיתוח ששת תפקודי הלומד בסביבה הדיגיטלית והמקוונת. תפקודי לומד עיקריים החיוניים במאה ה-21 הם בתחומים הבאים: שכלי (קוגניטיבי ומטה קוגניטיבי), בין אישי, תוך אישי, ניהולי וחושי תנועתי (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

מאמר זה חוקר את ההתפתחות של למידה מקוונת במערכת ההשכלה הגבוהה מפרספקטיבה של מדיניות מוסדית, תוך הסתמכות על ניתוח של השלבים ההתחלתיים של גישות שונות לקורסי ה-MOOC וללמידה מקוונת שננקטו בשלוש אוניברסיטאות אוסטרליות (O'Connor, Kate, 2014).

המאמר מציג מאפיינים המשפיעים על האיכות של שירותי הלמידה המקוונת ואת הדרך שבה מאפיינים אלה מושפעים מהיישום של עקרונות/מושגים של מערכת למידה מקוונת המבוססת על טכנולוגיית ענן. במאמר מפורטים האלמנטים שמשפיעים על האיכות והדרך שבה אלמנטים אלה נוצרים בפלטפורמה המבוססת על טכנולוגיית ענן (Banciu, Doina; Cirnu, Carmen Elena, 2014).

מחקר זה בחן כיצד זמן החיפוש ברשת, שארך 30 דקות, השפיע על ציוני החיבורים של התלמידים. במחקר השתתפו 49 תלמידים בכיתות ד' ו-ה' מבית ספר יסודי בוירג'יניה שבארה"ב. הקבוצה שקיבלה הדרכה לגבי שימוש באינטרנט כדי לערוך מחקר בשלב שלפני הכתיבה הציגה ביצוע טוב יותר מאשר קבוצת הביקורת בשני תחומים: הציון הכללי של החיבור והשימוש באינטרנט (Doan, Kim and Bloomfield, Aaron, 2014).

מאמר זה פונה לתוצאה החברתית החשובה של הופעתם של קורסי ה-MOOC כתבנית חינוכית על ידי בחינה של הבניית השיח הפופולרי של קורסי ה-MOOC בתוך מקורות הזרם המרכזי של התקשורת החדשותית בארה"ב, באוסטרליה ובאנגליה במהלך 24 החודשים שחלפו. בייחוד, המחברים מספקים דיווח ביקורתי לגבי מה שהיווה שלב חשוב בהיסטוריה של הטכנולוגיה החינוכית – תוך פירוט התקופה שבה הדיון הפופולרי לגבי קורסי ה-MOOC עלה בחשיבותו על ההשתתפות/שימוש בפועל בקורסים אלו (Bulfin, Scott; Pangrazio, Luci; Selwyn, Neil, 2014).

מאמר זה משתמש בסביבות וירטואליות מרובות משתמשים לצורך ההתפתחות המקצועית בדרך ייחודית על ידי הצגת הרציונל והבסיס התיאורטי לגבי מדוע הסביבות הוירטואליות מרובות המשתמשים עשויות להיות מרחב חלופי חיוני עבור טווח של התנסויות בפרקטיקה של מורים (Calandra, Brendan; Puvirajah, Anton, 2014).

המאמר דן במאמציה של ממשלת ארה"ב לתת לכל תלמיד בארה"ב מחשב נייד, טאבלט, או טלפון חכם והשפעתם על מערכת החינוך האמריקנית (Scherer, Michael, 2014).

בעקבות הפופולריות ההולכת וגוברת של קורסים מקוונים הפתוחים למשתתפים רבים (Massive Open Online Courses (MOOCs)), יותר מוסדות וחברי סגל חוקרים את קורסי ה-MOOCs. חברי הסגל מחפשים לעתים עזרה מהיחידות בקמפוס, כגון: ממרכזי הפיתוח לסגל ההוראה כדי לטפל במורכבות של הגורמים המעורבים בתכנון, בעיצוב, בפיתוח ובהעברה של קורסי ה- MOOCs. במאמר זה, מועלות מספר המלצות, המבוססות על התנסות ועל מחקר, עבור הצוות של פיתוח סגל ההוראה כדי לעקוב אחר סיוע לחברי הסגל לתכנן ולעצב קורס MOOC, ומועלות סוגיות ארגוניות שיש לשקול (Richter, Stephanie L ; Krishnamurthi, Murali. , 2014).

מחקר זה מספק הוכחה כמותית ואיכותנית לגבי האופן שבו הסיוע לסטודנט והאיכות של הפוסטים ההתחלתיים משפיעים על הבניית הידע השיתופית בדיונים מקוונים. המחברים מצאו שהסיוע שניתן לסטודנטים תרם רבות לתהליך. לעומת זאת, העלאת פוסטים באיכות נמוכה בשלבים מוקדמים של הדיון יכולה לסכן את התהליך (Ioannou, Andri; Demetriou, Skevi; Mama, Maria, 2014).

המאמר דן בהשפעות של הטכנולוגיה על החינוך, כולל שימוש בטכנולוגיה כדי ליצור יצירות אותנטיות, להפוך את החינוך לאישי ולשתף את התלמידים באינטראקציות עולמיות (Marchant, Gregory J., 2014).

במאמר זה, המחברים חקרו את הקשר בין תדירות השימוש של הסטודנטים בטכנולוגיות לבין ההישגים האקדמיים שלהם כפי שנמדדו על ידי ציוניהם במבחני ה-GPA, ציוני ה-SAT, שעות הלימוד והציונים החזויים בקורס (Wentworth, Diane Keyser; Middleton, June H., 2014).

בעקבות מגמת האימוץ ההמוני של מכשירים ניידים, מחנכים חושבים באופן גובר והולך על אפשרויות לשימוש באייפדים בכיתה. הטכנולוגיה הניידת העדכנית ביותר הופכת ליותר ויותר פופולרית במסגרות שונות ובכלל זה בבתי הספר. אימוץ מכשירים ניידים הופכת את הכיתות המסורתיות למקום המעביר ידע של העולם האמיתי באמצעות משאבים טכנולוגיים יעילים (Jenny Collins).

מחקר הפעולה הזה, שהוא מחקר אורך שנמשך 2.5 שנים בשיטות מעורבות, משקף את הדרכים שבהן הפעלת בלוג יכולה להמשיך ולקדם את הדיונים הרלוונטיים מבחינה תרבותית שנחקרו בשיעורים פנים אל פנים. הממצאים כוללים שימוש של פרחי ההוראה בבלוגים ב: חקירת סוגיות כאמצעים לפיתוח יכולת תרבותית; הכרה בחרדה שלהם ובהעדר הידע העצמי שלהם הקשורים לנושאים של שונות; וחקירת הניתוק בין הידע הנוכחי שלהם לבין הפרקטיקה העתידית (Hungerford-Kresser, Holly; Wiggins, Joy L.; Amaro-Jimenez, Carla. , 2014).

במחקר זה, נשקל השימוש בטוויטר, מכשיר של המדיה החברתית, לצורך הוראה. המחברים עודדו 252 סטודנטים לתואר ראשון בחוג למינהל עסקים להשתמש בטוויטר לצורך תקשורת עם המנחה וזה עם זה במהלך קורס בן 12 שבועות. המעורבות שלהם הוערכה תוך שימוש בסקר שבחן את כמות השימוש בטוויטר ואת ההתנסויות ואת העמדות של הסטודנטים (Evans, Chris, 2014.)

מאמר זה מספק סינתזה של פרקטיקות פדגוגיות של מורים מומחים ללמידה מקוונת באמצעות מסגרת של גישות הכוללת ארבעה חלקים: גישה של למידה מחוץ לכיתה, פרקטיקה של שפה משולבת, פרויקטים משולבים תוך שימוש ביישומי ווב 2.0, ולמידה מקוונת. דוגמאות לכל גישה מומחשות באמצעות קטעים קצרים הלקוחים מחקרי מקרים של המורים המשתתפים (Cowie, Neil; Keiko Sakui. , 2014).

במאמר זה, ארבעה מורים שיתפו את ההתנסויות שלהם משימוש בכלים הבאים של web 2.0 עם התלמידים שלהם: Jing, Wix, Google Sites ו-Blogger (Kovalik, Cindy; Kuo, Chia-Ling; Cummins, Megan; Dipzinski, Erin; Joseph, Paula; Laskey, Stephanie, 2014).