פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

מספר אנשי חינוך בארה"ב סבורים שהאייפד יחולל מהפכה בכיתות, בהחליפו את ספרי הלימוד לצמיתות. אוניברסיטאות ובתי ספר ברחבי ארה"ב, וגם מחוצה לה, מפיצים את האייפד לשימוש סטודנטים ומורים לקראת שנת הלימודים הקרבה. לא כולם מצטרפים בהתלהבות למגמה. ריד קולג' באורגון הכניס מכשירי קינדל DX לכיתות בשנת הלימודים הקודמת במטרה להתנסות במעבר לספרי לימוד דיגיטליים. הניסוי הסתיים בכישלון. מנמ"ר הקולג', ד"ר מרטין רינגל, אמר שהוורסטיליות המוגבלת של קינדל כמו גם הניווט המסורבל שמציע המכשיר דחפו את הסטודנטים בחזרה לספרים מנייר. כעת מבצע הקולג' ניסוי חוזר, בזהירות מוגברת, שבמסגרתו יחולק האייפד למספר מצומצם יותר של סטודנטים מכיתות נבחרות.

שילוב הטכנולוגיה בחינוך הוא אתגר לא פשוט כלל ועיקר. עצם קיומה של התשתית הטכנולוגית, אינה מבטיחה שינוי ממשי בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה. פדגוגיה עדכנית היא כזו המשלבת את טכנולוגיות ההוראה באופן מיטבי, ומאפשרת עיצוב סביבת למידה מתוחכמת, גמישה, אינטראקטיבית ועתירת משאבים. במאמר מאיר העיניים של ד"ר ליאת אייל ( מכללת לוינסקי ) מוצעים שלושה תרחישים, ובהם תיאור מפורט של איטרציות המשלבות גישות פדגוגיות עדכניות וטכנולוגיות מידע מתקדמות, כפי שפורטו בסקירה. את התרחישים ניתן ליישם במודלים שונים של קורסים: קורס המתקיים פנים אל פנים הנתמך במערכת לניהול תוכן ולמידה, קורס מעורב בו בנוסף, מאחר שהתרחישים הם גנריים, אפשר ליישם כל אחד מהם במגוון תחומי דעת. כמובן, אפשר לקחת כל אחד מהדגמים ולבצע שינויים בהתאמה לצרכים הפדגוגיים השונים (ליאת אייל).

עם השקת אופיס 2010 (Office 2010), הושק באתר האינטרנט של מיקרוסופט (Microsoft) שירות חדש – היכולת לערוך ולשמור מסמכי אופיס ישירות מתוך דפדפן האינטרנט; השירות מעולה למי שעובד עם המסמכים שלו מכמה מיקומים שונים, כאשר בחלקם לא מותקן לו על המחשב אופיס כלל. השירות מאפשר שימוש מקוון בארבע התוכנות העיקריות: וורד (Word), אקסל (Excel), פאוור-פוינט (PowerPoint) ו-OneNote. השירות חינמי במלואו, ודורש הפעלה קצרה ופשוטה, ורישיון של אופיס 2010 על המחשב ממנו המשתמש יפעיל את השירות.

באוניברסיטה הפתוחה נלמדים שיעורי וידאו סינכרוניים מרחוק החל משנת 2001. בנוסף לשיעורי וידאו חיים באמצעות מערכת אופק ומערכת וידאו-קונפרנס, מוצעת בקורסים רבים כיתה וירטואלית, שבמסגרתה מתקיימים מפגשים אינטראקטיביים מרחוק באמצעות מערכות שונות כמו WebEx ,GoToMeeting ו.Elluminate . במסגרת הכיתה הווירטואלית ניתנים השיעורים בזמן אמת, באמצעות רשת האינטרנט – מהמחשב האישי של המרצה (בביתו או במשרדו) אל בתי הסטודנטים. אלה שומעים ורואים זה את זה, צופים בחומרי למידה הכוללים הסברים, הדגמות, המחשות, סרטונים, מבחנים אינטראקטיביים או בהדגמת יישומי מחשב ואתרי אינטרנט. המורה גם יכול להשתמש בכתיבה חופשית באמצעות עט דיגיטלי ויכולת זו עשויה להיות זמינה גם לסטודנטים. המערכת מאפשרת אינטראקציה בין השותפים בשפה חופשית ובצ'אט וכוללת כלים לניהול השיעור ולקבלת משוב על מצב הסטודנטים בכל רגע נתון. כל השיעורים מוקלטים ועומדים לרשות הסטודנטים באתרי הקורסים ( מיכל בצר-אמר ).

ביקורת מעניינת של ג'יי הורוויץ להצגת תפיסת פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח והניגוד המשתמע שלו לפדגוגיה חדשנית. לדעתו של ג'יי , המלווה שנים רבות את תהליכי השינוי בבתי הספר, יש משמעות גדולה בתפיסת הפדגוגיה החדשנית להשתחררות מהגבולות הפיסיות של בית הספר. "חלק חשוב מההשפעה התרבותית הרחבה של התקשוב על חיינו נמצא בערעור על הסמכות של המקורות המסורתיים של הידע, ולערעור הזה השתמעויות נרחבות על החינוך". "הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח אמנם צומח מהתקשוב, אבל ספק אם הוא באמת נותן ביטוי להשפעה התרבותית הרחבה הזאת"."הצגת הילקוט סמוך להרצאתו של פרופסור רוני אבירם יצרה את הרושם שמדובר באמצעי שמתחבר לחזון החדשני שאבירם ביטא. אבל מרשים ככל שיהיה, הילקוט הדיגיטאלי שומר, ואף מחזק, את הטוטאליות של בית הספר, במקום לפתוח אותו".

מאמר זה מבוסס על מחקר, שבדק את תפיסת האקלים הלימודי-חברתי בקרב סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות שונות, הנעזרות בהוראה מתוקשבת במוסד להשכלה גבוהה בישראל. ממצאי המחקר שנערך במשך למעלה מחמש שנים, מצביעים על החשיבות שמייחסים סטודנטים למדדים השונים של אקלים לימודי-חברתי. מן הממצאים עולה כי בפקולטות ובמחלקות שמתקיימת בהן אינטראקציה בינאישית חזקה, מעריכים הסטודנטים יותר את מידת היחס של המורה לתלמידיו, ופחות את הסדר והארגון בכיתות המתוקשבות. לעומת זאת, סטודנטים הלומדים בפקולטות ובמחלקות בהן לא קיימת אינטראקציה בינאישית חזקה, הם מעריכים את ההיבטים הלימודיים. מן המחקר עולה, כי הבנת האקלים כמו גם חשיבותה של האינטראקציה הבינאישית ביחסי מרצה-תלמיד, עשויה לסייע למורים ולאנשי חינוך לתכנן התערבות כדי לשפר את תהליך ההוראה והלמידה. המחקר שופך אור על תפקידו של המרצה במעשה ההוראה גם במסגרות העושות שימוש בהוראה מתוקשבת. ( ניצה דוידוביץ , דן סואן) .

בכנס מו"ח קיץ 2010 ,שנערך ביום א' ה- 11 ביולי 2010 הציג גיא לוי את פרויקט הילקוט הדיגיטאלי של מט"ח. מדובר על מיזם חדש של המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) המאגד את כל התכנים הנחוצים למורה, להוראה ולתלמיד ללמידה מכל מקום ובכל זמן. הילקוט דיגיטלי מיועד גם למורה וגם לתלמיד. כשהרעיון הכללי הוא, שכל ספרי הלימוד יהיו על המחשב, ואז, כמובן, קודם כל, הם נגישים ומאפשרים עיבוד המידע בצורה דיגיטאלית, אבל, הילקוט הדיגיטלי הוא הרבה יותר רחב, כי הוא מאפשר נגישות למאגרי מידע שיש רבים מאוד ומתוקפים, וטובים, שהוכנו עבור מערכת החינוך, הוא מאפשר את השתלמויות המורים כולל הרצאות, כולל הרצאות עבור תלמידים, הוא מאפשר לאגם יחד את כל המשאבים להוראה משמעותית. גיא לוי הדגיש בהרצאתו כי ספר הלימוד הדיגיטאלי (כותר – ספרי לימוד דיגיטאליים של מט"ח) הוא המוקד של פרויקט הילקוט הדיגיטאלי.

כמה תובנות מעניינות של David-Cormier, איש הייטק ואיש חינוך בארה"ב המלמד גם בקורסים מתוקשבים באינטרנט. במבט לאחור ובניתוח רפלקטיבי מציג David-Cormier את המאפיינים של כל תקופה בה העביר קורסים מתוקשבים פתוחים באינטרנט. לפני כמה שנים נוכח לדעת כי קהילה לומדת מתוקשבת באינטרנט היא במהותה תכנית לימודים פעילה המתגבשת תוך כדי לימוד והעמקה בתכנים ע"י הלומדים והאינטראקציה ביניהם. תובנות נוספות שהגיע אליהם לאחרונה: הלומד המתוקשב בקורס זקוק למרחב למידה משלו שהוא מסוגל לחוש בעלות כלפיו. יתר שליטה של המרצה במרחב המתוקשב של הקורס ללא אוטונומיה של הלומד מרדד את הלמידה ופוגע במוטיבציה של הלומדים. לכן , יש להעצים את הלומד במרחב מתוקשב משלו ( כגון בלוג לימודי). לבסוף , הוא נוכח כי הלומדים בקורס מתוקשב יכולים יחסית להתקדם מהר מבחינת קצב הלמידה ומרביתם יכולים לפתח יכולות למידה עצמית ללא תלות בלמידה מונחית. עדיין האתגר הגדול של המרצים כיום היא בעיית הפאסיביות של הלומדים. מרבית הלומדים המבוגרים עברו במשך שנים תהליך הסתגלות בבתי הספר בו נהפכו ללומדים פאסיביים ותכונה זו בולטת , לצערו, גם בקורסים מתוקשבים.

בעת האחרונה מגיעים מארה"ב ומאוסטרליה דיווחים נוספים של אנשי חינוך ומורים על השימוש המועיל שלהם ביישום Edmodo ההולך ומתפתח מחודש לחודש. המערכת המתוקשבת באינטרנט הנקראת Edmodo דומה במהות פעולתה למערכת המיקרובלוגים של טוויטר , אבל היא מוסיפה אפשרויות פעולה רבות יותר מבחינת המעקב אחרי אינטראקציות בכיתה או בקורס הנלמד. אחת התכונות המועילות שנוספו ליישום זה הוא האפשרות של המורים או התלמידים לבנות לעצמם ספריה מקוונת משלהם במרחב היישום. כמו כן, ניתן גם לשתף פעולה ברשת Edmodo בין מורים עמיתים באותו ביה"ס או מכללה מעבר להפעלה השוטפת של רשת חברתית באותה כיתה או אותו קורס.

בעולם יש לא מעט מורים בבתי הספר אשר מנסים לשלב את הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי בלמידה בכיתות שלהם. עד כה המטלה מבחינה טכנולוגית לא הייתה קלה. עתה עם התפתחותם של הבלוגים ככלי תקשוב ידידותיים באינטרנט , נראה כי מלאכתם של המורים והתלמידים אפשרית יותר בקלות כי הבלוג מאפשר לתלמיד לתעד את דרכי הלמידה שלו והידע שהפיק ללא תלות במחשבים מרכזיים ותוכנות מורכבות. עם זאת בהתמודדות עם שילוב פורטפוליו דיגיטאלי בלמידה נותרה עתה הבעיה העיקרית כיצד לטעת בקרב תלמידים יכולת רפלקטיבית שתאפשר להם לנתח את מה שעשו , להפיק לקחים ולשפר. כאן צריך ללמד את התלמידים גם כיצד להציב יעדים ולבדוק עצמם ביחס לתכנון ולמטרות. יש מורים שמעדיפים להתקדם עם שילוב הפורטפוליו הדיגיטאלי באמצעות תוכנות ייעודיות ולא בעזרת בלוגים . אחת התוכנות הייעודיות המומלצות לצורך כך היא The ePEARL .

החל משנת 2015 התלמידים בקוריאה הדרומית לא יצטרכו עוד לשאת ספרי לימוד כבדים, כיוון שכולם יעברו לפורמט דיגיטלי – זהו היעד השאפתני שהעמידה לעצמה הממשלה בסיאול, שהקציבה שני מיליארד דולר לטובת הפרויקט הבלוג "אנגאדג'ט" מדווח כי הספרים עצמם יהיו זמינים באמצעות הענן המתוקשב באינטרנט . התקציב הממשלתי אמור גם לכלול את רכישתם של מחשבי טאבלטים או כלים אחרים לקריאת ספרים דיגיטליים. חלק מהתלמידים בדרום קוריאה כבר משתמשים בספרים בפורמט דיגיטלי וקוראים בהם באמצעות נטבוקים, אך הדבר נחשב לבלתי מספק. במשרד החינוך הדרום קוריאני אמרו עוד כי התכנית החדשה תאפשר לתלמידים שאינם נמצאים בבית הספר להשתתף בשיעורים באופן מקוון ( יוסי גורביץ ).

בין בתי הספר הפעילים בשילוב הבלוגים בתרבות הארגונית בביה"ס ובלמידה מתוקשבת בולט לטובה ביה"ס יהל"ם ברמת גן . בית הספר הינו מוביל תקשוב המטפח מיומנויות אורייניות בסביבות מתוקשבות. לאחר בדיקת כלים מתוקשבים, נבחר הבלוג כבמה לכתיבה לתלמידים ומורים. אחד מיתרונויות הוא קלות ההטמעה והשימוש. לפני כשנה, פתח בית הספר את הבלוג הראשון שלו . בלוג המורים הינו סגור למורים בלבד ומשמש ככלי ארגוני. נבנה בכלי גוגל ואפשר ארגון וניהול ידע על ידי שיתוף המורים בנעשה בכיתות, תיעוד הודעות שוטפות למורים, פרסום פעילויות ושיעורים, אתרים חינוכיים, מאמרים וכד'. בהמשך נפתחו בלוגים נוספים עפ"י דרישת המורים בשטח במטרה לשפר תהליכי כתיבה. לאחר הדרכה קצרה למורות, הן היו עצמאיות בשטח.

ג'ין הארט , המומחית הבריטית לתקשוב בחינוך פרסמה את ממצאי הסקר השנתי שהיא עורכת מדי שנה בנושא כלים פתחים ושימושם בחינוך ובהוראה. הרשימה של הכלים הנבחרים לשנת 2010 מבוססת על דירוג של שנתנו 225 אנשי חינוך ברחבי העולם . עפ"י הדירוג של שנת 2010 , הטוויטר , יישום הרשת החברתית ממשיך לצעוד במקום הראשון בחינוך בעיקר בשימוש של מורים , ואנשי האקדמיה בחינוך ובהדרכה. היישום של ניהול קבצים שיתופי ה GOOGLE-DOCS טיפס למקום השלישי ברשימה , כנראה בעקבות השיפורים המהותיים של היישום בשנה האחרונה. שני יישומים נוספים שטיפסו ברשימה הם הMoodleׁ, מערכת הקוד הפתוח ללמידה מתוקשבת (מקום 9 ) והסקייפ (מקום 8) . אין ספק כי השימוש המתרחב ברחבי העולם בשני היישומים האחרונים העלה את הדירוג שלהם. לעומת זאת, שימושי הWiki ממשיכים להיות מדורגים במקום נמוך ברשימה ( 17 ו-18 ) , עובדה המעידה על חוסר התלהבות של המורים מהשימוש בוויקי , באותה מידה ניכרת גם ירידה בשימוש במנועי חיפוש ( גוגל) בבתי הספר והם תופסים עתה את המקום ה11 ברשימה.

למידה שיתופית מבוססת מחקר עצמי בסביבות ווב 2.0. המצגת מבוססת על תהליך של למידה בסמינריון של סטודנטים באחת המכללות האקדמיות לחינוך. המצגת של ד"ר רפי דודזון והגב' יעל גושן (מרכז מיח"ם במכללת קיי). ההרצאה הועברה בכנס השמיני של מיט"ל באוניברסיטה הפתוחה ביוני 2010. בין נושאי המצגת: קהילת למידה עפ"י הקונקטיביזים, קונקטיביזים: הלומד במרכז והלמידה שלו מבוזרת, מודל הלמידה הקונקטביסטי, תיאור סכמאטי של סביבות הלמידה במערכת ה-MOODLE ( ויקי הקורס, הפורומים, בלוג מחקר , משאבי מחקר, בלוגים אישיים ), השינויים בנטילת יוזמה, שינויים בהרגלי שיתוף. שינויים בתפיסות ובאמונות, דיאלוג משמעותי, התפתחות בסביבות ווב 2.0 , התועלת בסביבות ווב 2.0 לעומת הסביבה המסורתית. הדילמות של הגברת השיתופיות בקורס, הקושי בשיתוף ולהיות פעיל ויצרני ברשת. הלומדים החדשים של הווב 2.0 מצרכן ליצרן של ידע, הסרת המחיצות בין למידה פורמאלית ללא פורמאלית , שינויים בתרבות המקצועית בעקבות היכרות עם סביבת הווב 2.0 .

בעוד תשומת הלב התקשורתית מתמקדת בשוק הבידור, מתרחשת מהפכה שקטה בתחום החינוך. בשנים האחרונות רוב יצרני המקרנים משווקים מקרנים המאפשרים הקרנה בתלת מימד ובהתאמה מופקים תכנים ועזרים לימודים להקרנה בתלת מימד. מקרני התלת מימד מבוססים על טכנולוגיה שפיתחה טקסס אינסטרומנטס, ומבוססת על שבב הכולל מראות קטנטנות שזזות לפי זרם חשמלי. לפי זווית המראה, ניתן להעביר כמות אור נתונה אל המסך. האתגר הגדול ביותר של תחום התלת מימד הם התכנים מספר חברות החלו בשיתופי פעולה עם יצרני המקרנים כמו BenQ וחברת safarimontage שיוציאו בסוף 2010 חומרי למידה חדשים. חברות נוספות המפתחות חומרי למידה לתלת מימד הם מחלקת החינוך של דיסקברי , Promethean , EON ו- RM Education. המבחן האמיתי של טכנולוגיית תלת המימד תהיה ביכולתה לשפר הישגים לימודיים. מחקר שנערך במדינת אילינוי הראה כי שציוני התלמידים שלמדו בטכנולוגית תלת מימד עלו ב-35% במקום 9.7% בקבוצת ביקורת שלמדה ללא טכנולוגיית התלת מימד.

בעוד במערכת החינוך הישראלית מתלבטים ומתווכחים לגבי השימוש של טלפונים ניידים בכיתה, הרי יש מדינות אחרות בעולם בהן בתי הספר גילו יוזמה ופיתחו בעצמם סביבות למידה מאתגרות המבוססות על למידה ניידת , כך לדוגמא, מדווח טוני בייטס כי במדינת אוהיו בארה"ב פותחה סביבת למידה מתוקשבת להפעלת תלמידים של ביה"ס עם טלפונים חכמים. הנחת היסוד של הפרויקט : על מנת לצמצם את הפער בין עולם הלימודים של התלמידים לבין עולמם האישי צריך לתקשר איתם באופן בו הם מרגישים טבעי ונוח. לאחר שנתיים של התנסות עם טלפונים חכמים כחלק ממערך למידה מתוקשב פעיל עם כיתות ג'-ו' הם החליטו עתה להרחיב את ההתנסות גם לכיתות ז' בבתי הספר באוהיו . עפ"י התפיסה המתגבשת עתה בעולם, הטלפון הנייד איננו מחליף את המחשב ככלי לימוד אלא משלים כלי למידה אחרים ועונה על התפיסה העכשווית שמחשוב קיים סביבנו ומשרת אותנו בכל מקום וזמן Ubiquitous Computing.