סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1376 פריטים
פריטים מ- 1321 ל-1340
  • סיכום

    לאחרונה, נעשו התאמות שונות שנועדו לאפשר הפעלה של מודל הלמידה השיתופי של הג'יקסו לסביבה מתוקשבת. אחת ההתאמות המעניינות היא של Blocher משנת 2005 אשר בדק את אפשרות שילוב מודל הג'יקסו המקורי של ארנסון להכשרת מורים ליישומי תקשוב במסגרת סדנאות להתפתחות מקצועית שהועברו באוניברסיטת אריזונה. המאמר מתאר פעילות שיתופית מתוקשבת שהועברה במסגרת השתלמות מתוקשבת של מורים ותיקים. מוקד הפעילות המתוקשבת היה יצירת קהילת לומדים פעילה הלומדת בצורה מבוזרת באמצעות למידת חקר פעילה המבוססת על שיטת הג'יקסו המקורית של ארונסון (Blocher, M. J)

  • לינק

    ראיון מעניין עם Clark Aldrich, אחד מבכירי המומחים בארה"ב כיום בארה"ב ללמידה מתוקשבת ועתידן מבריק העובד בתחום חקר מערכות החינוך המתוקשבות בחברת גרטנר. אלדריץ טוען כי סימולציות מחשב ימלאו תפקיד מרכזי יותר בסביבות למידה ממוחשבות העתידיות. כדי שהסימולציות יהיו בעלי ערך חינוכי עליהן להיות מדויקות ולאפשר התנסויות שאינן בהכרח קלות ואינן מבדרות. יש בהן יסודות של משחק מחשבים, אך הן לא נועדו בהכרח לשעשע. בסביבה של סימולציה יהיה תפקיד חשוב למורים, הם ינחו את התלמידים ויעשו את החיבורים המתאימים וההשלכות לחיים האמיתיים. המורים גם יפעילו סימולציות מתקנות או משפרות באותם תחומי למידה שבהם תלמידים יתקשו לעתים. הקשר בין עולם העבודה ובית הספר ילך ויתחזק.

  • סיכום

    המאמר הנוכחי מתאר מחקר איכותני שמטרתו לבדוק כיצד מתמודדים פרחי הוראה עם תהליך יצירת פורטפוליו דיגיטאלי ומה הם מפיקים מהתהליך. המחקר נערך בקרב קבוצה של פרחי הוראה הלומדים בתכנית חמש שנתית להכשרת מורים באוניברסיטה אמריקאית. מרבית פרחי ההוראה אינם מודעים למורכבות של בניית הפורטפוליו הדיגיטאלי והנטייה הראשונית שלהם היא לבנות את הפורטפוליו בצורה חד-ממדית ומקוצרת. במהלך ההנחיה של מורי המורים יש לחשוף אותם לעקרונות של מורכבות ההוראה כפי שצריכה לבוא לידי ביטוי בפורטפוליו הדיגיטאלי. אחד הממצאים המעניינים הוא כי תהליך הכנת הפורטפוליו הדיגיטאלי חיזק את הזדהותם של פרחי ההוראה עם מקצוע ההוראה (Milman, Natalie Bׂ)

  • לינק

    דיון מוקלט באנגלית אודות המצב הנוכחי של טכנולוגיית עצמי הלמידה בחינוך , גורמים להצלחה או כשלון של מאגרים מבוססי עצמי למידה, תגובת המשתמשים והמפתחים, בעייתיות של שימוש חוזר ועוד. המשתתפים הם מומחים מוכרים העוסקים בתחום מספר שנים, ביניהם דייויד וויילי שאף כתב את אחד מספרי היסוד בתחום (מיטל- משאבי מידע ללמידה מתוקשבת , עלון מס' 26 , יוני 2005) .

  • תקציר

    בקורסי מבוא רבים יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לחזור ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד' ואחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. בהרצאה דווח על ניסיון המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ולמידה בקבוצות, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. (דוד פונדק, שמריהו רוזנר, אריה מהרשק‎)

  • תקציר

    הרצאה זו , שהוצגה בכנס מיטל ה-4 באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע , סוקרת מספר מחקרים שבחנו את סוגי הדיאלוג שערכו סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (לימוד מרחוק), באוניברסיטת תל-אביב (לימוד בהרצאות רבות משתתפים) ובמכללת אורנים (לימוד בקבוצות קטנות) ואת המשאבים אותם ניצלו לצורך קיום דיאלוגים אלו. הלומדים מרחוק והן סטודנטים הלומדים בהרצאות רבות . ממצאים : משתתפים בקורס מתוקשבים מעדיפים בראש ובראשונה דיאלוג תוך-אישי. ממצא זה מדגיש את הדמיון בין ההוראה מרחוק וההוראה המסורתית בקמפוס (פול גורסקי, אבנר כספי, ענבל טובי-ערד , ריקרדו טרומפר).

  • סיכום

    לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).

  • לינק

    בשנת הלימודים תשס"ד החלה מכללת אוהלו ליישם את עקרונות הלמידה בסביבה מתוקשבת בתחום המתמטיקה, הן בהוראת הסטודנטים במכללה והן בעבודה מעשית של אותם סטודנטים בבתי הספר המאמנים. סטודנטים במכללת אוהלו לומדים חלק מהתכנים המתמטיים, בהתאם לתכנית הלימודים של בית הספר היסודי, בסביבה המתוקשבת "תופסים גלים" של עמותת סנונית. תוך כדי למידתם את הנושאים, הסטודנטים נכנסים לבתי הספר ומלמדים את התלמידים נושאים מתמטיים שהם למדו באותה דרך מתוקשבת. לכל אורך ההתנסות מתקבלת שקיפות של התהליכים באתר דרך ילקוטי התלמידים הנשמרים והזמינים למורים הרשומים. סביבת "תופסים גלים", אשר פותחה בידי עמותת סנונית לקידום החינוך המתוקשב, היינה סביבת חקר וגילוי ומכוונת להקניית למידה משמעותית של מושגים ופעולות במתמטיקה (ענת קלמר)

  • לינק

    עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.

  • לינק

    במסגרת לימודי ה- B.Ed במכללת "אורנים" הוחלט לפני כחמש שנים לפתוח כיתת לימוד ניסיונית במסלול מורים לבית הספר היסודי, שבה יתוגבר השימוש במחשבים. כיתה זו כונתה "הכיתה המתוקשבת"/"הכיתה הדיגיטלית". נתיב הלימודים שנבחר היה הוראת המתמטיקה והמדעים. מחקר, שהוזמן ע"י הוגי הרעיון של הכיתה המתוקשבת (מר אבינועם בן זאב וד"ר שרה קלימן), מלווה את הכיתה המתוקשבת ומתבצע במסגרת היחידה למחקר והערכה באורנים. כקבוצת ביקורת במחקר נבחרו סטודנטים הלומדים בנתיב ההוראה המשלבת ולימודים הומניסטיים, שגם הם החלו את לימודיהם בשנה"ל תשס"ב, אך אינם מקבלים תגבור בלימודי המחשב. מטרת המחקר המלווה היא לבדוק את ההשפעה של ההוראה-למידה בסביבה מתוקשבת על פרחי ההוראה ועל מורי המורים במכללה (רותי רייז, ארנון מדזיני, מרים וליצקר, סוקי לכנר, שרה פאר)

  • מאמר מלא

    הרצאה בכנס מו"ח 2005 אשר במהלכה מתדולוגיה מעניינת להערכת קידום ההישגים בכישורי כתיבה בסביבה. השאלות המרכזיות: כיצד מזהים התקדמות אישית בהישגים בתחום כה מורכב כמו הבעה בכתב בהיקף רחב של משתתפים? כיצד מעריכים פרויקטים שונים עם מטרות שונות ואוכלוסיות יעד שונות בגילאים שונים? כיצד מתאימים את כלי ההערכה לסביבה מתוקשבת? המענה לשאלות המרכזיות היה באמצעות השוואה הוליסטית של תוצרי כתיבה, המבוססת על אינטגרציה גמישה של מכלול קריטריונים להערכה. ההבדל בין הפרויקטים בא לידי ביטוי במשימת הכתיבה הניתנת לתלמידים, אך לא בשיטה. האתגר העיקרי של השיטה: להקטין מידת הפולשנות של הערכה, כלומר לאפשר פרוצדורה דומה עבור פורומים פתוחים: שליפת הטקסים המוקדמים והמאוחרים של התלמידים, בלי שהמורים והתלמידים ירגישו בנוכחותה של הערכה (הלנה קימרון, ריטה סבר' חני שלטון ואורית שפריר)

  • לינק

    השתתפות ערה של סטודנטים ולומדים בפורומים ממוחשבים אין בה כדי להבטיח רמות גבוהות של חשיבה וניתוח מצד הלומדים ולכן אין היא מייצגת בהכרח את המודל הפדגוגי האופטימאלי ללמידה. לאור זאת, המאמר מנתח את האפקטיביות הפדגוגית של שיטות הוראה ולמידה בסביבות למידה טקסטואליות באינטרנט. מחקר הפעולה שנערך בקרב סטודנטים שלמדו באוניברסיטה קנדית ערך השוואה בין השיטות הפדגוגיות הבאות: עבודת צוות, סיעור מוחין סינכרוני, דיון מלווה ויכוח סביב סוגיה מסוימת, זימון מומחים אורחים לפורום או לצ'אט והפעלה בדרך של חקר רשת. עפ"י ממצאי המחקר נמצא כי שיטת חקר רשת היא היעילה ביותר מבחינה פדגוגית להבניית הלמידה וליצירת השתתפות ומעורבות מרבית של הלומדים, היא מאפשרת ביטוי ללומדים ועבודת צוות וניתן גם להעבירה בדרך של משחק תפקידים או חקר מקרים (Kanuka, Heather)

  • סיכום

    מחקרים איכותניים שונים מצביעים על כך כי למידה מתוקשבת במתמטיקה אינה מצליחה בהשוואה ללמידה מתוקשבת בתחומי דעת אחרים. המחקר הנוכחי מתבסס על שיטת מחקר כמותית על מנת להוכיח כי בלמידה מתוקשבת במקצוע המתמטיקה יש קשיים רבים יותר בהשוואה לתחומי דעת אחרים. המדד העיקרי לבדיקה היה שיעור הנשירה של הלומדים (סטודנטים במכללות באוניברסיטה בארה"ב) בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בהשוואה לנשירה בקורסים למתמטיקה שהועברו פנים אל פנים. במחקר נמצא כי הנשירה בקורסים מתוקשבים במתמטיקה גבוהה יותר באופן מובהק בהשוואה לנשירה בקורסים פנים אל פנים ובהשוואה לתחומי דעת אחרים. המחברים מנסים להסביר את הגורמים המבניים הגורמים לחוסר ההצלחה של לומדים בקורסים מתוקשבים במתמטיקה בעיקר אי-התאמה טכנולוגית של מערכות הלמידה המתוקשבות להוראת מתמטיקה. (Glenn Gordon Smith, David Ferguson).

  • תקציר

    בהרצאה זו , שהוצגה בכנס מו"ח 2005 ,מתואר מחקר שבדק כיצד תלמידים במכללה להכשרת מורים מעריכים למידה מקוונת במוסד אקדמי. המחקר נערך בקרב סטודנטים הלומדים בקורס של שנה ד', לאחר למידה של נושאים דידקטיים ורובם מורים בפועל. הקורס עוסק במודלים שונים של למידה מרחוק, ואיפשר ללומדים להכיר שילוב מערכות למידה מרחוק בהוראה ובלמידה. הקורס הועבר בלמידה מרחוק (פרט לשלושה מפגשי פנים אל פנים). הלומדים התבקשו (בתחילת הקורס) להעריך קורס מתוקשב על פי קריטריונים המופיעים בעבודתו של זילר (2003), והתבקשו שוב להעריך קורס מתוקשב על פי אותם קריטריונים כאחת ממטלות הסיום של הקורס (קליין רונית, תירוש חיים )

  • תקציר

    מחקר זה בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. המחקר מציג סוגים של תמיכות מורה – "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות. מטרת המחקר לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים. הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב שנותן מרצה במהלך הוראה בסביבה מקוונת, כמו גם את חשיבותה של ההערכה המלווה את ההוראה בסביבה זו. המחקר הוצג בכנס מו"ח תשס"ה (ריקי רימור, טלי נחמה, ענת קלעי)

  • סיכום

    סיורים לימודיים באתרים שמחוץ לבית-הספר, כגון: ביקור במוזיאון, פעילות לימודית בבית-ספר שדה, ביקור במפעל או במרכז מבקרים, הינם לרוב אירועים חד-פעמיים, שלא מתלווית להם פעילות מכינה ואין להם המשכיות. שילוב של סביבת לימודים וירטואלית (Virtual Space) עם סביבת לימודים פיזית (Physical Space) עשוי לתת לפעילויות כאלה משמעות מתמשכת, המעשירה הן את תוכנית הלימודים והן את הפעילות החוץ-כיתתית, ומעצימה את תהליך הלמידה. הפעילות החינוכית המשולבת ברמת הנדיב הינה דוגמה למודל פדגוגי, המשלב אתר פיזי שבו מתבצעות פעילויות לימודיות בשדה ואתר אינטרנט תכני-אינטראקטיבי. פארק הטבע הגדול מזמן מגוון גדול של נושאי טבע וסביבה, שעבורן נבנו מודולות לימודיות מתאימות (סלעית רון, סמדר רייספלד, נורית קינן, רחל מינץ)

  • תקציר

    חקר מקרה של שימוש גמיש בסביבה מתוקשבת של חקר-רשת (WebQuest) בהכשרת מורים. המאמר מתאר התנסות שיתופית של פרחי הוראה בחקר-רשת בסביבת למידה קונסטרוקטיביסטית במכללה להכשרת מורים בארה"ב. ממצאי המחקר מלמדים כי ניתן ליצור פעילות שיתופית מקדמת הבנה ורפלקציה בין פרחי הוראה כאשר ה-WEBQUEST משמש כמרחב לימודי שיתופי של פרחי ההוראה. המחקר גיבש תיאוריה חדשנית הנקראת "אוטונומיה נתמכת" ("Supported autonomy") כחלק מהתהליך השיתופי וגם היחידני בו היו מעורבים פרחי ההוראה (Roberts Leanne)

  • סיכום

    אוניברסיטת אוהיו (Ohio State University ), הנחשבת שנים כאוניברסיטה המובילה בתחומי הכשרת מורים למקצועות הטכנולוגיה, יזמה בשנתיים האחרונות פרויקט משמעותי לתקשוב מלא של המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים לתחומי הטכנולוגיה. המטרה הייתה לחזק את איכות ההכשרה הפדגוגית, טיפוח הלמידה הגמישה והקשר עם המורים המתחילים. לצורך כך, כל המסלול האלטרנטיבי להכשרת מורים באוניברסיטה נבנה סביב מערכת תקשוב חינוכית מסוג WEBCT . כל חומרי הקורס, המטלות, לוח הציונים, ותכנית הלימודים הועלו למאגרים ממוחשבים באינטרנט. המחקר מסכם את הפרויקט ומנתח את עמדות הסטודנטים להוראה וחברי הסגל ( Zirkle, Chris ).

  • לינק

    יישומי ויקי (WIKI Application) מאפשרים לכותבים שהם תלמידים, סטודנטים או מורים לכתוב בסביבה שיתופית באופן שנוצרת ביניהם הידברות מתמדת המתגברת על מחלוקות. התהליך מאופיין בחתירה של כל הכותבים להגיע להסכמה על השיטה ולהסכמה על האיכויות והנורמות. תוך כדי כתיבה בסביבה מתוקשבת מבוססת WIKI נוצרת למידה ארגונית שיתופית שמשמעותה העברת ידע וגם מתגבשים טוב יותר מושגים ותכנים . כלי מתוקשב לכתיבה כגון WIKI מציע לא רק פשטות וגמישות אלא גם יתרונות קוגניטיביים של תהליך הידברות נמשך בין הכותבים. בסופו של דבר, נוצרים בסביבת כתיבה שיתופית מסוג WIKI תפוקות גבוהות יותר של תוצרי כתיבה ( Susan Loudermilk Garza, Tommy Hern).

  • סיכום

    המחקר מתמקד בבחינת התקשורת הסינכרונית ברשת כחלק מהשתלמות מורים בקורס שרובו הופעל בלמידה מרחוק. הבחינה נעשתה על פי התנהגויות מילוליות של הלומדים ושל המנחה. הממצאים מעידים כי השיח הסינכרוני תרם לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת, אף שפרטיה לא הכירו זה את זה אלא באמצעות הרשת ותוכני הקורס לובנו בו בצורה משמעותית. עם זאת, אין לראות בו אמצעי יחיד אלא אמצעי חשוב אשר יש לשלבו בתבונה במסגרת השימוש הנפוץ יותר בשיח הא-סינכרוני. (אביגיל אורן, יהודית רם)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין