סביבות למידה מתוקשבות
מיון:
נמצאו 1376 פריטים
פריטים מ- 1341 ל-1360
  • סיכום

    במחקר הנוכחי נבחן הדגם העקרוני של מערכת תמיכה כוללנית הידוע בשם פירמידת התמיכה (Wedman & Graham, 1998, 2004) במסלול הכשרת מורים של אוניברסיטה. נבחנו תשעה מרכיבי תמיכה היכולים לתרום באופן מהותי לסביבת העבודה השוטפת של המורה ומורי המורים. המסקנה העיקרית העולה מן המחקר היא כי התמיכה ביישומי תקשוב בהכשרה להוראה צריכה להתבסס על ראייה מערכתית הלוקחת בחשבון בראש ובראשונה את צרכי המשתמשים. יש חשיבות לגיבוש חשיבה מערכתית כוללנית שהיא מעבר להקניית המיומנויות להוראה או ההצטיידות בתוכנות לסוגיהן. במוקד יש להציב את צרכי הסטודנטים בתמיכה טכנית ולא רק את רמת ההצטיידות או התוכנות (Schaffer , Scott, P. Jennifer, C. Richardson).

  • סיכום

    המאמר בוחן את המאפיינים, העקרונות ואסטרטגיות ההוראה וההערכה של תהליך הכשרת מורים במערכת החינוך להוראה המשלבת תקשוב. הממצאים שהוצגו התבססו על השתלמויות שהתקיימו בשנים 2000-1998 במחלקה להשתלמויות עובדי הוראה באוניברסיטה הפתוחה. דגם ההוראה שהופעל בהשתלמויות התבסס על מודל להכשרת מורים של סמואל ופרייס והורכב משלושה שלבים מרכזיים של הקנייה, התנסות והערכה. על בסיס הממצאים המחברות קובעות כי רצוי לשלב בצורה משמעותית את הלמידה באמצעות תקשוב בתהליכי הכשרת מורים, אך יש להבנות זאת כחלק אינטגרלי מתהליך ההכשרה ובהתבסס על רציונל פדגוגי קונסטרוקטיביסטי. (עינת איגר, נועה באומן, ציפי יעקב, דפנה רביב)

  • תקציר

    המחקר בחן את תרומת ההוראה-למידה באמצעות למידה מקוונת בקורס סדנאי להוראת המדעים. נחקרו 75 סטודנטים בהתמחות שנה ב' אשר חולקו בין שתי מרצות. 25 מתוכם למדו באמצעות הוראה-למידה מקוונת והשאר בקורס במתכונת המסורתית. נמצא כי מרבית הסטודנטים בחרו ללמוד בקורס המקוון משיקולי זמן. גם הסטודנטים בעלי יכולת לימוד עצמית בינונית עמדו בהצלחה בדרישות הקורס, דבר המרמז על שימוש אפשרי בלמידה מקוונת כאמצעי לפיתוח ושיפור יכולת למידה עצמית. הן הסטודנטים והן המרצות ציינו את שיתוף הפעולה ההדוק בינם לבין עצמם ואת התרומה ההדדית והקשר המשמעותי בין הלומדים למרצות בקורס המקוון בהשוואה לקורס מסורתי. התעוררו קשיים בניסויים מקוונים כאשר נושא המעבדה היה מורכב ולא מוכר לסטודנטים, ולכן המחברות ממליצות לתכנן ולבנות מחדש את מערך הניסויים של המעבדות המקוונות במטרה להתאימן לסביבת למידה מקוונת, תוך הקפדה על בהירות ודיוק בהגדרת ההנחיות לביצוע הניסויים. (אילנה רונן, מירי שינפלד)

  • תקציר

    המחקר בוחן את ההבדלים באוריינות מתמטית בין תלמידים הלומדים בקבוצת דיון מתוקשבת עם הכוונה מטה–קוגניטיבית וללא הכוונה מטה קוגניטיבית. האוריינות המתמטית נבדקה בקרב 86 תלמידי כתות ז' על ידי בפתרון בעיות סטנדרטיות, המבוססות על תכנית הלימודים ופתרון בעיות אותנטיות המבוססות על בעיות בקונטקסט יומיומי. ממצאי המחקר מראים כי תלמידים שנחשפו לפורום עם הכוונה מטה קוגניטיבית גילו אוריינות מתמטית גבוהה יותר מתלמידים שלא קיבלו הכוונה כזו. ממצאי המחקר התקבלו בעקבות שיטת ה.ש.ב.ח.ה. המעודדת שאילת שאלות עצמיות במהלך פתרון הבעיה. מסקנת המחקר היא שלמידה בקבוצת דיון מתוקשבת אינה מספיקה לפיתוח אוריינות מתמטית, יש צורך להבנות שיח מתמטי, לתרגל ולחזק את ה"למידה ההדדית בפורום" (ברכה קרמרסקי, נאוה מזרחי)

  • לינק

    מול שפע המידע על כלי תקשוב ובעיקר הפיזור שלהם באינטרנט מגיע מילה טובה לג'ין הארט על מפעל המידע שלה הנקרא Directory of Learning Tools. בשבוע הראשון של ספטמבר 2008 הגיע המאגר המועיל הזה להיקף של 2500 והוא שיטתי ומקיף יותר מכל מאגר מתוקשב אחר . במאגר הטבלאי הפשוט אך המועיל ריכזה ג'ין הארט מידע עובדתי על אלפי כלי עזר להוראה ולהדרכה כגון כלי תקשוב להפקת בלוגים , כלים לניהול תוכן , כלים לניהול מאגר נתונים ממוחשבים , כלים להקמה ולניהול WIKI ועוד . ליד כל פריט בטבלה ניתן מידע אם מדובר בכלי תוכנה חופשי ( ( open source או כלי מסחרי בתשלום , האם ניתן להורידו לניסוי , מיקומו בדירוג היחסי של רשימת הכלים ועוד ( Jane Hart ) .

  • סיכום

    אם אנו רוצים לסייע ללומדים לגבש פורטפוליו שתומך באמת בסוג ההערכה השואפת לשפר ולהעמיק את הלמידה עלינו לבחון אסטרטגיות הוראה המסייעות ללומד לספר את סיפור למידתו, אסטרטגיות המעודדות הנעה-עצמית. המטאפורה כאן היא של כלי ליצירת משמעות, מעבדה ליצירת משמעות מתוך הניסיון המצטבר. בהקשר זה הפורטפוליו חייב להציג את הסיפור כולו של הידע הנרכש. הפורטפוליו מבטא את הסיפורים המלאים של הלומדים על מה שהם יודעים, תוך ניסיון להסביר לאחרים מדוע הם מאמינים שהם יודעים. הפורטפוליו מייצג דעה נתמכת בעובדות, הלומדים מוכיחים מה הם יודעים באמצעות דוגמאות של עבודתם. הידיעה העצמית של הלומד ושיפור הבנתו לגבי מה למד וכיצד למד הם נדבכי יסוד בפיתוח האושיות של פורטפוליו ממוחשב מבוסס סיפור דיגיטאלי ( Helen C. Barrett)

  • סיכום

    בקבוצות דיון רבות ורשימות דיוור לא מתממש הפוטנציאל הלימודי הוראתי משום שעץ הכותרות יוצר שיח בלתי ברור ובלתי רציף. הטכנולוגיה שהמחברת יצרה נועדה להתאים את סביבת הפורום והדואר האלקטרוני לצרכים אנושיים-חינוכיים, להעצים את יכולת התפקוד של המשתתפים בסביבות אלה ולשכלל את השיח העיוני המתנהל בהן. בכל דיון בפורום תהיה היווצרות של "שיח-כותרות" (שיחה כתובה במבנה ענפי מסועף ומדרגי) בהיר, קוהרנטי, יעיל וחסכוני, שאפשר ללמוד ממנו על מהות השיחה גם לפני פתיחת ההודעות על ידי יישום של כללי כתיבה מתומצתים. כמו כן תוכנת המנוע האוטומטי של הארכיונים של רשימות הדיוור תוכל לאתר את רצף ההודעות על פי מילת המפתח של הדיון ולארגן את ההודעות על פי נושאיהן וכך יישמר רצף השיח. (ציפי מרגלית)

  • מאמר מלא

    האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).

  • לינק

    עבודת הדוקטורט המלאה של ד"ר אסיה שרון שהוגשה לאוניברסיטת תל אביב בשנת 2004 . עבודה זו נעשתה בהדרכת פרופסור דניאל אלגום ופרופסור נעמה צבר-בן יהושע. מטרת המחקר הייתה לחשוף את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטאנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער עשויות להשפיע על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטאטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. במחקר נבדקו הן עמדותיהם הגלויות של בני הנוער והן עמדותיהם הסמויות, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי מתייחס לתהליך שינוי רב-שנתי של בית ספר על-יסודי שנבחר להיות בית ספר ניסוי ופורץ דרך בהקשר של יצירת סביבת למידה עתירת טכנולוגיית מידע המעודדת תהליכי למידה והוראה מבוססים על פרוייקטים רב-תחומיים. במסגרת המחקר נאספו ונותחו נתונים על שינויים מערכתיים שהתרחשו בבית הספר תוך כדי התנסות המורים בהטמעת טכנולוגיות מידע בהוראה, בלמידה ובתכנון לימודים. כמו כן, עסק המחקר בבחינת השינויים שחלו בתפיסות המורים לגבי מושגי יסוד הקשורים בלמידה, הוראה, תפקידי מורה ותלמיד ומשמעות השימוש בטכנולוגיות מידע, וכן בשינויים בדרכי פעולתם בכיתות. (ברגנה כרמלה בן-עמר)

  • לינק

    מצגת על תהליכי חונכות של סטודנטים להוראה, כפי שהוצגה ע"י רות שפירא ממכללת "אפרתה" בכנס גולשים באינטרנט 5, יוני 2005, מכון מופ"ת. פרוייקט חונכות וירטואלית בין סטודנטיות במכללה לבין תלמידי בית ספר יסודי. חונכות המשלבת סביבה מתוקשבת ביצירת קשר וירטואלי. (רות שפירא)

  • לינק

    מקראנט כולל: מאגר ספרות הקודש – מנוקד עם מנוע חיפוש, מאגרי מידע – מאמרי תוכן במקרא ומאמרים דידקטיים, מערכי שיעור, הפעלות ממוחשבות, קבוצות דיון למורים , הודעות ועדכונים מאת מפמ"ר תנ"ך, התייחסויות לתכנית הלימודים החדשה במקרא ועוד. האתר הוא תוצר של שיתוף פעולה של "סנונית", "גשר" ו"מטח". האתר ממומן ע"י קרן אבי חי" ופועל בחסות הפיקוח על התנ"ך במשרד החינוך.

  • לינק

    אחד הפתרונות שמתגבשים בכיתות מתוקשבות בזמן האחרון הוא לעבוד על "מקצב" של שיעור: פרקי זמן מוקצבים ומגודרים מראש, שבהם המורה מבקשת מהתלמידים למלא מטלות קטנות במהלך השיעור ובודקת אותם תוך כדי. מטלות כאלה יכולות להיות לדו' להגדיר מושג , בעזרת חיפוש ברשת, או לפתור איזושהי בעיה בכוחות עצמם, ורק אח"כ לתת את הפתרון לכיתה. המורה יכולה למשל, לומר לתלמידים שיש להם 5 דקות לבצע משימה. בזמן הזה היא עוברת ביניהם ובוחנת מה הם עושים, עוזרת למתקשים ומאפשרת חשיבה אישית. בתום הזמן המוקצב היא מרכזת שוב את התלמידים, בודקת מה עשו וממשיכה. כשבונים את השיעור מאינטרוולים כאלה, השיעור הופך להיות קצבי ומאד מאתגר. הוא גם מאפשר שליטה ושחרור שליטה לסירוגין, בהתאם להחלטת המורה ( אסתי דורון ) .

  • סיכום

    תיאור תהליך ההכנה של מרצים ומורי מורים להעברת יחידת לימוד באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות (PBL ). מרצים בדבלין, אירלנד נדרשו להשתתף בסדנת הכנה שבועית אשר נמשכה כ-10 שבועות. בתהליך ההכנה נדרשו המרצים לעבוד בשיתוף בצוותים כדי לפתח יחידת הוראה להכשרת פרחי הוראה באמצעות סביבה מתוקשבת מאותגרת בעיות. נקודת המוצא לצוות מתמחה בסדנה הייתה בחירה וגיבוש בעיה אוטנטית עליה תתבסס יחידת ההוראה המתוקשבת לפרחי ההוראה (Donnelly, R )

  • לינק

    בסוף שנות ה80 פיתח פרופסור רנד ספירו (Spiro, 1988) תפיסה חדשנית של הבניית ידע חינוכי הידועה כיום בשם הגמשה קוגניטיבית (COGNITIVE FLEXIBILITY). ספירו, אשר חקר קבוצות של סטודנטים ותלמידים במשך שנים, מצא כי ארגון חומרי למידה ומקורות מידע במבנה מקושר של היפרטקסט (HYPERMEDIA) בניגוד למדיה ליניארית תורם אצל הסטודנטים להתגבשות ידע מסתעף ותובנה מעמיקה יותר מאשר חומרי הלימוד הפאסיביים. (עמי סלנט)

  • לינק

    מדוע מהססים / נמנעים מרבית המרצים מיישום הוראה מקוונת? מסקנות ביניים והשערות. מצגת נלוות להרצאה בכנס מיט"ל השנתי, מס' 3: תקשוב בהוראה אקדמית, אוניברסיטת תל אביב, 26.2.2004 . גדי פולק. מגי מורן, מכללת סמינר הקיבוצים.

  • מאמר מלא

    מערכת ויקי מאפשרת לכל גולש לערוך כל דף, להוסיף מן הידע האישי שלו, או לתקן מאמרים קיימים. באופן זה, לאורך זמן מצטבר מאגר גדול של מאמרים שאיכותם משתפרת באופן אבולוציוני. הכתבה סוקרת את הסוגיות הבאות: האם הערכים באנציקלופדיה ויקיפדיה מדויקים מבחינה מדעית וניתן לסמוך עליהם? נגזרות של ויקיפדיה לניהול מידע, ניהול מאגר מידע באמצעות Wiki, מערכת תוכנה מבוססת wiki המאפשרת גם לארגונים ולחברות להקים יישומים של מאגרי מידע מובנים (Structured Wiki), מאגרי התנסויות מועילות (Best practice databases), ספרים משותפים מבוססי עקרון ה-WIKI, ספרי חינוך בישראל באמצעות Wiki ועוד. (עמי סלנט)

  • סיכום

    למידה מתוקשבת (e-learning) צריכה להיות מבוססת על הלומד, וצרכיו צריכים להיקבע באופן ברור לפני תחילת פרויקט תוך התייחסות להיבטים של ביוגרפיית התלמיד, העדפותיו האישיות וצרכיו החברתיים. המחקר מנתח את נקודת מבט התלמיד ומתאר מיגוון העדפות של תלמידים בלמידה מתוקשבת, המבוססות על ממצאים אמפיריים מתוך הסקר הגדול ביותר כיום בתחום זה. נבנה מודל של 7 שדות איכות בלמידה מתוקשבת, המכילים ממדים שונים ומפורטים של העדפות תלמידים, ומצביעים על כך שלמרות הדרישות הפרטניות בתהליך למידה מתוקשבת, ניתן למצוא נקודות דמיון המתחלקות לארבעה פרופילים של תלמידים ("אינדיבידואל", "פרגמטי", "מכוון תוצאה" ו"האוונגרד"). לטענת המחבר יש להתייחס אליהם בעת פיתוח קורס מתוקשב, מתוך הנחת מוצא שאיכות כרוכה במתן אפשרויות והעצמת התלמיד. (Ulf-Daniel Ehlers)

  • לינק

    האתר הבית-ספרי כסביבה להוראה –למידה, קטלוג שיטתי של פעילויות מתוקשבות בבתי הספר של מחוז המרכז, קטלוג תבניתי של אתרי אינטרנט השייכים לבתי ספר המציגים תהליכי הוראה – למידה שפותחו על ידי צוותי המורים. הפעילויות המקוטלגות מציגות מגוון ערוצים: פעילויות לימודיות ביחידות נושא שונות, פעילות מוזיאלית, סיורים וירטואליים, למידה מקוונת, תחרויות מקוונות, בניית מאגרי מידע, חקרשת, עצמי למידה ולמידה שיתופית. האתר המעניין והמדגים פותח כתערוכה וירטואלית ביוזמת אתי סמואל, המפקחת ליישומי מחשב במחוז המרכז.

  • לינק

    החשיבות הגדלה של למידה מתוקשבת הניעה את משרד החינוך האמריקאי להכין ולפרסם דו"ח אקדמאי מסכם על הערכה בלמידה מתוקשבת. הפרסום מתייחס לסוגיות הבאות: גיבוש בבסיס הנתונים של הליכי הלמידה המתוקשבת , סוגי הלמידה המתוקשבת וביטוייה בהערכה שיטתית , איתור קבוצות השוואה מתאימות להערכה , פערים באיסוף הנתונים והשלמות נדרשות, תכנון ההערכה – הליכים מומלצים , המלצות לביצוע מעשי של שלבי ההערכה , המתודולוגיה מתייחסת הן לשיעורים מתוקשבים חלקיים , הן לקורסים מתוקשבים מלאים והלן למערכות למידה מרחוק. הדו"ח נמצא במלואו באינטרנט וניתן להורידו.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין