לאיכותן של המנהיגות הארגונית ומחלקת משאבי האנוש יש קשר ישיר למידת המחויבות של העובדים. מנהלים וראשי מחלקות משאבי אנוש הנוהגים בעובדיהם בצורה מרוחקת, קרה ואינטרסנטית, פוגמים במחויבותם לבית הספר ובתפוקתם בטווח הארוך. התנהלות כזו עלולה להוביל לעזיבת עובדים ומורים ולדשדוש במקום אשר עלולים להכתים את שם הארגון, לגרום לשינויים פרסונליים תכופים ולהוביל למעגל קסמים של גיוס, הכשרת והעסקת עובדים חדשים ובלתי מנוסים.

בחמישים השנים האחרונות מופנות כלפי מערכת החינוך הציבורי דרישות רבות. בין הדרישות הללו, בולטת תביעה הולכת וגוברת לשיפור תהליכי ההוראה והלמידה בבתי הספר, תוך עידוד אחריותיות. אחת הדרכים המקובלות להתמודד עם אתגרים אלה היא הקמת קהילות מקצועיות בבתי הספר או כפי שמקובל להגדירן: קהילות מקצועיות לומדות (להלן: קמ"ל). קהילות מעין אלה, הקמות בבתי הספר, תורמות רבות לשיתוף פעולה בין הקולגות, מעלות את רמת האמון בין חבריהן ומהוות כלי לשיפור משמעותי.

חונכות (מנטורינג) ניתנת להגדרה בדרך הטובה ביותר כ"תהליך שבו אדם אחד מספק תמיכה אישית ואתגר לאיש/אשת מקצוע אחר/ת" (Bush, 2009, p. 379). חשיבותה של חונכות, במיוחד עבור מורים ובעלי תפקידים חדשים אחרים (אדמיניסטרטורים), ידועה ומוכרת מזה זמן. כראיה, מאז שנת 2000 למשל, יותר ממחצית המדינות העבירו חוקים המחייבים חונכות עבור מנהלי בית-ספר חדשים. מרביתם של החוקים הללו מכתיבים חונכות במהלך השנתיים הראשונות לעבודה.

מנהלים עם חלומות נועזים, שמבקשים להצעיד את בית הספר שלהם אל העתיד, מזומנים להפוך את החזון למציאות בעזרת "מפרש" – חממה ליזמות חברתית. במשך שנה שלמה הם לומדים ומנהלים יחד סיעור מוחות, ועם סיום התכנית מקבלים את כל הכלים הדרושים למימוש החלום – ליווי צמוד, סדנאות, מומחים שעובדים בשטח וגם מימון (לימור דומב, 2015).

המאמר בוחן את התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון, תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. התכנון של קורס מקוון בניהול לתלמידי התואר הראשון מנותח תוך שימוש במסגרת של קהילת חקירה לצורך הוכחה של נוכחות חברתית, נוכחות קוגניטיבית ונוכחות של הוראה. (Weyant L., 2013) .

הכשרת מנהלים לבתי ספר מחייבת התייחסות למדדים מורכבים של תוכני הכשרה והתנסות מעשית כחלק מבניית תחושת מסוגלות והעלאת המוטיבציה לניהול. מאמר זה בוחן את התפתחותה של תחושת המסוגלות העצמית של פרחי ניהול בתוכנית הכשרת מנהלים אחת בשלושה מחזורים עוקבים ( קובי גוטרמן, אורי קצין) .

אנו חיים ופועלים בעולם הנתון בתהליכי השתנות מהירים ואינטנסיביים בסדרי גודל גדולים בהרבה מכפי שהכרנו בעבר. עולם זה מתאפיין ברמות גבוהות של מורכבות ודינמיות בעקבות התפתחות טכנולוגית מואצת ושינויים כלכליים המגבירים את הקיטוב הכלכלי-חברתי ומשפיעים על המארג החברתי. שינויים אלה, אשר משמעותם גם שינוי במשקלם ובמקומם של ערכים מובילים, לצד היחלשות הסמכות ההורית ואיתה יחד גם סמכות המורה וסמכות בית הספר, משפיעים על דמותה של מערכת החינוך הפורמלי והבלתי-פורמלי ומקשים עליה את פעולתה ( איציק גונן) .

איך הופך מורה למנהל בית ספר? מה חווים מנהלי בתי ספר בשנות עבודתם הראשונות? מתי מגיעים מנהלי בתי ספר לתקופת השיא בעבודתם? מה קורה למנהלי בתי ספר לאחר עשר שנות עבודה? כיצד חשים מנהלים שנים אחדות לפני פרישתם? וכיצד חווה מנהל בית הספר את פרישתו מהתפקיד הניהולי–חינוכי? שאלות אלו ואחרות עומדות במוקד פרקי הספר הנוכחי בו מתחקה הכותב אחר תהליכי התפתחותם המקצועית של מנהלי בתי ספר מהרגע בו החליטו לבחור בתפקיד הניהולי, דרך הכשרתם המקצועית, ועד יציאתם לגמלאות ( אופלטקה, יזהר).

תהליך הפקת לקחים שרכיביו הם: בחירת האירוע לצורך הפקת הלקחים; כלים לאיסוף מידע על האירוע מנקודות מבט שונות זו מזו; מפגש הפקת לקחים שבו מנתחים את המידע, מסיקים מסקנות ומגבשים לקחים מעשיים לפעולה; תיעוד הידע שנוצר במפגש והפצתו לכלל אנשי בית הספר כלי ניהול מעשי, בהיר וקל להפעלה; מציג תהליך מובנה של למידה ארגונית מטעויות ומהצלחות, צעד אחר צעד; מגדיל את "החכמה הארגונית"; מעצב תרבות של מצוינות בבית הספר ( ירון בלומנטל ) .

בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

השימוש הגובר ברשת החברתית של פייסבוק על ידי מרצים ואנשי חינוך ברחבי העולם הביא גם להתעניינות רבה וסקרנות לגבי אפשרויות הניצול של פייסבוק כמעטפת לתקשוב חינוכי . במחקר הנוכחי שנערך במכון להכשרת מורים בסינגפור נבדקה האפשרות של שימוש בפייסבוק כמערכת לניהול קורס מתוקשב בגישה של ניהול קורס מקוון בגישת LMS לניהול קורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר התייחסו לשני קורסים מתוקשבים בהם למדו הסטודנטים באמצעות הפייסבוק עם המאפיינים העיקריים בקורסים מתוקשבים. ממצאי המחקר מלמדים כי הסטודנטים היו מרוצים מהליכי הלמידה המקוונת באמצעות הפייסבוק וכי ניתן בהחלט ליישם מאפיינים של LMS בלמידה כזו ( Wang, Qiyun; Woo, Huay Lit).