המאמר מציג סקירה של ניהול כישרונות נכון לגיוס מורים איכותיים להוראה. השאלות שהנחו את הסקירה היו: 1. מהן האסטרטגיות לניהול הון אנושי הטובות ביותר בתחום החינוך ומחוץ לו? 2. כיצד מתייחסים בתחומים אחרים לגיוס, בחירה, פיתוח ותגמול של עובדים צעירים? המאמר סוקר ספרות מחקרית העוסקת בגישות וממדים שונים בניהול נכון של כוח אדם צעיר, מיומן ואיכותי לטובת הארגונים ותפקודם וטוען שחלק מאלה נכונים גם לתחום החינוך אך בדרך כלל אינם מיושמים בו. נסקרת גם ספרות לא רבה אמנם בתחום העסקים העוסקת בדור הצעיר (Y generation ) והשלכותיו על ניהול כישרונות. גוף ידע זה מתבסס על דווחים מחברות בינלאומיות ומאמרים בכתבי עת עסקיים ( Behrstock, E. (2010).

בית הספר, אומר סטיב דנינג, מוביל גישת הניהול הרדיקלי בארצות הברית, אינו בית חרושת אלא ארגון שעובד עם ידע. כדי לעבוד ביעילות עם ידע, יש לאמץ שיטות ניהול עדכניות ולהגדיר מחדש את מטרת ההוראה והלמידה . הבעיה הגדולה ביותר היא הניסיון ליישם בחינוך מודל חרושתי של ניהול, מודל שמארגן הכול לטובת יעילות "המערכת" ולמען צורכי הגדילה שלה, ושכופה על תלמידים, מורים, הורים ומנהלים להתיישר לפיו. גלגלי השיניים של "המערכת" מסתובבים ומסתובבים, ועם הזמן גדלות העלויות שלה, יעילותה פוחתת, והתלמידים, המורים וההורים כאחד מרימים ידיים ( אנתוני קודי ) .

ספר חדש על מורכבות אנושית וחינוכית בבתי הספר בישראל מנקודת מבטם של מנהלים. הספר בהוצאת מכון אבניים, מכון אבני ראשה ויחידת הבוגרים של קרן מנדל. פני החינוך דרך תיאורי מקרים של 11 מנהלי בתי ספר, המתמודדים עם השונות והמורכבות העצומה בבתי הספר שלהם. דני בר גיורא, קארן טל, רותי להבי, נסר אבו סאפי ואחרים בין הכותבים. לתאורי המקרים מגיבים אנשי שם מתחומים מגוונים בחברה ( עורכת , שבי גוברין) .

המחקר מתמקד בתפיסותיהם של מנהלים לגבי תחומי הסמכות (Authority) והאחריות (Responsibility) בעבודתם, ובקשר של תפיסות אלה למערכת אחריותיות (Accountability) ולמודל הניהול העצמי (School-based-management). מדובר במחקר איכותני, בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה, המבוסס על ראיונות עומק מובנים למחצה. הוא כולל 20 מנהלים של בתי ספר יסודיים במרכז הארץ, כאשר 11 מתוכם מנהלים בתי ספר בניהול עצמי ותשעה מנהלים בתי ספר שאינם בניהול עצמי (גרינשטיין, יעל, דן, גבתון).

המאמר מציג דימוי של מנהל בית הספר כשוער הניצב בתווך בין העולם הבית-ספרי לבין העולם שבחוץ. המאמר משתמש בדימוי זה כדי לבחון את המורכבות הקיימת מבחינה רגשית בתפקידו של מנהל ביה"ס. שני נושאים עולים מתפיסתם של המנהלים את תפקידם כשוערים: ראשית, המנהלים נתפסים ברשת של נאמנויות סותרות. שנית, המנהלים נאבקים באופן לא מודע בתחושה של בדידות מחד גיסא ובתחושת שייכות מאידך גיסא. אין ספק כי המתח בין הנאמנויות הסותרות (כגון הסתירה בין המחויבות לתלמידים והמחויבות לרשות המקומית, הסתירה בין הרגשת שייכות לצוות ההוראה והבדידות בתפקיד) משפיעים על המורכבות הרגשית של המנהלים בתפקידם. נטען כי מאחורי מאפיינים רגשיים אלו, שוכנת תפישת הזהות המקצועית של מנהלי בתי הספר והיא גם מושפעת עמוקות מהן . לסיכום, המאמר מעלה הצעות עבור הכשרה של מנהלים לעתיד (Geert Kelchtermans, Liesbeth Piot, Katrijn Ballet).

בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

דוח המחקר מציג בחינה של משקלו של רכיב האוריינות הרגשית (אינטליגנציה בין אישית ותוך אישית (Gardner, 1983) כרכיב בכישורי הניהול הבית ספרי, כפי שהוא נתפס על ידי מנהלי בתי ספר. מטרת המחקר הינה להשלים את המודל של קמפבל המבוסס על שלושה עמודי תווך: מנהיגות, מנהל ופדגוגיה (Campbell, 1999), והמשמש כיום מודל מרכזי בהכשרת מנהלים, באופן שיציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מן המחקר בו נבדקו מאפייני "המנהל האידיאלי" (Schneider & Burton, 2005) עלתה באופן מפתיע, במנותק ממתכונת המנהיגות, התייחסות לכישור משמעותי נדרש נוסף, הוא האוריינות הרגשית – תבונה ותובנה ביחסי אנוש. שאלות המחקר ניסו לאשרר את קיומו של נדבך זה כנדבך משמעותי בניהול הבית ספרי, תוך כדי זיהוי ומיפוי המאפיינים המרכיבים אותו והצגת האופן בו מביא אותו מנהל בית הספר לידי ביטוי בעבודתו השוטפת. אשרור קיומו של הרכיב הרביעי משלים את המודל של קמפבל, באופן המציע מודל מעודכן למאפייני הניהול הבית ספרי. מודל זה יוכל לשמש בסיס לעדכון תכניות ההכשרה והפיתוח של מנהלי בתי ספר על מנת להכשירם כיאות לתפקידם ( שניידר, אלכסנדר ועינת יצחק מונסונגו).

בשנים האחרונות מחוזות החינוך בארה"ב נוטים לעבור לשיטת ניהול מבוזרת יותר אשר מבוססת על צוותים הפועלים בהנחיה ובהשראה של מפקחים במחוז החינוכי. מחקר שנערך במדינת קוניטקט , בדק לאורך זמן עשרים וחמישה צוותי ניהול שפעלו עפ"י שיטת הניהול המבוזרת והגיע למסקנה כי הליווי והנחייה של מפקחי החינוך שניתנו לצוותי הניהול המחוזיים פחות אפקטיבי בהשוואה לליווי עמיתים בצוות הניהול עצמו ולעמיתים המסייעים בצוותי ניהול אחרים. כלומר, צוותי ניהול בחינוך ( הן בשכבת דרג הביניים והן מתוך מנהלי בתי הספר ) זקוקים יותר ללמידת עמיתים ופחות להנחיה או השראה ישירה של בעלי תפקידים . עוד נמצא כי הפעלת צוותי הניהול בצורה אפקטיבית תלויה בהגדרת ברורה של המשימות ואינה תלויה בגורמים בינאישיים ( Higgins, Monica; Young, Lissa; Weiner, Jennie; Wlodarczyk, Steven) .

המחקר הנוכחי הוא מחקר ראשוני שמטרתו לאתר ולזהות את המנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית ספר יסודי אחד, ולבחון את הקשר של מנגנונים אלה לחזון ולתרבות החינוכית-הארגונית המאפיינים אותו כארגון לומד. המחקר בודק ארבע שאלות: האחת היא, מה מאפיין את החזון החינוכי של חברי הצוות בבית הספר? השנייה היא, מה הם מאפייניה של תרבות הלמידה הארגונית הקיימת בבית הספר? השאלה השלישית מתייחסת למבנים ולמנגנונים שבאמצעותם מתבצעת הלמידה הארגונית בבית הספר; השאלה הרביעית מבקשת לבחון את יחסי הגומלין בין החזון החינוכי לבין הלמידה הארגונית ( חנה קורלנד , רחל הרץ-לזרוביץ ).

הוא גם מנהל מחלקה שמפעיל צוות, וגם מנכ"ל שמתווה מדיניות. הוא חייב להתמקח עם קבלנים, אבל לגלות רגישות ואמפתיה כלפי תלמידים. הבעיות המערכתיות משותפות לכל בתי הספר – אלו שמצליחים, מצליחים בגלל איכות הניהול . המאמר נכתב על ידי שוקי שטאובר , יועץ לניהול . מורכבות תפקידו של מנהל בית ספר נובעת מכך שהוא צריך להיות בעת ובעונה אחת גם מנהל מחלקה וגם מנכ"ל. נהוג להניח כי אלו שני סוגים של ניהול. מנהל מחלקה צריך להיות ממוקד יותר בניהול התפעול והנעת אנשים ואילו מנכ"ל צריך להתמקד יותר באסטרטגיה ובראייה ארוכת טווח, בקשרים עם הסביבה ועוד. מטבע הדברים לביצוע משימות שונות אלו נדרשים תכונות וכישורים שונים ( שוקי שטאובר).

מנהל בי"ס שהוא מנהיג -צריך לפתח כל יחיד ע"פ כישוריו אך לדאוג, לצוותים מלוכדים ולאחדות כולם בביצוע כל יעד מנהל שהוא מנהיג מתלבט ללא הרף על מי להטיל המשימה המסוימת? לכמה אנשי צוות? או שמא למורה מוכשר בודד, אנו ידועים שככל שהמורים יהיו שותפים בקביעת היעדים של ביה"ס (במקום גורמי חוץ למיניהם) כולל יועצים ארגוניים הרי ההצלחה תהא משמעותית ולאורך זמן רב יותר, אך כאמור ההתלבטות קיימת כל הזמן, האם "כל צוות המורים" צריך להיות שותף בפתרון הדילמות במסגרת ישיבות מורים, האם דיון יהא במליאה, שמא פעילות בסדנאות?ביום עיון של סגל המרצים באוניברסיטת בר אילן הציג ד"ר יוסי קליין עבודת מחקר שעסקה בנושא, היש הבדלים במהירות השגת התוצאות במורכבות המטלות ובמספר חברי הצוות. הממצאים במחקר הבהירו כי קיימת אינטראקציה מובהקת בין רמת המורכבות של המשימות לבין מספר המשתתפים בביצוע המשימה. נמצא כי "יחיד" משיג תוצאה "מהירה" יותר מזוג משתתפים במשימות מסוימות. כן, נמצא כי "שלושה" משיגים תוצאה טובה יותר משניים ברמות המורכבות הגבוהות יותר, משתתף רביעי פוגם במהירות ( ד"ר יחיאל שרמן).

שאילתה בנושא בקרת איכות במוסדות להשכלה גבוהה, כחלק מהערכת תפקוד וכחלק מהערכת תוכניות לשיפור ניהול האיכות במוסדות להשכלה גבוהה ובמכללות לחינוך. האם QA מסייע להערכת תפקוד או מהווה גורם מפריע? בסקירה ממצאים מעניינים ושיטתיים מתוך מאגרי מידע בינלאומיים , לרבות תקצירים של מאמרים שפורסמו בעברית בשנים האחרונות בתחום ניהול האיכות החינוך בכלל וניהול האיכות באוניברסיטאות ובמכללות.

מאמר זה מציג חלק ממחקר רחב יותר העוסק בראשי מסלולים במכללות להכשרת מורים בישראל. המחקר בכללותו ניסה לברר : ( א) האם גם במכללות לחינוך בישראל חווים ראשי מסלולים אי-בהירות לגבי מהות תפקידם בדומה למקביליהם , מנהלי דרגי הביניים, ברחבי העולם. (ב) אם אכן קיימת אי-בהירות בתפקידם של ראשי המסלולים , אז מהם מופעיה ומהן השפעותיה. מניתוח ממצאי המחקר עולה , שראשי מסלולים חווים אי בהירות לגבי מהות תפקידם . נמצאו שתי קטגוריות עיקריות של אי-בהירות : האחת, אי-בהירות שמקורה בהקשרי העבודה של ראשי המסלולים עם דרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים: השנייה , אי-בהירות בתוך דרג הביניים, שמקורה בקשרי העבודה בין ראשי המסלולים וראשי הדיסציפלינות. כמו כן, נמצא שראשי המסלולים חשים תלות רבה בדרג הניהול הבכיר שאליו הם כפופים, וחוסר אוטונומיה בתפקידם ( דורון לדרר).

מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

היכולת והמיומנות לחשוף ולהכיר מידע מעודכן, ולהבנות בעזרתו ידע חדש נתפס כיום בעיני חוקרים כחשוב יותר מן הידע הקיים, המצוי בידנו. הדגשת חשיבותה של יכולת החשיפה לידע חדש מעניקה ערך מוסף לשונות. השונות היא זו המעשירה ומבנה ידע מקורי חדש. הידע טוענים חוקרים, מעוגן דווקא בגיוון ובשוני בדרך עיבוד המידע. "ולנגד עיננו המנהלים, הופכת הסביבה החוץ בית ספרית, מסביבה צורכת מידע, כפי שהייתה מוכרת לנו עד היום, לסביבה יוצרת ידע." לנוכח זאת, נדרשים המנהלים כיום לגבש אסטרטגיה וטקטיקה הן כלפי פנים והן כלפי חוץ המתייחסת לממדי אי הוודאות מחוץ לארגון והשפעתה על הנעשה בתוכו.

ההרצאה מציגה ממצאים של מחקר המבקש לבדוק את השינוי בתפיסת המסוגלות של השואפים לניהול בתי-ספר, שינוי החל במהלך תקופת הכשרה של שנתיים. עד היום לא נבדקה בישראל תפיסת המסוגלות של השואפים לניהול בתי-ספר בתחילת תקופת ההכשרה, במהלכה ובסיומה. המדגם כלל 150 שואפי ניהול הלומדים בשישה מוסדות אקדמיים. הממצאים מראים כי משימות הניהול נתפסות בעיני שואף הניהול על-פי רמת המורכבות שלהן. הוא תופס את משימות הניהול כרצף מעגלי הנע ממשימות ניהול כללי, דרך משימות ניהול בית-הספר, יחסים בעלי אופי של עשייה בית-ספרית ויחסים "טהורים" ממשימות. (יעל פישר)

המחקר מציג את תרומת תוכנית ההתמחות האקדמית-פדגוגית של מורי מורים במכון מופ"ת. המחקר התמקד בתהליך שעברו משתתפי ארבעת המחזורים של תוכניות ההתמחות וביישומה הלכה למעשה בעבודתם במכללות השונות. במחקר שולבו שיטה איכותנית וכמותית. כלי המחקר כוללים ראיונות עומק עם שמונה נציגים מכל המחזורים, ושאלונים המופנים לכלל בוגרי ההתמחות באותם המחזורים (כ-80). כמו כן, נאספו ונותחו מסמכים שונים, כמו תוכניות הלימודים ומשובי המשתתפים. הממצאים מצביעים על תרומת ההתמחות להתפתחותם האישית והמקצועית של בוגרי התוכנית, השפעתה על תהליכי השינוי במכללות והעלאת רמתם הניהולית של בעלי התפקידים במכללות. המחקר מציע דרכים לשדרוג התוכנית. (רוקסנה רייכמן, עינת ברגר, יעקב קדם)

נוסח מלא של עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב באוניברסיטה העברית על מאפייני תהליכי האוריינות המתוקשבת של מנהלי בתי ספר יסודיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את תופעת "השינוי האורייני המתוקשב" שעוברים מנהלי בתי-ספר יסודיים, את התפתחותו, מאפייניו והשפעתו על דפוס הניהול ועל התרבות המתוקשבת של בית-הספר, וכן לזהות דפוסים שונים של תופעה זו כדי להסביר את השונות ברמות התקשוב בין המנהלים. שאלות המחקר: מהם הדפוסים של פרקטיקות הניהול המתוקשבות של מנהלי בתי-הספר? מהם המאפיינים של התרבות הארגונית בבתי-ספר שמנהליהם משתמשים בפרקטיקות מתוקשבות? מהם המהלכים שתרמו להיווצרות "השינוי" בקרב המנהלים? כיצד השימוש בטכנולוגיית המידע (שהיא טכנולוגיה מגדירה) משנה את דפוסי הניהול של המנהל, ואיזה שינוי נוצר בהתנהלותו של בית-הספר, במבנהו ובתרבות הארגונית שלו?