משוב
מיון:
נמצאו 91 פריטים
פריטים מ- 81 ל-91
  • תקציר

    המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .

  • תקציר

    משוב ללומדים הוא חיוני ללמידה אפקטיבית, אבל יש מעט עדויות מחקריות על איזה סוג משוב יש להקנות במהלך הלמידה. המחקר הנוכחי ערך השוואה בין תגובות של סטודנטים באוניברסיטה שנחשפו לשני סוגי משובים, משוב ענייני בתהליך הלמידה המבוסס על תשובות מדגימות ומשוב המבוסס על התייחסות פרטנית. אוכלוסיית המחקר כללה 183 סטודנטים שלמדו לתואר ראשון בקורסי ביולוגיה באנגליה. הסטודנטים נחשפו לשני סוגי המשובים הנ"ל. ממצאי המחקרים הראו כי הסטודנטים מעוניינים בשני סוגי המשובים, אך מרביתם העדיפו משוב התייחסות אישי על פני משוב הדגמה. עם זאת, בניתוח תוצאות הבחינות והעבודות של הסטודנטים נתגלו הבדלים משמעותיים לגבי הישגים של שתי הקבוצות הנחקרות. הסטודנטים שנחשפו לתשובות מדגימות אכן הצליחו יותר בבחינות שנערכו בשנים 2004-2005. הגישה המומלצת למתן משובים בלמידה צריך להיות משולבת, גם משוב ענייני המבוסס על תשובות מדגימות וגם התייחסות אישית-פרטנית לסטודנט (Mark Huxham)

  • סיכום

    חלון ג'והארי הוא מודל אותו פיתחו ג'ו לופט והארי אינגרהם ושנושא את צירוף שמם הפרטי. המודל הוא כלי יעיל המתייחס לרגשות, התנהגות, יכולות, כוונות ומוטיבציה של היחיד מן הפרספקטיבה שלו (מה ידוע לעצמי, לא ידוע לעצמי) ושל סביבתו (ידוע לסובבים, לא ידוע לסובבים). המודל מחלק את המודעות העצמית לארבע תחומים: התחום הגלוי התחום החבוי, תחום העיוורון, תחום הלא מודע. המסמך כולל אסופת מקורות מידע על מודל ג'והארי בהדרכה ובהנחייה, כולל ביבליוגראפיה.

  • לינק

    מאמר זה עוסק בפגישת משוב ההוראה, הכנתה, קיומה הלכה למעשה וניתוח בתר הפגישה. מטרת המאמר היא הקניית כלי תמיכה למנהלים, לצוותים מובילים ולמורים עמיתים העוסקים בצפייה ומשוב כדי לקדם את ההוראה, לעודד הוראה אפקטיבית ולשנות התנהגויות הוראה שאינן תומכות למידה. ניתוח פגישת המשוב הוא לעתים בגדר חוכמה שלאחר מעשה. כמו בכל פגישה מתוכננת, גם כאן ישנה הדרך שבה רצינו לקיים את הפגישה, הדרך שבה היא התנהלה בפועל והחשיבה שלנו לאחר מעשה: מה לא כללנו או מה יכולנו לעשות אחרת. אולם אין להכות על חטא, שכן צמיחה ושינוי הם תוצרים של חשיבה והתנסות ( גוטרמן, קובי).

  • מאמר מלא

    בכינוסSLOAN האחרון בנובמבר 2006 בארה"ב שהוקדש ללמידה מתוקשבת אסינכרונית הוצגו כמה עבודות מחקר מעניינות. אחד המחקרים זכה לתהודה בכינוס היה מחקר של הדוקטורנט Jim Watersמאוניברסיטת דרקסל אשר חקר את דפוסי המעורבות של לומדים בקהילה מתוקשבת. Waters מצא כי שאלת שאלות בפורום המתוקשב מגבירה באופן משמעותי את המעורבות של הלומדים בפורום המתוקשב כל עוד השאלות הן רחבות ומאתגרות הפותחות דיון ולא שאלות ממוקדות ועובדתיות. עוד נמצא כי האינטראקציה בין הלומדים מגיעה לשיאה בראשית הדיון המתקיים בפורום ודועכת במהירות ולכן על המרצה לדאוג ליצירת מתח לכל אורך הדיון ולא רק בראשיתו. עם זאת אין להסתפק רק במשובים של המרצה אלא חייבים להרגיל את הסטודנטים עוד בתחילת הקורס לשאול שאלות את עמיתיהם ולא רק את המרצה.

  • לינק

    המאמר ממקם את המחקר על הערכה מעצבת ומשוב בתוך דגם של למידה להכוונה-עצמית. במידה מסוימת יש בו זיהוי של משוב עם הערכה מעצבת. הערכה מעצבת מתייחסת להערכה המכוונת הכוללת משוב על בצוע לצורך שיפור וחיזוק הלמידה. טיעון מרכזי הוא שבהשכלה הגבוהה, הערכה מעצבת ומשוב אמורים להעצים את התלמידים כלומדים בעלי הכוונה-עצמית. הכוונה ללמידה שבה לומדים יכולים לווסת היבטים של החשיבה, ההנעה וההתנהגות במהלך הלמידה ( Nicol, D. J., & Macfarlane-Dick, D).

  • סיכום

    במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי השימוש בתוכנת מסרים מיידים (Instant Messaging) משפר באופן משמעותי את הלמידה השיתופית בהוראת אנגלית כשפה זרה שנייה (ESL). השימוש בתוכנת המסרים המיידים (Yahoo Messenger) נוסה בקרב לומדים בוגרים שלמדו אנגלית כשפה זרה שנייה בשנים 2003-2004. הלומדים באמצעות תוכנת המסרים המיידים נתנו הרבה יותר משובים מתקנים לעמיתיהם בהשוואה ללומדים בקבוצת הלמידה הרגילה (קבוצת הביקורת). המחקר תומכים בהשערת המחקר כי ניתן להשיג שיתוף פעולה מעמיק יותר ואינטראקציות מרובות יותר בהוראת אנגלית באמצעות תוכנת מסרים מיידים (Sotillo, S)

  • לינק

    מערכת המידע Open mentor אשר פותחה במהלך 2004 ע"י האוניברסיטה הפתוחה באנגליה מייצגת פתרון מערכתי שיטתי לבעיית ההערכה של למידה מתוקשבת. מדובר על כלי עזר מתוקשב התומך במרצים ובמנחים המלמדים מרחוק ומאפשר להם לגבש ביעילות רבה יותר רפלקציה לגבי הערכת הלומדים בקורס מתוקשב ומשובים מצטברים. מערכת המידע המתוקשבת מסוג Open mentor מאפשרת למרצים לקבל ולצבור מחוונים מלאים של דרוג משובי הסטודנטים והלומדים בקורס לגבי דרכי ההוראה. המחוונים מצביעים על התפלגות הבעיות על סמך הערות ומשובי הסטודנטים וגם נותנים תמונה על יעילות השאלות המנחות של המרצה על סמך התיעוד המלא של משובי הלומדים. המערכת משמשת גם באוניברסיטאות הבריטיות בין היתר כמאגר ידע פדגוגי מצטבר המסייע להכשרת מנחים מתוקשבים ללמידה מרחוק.

  • תקציר

    מחקר זה בא לענות על הצורך ביצירת טיפולוגיה של משובים ויישומם של קריטריונים להערכת המשוב בפורום לימודי מתוקשב. המחקר מציג סוגים של תמיכות מורה – "פיגומים" (scaffolding) אותם ניתן לזהות בסביבות למידה מתוקשבות. מטרת המחקר לבדוק דפוסי משוב הקיימים באתר של קורס מתוקשב באוניברסיטה, ולהציע רשימת סוגי משוב רצויים, שעל פיה אפשר יהיה לבחון את קיומם של סוגי משוב שונים באתרים אחרים. הממצאים מדגישים את חשיבות המשוב שנותן מרצה במהלך הוראה בסביבה מקוונת, כמו גם את חשיבותה של ההערכה המלווה את ההוראה בסביבה זו. המחקר הוצג בכנס מו"ח תשס"ה (ריקי רימור, טלי נחמה, ענת קלעי)

  • סיכום

    המחקר מנתח הצעות פדגוגיות של מורים חונכים ותגובות של מורים מתחילים. במחקר נותחו 64 שיחות בין 16 מורים חונכים ותיקים לבין המורים המתחילים אותם חנכו. הניתוח מגלה מאמצים גדולים של החונכים להימנע ממתן הצעות ישירות, וגוף נתונים שכולל רעיונות והצעות בלתי ישירים. לשליש ממאגר זה ניתנו תגובות ע"י המורים המתחילים. נראה שדפוסי השיחות שנצפו ניתנות להסבר ע"י הפילוסופיה של תוכנית החונכות שהתבססה על הדגם של אימון קוגניטיבי שהמשתתפים במחקר נטלו בה חלק וכן ע"י מאפיינים קונטקסטואליים שונים. (Strong, M., Baron, W.)

  • סיכום

    המחקר על ההתנסות המעשית של סטודנטים להוראה בבית הספר מעלה, בין היתר, שאלות בדבר הארכת משך השהות במסגרת זו. זאת לאור ההנחה שההתנסות מספקת הזדמנות טובה להכיר את עבודת המורה. מטרת המחקר המוצג במאמר לברר אם מורים מאמנים שעברו הכשרה לתפקידם זה מלאו אותו טוב יותר מעמיתיהם שלא עברו הכשרה כזאת. אל המאמנים מתייחסים במחקר כ- mentors ואל העמיתים כ-associate teachers. לצורך הבדיקה פותחו אמצעי מדידה להבחנה בין פעילויות של הכשרת מורים (education) ובין פעילויות של אימון מורים (training). ההבחנה נבדקה בשלושה משתנים: א.הגדרת תפקיד; ב.קידום חשיבה רפלקטיבית על ההוראה; ג.יצירת קישורים בין התיאוריה לבין המעשה. נמצא כי המורים המאמנים תפשו את תפקידם במונחים של הכרת מורים ואילו המורים-העמיתים – במונחים של אימון מורים. המאמר דן בהשתמעויות להכשרה. (Timperley, H., et al)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין