משוב
מיון:
נמצאו 90 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מחקר זה בחן את טופס ההערכה הסטנדרטי של המרצה/הקורס שימש כדי להבין את הקשר בין התגובות לפריט בטופס ההערכה שממלא הסטודנט לבין הציון הכולל הניתן למרצה על ידי סטודנטים הלומדים קורסים בתכנית לחינוך כללי. התוצאות מציעות שהסטודנטים תגמלו את המרצים בציוני הערכה גבוהים יותר כאשר הם תפסו את המרצים כמאורגנים וכמנסים להעביר את חומר הקורס בצורה בהירה יותר (2012, PEPE, JULIE W.; WANG, MORGAN C).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר דן כיצד להבטיח שהמורים יתנו לתלמידים משוב, שהתלמידים יוכלו להפיק ממנו תועלת ( Hattie, John, 2012).

  • לינק

    במאמר זה, Lalor מראה שמשוב טוב מאפשר לתלמידים לדעת איך הם מתקדמים, עד כמה הם קרובים למטרה שלהם, ומה עליהם לעשות אם הם טועים (Lalor, Angela Di Michele, 2012).

  • לינק

    במאמר זה, המחבר מדבר על בית הספר היסודי מדיסון שמכיר בערכו של המשוב שנותנים התלמידים ושואף ללמוד יותר באמצעות פגישות חודשיות עם התלמידים, ישיבות כיתתיות וראיונות עם תלמידים שעזבו את בית הספר (Kaster, Gregory, 2012).

  • לינק

    במאמר זה, Fisher ו-Frey דנים בדרכים חכמות לחסוך זמן ולהבטיח שהמשוב יהיה אפקטיבי, כולל התמקדות בשגיאות וזיהוי דפוסים בטעויות של התלמידים (Fisher, Douglas and Frey, Nancy, 2012).

  • מאמר מלא

    למשוב בונה יש השפעה חינוכית רבה. מורים צריכים להקצות מקום וזמן לשיחות משוב עם תלמידיהם. איך עושים את זה . משוב הוא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותם של מורים בניסיונם להשפיע על למידתם והתנהגותם של תלמידיהם. מחקרים רבים מלמדים שהצלחתם של תלמידים תלויה במידה מכרעת באיכות המשובים שקיבלו ממוריהם. למשוב חיובי יש השפעה חינוכית גדולה יותר מגורמים אחרים כגון גודל הכיתה, תכנית הלימודים או אמצעי התקשוב. אך למרות חשיבותו של המשוב החיובי בגרסתו הבונה, המשוב השלילי בגרסתו ההרסנית (שכן גם משוב חיובי עלול להיות הרסני כשם שמשוב שלילי עשוי להיות בונה) שגור על לשונם של המורים פי חמישה מן המשוב החיובי הבונה ( ערן רון ) .

  • לינק

    מחקר זה בודק את תגובות ותשובות של 561 תלמידים המשתתפים במכינה לקורס מדעי כדור הארץ על מנת לקבוע: האם הכללת אילוסטרציה בשאלות שעונים עליהן באמצעות קליקרים clicker באות לידי ביטוי באחוזים גבוהים יותר של תשובות נכונות מאשר בשאלות שלא כללו את האילוסטרציה? שאלות בנושאים השייכים לאדמה המוצקה, נכללו בקטגוריה של שאלות עם אילוסטרציה אם הן כללו תמונות , גרף וטקסט בלבד ( Gray, K., Owens, K., Liang, X., & Steer, D ) .

  • לינק

    עולם התקשוב והאינטרנט הגביר את המשוב הכתוב של מורים לעבודות ולמטלות של תלמידים , אך מבחינה דידקטית יש למשוב הקולי חשיבות רבה יותר ויש להחזיר אותו לקדמת הבימה של המורה ולאינטראקציה עם התלמידים. במחקר שנעשה על-ידי Sloan Consortium, המשוב הקולי של המורה התקבל בצורה חיובית מאוד מצד התלמידים. בנוסף, לפי סקר התלמידים הלאומי (National Student Survey (HEFCE, 2007), משוב שניתן לתלמידים על-ידי מדריכים ומעריכים משפיע על שביעות הרצון של התלמידים (Nancy rubin).

  • תקציר

    ד"ר גילה לוי עצמון כתבה מאמרון מרתק בבלוג שלה בו היא מחפשת הוכחה מחקרית למרכזיות תפקידו של איש החינוך בהשפעה על הישגי הילדים. כותבת גילה לוי עצמון : "אני רוצה להביא כהוכחה את מחקרו של ג'ון האטי. פרופ' ג'ון הטי מאוניברסיטת אוקלנד בניו זילנד חקר את הגורמים המשפיעים על הישגי התלמידים על ידי עריכת מטה-מטה-אנליזה של מעל 800 מטה-אנליזות, הכוללות כ-52,000 מחקרים ומעל 240 מיליון תלמידים! האם תוכלו לנחש מהו הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים בכתה? מתוך בסיס נתונים העצום הזה, האטי מצא כי ההשפעה הגדולה ביותר על הישגי התלמידים הינה של המשוב."

  • לינק

    המחברים מאמינים שהנחיה וירטואלית מרחוק, שבה המנחה מתקשר באופן דיגיטלי עם המורה במהלך השיעור, תוביל להשגת המטרה של מורים אפקטיביים (Marcia L. Rock, Naomi P. Zigmond, Madeleine Gregg, and Robert A. Gable, 2011 ).

  • סיכום

    הכותבים מגדירים משוב מקדם (sustainable) כתהליך דיאלוגי, בשונה ממשוב שיש בו העברת מידע גרידא, כמהלך שיש בו פעילויות להרחבת הידע ולתמיכה בסטודנטים בביצוע המטלות בהן הם עוסקים, מנקודת מבט של השפעה על יכולותיהם העתידיות. פרקטיקות משוב נתפשות כאן כמצויות על רצף שבקוטב האחד שלו משוב קונבנציונלי – הערות של מרצים על היבטים בעבודות הסטודנטים הנמסרות בכתב, בטיוטות, מילולית, בדוא"ל ובדרכים אחרות, ובקוטב השני משוב מקדם – שימוש בדרכים הנ"ל אך תוך הדגשת תפקידו הפעיל של הסטודנט בהם. מדובר בלמידה בהכוונה עצמית כשהסטודנט מכוון בעצמו את עבודתו ואת הערכתה. המחקר הנוכחי מבוסס על ההנחה שסטודנטים יכולים לצאת נשכרים מתהליכי משוב המאפשרים להם לעקוב בעצמם אחר עבודתם ברמות הולכות ומתרחבות. התפתחות כישור זה היא המהות של משוב מקדם (Carless, D., Salter, D., Yang, M., & Lam, J).

  • לינק

    לכאורה, אין המחקר הנוכחי אודות הנוכחות של המרצה בקורסים מקוונים, מחדש את הידע המצטבר שלנו על קורסים מקוונים. אך קריאה נוספת בממצאי המחקר מגלה כמה חידושים שכדאי להכיר בהם מבחינת גורמי הצלחה וכישלון של קורסים מקוונים. מתברר כי לסטודנטים הלומדים בקורס מקוון חשובים יותר מידת ההיענות ובהירות המטלות של המרצה מאשר מתכונת ארגון התכנים באתר הקורס. הסטודנטים מעריכים מאד את זמן התגובה של המרצה המקוון, אך (וכאן אולי החידוש) אינם מרגישים בנוח במתכונת של קורס מקוון סינכרוני שבו המרצה נמצא מנגד בזמן אמת ומעדיפים בוודאות למידה מקוונת אסינכרונית. כלומר, למרות התפתחותן הטכנולוגית המהירה של פלטפורמות מתוקשבות סינכרוניות (כגון תוכנת אלומינייט) אין הסטודנטים מייחסים חשיבות לנוכחות מקוונת סינכרונית של המרצה והם מעדיפים משוב נכון וברור במתכונת של קורס אסינכרוני בו הם לומדים בזמנם החופשי. נוכח ממצאי המחקר הנוכחי נשאלת השאלה האם לא עדיף להשקיע במיומנויות של מרצים להעברת קורס מקוון אסינכרוני מאשר להשקיע בתשתיות של פלטפורמות סינכרוניות ( Kathleen Sheridan & Melissa A. Kelly).

  • לינק

    מטרת המחקר הייתה להעריך שיטה משלימה של מתן משוב הדרכתי למתכשרים להוראה. הוערכו ההתערבויות הבאות: א) שימוש במרכיבים הוראתיים, ב) מתן חיזוק להתנהגות ספציפית(BSP),ג) מתן הזדמנויות לתגובה במהלך ההוראה(OTR*). הממצאים מראים שההוראה השתפרה במרכיבים שונים לאחר שהמדריכה צפתה עם הסטודנטים בצילומי השיעורים. שיחות המשוב היו יעילות ותרמו להגברת השימוש במרכיבי שיעור שונים . התנהגות הוראתית שנמצאה כאינידקטור של הוראה יעילה היא זו של מתן חיזוקים להתנהגויות ספציפיות BSP. היועצת הפדגוגית המומחית הזכירה לסטודנטית לתת חיזוקים מילוליים ובלתי מילוליים לתלמידים במהלך ההוראה והפנתה תשומת לב לחיזוקים לא-ספציפיים ולהזדמנויות מוחמצות בהקשר זה. נמצא כי פגישות הייעוץ היו יעילות בהגברת השימוש בהתנהגות זו בשיעורי המתכשרים. המחקר תומך בשילוב של הדרכה והערכה עצמית של שיעורים מצולמים בתוכניות ההדרכה. פגישות בהן המדריך המומחה פוגש את המתכשרים וצופה עמם בשיעור הם פגישות יעילות ומשפרות בהיבטים שונים (Capizzi, A.M., Wehby, J.H., & Sandmel, K.N) .

  • לינק

    אריאלה לונברג כתבה מאמרון מאיר עיניים על בלוגים, תלמידים ומשוב הולם לכותבים. היא מביאה את עיקרי המאמר על סיווג של קהלי היעד של התלמידים הכותבים לשלושה סוגים ומדגישה את חשיבות דרכי ההערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. "הערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה."

  • לינק

    במאמר מורחב זה שנכתב ע"י פרופסור מנוחה בירנבוים, הוצגו בקצרה עקרונות הל"ל ( הערכה לשם למידה ) ואופיינו שלביו של תהליך הל"ל מיטבי. בהמשך מוצגים הערכים של תרבות הוראה-למידה –הערכה (הל"ה) בכיתה אשר חיוניים לקיום הל"ל מיטבי. ערכים אלו נגזרים מתרבות של "קהילה מקצועית בית ספרית (קמב"ס) חקרנית המונעת ע"י מהלכי הערכה שוטפים. המאמר ניסה לבסס את הטיעון כי לאיכות הקמב"ס יש השפעה ישירה והשפעה עקיפה על איכות ההל"ל. השפעה ישירה – בכך שאופי הלמידה והעבודה השיתופית בין חברי הקהילה מזמן את התנאים הנחוצים ליישום מהלכי הל"ל מיטביים, והשפעה עקיפה-באמצעות השפעתה של הקהילה המקצועית הבית ספרית ( קמב"ס ) על הערכים ועל תרבות הלמידה בכיתה ועל אמנותיהם של הלומדים, אשר חיוניים להצלחת ההל"ל.

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר בו נבדקה למידה של מתכשרים להוראה באמצעות שיחות משוב על בעיות שהתעוררו בשיעורים במסגרת ההתנסות המעשית. ליצירת מסגרות אינטראקטיביות יש ערך רב בהכשרה, שכן מתכשרים להוראה יכולים לבחון במסגרתן את מהות תן של הוראה ולמידה. שיחות כאלה המתנהלות באורך שיטתי כחלק מתוכנית הכשרה, עשויות לתרום לתחושת המקצוענות והאחריותיות של המתכשרים. בקהיליות של למידה פרופסיונלית השיחה היא אמצעי לשינוי ההוראה לאורך זמן לאור רפלקציה על מה שמועלה בדיונים עם עמיתים. (Miller, M.J)

  • סיכום

    המחקר הנוכחי מציג ניתוח של משובים שניתנו ל-15 מתכשרים בראשית ההכשרה שעבדו, כל אחד, עם שני חונכים שקיבלו הכשרה לתפקיד. חונך אחד – חונך גנרי (GM) שעיקר הכשרתו הייתה בנושאים כלליים ובדרכי כתיבת משוב בעקבות תצפית, וחונך נוסף – חונך פדגוגי (PM) שקיבל השתלמות מקבילה שהתייחסה לכתיבת משובים ודרשה להתמקד בהערות על ידע תוכן ופדגוגיה תלוית-תחומי דעת. המתכשרים קיבלו שני משובים כתובים כל שבוע, אחד מכל חונך (Lock, R., Soares, A., & Foster, J).

  • סיכום

    המאמר מציג מחקר שהוא חלק מפרויקט מחקרי מקיף יותר הנערך בישראל הבוחן עמדות של מורי-מורים למשובי הערכה מתוקננים על איכות ההוראה של הסטודנטים שלהם בישראל. מוקד המאמר הוא בדרך שבה מורי המורים תופסים את התייחסות הסטודנטים למשוב והמידה שבה נעשה שימוש במשוב לקידום צמיחה מקצועית. הממצאים מראים שקיימת קבלה של המשוב כחלק מהזכויות הדמוקרטיות של הסטודנטים. אולם נמצאו הבדלים בין הניתוחים הכמותיים לאיכותיים. מורי-מורים היו יותר ביקורתיים כשבטאו את עמדותיהם באופן חופשי. יותר מכך, התפתחות מקצועית המבוססת על משוב מתבצעת לרוב בבידוד. החוקרות מציעות שמוסדות ההכשרה יפתחו מרכזי תמיכה להתפתחות מקצועית שבהם מורי מורים יודרכו לראות את המשוב ככלי לצמיחה, ויערבו את הסטודנטים בפעילויות התפתחות משמעותיות. (Smith, K., Welicker-Pollak. M.)

  • תקציר

    יותר ויותר אוניברסיטאות ומכללות בארה"ב מתקינות מערכות משוב ממוחשבות בכיתות הלימוד ובאולמי ההרצאות. מערכות אינטראקטיביות אלו הידועות בשם student response system -SRS נועדו לאפשר מעורבות רבה יותר של הסטודנטים עם המרצה ועם תכני הקורס. באמצעות הקשה על השלטים הממוחשבים ( קליקרים ) יכולים הסטודנטים להגיב ולענות של שאלונים ממוחשבים , סקרים קצרים ולענות על מבחנים ממוחשבים מהירים שהמורה מפעיל. שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד ( Blood, E. & Neel, R ).

  • תקציר

    המאמר מסכם מאמרי סקירה אחדים בנושא השימוש במערכת משוב תלמידים בהוראה האקדמית ברצות הברית ובריטניה. המערכת מאפשרת למורה לאסוף תשובות מהסטודנטים לשאלה המוצגת תוך כדי השיעור, ולהציג באופן מיידי את התפלגות התשובות לפני התלמידים.השימוש במערכת מקדם את מוכנות התלמידים לשיעור ואת מעורבותם בדיונים במהלך השיעור. המערכת מאפשרת למורה להציג תמונה מהימנה של רמת ההבנה או מגוון הדעות בכיתה. המאמר סוקר גם שימושים נוספים שנעשים במערכות המשוב בכמה תחומים של ההוראה האקדמית ( עמרם אשל ) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין