מרחבי למידה
מיון:
נמצאו 70 פריטים
פריטים מ- 41 ל-60
  • לינק

    יתרון הפורום המתוקשב כמרחב למידה כיתתי הוא שכל תלמיד יכול להשתתף בשיעור ( גם הביישנים יותר..). הפורום יכול לחזק גם את ההבעה בכתב ( יש לתלמידים שגיאות כתיב רבות…). הפורום המתוקשב הכיתתי הפועל בהנחיית המורה הוא כלי למידה, מקום לחילופי רעיונות , מקום אשר תומך בלמידה ומהווה מסגרת נוספת ללמידה בכיתה , הוא יכול בהחלט להיות גם חלק מחיי התרבות והחברה של הכיתה אבל לא רק . בסקירה מוצגים דוגמאות של מרחבי למידה כיתתיים בהם הפורום המתוקשב הוא מרכיב מרכזי באינטראקציה בין התלמידים ובין המורה. הסקירה , שהיא מערך שיעור ללמידה מרחוק, מבוססת על סיקור יוזמות של מורים בבתי ספר יסודיים המפעילים בצורה רציפה ותומכת פורומים מתוקשבים פעילים בכיתה ( עמי סלנט) .

  • לינק

    בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מציג אלטרנטיבה חינוכית: בית הספר כמגרש המשחקים של החיים – אירגון מְ¬ְשחק" המפתח פדגוגיה משחקית ומיישם אותה במגוון מרחבים משחקיים, בין היתר מסדרונות, חורשה, מפעלון, חוף ים. בית הספר הניסויי עין הים בחיפה מפתח דרכי הוראה אלטרנטיביות, המיישמות למידה חדשנית במרחבים משחקיים ובמגוון זירות מישחקיות. התלמידים לומדים בפעילות משחקית, בין היתר בסביבת למידה חוץ כיתתית – בזירות משחקות בית ספריות: מסדרונות, חצרות, חורשה, במפעלון לייצור משחקי קופסה, וכן זירות משחקות חוץ-בית ספריות עירוניות – חוף ים ותל שקמונה, ובמוזיאון הימי לאומי חיפה. בית הספר מתנהל בהלך רוח משחקי, ויש בו מרחבים ירוקים, ומסדרונות וחצרות מצוירים בתבניות משחק. הפדגוגיה הנכתבת בבית הספר היא פדגוגיה משחקית – שימוש במצבור המיומנויות והכישורים המשחקיים תוך מתן פרשנות משחקית לתוכניות הלימודים. תנאי המרחב המשחקי הפכו לתרבות אירגונית, ובית הספר מגדיר עצמו "ארגון משחקי". כללי המודל חלים בכל תהליך באירגון ושותפים לו כל מרכיביו. סגנון הניהול הוא סגנון משחקי; לכל תלמיד מסלול צמיחה משחקי; הכשרת המורה היא משחקית; מליאות של חדר מורים הן מליאות משחקות – ככל שהמורה חווה תהליכים שמגבירים את תודעתו המשחקית, כך הוא משפר את דרכי הוראתו ( ברוך יעקבי) .

  • לינק

    הסקירה המקיפה, שהוכנה, במקור לקורס מתוקשב בלמידה מרחוק ( פדגוגיה אחרת של כלים מתוקשבים) , כוללת ייצוגים של מרחבי למידה כיתתיים פעילים בבתי ספר בארץ. בתחילת הסקירה מוצגים ארבעת העקרונות שצריכים להיות מיוצגים בפעילות של מרכז למידה מתוקשב. כאשר מתבוננים על פעילות מרחבי הלמידה המתוקשבים בבתי הספר בישראל אפשר למצוא בכל אחד מהם ייצוג של חלק או יותר מהעקרונות הנ"ל. המשתלמים בקורס נדרשו לעבור על חלק ממרחבי הלמידה המתוקשבים ולבחון את פעילותם מול ארבעת העקרונות. התעורר ויכוח בין המורים המשתלמים , האם עקרון של אינטראקציה במרחב הלמידה מתוקשב (הקשר המתוקשב בין המורה לתלמידיו כגון מענה בפורום הכיתתי, עדכונים שוטפים של המורה בלוח הודעות כיתתי) חשוב יותר מאשר תכני לימוד שאותם העלו המורים לאתר. המסקנה, בביה"ס היסודי יש לאינטראקציה בין המורה והתלמידים במרחב הלימוד חשיבות רבה יותר מאשר חומרי הלמידה במרחב הלמידה, אך בביה"ס תיכון וגם בחט"ב לצורת הצגת חומרי הלמידה במרחב הלמידה יש לכאורה חשיבות גדולה יותר. יחד עם זאת , גם בבתי ספר תיכוניים מצפים התלמידים למשוב ולקשר שוטף עם המורים באינטרנט ( עמי סלנט) .

  • לינק

    מצד אחד לא מעטים מבין משתמשי התקשוב סמוכים ובטוחים כי מערכות התקשוב ללמידה בהם הם משתמשים יוצרים תנאים טובים ללמידה מתוקשבת של הלומד אם זה בקורסים מתוקשבים או בהשתלמויות מבוססות תקשוב. מצד שני מומחי תקשוב במדינות שונות בעולם אינם בטוחים שמערכות הלמידה המתוקשבות ומערכות ה-LMS הן אכן אידיאליות מנקודת המבט של חווית הלמידה והתאמה. בין צוותי המחקר הפועלים לפיתוח דגמים אלטרנטיביים של סביבות למידה מתוקשבות ניתן לציין לטובה את צוות המו"פ האיטלקי בראשותה של החוקרת Andrea Clematis המציעים ארכיטקטורה דו-שכבתית למערכות למידה מתוקשבות. אולי בהשפעת עידן הרשתות החברתיות , המודל הממוחשב המוצע כאן ללמידה מתוקשבת מבוסס על מתן משקל רב יותר לאינטראקציות בין לומדים עמיתים והתאמת המידע ומשאבי הלמידה ללומד. המודל הקונספטואלי מבוסס על רמת האינטראקציות בין הלומדים במערכת ובין התכנים (משאבי הלמידה או חומרי הלמידה) . אלו נמדדים גם ע"י מדד ההערות והתגובות של הסטודנטים או הלומדים. השכבה השנייה במערכת המתוקשבת לוקחת את האינטראקציות והתגובות ומתאימה לסטודנט או הלומד את מרחב הלמידה המתוקשב ורמת חומרי הלמידה המתאימים לו. המודל המוצע הוא עדיין מחקרי וקונספטואלי ונקווה שתקום חברת סטארט –אפ בעולם ואולי בישראל שתיישם אותו בפועל למערכת למידה מתוקשבת ( Andrea Clematis, Paola Forcheri, Maria Grazia Ierardi and Alfonso Quarati,).

  • לינק

    יותר ויותר בתי ספר בארץ עוברים לביסוס הפעילות הפדגוגית המקוונת שלהם על מרחבי למידה מבוססי פלטפורמת MODDLE . אחרי התנסות לא קצרה והשוואתית הגיע צוות ביה"ס התיכון אולפנת נווה חנה למסקנה שעדיף להשתמש במערכת מבוססת MOODLE מאשר מערכת הWIKI- שהפעיל בעבר להתנסות תלמידים במטלות חקר לאוריינות מידע. ביה"ס אולפנת נווה חנה הוא מחלוצי הפעלת התכנית "השישייה הפותחת" לפתרון בעיות מידע, שנוצר באוניברסיטת סירקוז, ניו יורק. על ידי פרופסור מיכאל אייזנברג ורוברט ברקוביץ. ביקור באתר הMOODLE החדש של ביה"ס משקף אכן פעילות שיטתית להתנסות תלמידות בגישת "השישייה הפותחת". מטרת לימודי "למידת חקר" בתכנית המקוונת לסייע לתלמידות לרכוש מיומנויות של פתרון בעיות מידע, ביצוע מטלות למידה בתחומים רבים, ורכישת מיומנויות מחשב. האינטראקציה הבנויה במרחבי הלמידה המתוקשבים המחודשים במערכת MOODLE ומטלות הלמידה משקפות שיטת הוראה ותיקה שנעשתה עתה יותר ברורה ויותר מגובשת. עדויות של תלמידות מלמדות כי ההתמצאות באתר המחודש נוחה יותר והדבר מקל על ההתמודדות עם מטלות החקר ומיומנויות המידע הנדרשות. אחת מן המטלות המעניינות היא מטלה מקוונת להערכת מיומנויות מידע בתחומי הויטמינים. התלמידות צריכות להעריך את מומחיות הכותבים באתר תוספי המזון של חברת סולגר.

  • לינק

    המחשב עבר את הסף ונכנס לכיתה. "קיימת הסכמה כי לטכנולוגיה הדיגיטאלית נועד תפקיד חשוב בתהליכי ההוראה-למידה-הערכה והניהול בבית הספר" (וידיסלבסקי ואח', 2010 ). עתה צריכים בתי הספר לקיים בירור לגבי מקומו בתהליכי ההתפתחות החברתית- ערכית והרגשית של הילדים. בירחון זה מתמקדות הכותבות לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש בתפקידו של בית הספר בהתייחס להשפעת הטכנולוגיה הדיגיטאלית על ההיבטים הבין אישיים והתוך אישיים של הילדים תוך הארת נקודות לחשיבה, לדיון ולעשייה בהתייחס למרחב הדיגיטאלי. על בית הספר לגבש תכנית פעולה שמטרתה להבטיח את השתתפותם הפעילה של ההורים ביצירת המרחב הבטוח לילדים.; לידע אותם לגבי התכנית החינוכית שבית הספר מפעיל; לפתח כלים שיסייעו לילדים, יכוונו אותם ויבטיחו את שלומם, תוך דיון עם ההורים באירועים חריגים ממשיים או בדויים, להזמין את ההורים להרצאות ולסדנאות משותפות להם ולילדיהם, לקבל משוב מההורים לגבי הצלחת הפעולות הנעשות. ניתן לשתף את ההורים בחלק מפעולות הלמידה של המורים הן כלומדים והן כמלמדים ( לימור הררי , מלכה וידיסלבסקי ודליה שמש ).

  • לינק

    מורים היוצרים ביוזמתם מרחב למידה כיתתיים או מקצועיים ( לתחום דעת מסוים) ממשיכים לפעול וליזום בבתי הספר בארץ. הם מנצלים כלים מתוקשבים על מנת ליצור את מרחב הלמידה המתוקשב ולהעשיר אותו בתכנים על מנת לאתגר את התלמידים . יש מורים שמנצלים את כלי התקשוב היעילים של פלטפורמת MOODLE , כגון המורה שרה אור מביה"ס חט"ב ע"ש י.בן צבי בפ"ת שפיתחה מרחב למידה מתוקשב מאתגר בביולוגיה . מרחב למידה מתוקשב זה, שבנתה שרה אור, כולל הצגת פעילות אחרונה, הצגת מונחים מתוך האגרון , עדכונים שטופים מתוך אתר הידען ( על מנת ליצור סקרנות ועניין אצל התלמידים) וארגון התכנים בביולוגיה במוקד דף הבית.

  • לינק

    ספרו של ד"ר גיל גרטל אודות התפתחות הפדגוגיה הטבעית ועיקריה. בראשם – טיולי בתי הספר, בהם הטבע מחליף את הספרים כמקור הידע; המציאות שבחוץ מחליפה את הכיתה כמרחב למידה, וההתנסות מחליפה את השינון כדרך לימוד. בספר דרך הטבע סוקר המחבר את התפתחות הפדגוגיה הטבעית ואת עיקריה. בראשם – טיולי בתי הספר, בהם הטבע מחליף את הספרים כמקור הידע; המציאות שבחוץ מחליפה את הכיתה כמרחב למידה, וההתנסות מחליפה את השינון כדרך לימוד. בספר מובא דיון על אודות הנסיבות שבעטיין הפדגוגיה הטבעית אינה מיושמת במערכת החינוך, וכן רעיונות אחדים למורים ולמדריכים המבקשים ליישמה.

  • לינק

    לראשונה בישראל, פרוייקט קהילתי רב מערכתי לטיפוח ועידוד קריאה ולמידה, המתמקד הן בהורים והן בילדים. את הפרויקט, הממוקם בכרמיאל, מובילה ד"ר ורד נוסבאום, ראש החטיבה ללמידה ולקויי למידה במכללה האקדמית גליל מערבי, מומחית בחקר הקריאה וקשיי קריאה, כחלק מהפעילות במרכז הצעירים של כרמיאל. הפרויקט הרב-מערכתי בעיר כרמיאל יפעל בארבעה מישורים: הראשון, הרצאות מומחים להורים, שמטרתן מתן כלים וידע כדי למנוע קשיים ברכישת הקריאה וטיפוח הקריאה. השני, פעילות העשרה שבועית בספריית כרמיאל, שתתמקד בסיפור ובשיח שיונחה על-ידי מתנדבים ותיערך סביבו פעילות יצירתית-אמנותית. השלישי, יוקם מרכז שכונתי לתרגול קריאה לילדים; והרביעי, יוגש שירות יעוץ פרטני להורים וכן אבחון ראשוני של המתקשים בקריאה במקרה הצורך.

  • לינק

    מטרת מחקר פנומנולוגי-הרמנויטי זה המתמקד בתפיסות של תלמידים את 'בית ספר' מפרספקטיבה של הסביבה המרחבית, היא כפולה: 1. לעמוד על טיבה של ההתנסות הבית ספרית של תלמידים. 2. לזהות משמעויות שתלמידים מייחסים ל'בית ספר'. במחקר השתתפו עשרים תלמידים בגילאי 18-16, עשרה מבית ספר דמוקרטי ועשרה מבית ספר רגיל. התלמידים התבקשו לתכנן בית ספר 'אידיאלי' באמצעות מטלת מיקום – שהיא כלי שפותח על ידי פלד (Peled,1990) לחקירת יחסם של אנשים למקומות. מממצאי המחקר עולה כי ישנם הבדלים ניכרים בהצעות התלמידים משתי הקבוצות: בעוד שתלמידי בית הספר הדמוקרטי בחרו להכליל בהצעותיהם מקומות הקשורים לטבע, ליצירה וללמידה עצמית, תלמידי בית הספר הרגיל הציבו בעיקר כיתות ומשרדים. הצעות תלמידי בית הספר הדמוקרטי, יותר מהצעות תלמידי בית הספר הרגיל, שונות זו מזו, ורחוקות יותר מתכנית בית הספר שבו הם לומדים – הבדל שבזכותו מטלת המיקום שלהם מבליטה יותר את אישיותם הייחודית (אילה צור).

  • לינק

    המורים בבתי הספר היסודיים בארץ מפתחים פעילויות שונות ומגוונת של מרחבי למידה באתרי האינטרנט הייעודיים שלהם. כך לדוגמא , המורה ליאורה לוי בביה"ס היסודי ע"ש רבין בנשר מפעילה פעילות של רב שיח מקוון במרחב הלמידה וההוראה המתוקשב שלב באינטרנט. מדי פעם מוצגת בפני התלמידים בכיתה ה' דילמה כלשהי והם צריכים להגיב ולהביע עצמם באמצעות דף המידע האישי שלהם באתר. הנושאים הנבחרים לדיון הם בדרך כלל סוגיות אקטואליות מעניינות המעוררות עניין בקרב התלמידים . כך לדוגמא , אחד הנושאים שהוצגו במסגרת הרב שיח המקוון היה: שימור או שינוי , האם לכרות עץ זית עתיק ולבנות במקומו קניון מסחרי .

  • לינק

    כבר כתבנו בעבר על מערכת הפורומים הכיתתיים המתוקשבים של ביה"ס "אמיר" בפ"ת התורמת רבות לזיקה בין התלמידים והמורים. היום רצינו להפנות תשומת לב לפעילות המתוקשבת של המורה ענת עזרא המלמדת באופן פעיל ורציף באמצעות הפורום הכיתתי המתוקשב לתלמידיה בכיתה ד' . הפורום הכיתתי של המורה ענת עזרא משמש לא רק להפעלה יומיומית שוטפת של התלמידים , אלא גם כמרחב לתמיכה והעשרת התלמידים. התלמידים מקבלים בפורום תכנית עבודה שבועית אותה הם מורידים באמצעות קובץ WORD ופועלים על פי תכנון ההוראה והלמידה השבועיים. בפורום הכיתתי ניתן לראות את דיווחי התלמידים על התקדמות העבודות שלהם , המצגות והמשימות המתוקשבת. פורום כיתתי זה , מעבר להצלחתו כמערכת מטפחת למידה ומניעה תלמידים לעבודות ולפרויקטים , יוצר גם גיבוש חברתי של תלמידי הכיתה .

  • לינק

    ניהול מידע אישי הוא פעילות מרכזית בתהליך הלמידה, במהלכו תלמידים בוחרים, שומרים, מעריכים, ממיינים ומאחזרים פריטי מידע, הקשוריםלנושאים אותם הם לומדים. מחקרים קודמים מעלים את הצורך לבחון ניהול מידע אישי בהקשר של משימות למידה, אך עדיין מעטים המחקרים שבדקו זאתבאופן אמפירי. מטרת מחקר החלוץ היא לבדוק את הסוגיות המרכזיות העולות מניהולו של מרחב מידע אישי בתהליך הלמידה. המאמר מציג ממצאיםראשונים אודות ההיבטים הפונקציונאליים, הקוגניטיביים והאפקטיביים של ניהול מרחב מידע אישי בהקשר של למידה, סגנונות שונים לניהול מידע אישישל תלמידים במהלך משימות למידה, זיקות בין משימות למידה שונות לניהול מידע אישי, והבדלים בניהול מידע אישי בין תלמידי תיכון לבין סטודנטיםבאוניברסיטה. כמו כן, מוצגת מסגרת מושגית בעקבות המבוססת על ממצאים אלו ומתארת את הזיקות בין מאפייני הלומד ומאפייני סביבת הלמידה לביןמאפיינים שונים בניהול מידע אישי. המסגרת המושגית תשמש במחקר ההמשך ( נחמיאס, רפי, יפה-הרדוף, שרון).

  • לינק

    כבר כתבנו בעבר על העבודה המתוקשבת הנפלאה של צוות המורים בביה"ס אמיר בפתח תקווה , אשר קידמו בזמנו את הפורומים המקוונים בכל כיתה וכיתה בביה"ס. עתה , ראינו כי הם לא יושבים על זרי הדפנה , וממשיכים לפתח סביבות למידה מקוונות נוספות באמצעות מערכת ה-MOODLE שבתי הספר בפ"ת עובדים איתה. תוך ניצול התכונות המועילות של ניהול תכנים דיגיטאליים במערכת MOODLE , הם הקימו שורה של מרחבי למידה מתוקשבים לשכבות גיל. במרחב כיתתי מתוקשב כזה ניתן למצוא חלוקה ברורה של תת-סיווגים עפ"י שכבות לימוד ( שכבה א' , שכבה ב' , שכבה ג' , שכבה ד' וכדומה ). משאבי תכנים דיגיטאליים ( קבצים, קישורים , סרטוני וידאו וכדומה) המוצגים בחלוקה ברורה לכל שכבה ושכבה ( לדוגמא, היסטוריה- מלכים הלנסטיים שולטים בישראל , חלון למדינות הים התיכון – כיתה ו' ) , שילוב כלי Web 2.0 במרחב הלמידה המתוקשב , ועוד .

  • לינק

    המחנכת והמרכזת שרה אור מחט"ב בן צבי בפ"ת מתארת את ההתמודדות שלה ביצירת מרחב MOODLE לחינוך כיתה ח' בחט"ב בן צבי. את מרחב ה-MOODLE החדש שלה בנתה שרה אור בקיץ 2009 לאחר שנודע לה כי היא תחנך כיתה ח' . שרה הגיעה למסקנה , מניסיונה הקודם בסביבת המדעים שפיתחה בMOODLE כי אפשר ללמוד רבות על כל תלמיד עפ"י האופן בו הוא מבצע את עבודותיו , ומציג עצמו במרחב הוירטואלי. על מנת לתת מענה מיטבי לביטוי אישי וקבוצתי , היא בנתה במרחב הכיתתי שלה את המדורים הבאים המפורטים במאמר שלה שהתפרסם במקור בעלון MOODLE מנובמבר 2009.

  • לינק

    המאמר עוסק בידע ובשיח בהקשר של למידת מדעים בבית הספר. במחקר החינוכי קיימות עדויות לכך שגישות פדגוגיות המעוגנות ברקעים התרבותיים ובידע היומיומי של תלמידים עשויות להשפיע על למידה (Lee & Luykx, 2006). לאחרונה חוקרים הדגישו את קיומם של מקורות ידע מגוונים המעוגנים בהשתייכות של לומדים ובהתנסויותיהם בעולמות היומיומיים שלהם שמחוץ לבית הספר (Gonzalez & Moll, 2001). חלק מהחוקרים ניסו לחשוף את התפקיד המרכזי שיש למורה בגיוס מקורות ידע אלה בהוראת מדעים (Upadhyay, 2006). חשוב לבדוק כיצד מקורות ידע מגוונים אלה מתווכים באמצעות שיח מלווה. התייחסות למקורות השיח התרבותיים השונים של התלמידים מאפשרת מעבר חלק (smooth ) בין חיי הלומדים לבין למידת מדעים בכיתה, שיח ולמידה שוטפים ושילוב של מקורות לא מסורתיים אלה בלמידה (Basu et al., 2007). גישה פדגוגית זו מובאת במאמר בהקשר של תלמידים מאוכלוסיות חלשות בכיתה ( Calabrese, A., & Tan, E) .

  • סיכום

    מכללת אורנים, המכללה האקדמית לחינוך , עוסקת בהכשרה למקצועות החינוך וההוראה , מקצועות פרקטיים – רפלקטיביים, הנשענים על שילוב בין ידע תיאורטי לידע מעשי. במקרים רבים נדרשים תיווך והנחיה אישית כדי לסייע לסטודנט ליצור קישור זה בין התיאוריה לפרקטיקה. לצורך התיווך וההנחיה הוקם במכללת אורנים מרכז מעיין , מרכז למשאבים , עיון והנחיה. המחקר הנוכחי תוכנן כמחקר הערכה מעצבת , במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים , ייעוץ והכוונה במכללה. התהליך המורכב של המעבר למשכן החדש ואיחוד המרכזים למרכז אחד יצר צורך ללוות את המרכז במחקר כדי לבחון את יעילותו ולכוון את פעילותו בדרך מושכלת. המתודה של מחקר פעולה נמצאה מתאימה ביותר למטרה זו ( שרה קלימן. יעקב ליברמן ).

  • לינק

    סיכום ותוצאות מחקר-פעולה במרכז הלמידה "מעיין", המרכז למשאבים ייעוץ והכוונה, במכללת אורנים. המחקר תוכנן כמחקר הערכה מעצבת, במטרה להעריך תהליך מיזוג ושינוי של מספר מוקדי משאבים, ייעוץ והכוונה במכללה, על מנת לתרום לשיפור פעילותו של מרכז מעיין ולהפיק ידע תיאורטי על דרכי למידה של סטודנטים ועל חולשות ונקודות חוזק של דרכי הנחיה והוראה במכללה. המאמר פורסם בכתב העת "דברים" של מכללת אורנים ( שרה קלימן , יעקב ליברמן ).

  • לינק

    בבחנה את כיתת בית הספר כמרחב רוחני, התבססה כותבת המאמר על כמה משאבים: שנות ניסיונה כמורה בבית ספר, זיכרונות בדבר התנסויות רוחניות מימי ילדותה, וגוף הידע העוסק בביטויי רוחניות בקרב ילדים. מטרתו של המאמר הנוכחי הינה לבסס את הטענה כי הכיתה אכן מהווה מרחב רוחני, אף על פי כי לעתים קרובות אין אנו מבחינים בזאת, ומובלים על ידי חיי השגרה רוויי הלחץ שבכיתת הלימוד. ניסחה זאת היטב אליזבת בראונינג כשכתבה שלא עולה בדעתנו לחלוץ נעליים טרם כניסתנו לכיתה. במאמר זה המונח רוחניות מתייחס ליכולתו של האדם להבחין באשר קיים מעבר לו, לתהות בנוגע לסובב אותו, ולחוות תחושות קולקטיביות או פרטיות של פליאה והתעלות אל מעבר לגבולות ההיגיון האנושי. חוויות רוחניות הינן צורות טבעיות של התודעה האנושית, החוצות גבולות תרבותיים ודתיים ( Schoonmaker, Frances).

  • לינק

    ד"ר רות ריינרד, במאמרה האחרון בכתב העת THE JOURNAL מציגה את חשיבות תכנון המרחב הלימודי כסביבה לימודים פתוחה אשר נועדה להוראה וטיפוח סקרנות ולא לשליטה. ד"ר ריינרד מונה את התכונות הנדרשות ליצירת מרחב למידה נכון בהוראה הן עפ"י הספרות המקצועית והן עפ"י תפיסתה. מורים או מרצים צריכים לטפח מרחב למידה כזה שמעורר הזדהות ף תומך באינטראקציה עם עמיתים, מאפשר נגישות טכנולוגית, תומך באפשרויות חקר, מאפשר שיתופיות עם לומדים עמיתים ומגביר את הניידות של הלומדים. במרחב למידה נכון צריכה להיות תקשורת אלחוטית למחשבים ניידים על מנת לאפשר ניידות ללומדים וגישה בלתי אמצעית למקורות מידע. ד"ר ריינרד גם מתנגדת לכך לשליטה של המורה מבחינה טכנולוגית ברשת המחשבים בכיתה. לדעתה, מרחב למידה אופטימאלי ללמידה חקרנית הוא כזה שאינו נתון בשליטתו הקוגניטיבית או הטכנולוגית של המורה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין