מערכת החינוך בישראל
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • לינק

    בעשורים האחרונים אנו עדים להתרחבות גדולה בשילוב טכנולוגיות דיגיטליות במערכת החינוך. אלא שלצד היתרונות הרבים הגלומים בטכנולוגיות אלה ללמידה והוראה, מחקרים מצביעים על קיומו של קשר בין התפתחותן וחדירתן של טכנולוגית למערכת החינוך ובין השימוש ההולך וגובר שעושים בהן תלמידים לשם ביצוע מעשי הונאה בלמידה. המחקר הנוכחי בחן את תופעת ההונאה בלמידה במערכת החינוך בישראל במבחנים, בכתיבת עבודות ובהכנת שיעורים בית. זאת תוך הבחנה בין הונאה דיגיטלית לבין הונאה הנעשית בדרכים ה"מסורתיות" ותוך התמקדות בעמדותובדרכי התמודדות עם התופעה בקרב תלמידים, מורים והורים מסוגי הפיקוח השונים בישראל (אינה בלאו ויורם עשת-אלקלעי).

  • לינק

    אם יש דבר אחד שגורם לפרופ' ציפי ליבמן, נשיאת המכללה לחינוך בסמינר הקיבוצים, להתרעם הרי זה הלחץ וההיסטריה שבהם נתונה מערכת החינוך בישראל. "אני מתנגדת להתכוננות בהיסטריה למבחנים", היא מכריזה. "מצד אחד אי אפשר בלי מיצ"ב, וראמ"ה היא גוף מאוד רציני. אבל ככל שיהיו יותר מיצ"בים חיצוניים, כך המערכת יותר נלחצת. צריך להקטין את הפיקוח של מפקחים ושל משרד החינוך ולתת חופש למנהלים. לשאול אותם מה החלום שלהם, ובשלב מסוים לעשות הערכה, בשקיפות מלאה" (גלי מרקוביץ סלוצקר).

  • לינק

    נשירת מורים ממערכת החינוך הינה אחת מהתופעות המטרידות ביותר במדינות מפותחות בשנים האחרונות. אף כי תהליך נשירת מורים הינו טבעי ורצוי לנושרים, למערכת החינוך ולחברה בכללותה, לתופעה זו השלכות על מקצוע ההוראה, על איכות המורים, על אי השיוויון בחינוך ועל ההוצאה הציבורית בכלל. העלויות הגבוהות שתופעה זו יוצרת נובעות, בין היתר, מעלויות גבוהות של הכשרות מורים ומאיבוד זמן הוראה כתוצאה מהעיכוב באיוש משרות של מורים שנשרו. שיעורים גבוהים של נשירת מורים יוצרים מכשול להתפתחות תלמידים ולאספקת שירותי חינוך באיכות גבוהה, ועלולים להוביל להעסקת מורים בלתי-מנוסים או לא מתאימים. הם יוצרים חוסר יציבות בבתי הספר ומשפיעים באופן דרמטי על היכולת לתכנן ולנהל את מערכת החינוך (דניאל שפרלינג).

  • לינק

    האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הקימה, במענה לפניית משרד החינוך, ועדת מומחים העוסקת בדרכים שבהן מעורבותם של הורים בחינוך הממוסד יכולה לתרום להתפתחותם של מתבגרים בני זמננו. במהלך עבודתה סקרה הוועדה מחקרים, ניירות עמדה, מודלים וקווי מדיניות מהארץ ומהעולם, ונפגשה עם גורמים מהשדה על מנת להציע מסגרת התייחסות לקשרים מועילים בין בתי הספר להורי התלמידים במערכת החינוך הישראלית, קשרים שישפרו את התפתחותם הרגשית ואת הישגיהם הלימודיים של מרב התלמידים. בתום דיוניה ערכה הוועדה מסמך מסכם זה, שתוכנו והמלצותיו מוסכמים על כלל חבריה (ציפורה שכטמן ועודד בושריאן).

  • לינק

    שמעון פרס, נשיא המדינה עד לפני פחות משנה, ממשיך גם בשנה ה-92 לחייו לעבוד מהשכם בבוקר ועד שעות הלילה הקטנות • "אני לא מאמין בחופש ולמעשה איני יודע כיצד להתנהג בחופשה" • שמעון פרס מדבר על חשיבות החינוך, על גילויי הגזענות והאלימות, הצורך בסובלנות, התקווה שלא אבדה לשלום אזורי ומה צריך לעשות כדי שלמדינת ישראל יהיו עוד זוכים בפרס נובל (גד ליאור).

  • לינק

    אין בספר זה מרשם פלאים לתיקון החינוך או החברה בישראל, אבל יש כאן מבט מפוכח וכאוב על נושאים כמו צדק, שוויון, הפרטה ולימודי ליבה, ובחינה של הפער בין הרצון הכללי לשפר את החינוך בישראל לבין רצונו הפרטי של כל אזרח לדאוג לעצמו ולילדיו – גם על חשבון אחרים. בעולם כל כך תחרותי, הרצון להבטיח חינוך טוב יותר לכולם מתנגש עם הרצון לנצח את כולם, ובהתנגשות זו טמון חלק ניכר מחוסר היכולת לצמצם פערים ולהבטיח שוויון הזדמנויות (יולי תמיר).

  • לינק

    הכול חינוך, ספרו החדש של שר החינוך לשעבר שי פירון, הוא סיפורה של המהפכה החינוכית שביקש לחולל במדינת ישראל. הספר מאתגר את החשיבה הקונבנציונלית על אודות חינוך ומעודד את קהילת אנשי החינוך לחשוב מחוץ לקופסה ולגעת בנפשם של התלמידים. בנימה אישית ובדברים היוצאים מהלב פורש הרב פירון את חזונו ומניח על השולחן תכנית עבודה חינוכית לשנים הבאות (שי פירון).

  • לינק

    הספר מספר את סיפור עלייתם של יוצאי אתיופיה והשתלבותם בישראל, דרך הפריזמה של מסלול ייחודי להכשרה להוראה במכללה האקדמית אחוה. הספר מאיר את המסעות של הפרט ושל הקבוצות באתיופיה ובישראל – במערכת החינוך, בהשכלה הגבוהה. הוא מעלה שאלות של גיבוש זהות אישית ומקצועית, דילמות של חיי היום-יום בקליטה ובהשתלבות ודילמות של החלטות חשובות בחיים. הספר מתאר את החלום ואת החזון של העלייה לירושלים וכן את ההגשמה של ההכשרה להוראה כמסעות של תקווה בדרך ארוכה של התנסויות משמעותיות ומחקרים שנעשו במשך יותר מעשר שנים (אסתר קלניצקי, שוש מלאת, נחום כהן).

  • לינק

    יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

  • לינק

    אגף א' להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך פרסם חומרים חדשים הנוגעים לתכנית "אקדמיה-כיתה": "התכנית שבבסיסה היעד של חיזוק השותפות בין האקדמיה לבין בתי הספר והמחוזות, נועדה לתת מענה לשלושה אתגרים מרכזיים: קידום למידה משמעותית בכיתות על ידי שילובם של שני מבוגרים העובדים בו-זמנית בכיתה; שיפור ההכשרה של סטודנטים להוראה והפיתוח המקצועי של המורים המנוסים; פיתוח של מסלולי קריירה החל מסטודנט, דרך המתמחה ועד למורה מכשיר סטודנטים ומדריך פדגוגי מטעם המוסד האקדמי" (אגף א' להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך).

  • מאמר מלא

    ההוצאה הפרטית לתלמיד בשנה בישראל, בכל רמות החינוך, עלתה בין 2009 ל-2013 בכ-3,183 שקל בשנה. זוהי עלייה של כ-53% במונחים ריאליים. לפי התחזיות, בשנה הנוכחית תעלה ההוצאה הפרטית לחינוך לתלמיד ב-752 שקל נוספים, כלומר בכ-8% במונחים ריאליים. בעוד ההוצאה הפרטית לחינוך עולה, חלקו של המגזר הממשלתי בהוצאה הלאומית לחינוך ירד בין 2000 ל-2013 ב-6.7% (רן שפירא).

  • לינק

    שי פירון טלטל את מערכת החינוך והלך. מה הוא רצה להשיג? מה הוא השיג? מה יישאר מכל זה? שיחה גלוית לב בביתו (יורם הרפז).

  • לינק

    הספר לא חושך לא אור עוסק באופן מקיף בנושאים הקשורים לאיכות החיים של תלמידים וסטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון בישראל. בספר תמצאו סקירה, פרשנות, ביקורת וחלופות המוצעות למערך התמיכה המורכב הקיים בישראל עבור הלומדים, החל בלידה ועד ההשתלבות במוסדות להשכלה גבוהה. הספר כולל פרק אשר נכתב בסיוע האגף לתלמידים עם ליקויי חושים ובו מוצג לראשונה מודל העבודה הייחודי של האגף – המודל המחוזי. עוד תמצאו בספר את מסמך ההנגשה המעודכן, המציע התאמות והנחיות להנגשת בתי הספר וסביבתם. כמו כן מוצעות תכניות לימודיות-חברתיות עבור תלמידים ועבור סטודנטים עם ליקויי ראייה ועיוורון ותכניות לימוד של הנושא עבור תלמידים שבכיתתם משתלב תלמיד עם ליקויי ראייה ועיוורון. בספר מוצגים גם ממצאי מחקרים אחרונים בתחומים הללו ופרק המציג בהרחבה את הפן הרפואי ואת החדשות האחרונות הקשורות לטיפול בליקויי ראייה ולמעקב אחריהם. רוב המידע הקיים בספר אינו מצוי ברשת האינטרנט, לא בעברית ולא באנגלית (איתי הס).

  • לינק

    השאיפה לקדם למידה משמעותית היא בליבת העיסוק של אנשי חינוך. יחד עם זאת מערכת החינוך בחרה להציבה במוקד השיח המקצועי מתוך שאיפה לייצר לתלמידיה חווית למידה חיובית ואיכותית; לקדם מצוינות, יצירתיות, ביקורתיות ומעורבות אזרחית; לפתח בקרב התלמידיםבסיס ידע ומיומנויות הנדרשים במאה ה-21 ומאפשרים לבוגר מערכת החינוך מימוש אישי ומקצועי, ולמדינת ישראל להמשיך ולהיות גורם מוביל בעולם בחדשנות וביזמות. נושא הלמידה המשמעותית מקיף היבטים רבים, כמו הלומד והתפתחותו, המורה ומקצועיותו, תכנית הלימודים, הערכה, מרחבי למידה, גישות ודרכי הוראה למידה. האוגדן "מסלולים ללמידה משמעותית" נועד לסייע לאנשי החינוך במימוש השאיפה לקדם למידה משמעותית (האגף לחינוך יסודי, משרד החינוך).

  • סיכום

    המורים במדינת ישראל נוטים לראות בפעילות ההורים "התערבות", במקום "מעורבות", מתוך תפיסה שההורים "פולשים" לטריטוריה המקצועית שלהם. האם נכון לומר בנשימה אחת "מעורבות" ו"התערבות"? האם המורים מבינים מהי מעורבות וכיצד יש להיערך לקראתה?

  • תקציר

    המחקר נועד לזהות את מוקדי המשיכה ומוקדי הדחיה של מקצוע ההוראה ולהתוות דרכי פעולה שיהפכו אותו לאטרקטיבי בעיני מועמדים ראויים. שתי קבוצות נבדקים השתתפו במחקר: א. צעירים שהגיעו ל"ימים פתוחים" במוסדות אקדמיים וברובם אינם מתכוונים כלל לפנות להוראה (n=358). ב. סטודנטים העוברים הסבה מקצועית להוראה, לאחר שעסקו במקצועות אחרים (n=186). הנבדקים מלאו שאלון שבו התבקשו להעריך את החשיבות שהם מיחסים לשיקולים שונים בעת בחירת מקצוע בכלל ובאיזה מידה הם מתקיימים במקצוע ההוראה. בדיקת הפער בין ההערכות המקבילות הצביעה על מאפיינים שקיימים בהוראה בצד מאפיינים שנתפסים כחסרים בהוראה (רחל ארנון, פנינה פרנקל, עדנה רובין).

  • לינק

    נשירה של מורים ממערכת החינוך היא תופעה חברתית אשר מתרחבת בהתמדה בעשורים האחרונים במדינות רבות בעולם המערבי. מורים נוטים לעזוב את תחום ההוראה, בעיקר בתחילת דרכם, לרבות שיעור לא מבוטל של מורים מוכשרים. לתופעה זו יש השפעות שליליות על דרך ההתנהלות של תהליכי למידה. בישראל לא נערך בעשור האחרון מחקר מקיף על אודות ממדי התופעה, וזאת למרות שינויים שהתרחשו בתהליך הכשרת המורים בתקופה זו. המחקר המוצג במאמר זה מבקש לתאר את תופעת הנשירה בקרב מורים בישראל, וזאת על מנת לעמוד על הגורמים אשר מניעים את התהליך ומובילים מורים רבים להחלטה לעזוב את התחום (רינת ארביב-אלישיב, ורדה צימרמן).

  • לינק

    הגיוני לחשוב שהתנאי הכי חשוב להצלחת מערכת חינוך הוא הכסף שעומד לרשותה. לפני כ50 שנה, לדרום קוריאה ולפינלנד היו מערכות חינוך כושלות. לפינלנד הייתה את אחת הכלכלות החלשות באירופה ודרום קוריאה סבלה ממלחמת אזרחים מתמשכת. כיום מדובר בשתיים ממעצמות החינוך הבולטות בעולם. בואו נבחן מה עושות מערכות החינוך המצליחות (אך השונות מאד) הללו, ומה אנחנו יכולים ללמוד מהן על ישראל (מקור וקרדיט: אתר "הגיע זמן חינוך").

  • תקציר

    מצרך הכרחי ביצירת חדשנות הינו בסיס ידע מוצק ורחב שיאפשר פיתוח רעיונות חדשים. ממיפוי פעילות המחקר במערכת החינוך בישראל עולה כי על אף קיומם של גופי מחקר רבים במערכת החינוך, חלקם בעלי תרומה רבה (הבולטת ביותר הינה ראמ"ה) הרי שאין גורם מרכזי המאחד את צבירת הידע, משמש כיחידה הלומדת של המערכת, ומציע המלצות לביצוע על סמך הידע הנצבר שיביאו לפיתוחים חדשים, בחינתם, הטמעתם וניהולם. על כן אנו מסיקים שמערכת החינוך בישראל אינה פועלת באופן יעיל ומוסדר בהיבטים של ידע ולמידה, ואינה מתפקדת כארגון לומד, לא כל שכן כארגון מתפתח ומתחדש (אסף עמית).

  • לינק

    המחקר המתואר בדוח זה מציע ניתוח שיטתי של הפדגוגיה בישראל כפי שהיא באה לידי ביטוי בכיתות בשני בתי ספר יסודיים השייכים לחינוך הממלכתי-עברי. אנו משלבים בין ניתוח השיח בכיתה לבין ניתוח הפדגוגיה ומציעים תמונת מצב עדכנית על המציאות בבתי הספר: על הדרך שבה מתנהלים השיעורים, הפעולות הננקטות במהלכם, התכנים הנלמדים, השאלות ששואלות המורות, המטלות שהתלמידים מתמודדים איתן ומבנה ההשתתפות בשיח. אנו מבקשים להציע למעצבי מדיניות, לחוקרים ולבעלי עניין אחרים בתחום החינוך מידע שיטתי ומהימן על המציאות שחווים מורים ותלמידים בבתי הספר היסודיים (איתי פולק, עליזה סיגל, אדם לפסטיין).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין