מערכת החינוך בישראל
מיון:
נמצאו 129 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • לינק

    מדינת ישראל צריכה להחליט לאן פניה: לשינוי תרבותי של החינוך או לדשדוש מתמשך בדפוס הקיים. אם הכוונה לעבור ללמידת חקר היא רצויה – והיא לא רק רצויה, אלא קריטית – אזי עלינו לבחון את מעשינו, שבהם כנראה מצוי הכשל. בין ההוראה הפרונטלית הרווחת היום להוראת חקר ישנם הבדלים כה גדולים, עד שהם הופכים את שתי הפדגוגיות הללו לפרדיגמות קוטביות, לתמונות עולם חינוכיות שונות. יש לנו צורך בשינוי תרבותי, ושינוי תרבותי הוא עניין גדול מאוד ( אברהם פרנק) .

  • לינק

    בעיני יש היום לחתור לקראת חשיבה חדשה על הוראת האזרחות בישראל במיוחד בתחום החיים המשותפים של אזרחי המדינה. יש לאמץ טרמינולוגיה השוברת את השסעים ולהעמיד – לא רק כמעשה של מורים אמיצים כאלה ואחרים – טרמינולוגיה שתדבר על התרומה שבריבוי, העושר שבריבוי (גם ריבוי הנרטיבים), העושר האפשרי מחיים משותפים שיש בהם בנייה והתחדשות של מוסדות, אמצעים, מקוריות ויצירתיות.עלינו לאמץ פדגוגיה של שיתוף שתחליף את הפדגוגיה של פחד ואיום (המהווה בסיס להצדקת שנאת והשנאת האחר). כדי לאמץ פדגוגיה של שיתוף ( אריה קיזל) .

  • לינק

    כמו באמריקה, התלמידים בישראל נבחנים כל הזמן – החל מכיתה ב’ במבחני מיצ”ב ‏(מדידה, יעילות וצמיחה בית ספרית‏), מבחני מפמ”ר ‏(מפקח מרכז מקצוע‏), מבחנים בינלאומיים ומבדקי שפה – והתיכון מוקדש לבגרויות. כמו באמריקה, הפערים בחינוך בישראל ענקיים – התלמידים בפריפריה והתלמידים הערבים מקבלים פחות ( ליאור דטל) .

  • לינק

    ספרו של אברהם פרנק מכיל 68 מאמרים שפרסם בעיתונים ובאתרי אינטרנט במהלך השנים האחרונות. המאמרים מסודרים בשערים המתמקדים בסוגיות חינוכיות שונות. בשער הראשון מופיע מאמר אחד בלבד. הוא עוסק בעידן הפוסט־מודרני והטכנולוגי ובהשפעותיו על החינוך, בעיקר בכל הנוגע לצורך באוטונומיה רבה יותר למלמדים וללומדים לעומת משטר הבחינות והסטנדרטים השולט במערכת החינוך בארץ בעת הזאת. כבר במאמר זה ממליץ המחבר להגדיר מחדש את מטרות החינוך, המלצה שעליה הוא חוזר במאמרים רבים בספר ( יזהר אופלטקה ) .

  • לינק

    המורים בישראל מזדקנים ונושרים ממערכת החינוך, ואם המגמה לא תשתנה – בעוד כמה שנים יחסרו למערכת אלפים מהם. כך עולה ממסמך חדש שחובר על ידי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. אחד מממצאי המסמך מבוסס על תחזית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שלפיה ב־2018 צפוי במערכת החינוך מחסור של 7,669 מורים. עוד עולה מהנתונים כי גילם הממוצע של המורים למדעים בחטיבה העליונה עלה בכלל המגזרים.

  • סיכום

    שלוש הנשיאות של המכללות הגדולות בישראל להכשרת מורים מתמודדות עם שאלה קשה: אם אין בוגר רצוי, איך מכשירים מורה רצוי?אור סופר ממערכת " הד החינוך " שוחחה עם שלוש נשים העומדות בראש המוסדות האקדמיים המובילים להכשרת אנשי ונשות חינוך והוראה: פרופ' תמר אריאב, נשיאת מכללת בית ברל, פרופ' לאה קסן, נשיאת מכללת לוינסקי, ופרופ' ציפי ליבמן, נשיאת סמינר הקיבוצים ( אור סופר).

  • לינק

    שימוש בכלי מדידה והערכה מתקדמים, כמו "עץ הערכים" שפותח בעיריית ירושלים מציג בצורה ממוקדת את מצבו של בית הספר בתחומים ערכיים, ניהוליים ופדגוגים ויכול לתת תמונה ברורה יותר להורים – שברובם אינם אנשי חינוך. העץ, אשר שימש עד היום בעיקר את המנהלים וסייע בידם לקבל תמונה רחבה יותר והחלטות מושכלות יותר בבית ספרם, הופך פתוח לציבור ומאפשר גם להורים, לראשונה בישראל, לקבל מידע חיוני על המצב בבית הספר -באופן מוחלט ובאופן יחסי לבתי ספר דומים. כדי להמעיט בעיוותים, בכל מדד שיפורסם על בית הספר יוכל המנהל להוסיף ולפרט בהסבר מילולי.

  • לינק

    מחברת המאמר טוענת כי תפקידם במינהל הכשרה והפיתוח המקצועי של עובדי ההוראה הוא להבטיח כי איכות המורים במדינת ישראל לאורך הנתיבה המקצועית (קריירה), משלב ההכשרה ובמהלך הפיתוח המקצועי, תהיה ברמה גבוהה וראויה לקידום מיטבי של מערכת החינוך בארץ. כמי שצמחה בשדה ועברה בכל שרשרות ההוראה, הניהול ( גילה נגר ).

  • לינק

    מערכת החינוך מודעת לחשיבות החדשנות והיזמות ופועלת במגוון ערוצים לעודד את אנשי החינוך לאמץ ולפתח גישות נבונות למעשה החינוכי, ולנסות להביא את התלמידים באמצעותן להישגים גבוהים יותר. קשר עם העולם המחקרי המתחדש, הובלת פרויקטים פורצי גבולות, פיתוח מגמות חדשות ועדכון הקיימות, טיפוח בתי ספר ניסויים, שיפור ועדכון דרכי ההוראה והלמידה – כל אלה הם חלק מהמאמצים הננקטים לשם התאמת המערכת למציאות המתחדשת ולהשגת שיפור מתמיד. מחברת המאמר מציינת שביצירת תרבות של חדשנות, המוטמעת בכל הדרגים בארגון, הם מקווים להשיג מצוינות ולהעביר לדור הצעיר את האמונה בערכים של אומץ, אמונה פרואקטיביות ואחריות. התחדשות זו מציבה גם אתגרי למידה והתחדשות מתמדת של צוות ההוראה והתפתחות מקצועית בהיבטים של ערכיות, תפיסות עולם ליברליות, ביסוס עמדות והרחבת הדעת ( דלית שטואבר) .

  • לינק

    ארגונים מודרניים עוסקים יותר ויותר בפיתוח והטמעה של קוד אתי כדי לפעול על פי ערכיהם ולייעל את העבודה. מחוז הצפון של משרד החינוך החליט להטמיע קוד אתי בעבודתו, והפך בכך לפורץ דרך לא רק במשרד החינוך אלא בתחום הציבורי בכלל. טיוטת הקוד האתי המחוזי נוסחה בתום תהליך למידה מובנה ומקצועי, שבמסגרתו התקיים רב שיח על סוגיות אתיות המעסיקות את עובדי הפיקוח והמינהל במחוז הצפון של משרד החינוך ( אורנה שמחון ) .

  • תקציר

    מטרת המחקר: אתור דפוסים אפקטיביים של הפצת ידע העוסק בחדשנות בחינוך. שליחותה של היחידה ללמידה מהצלחות וללמידה מתמשכת במערכות חברתיות היא לסייע לארגונים ולמערכות לשירותים חברתיים להעניק לאוכלוסיות היעד שלהן שירות איכותי, הולם ומיטב. פעילות היחידה מתמקדת בקידום פרקטיקות, היערכויות ארגוניות ודפוסי הכשרה, על ידי יצירת תהליכי למידה ומיסודם , שליחותו של גף ניסויים ויזמות במשרד החינוך היא לתרום לחדשנות במערכת החינוך ולקדם את יעדיה של המערכת כולה( ש. אלנבוגן פרנקוביץ, ל. רוסו ) .

  • לינק

    לאחרונה התקיים הכינוס הבינלאומי ה 19- של האיגוד הישראלי לאיכות. בכינוס הציגה הנהלת מחוז הצפון של משרד החינוך את השיפורים שחלו בניהול המחוז בעקבות הטעמת מערכת EFQM למצוינות ארגונית. מחוז הצפון אף זכה בפרס האיכות הלאומי לשנת 2012 על הישגיו בעקבות הטמעת המערכת, אשר ניכרים בשיפור המתמיד המתקיים בהישגי הזכאות לבגרות במחוז ובנתוני המיצ"ב ( אורנה שמחון) .

  • לינק

    לפי האומדן בארץ, 10% מהתלמידים סובלים מבעיות למידה ומהפרעות קשב וריכוז. מדובר לפיכך בכמאתיים אלף תלמידים הסובלים מבעיות אלו. מערכת החינוך לא ערוכה להתמודד עם בעיה בהיקף גדול כל כך. בתקציב משרד החינוך, לבד מעלויות ההתאמות לבגרויות ותמיכה בעלות האבחונים לאוכלוסיות חסרות יכולת, אין התייחסות לנושא . על פי נתונים המופיעים באגף לחינוך מיוחד של משרד החינוך, בשנת תשע"ב למדו במערכת החינוך 110,484 תלמידים לקויי למידה, 29,069 מהם למדו בבתי ספר או בכיתות לחינוך מיוחד, ו- 81,415 השתלבו בכיתות רגילות. על תלמידים אלה יש להוסיף תלמידים שלא עברו אבחון. ההערכה המקובלת בארץ ובעולם גורסת כי כ 10%- מהתלמידים הם בעלי לקויות למידה, כלומר, מתוך כשני מיליון תלמידים בארץ – 200 אלף הם לקויי למידה. כיצד מתמודד משרד החינוך עם המצב והאם ניתן בכלל לטפל בתלמיד לקוי למידה במסגרת כיתה רגילה? ( שרית יעקב , גיליון מיוחד של עיתון "קו לחינוך" : לקויות למידה ) .

  • לינק

    הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.

  • לינק

    סקירה מקיפה שערכו חוקרי מרכז טאוב בנושא החינוך הקדם-יסודי בישראל מגלה גידול משמעותי בשיעור ההרשמה לגנים בקרב ערביי ישראל. כמו כן, המחקר מוצא כי החלטת הממשלה ליישם את החוק לחינוך קדם-יסודי אוניברסלי מגיל 3 תהיה כרוכה בהשקעה כספית משמעותית. אף שיש הכרה בין-לאומית בחשיבות הרבה של חינוך בגיל הרך להצלחה בטווח הארוך, ההשקעה בחינוך הקדם-יסודי בישראל אינה שיטתית, ויש פערים עצומים בשיעורי הרישום למסגרות החינוך ובשכר הלימוד בין המגזרים השונים. אף שהתיקון לחוק לימוד חובה (1984) קבע שחינוך חובה יינתן כבר מגיל 3, יישום החוק החל רק בשנת 1999. עד היום הוא מיושם רק באזורים בעלי דירוג סוציו-אקונומי נמוך – כך שלמעשה החוק חל רק על כשליש מילדי ישראל. עקב כך, עלות החינוך לגילאי 3-6 נעה בטווח רחב בהתאם למסגרת החינוכית שהילדים לומדים בה: מעלות כמעט אפסית במערכת הציבורית עד 3,000 ש”ח ואף יותר במערכת הפרטית.

  • לינק

    מחקרים מראים כי אחוז גדל והולך של האוכלוסייה בארץ אינו מקבל את הכלים או את התנאים להתמודדות בעולם מודרני. רמת ההישגים של ילדי ישראל במבחנים בינלאומיים נותרת ירודה ביותר. נחוצה תפיסה חדשה של מהות החינוך, המושתתת על הבנת העולם שאנו חיים בו היום. תפיסה זו צריכה להתבסס על כמה עקרונות מרכזיים, המשולבים ותלויים זה בזה ( ליאת בן דוד) .

  • לינק

    מספר המורים למדעי המחשב בחינוך הממלכתי-עברי בישראל ירד ב-42% מ-1999 ועד היום, כך מתברר מדו"ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שמבוסס בעיקרו על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. בחינוך הממלכתי-דתי צנח מספר המורים למחשבים ב-15.2%. המגזר היחידי שבו נרשמה עליה במספר המורים למחשבים הוא המגזר הערבי – שם נרשמה עליה של 50% בתוך עשור, כמו גם במספר המורים בכל שאר המקצועות הריאליים.

  • לינק

    המאמר מתמקד במאפייני המחנך הישראלי הציוני כפי שהם באים לידי ביטוי בארבע תקופות מרכזיות, מהקמת בתי הספר החדשים בשנת 1880 ועד ימינו. תקופת היישוב עד החלוקה לזרמים, 1920-1881 . תקופת הכינוס (1920-1903). תקופת הזרמים בחינוך, 1953-1920 . תקופת שלטון המנדט (1948-1920). עם הקמת מדינת ישראל (1953-1948). מחוק חינוך ממלכתי עד לניצני הביזור בחינוך, 1980-1953 . מרפורמת האינטגרציה ועד לניצני הביזור (1980-1968). עידן הפלורליזם וההפרטה, 1980 עד ימינו ( נירית רייכל) .

  • לינק

    מטרת מאמר זה היא לבחון את מאמרי השער השלישי ולהעריך את תרומתם לנושא הכללי של הספר: הכשרת מורים במאה ה-21. במאמר זה נבחן כיצד המורים ומורי המורים המתוארים במאמרי השער השלישי ממקמים את עצמם – או ממוקמים על ידי אחרים – בהקשר של מערכת החינוך הישראלית. מאמרי השער השלישי מתמקדים בזיהוי ובפירוש המיצוב של המורים (המאמר של רייכל והמאמר של אבדור וריינגולד) ושל מורי המורים (המאמר של קופפרברג וורדי-ראט והמאמר של קלויר). פרקי השער מוסיפים לדיון לגבי דמותו של המורה בישראל גם את קולות מורי המורים בהדגישם כיצד הם תופסים את המיצוב שלהם. אולם עדיין, כפי שנראה, חסרים הקולות של המורים (קופפרברג, ע' ונירלנד, ד', 2012).

  • לינק

    התחזיות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לגבי המחסור במורים אינן הולמות את המידע ביחידות כוח האדם של משרד החינוך. פערים אילו יוצרים את הצורך לבחון את סוגיית המחסור במורים באופנים נוספים.ההנחה היא שהסיבות לפער שבין חיזוי הלמ"ס והנתונים שבידי משרד החינוך נובעות מפעילויות רבות המתרחשות בין כותלי בית הספר על מנת להתמודד עם בעיית המחסור במורים. על כן, מטרתו של מחקר זה היא ללמוד על סוגיית המחסור במורים מנקודת מבטם של בתי הספר והמחוזות וכן לאתר את האסטרטגיות שבתי הספר מפעילים על מנת להתמודד עם החוסר (ניצה-שמידט ורות זוזובסקי, 2012).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין