-
לינק
מאמר ביקורתי של חוקרי חינוך בארה"ב נגד הנטייה של כותבי מחקרים בחינוך להסתגר במגדל השן של האקדמיה. כותבי המאמר , פרופסור Gustavo E. Fischman וד"ר Adai Tefera מאמינים כי מחקר בחינוך אשר אינו מופץ לשדה ואינו מוטמע בשטח הוא חסר ערך חרף העומק של שיטת המחקר. במאמר אשר נכתב לאחרונה בכתב העת החינוכי Teachers College Record קוראים הכותבים לחוקרי החינוך לנקוט בגישות יותר פרואקטיביות להפצת ממצאי המחקר לשטח וליישומו הלכה למעשה במסגרות החינוך. החוקרים צריכים להסתייע בשיטות דינאמיות של ניהול ידע והפצתו (knowledge mobilization strategies (KM על מנת להגיע לאוכלוסיות רחבות יותר בחינוך ( Gustavo E. Fischman, Adai Tefera ).
-
סיכום
כותבי המאמר בחנו את האתגרים וההבטחות של תיאוריית המורכבות (Complexity theory) כמסגרת התייחסות מושגית למחקר הכשרת מורים. מטרות הכותבים היו: (א) לפתח את הטענות הבסיסיות של התיאוריה, לסכם את השימושים הקודמים שנעשו בה ולזהות אתגרים מרכזיים; (ב) להציע מצע מחקרי חדש המשלב תיאוריה זו עם ריאליזם ביקורתי ומקדם מערכת חדשה של שאלות אמפיריות ושיטות מחקריות (Cochran-Smith, M., Ell, F., Ludlow, L., Grudnoff, L., & Aitken, G).
-
לינק
-
לינק
המחקר על אודות ספרי הלימוד בישראל במסגרת הצוותים הישראליים של רשת חקר ספרי לימוד ישראל-גרמניה מתבצע במכון מופ"ת. המכון מייצג את שיתוף הפעולה בין משרד החינוך הישראלי לבין האקדמיה. הרכב הצוותים הישראליים שנבחרו לחקור את ספרי הלימוד בישראל שיקף אותו שילוב – מטה, אקדמיה ושדה. כל אחד מהצוותים, האחראיים לתחומי הדעת גיאוגרפיה, היסטוריה ואזרחות, מורכב ממפקח-מרכז (המפקח הראשי של תחום הדעת במשרד החינוך), מחוקר מתחום האקדמיה ומחוקר נוסף, שהוא בדרך כלל מורה בכיר ששימש גם בתפקידי הדרכה והנחיה או שותפות בכתיבה ובהטמעה של תכניות לימודים ( אריה קיזל).
-
לינק
ד"ר מיכל דולב-כהן, מרצה וחוקרת במכללת אורנים, וד"ר נעם לפידות-לפלר, ערכו מחקר שכותרתו; בריונות ברשת ובריונות בכיתה בקרב מתבגרים בישראל. מטרת המחקר הייתה לבחון מספר היבטים של הבריונות המקוונת בהשוואה לבריונות פנים אל פנים בקרב מתבגרים. על מנת להשוות בין שתי התופעות, 465 תלמידי על יסודי מכל רחבי הארץ מלאו שאלונים מקוונים. האחד בדק את תופעת הבריונות פנים אל פנים, ואילו האחר בחן את תופעת הבריונות במרחב הווירטואלי.
-
סיכום
שדה מחקר ההתפתחות המקצועית הגיע בתקופתנו לצומת הכרעה. מחקרים מ- 20 השנים האחרונות זיהו מרכיבי תוכניות שנועדו למקסם למידת מורים ובהם: מיקוד מודגש בתוכן, גישות מוכוונות-חקר, שיתופיות ותיאום עם תוכניות הלימודים הבית ספריות והחלטות המדיניות (Cohen & Hill, 2001, Garet et al., 2001, Penuel et al., 2007). המצב הוגדר כקונצנזוס ( Desimone et al., 2009,) Russell et al., 2009), אך עם זאת תוצאות מאכזבות שעלו ממחקרים אחרונים שכללו מאפיינים מוסכמים אלה גרמו לצורך בחשיבה מחודשת (Garet et al., 2012, Santagata et al., 2011 Harris & Sass, 2011,). המאמר מציע גישה חדשה למחקר על התפתחות מקצועית, המבוססת על השוואות של מרכיבים תכנוניים בשלבים הראשוניים של פיתוח התוכניות ( Hill, H.C., Beisiegel, M., & Jacob, R).
-
לינק
המאמר מתאר את יישום תכנית הלימודים Cognitive Tutor Algebra 1 של Carnegie Learning, שהיא תכנית לימודים של למידה משולבת, המשלבת למידה בכיתה ושימשו בטכנולוגיה. מחקר שנערך לגבי יישום התכנית מצא שבשנה השנייה של יישום תכנית הלימודים, תלמידי תיכון משתמשים בתכנית לימודים המשלבת בין תוכנה לתרגול בקצב אישי לבין ספרי לימוד ללמידה בכיתה שהשיגו הישגים משמעותיים נוספים בלמידה בהשוואה לתלמידים המשתמשים בתכנית הלימודים המסורתית.
-
לינק
המאמר מתאר התנסויות של מחקר איכותי בלמידת מורים מחידוש ההוראה של עצמם. ממצאים מרכזיים: בשלב שבו מורים הכנסת חידוש בפועל היא בדרך כלל יוזמה חיצונית(משרד, מנהל) ולא פנימית של המורה עצמו; רק במקרה אחד החידוש היה ביוזמת המורה, וגם שם היה ביטוי של מעורבות גבוהה של ההנהלה; הכנסת חידוש ע"י המורה גורמת לרגשות מעורבים של התלהבות וסבל; ראיונות רפלקטיביים או משוב (עם חוקר, עם עמית ועוד) מזמנים עימות עם השקפות ואמונות עצמיות כמו גם העמקה והעשרה של חזון חינוכי; אין בהכרח קשר ישיר בין למידה ברמה אישית לבין למידה ברמה מערכתית; למחקר היו תרומה תיאורטית ותרומה מתודולוגית ( tam, M., Miedema, W., Onstenk, J., Wardekker, W., & ten Dam, G ).
-
לינק
המאמר מסכם ממצאים של מחקרים שעסקו בתרומת המחקר להתפתחות מקצועית מתמשכת אפקטיבית, על פעילויותיה, והשפעתה על למידה מקצועית של מורים ועל תוצרי התלמידים. הממצאים האמפיריים החזקים והלכידים שבבסיס המאמר יוצרים מצע לקידום הגישה של יצירת קשר בין המחקר לבין ההוראה והלמידה המקצועית. זאת ע"י שילוב המורים, ברמות שונות של מעורבות, בפעילות מחקרית כחלק מפעילויות ההתפתחות המקצועית ( Cordingley, P).
-
לינק
-
לינק
המטרה של מחקר זה, הינה, לבחון את הערכה העצמית אקדמית והנוכחות החברתית בלימוד פנים אל פנים ובגרסה מקוונת של הקורס אצל לומדים ולבחון את ההשפעות של שני משתנים אלה על ההישגים וההנאה בלמידה. התוצאות הראו שגם הערכה עצמית אקדמית וגם נוכחות חברתית הם פקטורים חשובים הקשורים בחזקה להישגים והנאת סטודנטים אבל אינם שווי משקל. סטודנטים הלומדים פנים אל פנים, רכשו נוכחות חברתית גבוהה משמעותית מאשר הסטודנטים בקורס המקוון ( Zhan, Zehui , Mei, Hu).
-
לינק
מאמר שהוצג בכנס ICPE-EPEC 2013 Proceedings באירופה. נוכח הירידה בהתעניינות של פרחי הוראה במסלולים להכשרת מורים לפיזיקה ולמדעים החלו לפתח באיטליה תכניות לימודים חדשניות להכשרת מורים למדעים המבוססות על למידה פעילה במעבדת מדעים. במהלך מחקר המעקב אחר שיטת הלמידה הפעילה נערכה השוואה בין שתי קבוצות של פרחי הוראה , כאלו שכבר יש להם תואר ראשון במתמטיקה או בפיזיקה וקבוצה אחרת של פרחי הוראה שבאה מתחומי מדעים כללים יותר כגון ביולוגיה ומקצועות ההנדסה ( Vera Montalbano, Roberto Benedett).
-
לינק
חשיבות ההשקעה בילדים מגיל לידה ועד גיל 3 והקריטיות שלה להתפתחותם הקוגניטיבית, הרגשית וההתנהגותית הוכחו במחקר המדעי. כך נמצא, למשל, כי השקעה בגילאים הצעירים תורמת להישגים לימודיים במערכת החינוך הבית-ספרית ועקב כך גם לחברה. ואולם בעוד שמחקרים רבים, בישראל ובעולם, בדקו בהקשר זה את תפישותיהם של הורים ומטפלות, בחר מחקר שהושלם באחרונה להתמקד בתפישותיהן האינטואיטיביות בנושא זה של סטודנטיות להוראה לגיל הרך, ולבחון את השינויים החלים בהן במהלך הכשרתן. במחקר, שנערך על ידי צוות חוקרים במכללת לוינסקי לחינוך, בראשותה של ד"ר גילה רוסו-צימט, השתתפו 347 סטודנטיות להוראה הלומדות במסלול לגיל הרך בשלוש מכללות, שענו לשאלון מובנה בנושא ( נגה שביט-רז) .
-
לינק
במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).
-
סיכום
המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).
-
לינק
הרעיון של "התנסות מעשית מבוססת-מחקר" ('(research–informed כולל בתוכו לא רק שימוש במחקר על הוראה יעילה שבה מורה-המורים מעלה הצעות לפרקטיקה, אלא גם במחקר העוסק בתהליכי למידה מקצועית המצויים בבסיס המבנה והעיצוב של תוכנית ההכשרה עצמה(Furlong, 2013). קיימות גישות שונות ליצירת אינטגרציה כזו בין מחקר ומעשה. בעוד שבתוכניות הכשרה רבות הורחב הזמן המוקדש להתנסות מעשית באחרות – הודגשו התהליכים שבאמצעותם נוצר ידע ע"י הכוונת המתכשרים/המתחילים לפעול כחוקרים, ואימוץ אוריינטציה של פתרון בעיות (Burn, K. & Mutton, T).
-
לינק
מטרת המחקר שנערך ע"י ד"ר גילה קורץ היה לבחון את האפשרויות הפדגוגיות של שימוש בקבוצת פייסבוק סגורה כמרחב למידה מקבל לאתר הקורס באינטרנט ( אתר לימודי מבוסס LMS ). במחקר השתתפו 66 סטודנטים וסטודנטיות שלמדו לתואר שני בחינוך במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה. ממצאי המחקר מגלים הסטודנטים גילו עניין רב ( וגם מוטיבציה רבה) בלמידה מתוקשבת באמצעות קבוצת פייסבוק. רמת השיתוף והאינטראקציה בין הלומדים במתכונת משולבת של קבוצת פייסבוק סגורה ואתר קורס מקוון היו גבוהים ומעודדים . השילוב של קבוצת פייסבוק כמרחב למידה מקוון לקורסים אקדמאיים יש בו כדי להקנות יתרונות פדגוגיים רבים ללמידה באקדמיה.
-
לינק
-
לינק
ג'יי הורוויץ מתייחס במאמרון שלו למחקר חדש שנערך בארה"ב לגבי למידה של סטודנטים עם מחשבים ניידים לעומת עט ומחברת. "המסקנה של עורכות המחקר די ברורה – סטודנטים העסוקים במחשבים הניידים שלהם בשעת הרצאה קולטים/זוכרים הרבה פחות מאשר אלה שיושבים בשיעור עם עט ומחברת. זאת ועוד: מתברר אפילו שהריכוז של סטודנטים שנמצאים בקרבת מקום של סטודנטים שהם עסוקים במחשבים ניידים נפגע".
-
לינק
בשנתיים האחרונות פועלת בחטיבות הביניים ובתיכונים בעיר חולון תוכנית שמטרתה הטמעה של תפיסה פדגוגית בהשראת בתי ספר היי-טק היי (High Tech High, HTH) בסן דייגו. תוכנית הטמעה זו נערכת בהנחיית המכון לחינוך דמוקרטי, מחלקת החינוך של עריית חולון ומשרד החינוך, והיא מיועדת להוביל לשינוי בתהליכים פדגוגיים בבתי הספר בעיר. בשנה האחרונה לוותה העשייה בבתי הספר בתהליך הערכה מעצבת שהתמקד בתהליכי ההטמעה של השינוי הפדגוגי בקרב מנהלים ומורים, וכן הערכה מסכמת של התוכנית בסוף שנת הפעילות, שכללה גם את אוכלוסיית התלמידים. תוכנית ההערכה שליוותה את תהליך ההטמעה נגעה לכלל האוכלוסיות שהיו מעורבות במחקר: הצוות החינוכי המוביל, מנהלי בתי הספר, מנחי המכון לחינוך דמוקרטי, המורים והתלמידים. מסמך זה מתמקד בעמדותיהם של התלמידים בלבד בנוגע לתוכנית ולחוויות הלמידה כלמידה משמעותית ( יעל שטימברג, חגית ששון).
מחקר בחינוך
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין