ריכוז תקצירי מחקרים בנושא של מספר תלמידים אופטימאלי בכיתה. הריכוז מחולק לתקצירים התומכים בהקטנת גודל הכיתות ולתקצירים המטילים בכך ספק. התקצירים מכסים , בין היתר, את הסוגיות הבאות : הקשר בין גודל כיתה לרמת אלימות, כיתות גדולות כגורם אפשרי להתנהגות אנטי-חברתית, השפעת כיתות קטנות בכיתות היסוד על הישגי התלמידים בחט"ב, האם כיתות קטנות משפיעות על ההישגים הלימודיים ? לגודל כיתה יש השפעה משמעותית על הישגי התלמידים, הפחתת גודל הכיתה בפרקטיקה: חקירת ההשפעה של מנהל בית הספר היסודי, מומחים בריטיים להערכה חינוכית מטילים ספק בצמצום גודל הכיתות בבתי הספר, כאשר המדובר בכיתות שגודלן בין 25 ל-40 תלמידים אין לגודל הכיתה השפעה משמעותית. יזום : פרופסור לאה קוזמינסקי , ראש מכללת קיי , חקר מידעני : דזירה פז ועמי סלנט , מכון מופ"ת

הראיון של פרופסור גבי סלומון לעיתון "הארץ" ובו הכריז על כך שהמחשב לא תורם ללמידה גרמה להרהורים של רבים מאנשי החינוך אך גם לערעור הנחת היסוד של פרופסור גבי סלומון . התמיהה מהכרזה של פרופסור גבי סלומון מסתמכת על דוח חדש של משרד החינוך האמריקאי המסכם ניתוח מטא (meta analysis) של מחקרים שבדקו למידה מקוונת (Evaluation of Evidence-Based Practices in Online Learning: A Meta-Analysis and Review of Online Learning Studies). חלק מהמסקנות מצביע על כך שהישגי התלמידים שלמדו בלמידה מקוונת היו טובים יותר מאשר הישגי התלמידים בלמידה פנים-אל-פנים. במילים אחרות, ההישגים שנמצאו בדוגמאות ללמידה משולבת פנים אל פנים ומקוונות היו גדולים יותר מאשר אלה שנמצאו בדוגמאות ללמידה פנים אל פנים,

מחקרים אודות הוראה בכיתה עתירת תקשוב שבה לכל תלמיד מחשב (1:1) מלמדים כי ההצלחה בסביבה מתוקשבת כזו תלויה יותר במורים מאשר בציוד עצמו. המחקרים התפרסמו בגיליון האחרון (ינואר 2010) של Journal of Technology, Learning, and Assessment , כתב עת חינוכי שפיט של מכללת בוסטון , ביה"ס לחינוך. המחקרים זיהו כמה גורמי יסוד המשפיעים על האפקטיביות של למידה בעיתה 1:1 ביניהם : תכנון הוראה יעיל, מעורבות הסגל החינוכי והסביבה החינוכית , ומנהיגות ביה"ס או המחוז החינוכי. שלא במפתיע, נתגלה בממצאי המחקרים כי היוזמות ותכנון ההוראה של המורים קובעים יותר מכל את אפקטיביות הלמידה בכיתה עתירת מחשבים 1:1. ההנחה שגויה של גורמי חינוך בעולם היא שהוספת מחשבים לכיתה , ברמת הצטיידות של 1:1 יוצרת את ההבדלים בלמידה ומחוללת את חווית הלמידה . אך המחקרים גילו כי הכול תלוי באיכות ההפעלות המתוקשבות בכיתה שבהן נוקט המורה ומשימות האיסוף לתלמידים.

ניתוח מתודי של מחקרי למידה מרחוק ( 690 מחקרים) שהתפרסמו בין השנים 200-2008 . הממצאים מלמדים כי יש אמנם מעבר ללמידה מרחוק בהרבה מגזרים ותחומים בחינוך , אך המעבר אינו כרוך בהכרח בחדשנות חינוכית , אלא מייצג קו שמרני של הדגשת ההיבטים הקשורים לפרדיגמה של לומדים –מרצים ופחות להיבטים של חדשנות בשיטות הלמידה או לפלטפורמות של למידה חברתית ושיתופית . ניתוח המחקרים מצביע על מגמות של התקדמות הדרגתית אבל בקו שמרני למדי של העתקת שיטות ההוראה המסורתיות לאינטרנט ( Olaf Zawacki-Richter, Eva Maria Bcker, and Sebastian Vogt ).

הקמת בית ספר חדשני היא תהליך הדורש משאבים רבים של תכנון, כסף וכוח אדם. למרות ההשקעה הרבה, רבים מבתי הספר החדשניים עוברים עם השנים תהליך של שחיקת החדשנות ושל חזרה לדפוסי עבודה רגילים. מה ניתן לעשות כדי למנוע זאת? ד"ר דורית טובין, מהמחלקה לחינוך באוניברסיטת בן–גוריון, חקרה את תהליכי התכנון המתרחשים בבית ספר חדשני יסודי בן עשר. הנחת היסוד של המחקר הייתה, כפי שגורסת תיאוריית מעגל חיי הארגון, שחלק מההסבר להמשכיותה של החדשנות בבית ספר זה נעוץ כבר בשלב התכנון. הנחה נוספת היא שכבר בתהליך התכנון נלקחו בחשבון האילוצים של האקלים הבית ספרי, אותם אילוצים שמובילים בסופו של דבר את כל בתי הספר לשחיקת החדשנות.

בימים אלו משיק מכון מופ"ת את הפרויקט הבינלאומי בהכשרת מורים ITEC online, במטרה לנסות ולהוביל את שיתוף הידע הגלובלי בתחום. אחד המרכיבים העיקריים בפרויקט חדשני זה הוא פורטל התוכן הבינלאומי בהכשרת מורים שכולו בשפה האנגלית. מטרת פורטל ITEC היא לשפר את זרימת המידע המחקרי והפדגוגי בהכשרת מורים. פורטל ITEC הוא מאגר בעל אופי אקדמי ומחקרי מובהק. התכנים בו ממוינים למדורים אליהם מוזנים באופן שיטתי תקצירים ממיטב המאמרים והמחקרים מתוך כתבי עת מובילים בעולם העוסקים בהוראה והכשרת מורים (משנת 2007 ואילך). הגלישה והשימוש בפורטל היא בחינם והאתר פתוח וחופשי לכולם, לרבות ההרשמה ל-newsletter (עדכון לקבלת לקט מאמרים חדשים באימייל). כתובת האתר: http://itec.macam.ac.il/portal

סקירת הספר החדש על אוריינות מידע בחינוך, סיכום הכינוס האקדמי שנערך באנגליה, Staffordshire University בחודש מאי 2006. הספר החדש מהווה אסופה של המאמרים והמחקרים שהוצגו במהלך הכינוס באנגליה, לרבות הרחבות של ההרצאות המקוריות, כגון אוריינות מידע ופדגוגיה חדשה, לוחות ממוחשבים בכיתה ושאלה המוטיבציה של תלמידים לפתוח מיומנויות של אוריינות המידע (Jones et al.), סוגיות של הקשר בין אוריינות מידע וחיפוש במנועי חיפוש. הספר מצליח להצביע על כיווני המחקר העיקריים כיום בתחום חקר אוריינות המידע בחינוך.