בפועל, ההתייחסות לפיתוח החשיבה נתפסת על ידי רבים במערכת החינוך, כתוספת לתהליך ההוראה הרגיל. כמו למשל, בהצבת שאלות אתגר בנוסף למשימות הלמידה האחרות, או בסימון משימות לימוד מסוימות כשאלות חשיבה. אמנם, תהליכים אלה יכולים להיות מבורכים. אך דווקא נוכחותם בהקשר אקראי, עשויה להשיג מטרה הפוכה. זאת, משום שהעדר תפיסת החשיבה כתהליך אינטגראלי בתכנון הוראה והלמידה, פוגם בבניית רצף משימות המכוונות לפיתוח מערכי הבנה מגוונים בתהליך ההוראה המתמשך של נושאי הלימוד. מכלול הגורמים, תורם לקיבעון מחשבתי וליזום פתרונות ארגוניים קצרי טווח. לא רק שפתרונות אלה אינם מקדמים פיתוח חשיבה בהוראה, הם אף מסמנים השהייה, בלימה ואשליה של שינוי. מצב זה תורם לשחיקת מורים ולירידת מעמדם החברתי ( מרים קדרוני ) .

כדי להבין טוב יותר מדוע וכיצד מורים מסוימים משנים את ההוראה יותר ממורים אחרים בעקבות התפתחות מקצועית הכותבים בוחנים את הנושא בשני שלבים: א) הבחנה בין ידע(knowledge ) שלאדם יש בעלות עליו לבין ידיעה(knowing ) שהיא ביטוי הידע במעשה. השאלה היא כיצד פרקטיקה אינסטרומנטלית של מורים באה לידי ביטוי בהתפתחות מקצועית; ב) הצגת היתרונות שיש למעבר מראייה חד-כיוונית לניתוחים רב-כיווניים של למידת מורים בהקשרים של התמק' ושל עבודה בכיתה. הכותבים משתמשים במושג "התפתחות משולבת והדדית" ((coevolution המשלבת בין שתי מסגרות אלה, מביאים דוגמאות לאורך המאמר ומעלים המלצות לתכנון ולמחקר של ההתפתחות המקצועית (Kazemi, E. & Hubbard, A).

אחת הסוגיות שמשפיעה על הצלחת או כישלון הרפורמה קשורה יותר לרגשות המורים ופחות לגורמים ארגוניים או מבנה תכנית הלימודים. המחקר הנוכחי עסק בחקר הרגשות של מורים והתובנה המקצועית של מורים אשר היו מעורבים ברפורמה בית-ספרית. באמצעות ראיונות וניתוח מסמכים ניסה המחקר להבין כיצד רגשות של מורים משפיעים על עמדותיהם במהלכים אירועים משמעותיים של הרפורמה בבית הספר. ממצאי המחקר הראו כי המורים חוו פחדים וחוסר ביטחון רגשי כאשר התובנה העצמית מקצועית שלהם הועמדה בספק במהלך אירועים מרכזיים אשר היו קשורים לרפורמה בבית הספר. אבל כאשר המורים המעורבים ברפורמה קיבלו תמיכה רציפה ונכונה ע"י המנחים שלהם שליוו את הרפורמה מטעם האוניברסיטה התחזק ביטחונם העצמי והדבר ניכר ביישום שיטות ההוראה בכיתה וגם בהישגי התלמידים. תמיכה מושכלת ועידוד נכון על ידי גורמי חוץ נכונים במורים מובילה לגאוות יחידה שלהם ולריגוש המובילים להצלחת הרפורמה הבית-ספרית. המסקנה מהמחקר היא שיש להשקיע במקביל להליכי הרפורמה גם בתודעה המקצועית של המורים (Darby, Alexa ) .

המאמר מציע דגם של התפתחות מקצועית מקוונת להתפתחות מקצועית של מורים ומורי-מורים. הדגם שימש לפיתוח קורסים לשימוש ברשת לקידום הוראה בתחומי דעת שונים: ספרות ילדים, מתמטיקה, מדעים, לימודי חברה, חינוך רב-תרבותי, מעורבות הורים, אוריינות, למידה מבוססת-חקר ואנגלית כשפה שנייה. מרכיבי הדגם והבסיס הפדגוגי שלו הם יישומיים לתכנון ויישום של קורסים מקוונים בדיסציפלינות אחרות שיש בהן התנסות מעשית.הדגם המוצע במאמר זה עושה שימוש בדיונים א-סינכרוניים לתמיכה במורים המנסים טכניקות חדשות ודנים בלמידת תלמידים ובנושאים הקשורים להוראת כיתה. מורים עושים באינטרנט שימוש כמקור לשיעורים ולמידע על דרכי הוראה. המורים מיישמים ידע חדש לשיעורים שהם הורו בעבר ומשתפים ברפלקציות על למידה ובהצעות להוראה עתידית ( Signer, B).

עיצוב התנהגות הוא אחת הגישות היעילות והנפוצות ביותר לטיפול בבעיות התנהגות. היא מבוססת על עבודתו של ב"פ סקינר, פסיכולוג אמריקני (1990 – 1904) שהקדיש את חייו למחקר על למידה של בעלי-חיים ובני-אדם. תכנית החיזוקים, כגורם מרכזי בעיצוב ההתנהגות, נקבעת על-ידי המורה. הוא יכול להחליט על "חיזוק קבוע", הניתן בעקביות בכל פעם שהתלמיד מתנהג כהלכה. מתכון כזה מתאים במיוחד, כשנחוץ להקנות חומר או הרגל חדש. לדוגמה, בכל פעם שהתלמידים נכנסים בשקט לכיתה, מתיישבים ופותחים מחברות, המורה מעניקה לקבוצה שלהם ציון מצטבר, שיוביל לקראת פרס בעתיד. אולם המחנך יכול לבחור גם ב"חיזוק חלקי" הניתן מדי פעם. מתכונת זו עדיפה, כאשר נרכשו כבר הרגלים, והמורה מבקש לשמר אותם. מושג מרכזי נוסף הוא "הכחדה" – התנהגות נעלמת בהדרגה, כאשר אין מחזקים אותה. התעלמות המורה מהתנהגות מפריעה של תלמיד ודרישה מחבריו להתעלם גם כן היא דוגמה טובה לכך ( אליעזר יריב).

סקירת ביקורת חיובית על ספרם (קובץ מאמרים) של Ann Lieberman and Lynne Miller (עורכים) . העורכים הצליחו לרכז ולקבץ שורה של מחקרים חשובים על גיבוש קהילות מקצועיות להתפתחות מקצועית של מורים. המחקרים המעמיקים בוחנים את האיכויות וההתנסויות של קהילות מורים והאתגרים הניצבים בפניהם בדרך להתפתחות מקצועית ראויה. מלבד מחקרים על תהליכי ההתגבשות של קהילות מורים , החליטו העורכים להרחיב את היריעה ולאפשר למתאמים ולמנהלים של חמשת תוכניות של קהילות מורים להציג במקביל את עמדותיהם ותפיסותיהם לניהול קהילות המורים בארה"ב, כולל קהילות מורים מתוקשבות לפיתוח מקצועי. המחקרים בקובץ בוחנים לעומק סוגיות כגון היחסים הנרקמים בין המורים , השותפים לקהילות והנהלת ביה"ס , חשיבותה של אוטונומיה שיתופית של המורים מול תכתיבים של מנהלי הקהילה, הצורך בחזון של קהילות המורים מעבר לשגרה הפדגוגית הקיימת וכנות היחסים בין המורים , חברי הקהילה . כמו כן , בוחנים שניים מן המחקרים את הסוגיה של יתרונות וחסרונות ההנחיה החיצונית לקהילת המורים ההולכת ומתגבשת. הסקירה משבחת את קובץ המאמרים המעמיק המצליח להקנות יסודות של ראייה מחקרית מאוזנת ואנליטית לכל הסוגיה של קהילות מורים והתפתחות מקצועית.

המחקר מתאר פעילות חקר שיתופית של מורים כחלק מהתפתחותם המקצועית ומציע כמה תובנות לניהול אפקטיבי של התהליך. הממצאים מלמדים על חשיבותם יצירת התרבות השיתופית של המורים והפעלתם המאתגרת בפרויקט חקר חוצה גבולות ביה"ס. הפעילות המונחית המתוארת במאמר היא חלק מיוזמה רב-שנתית בארה"ב (PRISSM ) לקידום ההתפתחות המקצועית של מורים למדעים ולמתמטיקה בבתי ספר תיכוניים ( Tamara Holmlund Nelson, David Slavit, Mart Perkins & Tom Hathorn).

הספרות העוסקת בהתפתחות מקצועית של מורים (TDP – Teacher Professional Development) גורסת כי תהליך הלמידה ורכישת הכישורים של מורים מתבצע בתחומיהן של קהילות בעלות יעדים משותפים, קהילות אשר מוקירות את חבריהן ומתמקדות בסוגיות של פרקטיקות שונות. על רקע זה, ניתן היה לצפות כי הוספתו של ממד מקוון לתהליך התפתחותם המקצועית של המורים יתרום להגשמת המטרות של קהילות אלו. אולם, מחקרים קודמים הוכיחו כי ההקמה והשימור של תמיכה מקוונת למען קהילות אלו הינה משימה מאתגרת וכלל לא פשוטה. המחקר הנוכחי מציג ממצאים לגבי קהילה מקוונת של מורים קנדיים. מחקר זה בחן את טיב התקשורת המקוונת בין המשתתפים בפרויקט, תוך בחינת הגורמים המשפיעים על השתתפותם בפרויקט האורייני המקוון. אתר האינטרנט לא הפך למרכיב מרכזי בתהליך ההתפתחות המקצועית של המורים מפני שהמשתתפים לא תפסו אותו כמצרך בעל פונקציה הכרחית ויעילה ( Najafi, Hedieh. Clarke, Anthony).

בעשורים האחרונים התחזק הטיעון שיש קשר בין התפתחות מקצועית של מורים לבין העלאת הישגיהם של התלמידים. יוזמות לקידום תוכניות התפתחות מקצועית של מורים בארה"ב עודדו את העוסקים בתחום לאמץ תוכניות ודרכי למידה הנתמכות בממצאי מחקרים (Birman, et al., 2007). גם גופים אחרים עשו מאמץ לשפר את תוכניות ההתפתחות המקצועית ולעקב אחר השפעותיהן על המשתלמים. לדעת כותבי מאמר זה לאור ההשקעה בהתפתחות מקצועית יש חשיבות רבה למחקרים המתייחסים לשאלות פרקטיות העומדות בפני המתכננים והמבצעים של התוכניות. הספרות הקיימת מראה שהתפתחות מקצועית המתוכננת במדויק ומועברת למשתלמים ע"י המחברים במסגרות תורמות עשויה להיות בעלת השפעה על הישגיי תלמידים. אך יש צורך להראות את היעילות של תוכניות כאלה כאשר הן מועברות ע"י אחרים במגוון של הקשרים (Wayne, A., Suk Yoon, K., Cronen S., & Garet, M.S.).

מטרת הסקירה לסייע במימוש האפשרויות שבהוראה-למידה בקבוצה קטנה שבה מתקיימת הוראה-למידה בקבוצה בת 2-5 תלמידים עם המורה. בסקירה מוצגות האפשרויות שהמסגרת מזמנת ואת העקרונות והתהליכים שצריכים להתקיים כדי לממש את היתרונות של המסגרת הקבוצתית הקטנה. הסקירה מציגה את תפקידי המורה בהוראה-למידה בקבוצה הקטנה ובוחנת דרכי הוראה-למידה בקבוצה הקטנה ואת סוגי השיח בה. הסקירה מאירת העיניים משלבת מידע עיוני ותרחישים מהשדה ומציעה שאלות לדיון כנקודת מוצא ללמידה של אנשי ההוראה. הרקע לכתיבת הסקירה הם השינויים בבתי הספר בעקבות רפורמת "אופק חדש". בעקבות רפורמת "אופק חדש" נוספו שעות לימוד רבות לבתי הספר היסודיים. שעות אלו מכונות "השעות הפרטניות" והן מיועדות להוראה-למידה ליחידים או לקבוצות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים (וידיסלבסקי מלכה).

המאמר בוחן את יכולת ההבחנה של מנהלים כאשר יעילות נמדדת על פי היכולת להעלות את השיגי התלמידים במתמטיקה ובקריאה. על קו רצף מדיד ניתן להבחין במנהלים המצליחים לזהות מורים יעילים בצורה מיטבית מבחינת השיגים ובאלה – שפחות מצליחים בכך, קשה יותר להתייחס למורים הנמצאים בחלק המרכזי של הרצף. מן הממצאים עולה שעל קובעי מדיניות לשקול שילוב של הערכות מנהלים בהצעות למתן גמולים למורים ולקידומם. חוסר היכולת של מנהלים להבחין בין כלל המורים כאמור מצביעה על כך שאי אפשר להסתמך עליהם לצורך החלטות מעודנות, שקולות. ככלל, הממצאים מספקים עדות שהוראה טובה, לפחות במידה מסוימת, היא ברת-צפייה ע"י אלה הקרובים לתהליך החינוכי, גם אם קשה לתפוס את כל האיכויות שלה במשתנים המדידים הידועים. (Jacob, B.A., & Lefgren, L.).

הסקירה שכתב יובל וורגן ממחלקת המחקר והמידע של הכנסת עוסק בהשתלמויות מורים במערכת החינוך, ובעיקר בקשר בין נושא ההשתלמות לבין התחום המקצועי של המורה המשתלם. מחקרים על ההכשרה המקצועית של מורים מלמדים כי יש צורך לבחון גישות מערכתיות מקיפות, המבוססות על תכנון מרכזי ועל יעדים ארוכי טווח. ממחקרים אלו עולה גם כי יש ללוות את הכשרתם המקצועית של מורים בתמיכה רחבה בתוך בית-הספר ומחוצה לו ובהערכה שיטתית המאפשרת לעמוד על מידת התאמתה של הלמידה לצרכיו המקצועיים והאישיים של המורה. הממצא העיקרי העולה במסמך זה הוא שכיום אין למשרד החינוך נתונים על הקשר שבין נושא ההשתלמות לבין מקצוע ההוראה של המורה המשתלם או צרכיו המקצועיים והאישיים. נוסף על סקירה רחבה של סוגיה זו, מוצגים במסמך עיקרי המדיניות של משרד החינוך בתחום ההשתלמויות, וכן נתונים מפורטים על היקף ההשתלמויות ועל תקצובן.