המטרה העיקרית של מחקר זה היא לזהות את גורמי המשיכה והדחייה בבחירת קריירה מקהל היעד שעשוי להתאים להוראה: (א) צעירים המתכוונים לפנות ללימודים אקדמיים; (ב) סטודנטים הלומדים באוניברסיטאות ובמכללות במסגרת הסבת אקדמאים להוראה. שאלות המחקר הבאות: א. מה הם ההיבטים המשמעותיים לצעירים בבחירת קריירה ומקצוע? , ב.באיזה מידה היבטים אלה מתקיימים גם במקצוע ההוראה? , ג. אילו שינויים כדאי להכניס על מנת להגביר את שיעור הפנייה להוראה של מועמדים מתאימים? ד. מה מאפיין את השייכים לקהל היעד שהם בעלי פוטנציאל לפנות להוראה? ( ארנון, ר', פרנקל, פ' ורובין, ע' ) .

הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט. עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת שנועדה לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו. ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה או מטרות השיעור.

במאמר זה, Himmele ו- Himmele דנים בשימוש בטכניקות לעידוד ההשתתפות של התלמידים, המספקות למורים הוכחה להשתתפות פעילה ולמעורבות קוגניטיבית של כל התלמידים בו זמנית (Himmele, William and Himmele, P?rsida, 2012) .

במאמר זה, המחבר דן כיצד להבטיח שהמורים יתנו לתלמידים משוב, שהתלמידים יוכלו להפיק ממנו תועלת ( Hattie, John, 2012).

במאמר זה, Fisher ו-Frey דנים בדרכים חכמות לחסוך זמן ולהבטיח שהמשוב יהיה אפקטיבי, כולל התמקדות בשגיאות וזיהוי דפוסים בטעויות של התלמידים (Fisher, Douglas and Frey, Nancy, 2012).

תלויים במצגות אלא בהפעלת התלמידים בצורה שונה . מאמרון שכתבה המורה והמחנכת רותי בן ישי משקף את הדילמה הקיימת לגבי שימוש במצגות ככלי עזר בהוראה. "מצגת מלווה שיעור" צריכה להיות כזו, שהתלמידים לא "יבהו" בה, בעת שהמורה מדברת. עליה להיות גורם מעורר חשיבה, מסקרן, מצחיק, "מעורר פליאה" – השתאות. . . . רק שלא קל להכין כזו מצגת ( רותי בן ישי) .

למשוב בונה יש השפעה חינוכית רבה. מורים צריכים להקצות מקום וזמן לשיחות משוב עם תלמידיהם. איך עושים את זה . משוב הוא הכלי היעיל ביותר שעומד לרשותם של מורים בניסיונם להשפיע על למידתם והתנהגותם של תלמידיהם. מחקרים רבים מלמדים שהצלחתם של תלמידים תלויה במידה מכרעת באיכות המשובים שקיבלו ממוריהם. למשוב חיובי יש השפעה חינוכית גדולה יותר מגורמים אחרים כגון גודל הכיתה, תכנית הלימודים או אמצעי התקשוב. אך למרות חשיבותו של המשוב החיובי בגרסתו הבונה, המשוב השלילי בגרסתו ההרסנית (שכן גם משוב חיובי עלול להיות הרסני כשם שמשוב שלילי עשוי להיות בונה) שגור על לשונם של המורים פי חמישה מן המשוב החיובי הבונה ( ערן רון ) .

טענת המאמר: מורים וקובעי מדיניות נוקטים באחת משלוש דרכים בבואם לשפר את ההוראה: (א) גיוס האנשים המוכשרים ביותר; (ב) שיפור כישוריהם של מתכשרים, מורים מתחילים ומורים ותיקים; (ג) שיפור שיטות ההוראה בכיתה. שלש הדרכים משקפות שתי גישות: דרכים א' ו-ב' מתייחסות לטיפול באנשים עצמם, בעוד שדרך ג' – להוראה עצמה. בארה"ב מקובלת בעיקר הגישה הראשונה לפיה ההתמקדות בשיפור איכות המורים עצמם היא החשובה. שתי הנחות היסוד של גישה זו מעוררות שתי שאלות: 1) אין צורך בקוריקולום אחיד בהכשרת מורים – השאלה היא: כיצד ניתן להכשיר מורים ללא קוריקולום גנרי(Cohen, 2010)? 2) הידע ההוראתי צריך להימצא בראשם של אנשים ולא בצורה של תוצרי ידע ( Hiebert, J., & Morris, A.K).

בעידן שבו ילדים יושבים בכיתה עם אייפון ואומרים למורה "אבל בגוגל דווקא כתוב ש…", אין בררה, לדעתו של ד"ר אסף זלצר, אלא לעבור להוראה דיאלוגית. איך עושים את זה? המעשה הדידקטי, לפי משנתו של זלצר, מבוסס על דיאלוג. במקום המורה הפרונטלי הניצב בלב הכיתה ומדבר, יש שיח הדדי. במהלכו מעודד המורה את התלמיד לחשוב, לשאול שאלות ולהביע עמדה ביקורתית. ראשיתו של המעשה הדידקטי בחשיבה דידקטית שנשאלות בה שתי שאלות בעת ובעונה אחת – מה הנושא הנלמד ומה הקושי ללומד. הקושי ללומד משתנה כל הזמן בהתאם לכיתה הספציפית ( אור סופר) .

במחקר עצמי זה נבדקת הדרכה של מורה טירון על ידי מורה מומחית תוך יישום אסטרטגיה של הצגת שאלות במקום שימוש בתבנית הנפוצה יותר שבה הייעוץ וההדרכה ניתנים בדרך של אמירה. המחקר בוחן את הפוטנציאל החינוכי הטמון באסטרטגיה של הצגת שאלות כמשאב מרכזי בהדרכה, כאשר נעשה בה שימוש בין מורה מומחה מנוסה לבין מורה טירון, לצורך הפיתוח המקצועי של שניהם. נתוני המחקר נאספו מתוך תיעוד הפגישות, מתדפיסי הודעות הדוא"ל ששלחו זה לזו ומתוך ההערות שרשמה המורה המומחית ביומנו של המורה הטירון. ממצאי המחקר העצמי נותחו ומוינו לארבעה סוגים שבוחנים את הצמיחה המקצועית של המורה המומחית ושל המורה הטירון. התהליך של דו-שיח רפלקטיבי הוביל לרפלקציה ביקורתית ולשינוי במערכת היחסים בין המורה הטירון לבין המורה המומחית ( Gila Olsher and Itay-Danny Kantor).

האסטרטגיה המוצגת במאמר היא תיאום של התפתחות מקצועית בין הקשרים שונים (בית-ספרית או מחוזית) ובין תפקידים שונים (מורים, מדריכי מקצוע (כאן-מתמטיקה), צוותים מובילים). הספרות העוסקת בהתפתחות מקצועית ובהכשרת מורים מדגישה את חשיבות ארגון הלמידה סביב דרכי הוראה גבוהות-מינוף (Ball et al., 2009), ואת הצורך בהזדמנויות של חקר והפעלה של דרכים אלה ע"י המורים (Grossman, et al., 2009). מטרת המחקר הייתה להבין מה נדרש כדי לתמוך במורים ( כאן-בכיתות האמצעיות) לביצוע הוראה שאפתנית (כאן- בבתי ספר גדולים עירוניים).המחקר בוצע בשיתוף פעולה עם ארבעה מחוזות עירוניים גדולים. כל אחד מהם מתמודד עם אתגרים רבים ובהם: שיעור גבוה של תלמידים חלשים (Jackson, K.,& Cobb, P.).