הויכוח לגבי מטרות ההוראה /מטרות השיעור
הוויכוח בין אנשי חינוך לגבי חשיבות מטרות ההוראה ממשיך להתנהל בתקופה האחרונה בפרסומים שונים וגם באינטרנט . עד כה היה מקובל לחשוב כי עיצוב מיומן של מטרות הלמידה עבור כל שיעור ושיתוף הלומדים במטרות הם דרך אחת ומחייבת על מנת לתת לתלמידים את הכיוון שהם זקוקים לו. המטרות שאומרות לתלמידים מה הם צריכים ללמוד, עד כמה טוב הם צריכים ללמוד זאת, ובאיזה אופן הם יציגו את הלמידה מכוונות את השיעורים. אנשי חינוך בעלי השראה וחשיבה מקורית כגון John T. Spencer מטילים ספק בנחיצות ובקיבעון של מטרות ההוראה עפ"י הנחות אלו.
ספנסר אינו מאמין בהיצמדות של המורים למטרות ההוראה/ מטרות השיעור. היצמדות למטרות ההוראה פוגמת בתהליך של הוראה יצירתי ויש בה כדי למנוע את יסודות ההפתעה בשיעור ובלמידה. כאשר רוצים למשוך קבוצות קטנות ולעבוד על מיומנויות ספציפיות יש פחות חשיבות למטרות ההוראה. לא כל תהליכי הלמידה הם מדידים ולכן הצבת מטרות הוראה באופן קשיח ומחייב אינו תורם לזרימה בהוראה ובלמידה. למידה היא לא תמיד התנהגות ויעדים, לעתים קרובות מדובר פחות על תהליך קוגניטיבי ויותר על התנהגות נצפית.
שאלות מהותיות שתלמידים יכולים לענות אינן מתעוררות בעקבות קביעות מטרות להוראה או ללמידה . למידה לעתים קרובות מתחילה בחקירה. לכן , לעורר שאלות מהותיות חשוב יותר מאשר להציב מטרות.
למה לא לאפשר לתלמידים להגדיר את היעדים לעצמם ולאחר מכן לשאול אם הם השיגו את זה או לא.
למאמרון של John T. Spencer
Reasons I Don't Like Objectives
מחבר המאמר ג'ון ספנסר מלמד בכיתות ו' בביה"ס בארה"ב ונחשב כמורה מרתק ומעורר השראה
ראה גם :
מטרות הוראה – הגדרות
האם יש תועלת בהגדרות של מטרות הלמידה באתרי קורסים וביחידות לימוד?
1. צריך להבדיל בין הצבת מטרות שהיא פעילות חשובה והכרחית להגדרת התפישה החינוכית, לכיוונה ולהערכתה. ובין התייחסות אליהן כאל מטרות קשיחות וקבועות. על המטרות להיות כפי שאומר דיואי מטרות גמישות. קרי, מטרות שיש צורך לחזור ולבדוק אותן לאור התנאים המשתנים והנסיבות המיוחדות בשטח. חשוב גם להבדיל בין סוגים שונים של מטרות (ראו צבי לם: ההגיונות הסותרים בהוראה).2. הכול ניתן וצריך להיות מדיד, כולל יצירתיות. עלינו לשאול: מה הם גבולות היצירתיות? אחרת לא נוכל להבדיל בין יצירתיות לבין יצריות. בין מקורית לבין חדשנות ורעשנות לשמן.