רשמיו של מורה לאנגלית משנת עבודתו השלישית בהוראה בבית ספר תיכון בחינוך ההתיישבותי. הסקירה מפרטת את הציפיות, הקשיים, דרכי ההתמודדות ודרכי התקשורת עם הכיתה והתלמידים (דויד סגל).

שימוש בפורטפוליו קשור ל: התפתחות מקצועית או בהקשר להסמכה מקצועית, ותנאי השימוש בו: חובה או וולנטרי. שימוש בפורטפוליו גורם להתפתחות מקצועית גם לטווח ארוך. (Kari Smith, Harm Tillema)

מחקר שנערך בארה"ב ביקש לבדוק את ההבדלים בין מורים מנוסים ומורים מתחילים לגבי שימוש בשיטות חשיבה גבוהות (HOTS) בהוראת היסטוריה. ממצאי המחקר תומכים בהשערה כי פיתוח והתנסות מדורגת של מומחיות הוראה בקרב מורים יש בהם כדי לשכנע מורים לעבור לאימוץ מיומנויות חשיבה גבוהים על חשבון הוראת תכנים לשמה. עם זאת, מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות בתחומי פיתוח החשיבה (HOTS) אינם ממהרים לעבור ללמד בשיטות הוראה המטפחות חשיבה. מן הממצאים עולה אולי כי הסיכוי להטמעת מומחיות בהוראה בתחומי פיתוח החשיבה בקרב מורים חדשים הוא לעתים גבוה יותר מאשר בקרב מורים ותיקים שעברו השתלמויות ממושכות (Bruce Torff)

התפתחות מקצועית מתרחשת אם כך כתוצאה מתהליכים לימודיים –התנסותיים מתמשכים, בהקשר נתון, המכוונים לרכישת ידע שלם וקוהרנטי, לרכישת תובנות, להבהרת עמדות, ולרכישת רפרטואר של פעילויות שמורה זקוק להם כבסיס לפעילות יום יומית בעבודתו.כתוצאה מכך רוב התפתחותו המקצועית של המורה מתבססת על למידה בעבודה. זוהי למידה ללא מילים, ידע שמורווח במהלך ההתנסות. אחד הדברים שמבחינים בין מורים בשנתם הראשונה לבין מורה אומן היא היכולת של האחרון לנתח סיטואציות הוראה ולרכוש רפרטואר רחב של אסטרטגיות הוראה. (Vonk J.A.C)

הסטנדרטים הנהוגים בארה"ב מגלמים את כל הידע המחקרי והיישומי בנושא הוראה טובה. הם מתייחסים לביצוע ומגדרים קריטריונים להערכת ביצוע מיומן בתחום ההוראה. ביסוד 'הסטנדרטים בהוראה' עומדת ההנחה שהוראה טובה היא הוראה מקצועית, שמטרתה לענות על צורכי הלימוד של כל התלמידים והיא מעוגנת בקהילה מקצועית. הנהגת סטנדרטים עשויה לעודד מורים להשתכלל מבחינה מקצועית, להפיק עניין רב יותר בעבודה וליצור תפקידים נוספים עבור המורים בפיתוח תוכניות לימודים, בהערכה, בהכשרת מורים וכו' (נירה חטיבה)

מורים שהשתתפו בקורס שנתי להוראת המדעים שיפרו באופן מובהק את הידע שלהם ואת ההבנה במדעים ובהוראת המדעים. התברר, שהתפתחות הידע המקצועי של המורים הושפעה במיוחד מהחשיפה לדרך תפיסתם של תלמידיהם את המושגים המדעיים. (נעמי וקס)

מטרת המחקר היא לזהות ולתאר את המודל המנטלי בפעולה אודות הלמידה אצל מורים המלמדים את נושא השואה, נושא לימודי היסטורי המשלב היבטים אינפורמטיביים, אמפתיים וערכיים. המחקר חושף ומתאר את המודל מנטלי בפעולה של מורים אשר לימדו נושא בהיסטוריה ונמצא, כי המודל המנטלי שלהם מורכב לא רק מהיבטים אינפורמטיביים, אלא גם אמפתיים וערכיים. באשר להוראת ההיסטוריה, המחקר הזה מאיר באור חדש ומנסה לגשר על היחסים בין הוראת היסטוריה לבין הלמידה. הוא קובע כי יש להבין את פעילות ההוראה של המורה להיסטוריה דרך המודל המנטלי הסמוי ועל סמך עקרונות שמכוונים את ההוראה ביחס ללמידה. (גדי ראונר)

רשת המורים לגיאוגרפיה (http://geography.boker.org.il) מופעלת על ידי צוות מרכז התקשוב במדרשת שדה בוקר. היא פועלת כ- 4 שנים. במרבית ימי השנה מתקיימת ברשת (באתר, בפורמים וברשימת התפוצה) פעילות של מורים הכוללת חיפוש חומרים, משלוח חומרי הוראה ולמידה למאגר המידע ודיון ברשימת התפוצה בנושאים שונים. (חנה סיון)

מטרת המחקר הנוכחי היא לתאר את המודל המנטלי בפעולה על אודות למידה של מורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית. מהמחקרים עולה כי למורים המלמדים חשבון והבנת הנקרא בכיתות א', יש מודל מנטלי בפעולה כללי על אודות למידה. במחקר הנוכחי, בחרנו לבדוק את גבולות כלליות המודל המנטלי שנמצא במחקרים קודמים. כדי לבדוק את גבולות הכלליות של המודל הקיים, בחרנו תחום דעת השונה במהותו מתחומי הדעת שנבדקו במחקרים הקודמים – אמנות חזותית. שאלת המחקר: האם למורים-אמנים המלמדים אמנות חזותית יש מודל מנטלי בפעולה על אודות למידה, ואם כן, מה טיבו? אוכלוסית המחקר במחקר הנוכחי השתתפו 20 מורים-אמנים בעלי רקע שונה (מין, מקום הוראה, השכלה, ותק בהוראה וגיל) ומורים המלמדים תחומים מגוונים של האמנות החזותית (ציור, פיסול, עיצוב וצילום).

מחקר אשר בדק את השימוש בדרכי הערכה חלופית בקרב מורים בבתי ספר תיכוניים. המחקר כלל 50 מורים שלמדו בחטיבה העליונה בשבעה בתי ספר מתוך האחד עשרה שנלווים לפרויקט "בגרות 2000". מורים אלו הושוו ל-119 מורים שלא השתתפו בפרויקט, אולם למדו בבתי הספר הנלווים לפרויקט. נמצא ששכיחות כלי ההערכה במקצועות השונים היא תלוית מקצוע. מקצועות המדעים הפעילו מגוון רחב יותר של כלים משאר המקצועות. מבדיקת השיקולים השונים שמנחים מורים בבחירת כלי הערכה חלופיים, ניתן לומר באופן כללי, כי השיקול הדיסציפלינארי הוא הבולט ביותר במערכת שיקולי הדעת של המורים בבחירת כלי ההערכה, אחריו בולטים גם שיקול הלומד בהקשר, והשיקול הפדגוגי. (רעיה לוי, נאווה מסלובטי)

במאמר הזה משווה וירג'ינה ריצ'רדסון בין שתי גישות לשינוי אצל מורים. בעקבות ההשוואה היא בוחנת שני סוגי דגמים לפיתוח צוות: דגם ההכשרה (The training model) ודגמים רפלקטיביים ושיתופיים (The reflective and collaborative models) ובודקת כיצד מתייחס כל דגם לשינוי המורים. מאמרה נשען על ניסיונה האישי, על מחקרים שעשתה ועל ספרות מחקר רחבה. על פי ניסיונה של ריצ'רדסון, הדעה שהמורים אינם משתנים ושהם מתנגדים לשינוי כי הם נוטים לדבוק בהרגליהם והשינוי מעורר בהם אי נוחות, כמו שקורה לכל בני האדם, היא דעה מוטעית ביסודה; למעשה המורים משתנים כל הזמן. אמנם לעתים קרובות המורים מתנגדים לשינוי שאחרים יוזמים ומנהלים, אך הם משתנים כאשר השינוי נעשה ביזמתם ומתוך צורך פנימי שלהם. (Virginia Richardson)