פיתוח מנהיגים מורים ('Developing Teacher Leaders') מאת פרנק קרודר, סטפן קאאגאן, מרגרט פרגוסון וליאונה האן (Frank Crowther, Stephen Kaagan , Margaret Fergusson and Leone Hann), עם הקדמה מאת אנדי הארגרייבס (Andy-Hargreaves). הספר מספק הוכחה לחשיבותה של הגדרה מחדש של המנהיגות כדי שתפעל במקביל עם המורים בכיתות. הספר קורא להכיר במורים כגורם העיקרי לשינוי קבוע ומבקש רנסנס למקצוע ההוראה. מאחר ותהליכי הוראה כיום מתמקדים יותר בלמידת התלמיד, יש הכרח בפיתוח היכולת של המורים כמנהיגים. לצורך כך יש להציב במרכז את היצירתיות של המורה. המנהלים שיכולים לחלוק במנהיגות עם המורים שלהם ואז עם בתי ספר אחרים ייתפסו כמנהיגים העתיד האמיתיים.מחבר הספר Crowther מכנה זאת "מנהיגות מקבילה" (Bruce Hammonds).

המערכת הבית ספרית כוללת בתוכה קבוצות שונות עם זהות ותפקיד ייחודיים שביניהן ניתן למנות את הכיתה, קבוצה שמורכבת מתלמידים מכיתות שונות בעלי עניין משותף, השכבה, קבוצת המחנכים, קבוצת המורים המקצועיים, קבוצת מורי תחום דעת ספציפי, קבוצת התלמידים, קבוצת ההורים, קבוצת אנשי הטיפול, קבוצת צוות ההנהלה וכדומה. לחלוקה זו יש חשיבות וערך של זהות, גיבוש, ויעילות תפקודית. אולם במצבי חרדה, מתח ולחצים מופעלים מנגנוני הגנה ראשוניים, וחלוקות אלו מאבדות חלק מהערך הפונקציונלי שלהן בשירות המערכת והופכות לזירה ולכר להתכתשויות, להשלכות ולהאשמות הדדיות. במצבי משבר חריפים הקצוות הרגשיים והפיצולים הבין קבוצתיים נמתחים ועלולים להוליך להתקבעות בקטבים. פיצולים וקיטובים עלולים לעורר ביתר שאת תהליכים הרסניים בצוות הבית ספרי, וליצור אווירה מתוחה, מעיקה, קטנונית, תחרותית ותוקפנית. הקונפליקטים בין הקבוצות המפוצלות יכולים להיות גלויים, אך הם עשויים גם להיות סמויים, להתקיים מתחת לפני השטח, ולהשפיע על התקשורת הבין אישית. התקשורת המצטמצמת והאקלים הצוותי השלילי עלולים להתפשט ולחלחל לתוך הכיתות. במקרים כאלה, התלמידים נושאים על כתפיהם את המתח שהמורים מתקשים להכיל ולעבד, וחשים לא מוחזקים ולא מוגנים ( מרים פישר-כספי וגרסיאלה ונגרובר-נוימן).

אם בעבר היה מרכז המשאבים הכיתתי, מדף ספרים או אוסף דפי עבודה וכרזות בכיתה, הרי היום האינטרנט מאפשר לייצור ולהקים מרכז משאבים כיתתי באינטרנט, באתר הכיתה או באתר השכבה. יש מורים שנענו לאתגר זה ואתרי המשנה שלהם באינטרנט בכיתות בהם הם מלמדים כוללים מרכז משאבים כיתתי מתוקשב , הכולל בעיקר פעילויות מקוונות המתאימות ורלוונטיות לנושאים שהם מלמדים. מרכז המשאבים הכיתתי אינו בהכרח מרכז טכני לאחסון קבצים או דפי עבודה אלא אוסף נבחר של פעילויות מקוונות שנועדו לאתגר את התלמידים ולהעמיק את הסקרנות שלהם. כך, לדוגמא, המורה שלומית (שכבה ו') מביה"ס היסודי אזורי אביטל בצפון הגולן הטיבה לנצל את תכונות הפלטפורמה המתוקשבת של "גוגל סייטס" על מנת להקים ולעדכן את מרכז המשאבים הכיתתי באתר האינטרנט. בנובמבר 2010 כלל מרכז המשאבים הכיתתי פעילויות מתוקשבות מעניינות בנושאים הקשורים ליוון העתיקה ושעשועי אור לקראת חג החנוכה. גם מורות אחרות בביה"ס אביטל עושות שימוש בתכונות של מרכז המשאבים הכיתתי באינטרנט.

רפורמת "אופק חדש" מבקשת להבנות מחדש תהליכי הוראה ולמידה בבית הספר ומציעה, כפועל יוצא, הגדרה חלופית לתפקיד המורה. ככל רפורמה , גם הצעותיה ותכתיביה של רפורמת "אופק חדש" מעוררים תגובות מגוונות מצדם של מורים ומנהלים. מטרת המאמר היא להציג כמה תגובות אפשרויות של מורים ומנהלים ל"אופק חדש" ותוצאות אפשריות שלהן. מכיוון שאין עדיין מחקרים על רפורמת "אופק חדש", המאמר שואב ממחקרים שנעשו על רפורמות אחרות. למרות הביקורת הנשמעת מפעם לפעם כלפי "אופק חדש", הרפורמה הזו נגעה, וטוב שכך, בבסיס העשייה הבית ספרית- בתהליכי ההוראה והלמידה בבית הספר- והציעה דגם חלופי הקיים שנים רבות במערת החינוך. כמו כל רפורמה, גם "אופק חדש" תיאלץ להתמודד עם מכשולים ומחסומים רבים שהספרות המחקרית זיהתה. אותה ספרות גם מצאה שתגובותיהם של מורים כלפי הטמעת רפורמה בבית ספרם לא בהכרח שלילית. תכנון נכון של הטמעת "אופק חדש" בבתי ספר יוביל מורים רבים להגיב לעקרונות הרפורמה בצורה חיובית וברצון להשתתף ביישומה ( יזהר אופלטקה).

מורים היוצרים ביוזמתם מרחב למידה כיתתיים או מקצועיים ( לתחום דעת מסוים) ממשיכים לפעול וליזום בבתי הספר בארץ. הם מנצלים כלים מתוקשבים על מנת ליצור את מרחב הלמידה המתוקשב ולהעשיר אותו בתכנים על מנת לאתגר את התלמידים . יש מורים שמנצלים את כלי התקשוב היעילים של פלטפורמת MOODLE , כגון המורה שרה אור מביה"ס חט"ב ע"ש י.בן צבי בפ"ת שפיתחה מרחב למידה מתוקשב מאתגר בביולוגיה . מרחב למידה מתוקשב זה, שבנתה שרה אור, כולל הצגת פעילות אחרונה, הצגת מונחים מתוך האגרון , עדכונים שטופים מתוך אתר הידען ( על מנת ליצור סקרנות ועניין אצל התלמידים) וארגון התכנים בביולוגיה במוקד דף הבית.

האתר הייעודי שהקימה לאחרונה רשת אורט לצורך היערכות ארצית של מנהלים ומורים לתכנית התקשוב בחינוך הוא אתר דינאמי ומעניין היכול להועיל גם למורים ואנשי חינוך בכל רחבי הארץ. באתר המתעדכן כל הזמן , ניתן למצוא ספריית מאמרים נבחרים ( בדרך כלל, מאמרים מעניינים וסקירות באורך מלא) , מדור המוקדש לכלים מתוקשבים ( מדריכי עזר לכלים מקוונים שונים, כגון תוכנה המאפשרת צילום תהליכים מהמסך ) ומידע על השתלמויות המנהלים ברשת אורט המכוונות למימוש וקידום הליכי תכניות התקשוב בבתי הספר. בין המאמרים האחרונים שהתפרסמו באתר יעודי זה: מדוע יש שינויים מתוקשבים אך לא במערכת החינוך ? ( פרק מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר גיזה שביב) .

אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

בתי הספר המצליחים בבריטניה הם אלו שנוטים לפעול באופן עצמאי ולהתעלם מהעצות של משרד החינוך הבריטי, כך מגלה דו"ח חדש שפורסם לאחרונה (נובמבר 2010) ע"י צוות חשיבה בריטי. בתי הספר הטובים יותר בבריטניה הם אלו אשר יש להם "תרבות פתוחה" של ביקורת עמיתים ולא בהכרח ביקורת מפקחים. צוות החשיבה מצא כי בתי הספר הטובים בעלי "תרבות ארגונית פתוחה" מאפשרים לרכזי המקצוע ורכזי השכבה חופש פעולה מלא באופן שהם יכולים לערוך ביקורים לא פורמאליים בקרב כיתות עמיתיהם בביה"ס . המורים הכושלים במלאכת ההוראה לא עומדים בבתי ספר אלו בביקורת הזו של עמיתיהם להוראה ונוטים לעזוב את ביה"ס בסוף השנה ובמקומם מגיעים מורים איכותיים יותר. המורים היעילים ביותר הם אלו שנוטים להתייעץ עם עמיתיהם ונוטים לשמוע לעצות של עמיתיהם ולניסיונם הפדגוגי. בבתי ספר אלו מתחולל תהליך טבעי של חילופי ידע פדגוגיים בין מורים עמיתים בברכת ההנהלה ובעידודה. לכן , מצא צוות החשיבה הבריטי כי הניסיונות של משרד החינוך הבריטי לקדם את איכות המורים בשיטות הבקרה הכמותית והנהלים הביורוקרטים מופעלים לריק.