מחקר זה מציע מסגרת עבודה להתפתחות מקצועית מקוננת עבור הוראה מקוונת. מסגרת העבודה המוצעת מכוונת לראות בהוראה מקוונת מוצלחת בהשכלה הגבוהה תוצאה של האינטראקציה בין פעילויות התומכות ברמת ההוראה, ברמת הקהילה, וברמת הארגון (Baran, Evrim; Correia, Ana-Paula, 2014).

ההתקדמות של גוגל בתחום החינוך הביאה לבתי הספר סביב לגלובוס מכשירים ברי-השגה וגישה ללא מאמץ לתכנים חינוכיים. הפתרון האחרון של גוגל ללמידה נקרא כיתת גוגל (Google Classroom). כיתת גוגל מציגה כמה מהכלים הטובים ביותר שמורים יכולים לעשות בהם שימוש לצורך ניהול והפצת משימות והודעות כיתה. בנוסף, היא מספקת למורים ולתלמידים סביבה בטוחה לתקשורת האחד עם השני ולהחלפת רעיונות והערות לגבי תוכן חינוכי. שלושת היתרונות הבולטים של כיתת גוגל הם: (1) כיתה המשתמשת במחשוב במקום נייר; (2) כלי מצוין לצורך שימוש במודל הכיתה ההפוכה; ו-(3) כלי לצורך פיתוח מקצועי של מורים (Nikolaos Chatzopoulos).

המאמר מציג את הממצאים של מחקר פעולה איכותני שחקר כיצד קבוצה אחת של מפקחים מחוזיים המשיגה את תפקידם כאשר הם בנו את קהילת הלמידה שלהם עצמם. ניתוח הנתונים הניב ארבעה אלמנטים שתמכו במאמצי המשתתפים: (א) שימוש בתהליך כנקודת כניסה, (ב) התאמה של בעיות מסוימות של פרקטיקה, (ג) מתן תנאים תומכים, ו-(ד) הבנה עמוקה של העקרונות של קהילת הלמידה (Dickson, John; Mitchell, Coral, 2014).

מאמר זה מתייחס לשאלה: כיצד מורים יכולים להתאים את פרקטיקת הכיתה שלהם כדי ליצור מרחבי למידה אישיים? מוצגים שני חקרי מקרים של מורים מבתי ספר באוסטרליה, המגיבים לבנייני בית ספר חדשים בעלי מרחבים פתוחים על ידי התאמת הפרקטיקה שלהם. הממצאים העיקריים שנידונים הם ההשפעה של ההקשר על הסקת המסקנות של המורים, ופעולת המורים בעת ביסוס של סביבות למידה חלופיות. (Deed, Craig; Lesko, Thomas M.; Lovejoy, Valerie, 2014).

כלי מעולה המאפשר למורה להעביר תכנים ישירות למכשירים הנייחים והניידים של התלמידים. מתאים לתנאים מגוונים : מפגשי למידה בהם המורה והתלמידים נוכחים באותו המרחב הפיסי: חדר מחשבים / כיתה עם מחשבים ניידים, טאבלטים או סמארטפונים. שיעור סינכרוני. עבודה במרחבים מגוונים, לדוגמה: במהלך סיור לימודי (בתנאי שיש חיבור לאינטרנט !), איך זה עובד ? המורה מכין מראש, באמצעות הכלי, מצגת אינטראקטיבית אשר יכולה לכלול טקסט, תמונה, וידאו, אודיו, חידונים וסקרים, כלי ציור ועוד. במהלך השיעור נכנס המורה לחשבונו ומפעיל את המצגת. את הקוד שמתקבל הוא מוסר לתלמידיו כדי שיכנסו באמצעותו אל האתר (במחשבים ניידים) או דרך האפליקציה ( אפרת מעטוף).

המטרה של מחקר זה היא לבחון את המכניזם לגבי האופן שבו הכוונה וההתנהגות לגבי שיתוף הידע של הפרטים עשויות להשתנות.המחברים מצאו שהאמון בקהילה משפיע על הכוונה של שיתוף בידע, שבתורה משפרת את התנהגות שיתוף הידע. יתר על כן, אלטרואיזם הגדיל את הקשר בין האמון בקהילה לבין הכוונה לשיתוף הידע (Chen, Hsiu-Ling; Hsueh-Liang, Fan; Chin-Chung, Tsai, 2014).

היתרונות הבולטים של חברה משכילה שוכנים ביכולתה לבחור את הדרך, להתקדם ולשגשג. הגישה לאינטרנט בפס רחב ולשימוש בטכנולוגיות מודרניות בבתי הספר הובילו לשינויים משמעותיים בתהליך החינוך. לכן, הכשרה המבוססת על טכנולוגיות מידע (ICT) משנה את העמדה לגבי למידה הן של המורים והן של התלמידים. שינוי זה במערכת החינוך מכוון להגדיל את היעילות של הלמידה ושל המחקר ואת מיומנויות התקשורת(Gaitanaru, Andrei, 2014).

בשנים האחרונות, בעיה משמעותית אשר באה לידי ביטוי בחיפוש להפיק תועלת מהפוטנציאל הפדגוגי של הטכנולוגיה בבתי הספר היא שמורים ותיקים אינם מוכנים לשלב משאבים אלו בפרקטיקות שלהם. מאמר זה מכוון לשפוך אור על סוגיית חוסר העניין על ידי הצגה של ממצאים מבוססים אמפירית מבחינה בת חמש שנים של תיאוריה מעוגנת בשדה לגבי הפרקטיקות של הטכנולוגיה בקרב קבוצה קטנה של מורים ותיקים (Orlando, Joanne, 2014).

במחקר זה המחברת בחנה כיצד המשתנים: עצמאות בהוראה, מטרות ההוראה, סגנון ההוראה ותפיסות המורים את מרחק ההבנה ההדדית (transactional distance) פועלים יחד בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי בסביבות הוראה שונות. המחברת סיכמה כי יכולתנו להשפיע על המאפיינים הפדגוגיים של המורה, אשר משמשים מנגנונים בתהליך קבלת ההחלטות הפדגוגי ומשפיעים על תוצרי ההוראה, הם מרכיב חשוב בתהליך של שינוי טכנולוגי בחינוך של המאה ה-21 (Wengrowicz, Niva, 2014).