מורים
מיון:
נמצאו 1348 פריטים
פריטים מ- 1201 ל-1220
  • לינק

    המחקר מתאר תהליך למידה של שישה מורי יסודי שהשתתפו בתוכנית התפתחות מקצועית לאורך שישה חודשים בהוראת המדעים. התוכנית נבנתה כמסגרת של התפתחות מקצועית שמטרתה לעזור למורים ללמוד על דרכים חדשות להוראת התחום. הנחה הייתה השתלמות המסתפקת בהצגת תוכנית לימודים או מקורות שונים אינה מספיקה לכדי שנות את ההוראה של המורים, במיוחד בנושא שיש בו הרבה חוסר ביטחון. היבט מרכזי במחקר עצמי הוא החשיבות של תמיכה חברתית להכנסת שינוי והוא מופיע בשני דגמי הלמידה שיצרו המורות שבמחקר. המודל המשותף שלהן מחזק את הצירוף של גורמים המעורבים בלמידת מורים ובהם רפלקציה אישית, משוב של תלמידים, עמיתים להוראה, קבוצות של מורים, שותף אקדמי, מקורות מחוזיים וידע אישי קודם. מחקר עצמי עשוי לעזור למורים להבין טוב יותר את עצמם כלומדים וכך להבין ולנהל את התהליכים הדינמיים של למידתם כדי להתפתח מקצועית, לשפר את איכות ההוראה ואת איכות הלמידה של תלמידיהם Austin, T., & Senese, J. C. (2004).

  • תקציר

    המאמר בוחן, בהשראתם החינוכית של לם ופרנקנשטיין, את תפיסת תהליך ההכשרה הנדרש לתפקיד של "המורה האפשרי" ומציע קווים מנחים להכשרה המועדפת כדי שניתן יהיה לממש את דמותו. הכשרת "המורה האפשרי" מבקשת לחזק את כוחות האישיות שלו, לפתח את שיקולי הדעת אצלו ולעודדו לחשיבה רפלקטיבית ומורכבת כיד להביא לידי מימוש את הפוטנציאל והכישורים המקצועיים שלו. (אורנה שץ-אופנהיימר)

  • סיכום

    מתוך התבססות על נתונים ממחקר רחב על הוראת אוריינות בחטיבות ביניים מתאר המאמר שלושה מורים שהשתתפו בתוכנית מתמשכת של הוראת אוריינות והיו חברים בקבוצה לומדת של מורים שעבדה בשיתוף עם החוקרים. על בסיס תיעוד ישיבות העבודה, שיעורים בכיתות וראיונות נמצא כי למרות שכל מורה השתתף באופן פעיל בקבוצת הלמידה ופיתח ושינה את דרכי ההוראה שלו, המורים לא הביאו אל דיוני הקבוצה את התנסויות ההוראה שלהם בהיקף המצופה. ניתוח הממצאים מעלה שאלות על הדרך בה מורים לומדים מתוך שיתוף פעולה וכיצד ראוי להבנות ביעילות קבוצות למידה של מורים. (Hindin, A Et al)

  • רפרנס

    לדעת המחברות, מורים גדולים אינם שמרנים ובעלי שיטות ואינטואיציות שונות. הם לא פועלים כמו מורים אחרים ולא מאמינים לכל מה שלימדו אותם. מארבעה עשורי מחקר, שכלל ראיונות של ארגון גאלופ עם אלפי מחנכים עולות כמה מסקנות: הדפוס הכולל העולה מהתוצאות הוא שלמורים גדולים יש כשרון מולד לעבודתם. הכישרון הוא טבעי ואישי, ומדרבן מורים גדולים להתנהג בדרך הייחודית להם. מבחן קליפטון לגילוי חוזקות תוכנן ע"י ד"ר קליפטון ופסיכולוגים, בלשנים, מומחי סקרים ומנתחי תכנים. מורים גדולים מצליחים למקסם ולמצות את החוזקות שלהם וממבחן זה נועד לזהות, לברור ולהדגיש אינדיקטורים מרכזיים באישיות המבוססים על תגובת הנשאל. המבחן אמור לסייע לחשוף את כשרונותיו הבולטים של הנשאל (הדפוסים המחשבתיים, הרגשיים וההתנהגותיים הטבעיים הניתנים ליישום פרודוקטיבי) ב-34 תחומים חשובים המפורטים בספר. (רוזאן ליסוולד, ג'ו-אן מילר)

  • לינק

    מבנה ההרצאה המרתקת של פרופ' תמר אריאב שניתנה בכנס המורים הארצי למורי מדעי המחשב ב2006: התפתחות התובנות בנושא התפתחות מקצועית, שלבי הצמיחה של המורה, מדוע מורים צריכים לצמוח באופן מתמיד? מדיניות –על לגבי התפתחות מקצועית – מבט בינלאומי, גורמים תומכים ומעכבים התפתחות מקצועית, מאפייני למידה של מורים מתחילים ומנוסים מבנים ארגוניים לקידום התפתחות מקצועית סיכום.

  • סיכום

    הויכוח החינוכי הגובר לגבי שילוב הבלוגים בחינוך בא לידי ביטוי במאמר שהתפרסם בדצמבר 2006 בכתב העת הבינלאומי International Journal of Instructional Technology and Distance Learning. הכותב העיקרי הוא פרופסור Terry Anderson מהאוניברסיטה הפתוחה בקנדה. המאמר משווה באופן שיטתי בין בלוגים ובין פורומים ממוחשבים בסביבות למידה ממוחשבות בחינוך. בלוגים בחינוך, יש בהם, אמנם, כדי לעורר למידה מעמיקה יותר ומעורבות רבה יותר מבחינת הלומדים, אך המורים זקוקים יותר מכל לכלי שליטה טובה יותר ולכלי נוכחות בתהליכים בשיעור המתוקשב ולכן לא ימהרו לנטוש את הפורומים כסביבה חינוכית ממוחשבת ( Donna Cameron and Terry Anderson)

  • תקציר

    רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.

  • מאמר מלא

    האם מסוגלים מורים לחקור את דרכי הוראה שלהם וההתנסות שלהם בהוראה בגישה אתנוגראפית היכולה להציב עצמם מעל שגרת היום-יום החינוכית תוך הקניית זוויות ראייה ותרבותיות מעמיקות יותר? זו השאלה העיקרית שנשאלה במאמרו המעניין של פרופ' Mark Dressman מאוניברסיטת אילנוי. מחקרו של דרסמן נערך במסגרת קורס לתואר שני בחינוך למורים אשר התנסו הלכה למעשה במחקר אתנוגראפי באוניברסיטה. המורים התנסו במסגרת הקורס בשיטות מחקר אתנוגראפיות ונדרשו ליישמם בכיתות הלימוד שלהם על מנת להעצים את ראייתם העולם הפדגוגית-חברתית והתרבותית שלהם. ממצאי המחקר של פרופסור דרסמן מלמדים כי מרבית המורים הנחקרים לא הצליחו לסגל ראייה ביקורתית "משוחררת" של הגורמים והנסיבות לאימוץ דרכי הוראה ותפקידם בביה"ס.

  • לינק

    ד"ר איריס בקשי-ברוש תוהה האם המורה כ"מרכיב" של תכנית לימודים נלקח בחשבון מספיק עמוק במהלך ההערכה של תוכניות לימודים. המורה הוא המוציא לפועל של תכנית לימודים מסוימת והמתווך הישיר שלה לתלמידים. מורים מוכשרים הם מורים מצטיינים בתחום הדעת אותו הם מלמדים ומצטיינים בתורות דידקטיות ופדגוגיות, ולפיכך תכנית לימודים מסוימת לא תהווה עבורם כלי סגור בעבודתם. הם פועלים על-פיה, מכירים את הרציונל או היסוד הרעיוני והערכי לאורו היא נכתבה ומוסיפים לה תכנים ושיטות הלקוחים מהידע המקצועי שלהם כמורים, לפעמים אף חלקים, רעיונות או כלים מתכניות אחרות. מטרתם היא לא האמצעי (התכנית עצמה), אלא התלמידים והישגיהם.

  • סיכום

    המאמר מדגים מהי קוהרנטיות כמושג שלם דרך מעקב אחר מורה אחת, ומציע לקבל את תכונת הקוהרנטיות כאחת מתכונות המורה הטוב. המחברות עורכות השוואה בין קוהרנטיות לתכונות אחרות ולבסוף מציעות יש לחשוב הן על הצורך בתכונת הקוהרנטיות של המורים המכשירים והן על דרכים לפתח קוהרנטיות במורים לעתיד. בשלב שבו מגבש המתכשר להוראה את אישיותו המקצועית רצוי ללמד את הידע התיאורטי ואת הידע הפרקטי בהתייחס לאמונות המקצועיות שפיתח לעצמו המתכשר עוד לפני תהליך ההכשרה. (רחל טלמור ואלה שובל)

  • לינק

    היוזמה של קרן קרנגי' בחינוך לפיתוח ערכת חילופי מידע פדגוגי ותיעוד דידקטי (KEEP) הפכה בארה"ב לפרויקט פדגוגי משמעותי המופץ עתה לעשרות אלפי מורים העושים בה שימוש מושכל. הערכה הממוחשבת KEEP פותחה עוד בשנת 2000 ע"י מעבדת הידע המרכזית (KML) של קרן קרנג'י במטרה לאפשר למורים לתעד בצורה ממוחשבת את ההתנסויות הפדגוגיות שלהם בהוראה. המורים והמחנכים המשתמשים בתוכנת KEEP יכולים לתעד בצורה ממוחשבת מסמכים, מערכי שיעור, הבזקי הוראה, צילומים ותמונות. ניתן לתעד בקלות ממצאים נוספים המעידים על התקדמות ההוראה או על שיקולי דעת פדגוגיים בהוראה במצבים שונים או דרכי הוראה ואסטרטגיות הוראה כולל צילומי וידאו בכיתה, הפעלות, מערכי שיעור ושיקולים דידקטיים מצביים שונים (Toru Iiyoshi, Cheryl Richardson, and Owen McGrath).

  • לינק

    לפני עשור מערכת החינוך הייתה טרודה בשאלה איך להכניס ולהשאיר את הילדים במערכת החינוך. המטרה הייתה הקטנת הנשירה מבתי הספר והגדלת יכולת ההחזקה.בעשור האחרון השיח השתנה שכן מדיניות ההחזקה בסכנה.יותר תלמידים נשארים (כ-30%) במסגרת בית הספר אבל אינם מתפקדים ואינם מוצאים את מקומם במסגרת זו כפי שהיא מתפקדת היום. על סמך איסוף נתונים ארצי וניתוח סטטיסטי של מכון ברוקדייל, נמצא ש 11% מהתלמידים נמצאים בדרגת סיכון גבוהה מאוד והאחרים (כ-19%) נמצאים בדרגות נשירה פחותות.יש הרבה מאוד נשירה סמויה . בעבר הייתה נשירה גלויה מסיבית. שאלת המחקר של ד"ר פלורה מור במסגרת עבודת הדוקטורט שלה שאלה מהם התהליכים והמרכיבים המאפיינים עשייה חינוכית אפקטיבית עם תלמידים בסיכון בין כתלי בית הספר?

  • לינק

    חברת גוגל השיקה את Google Teacher Academy, תכנית פיילוט שבסופה מורה יכול להיות "Google Certified Teacher". הכוונה לחשוף את המורים המשתתפים בתכנית לטכנולוגיות חדשניות ולשירותים שגוגל מציעה. ההשתתפות בתכנית היא ללא תשלום ונערכת במשרדי חברת גוגל במשך יום שלם. במקביל הושק Google for Educators. אתר המרכז עבור המורים צרור כלים שחברת גוגל מציע באופן חופשי באינטרנט ויכולים לסייע ולעזור למחנכים בעבודתם השוטפת. לכל כלי צורף דף הסבר ייחודי לאנשי החינוך שיש בו הפניות נוספות והדרכה הרלבנטית להם.

  • תקציר

    המחקר בודק זכרונות של צעירים את מוריהם תוך התמקדות במורה המעולה ובמורה הגרוע. מטרת המחקר היתה למצוא מהן התכונות או האפיונים שבשלם מורה נזכר כמורה מעולה או גרוע. הבדיקה נערכה בשני ניסויים על שתי קבוצות שונות של נבדקים. הראשונה קיבלה מטלה "סגורה" של הזכרות בשלושה מורים: מעולה, גרוע ובינוני, והערכתם על פני מערכת מימדים מאפיינים; הקבוצה השניה קיבלה מטלה של היזכרות חופשית בשני מורים, מעולה וגרוע, שלימדו אותם, ומתן תיאור שלהם. החוקרות מציעות כי תהליך של העלאת "זיכרונות בית-ספריים" הנעשית במסגרת סדנה מונחית על ידי מקצוען, יכול להיות תהליך חשוב שיש להמליץ על הכנסתו לתוכנית ההכשרה להוראה. (רחל ארנון, גרינספלד חווה, טלי זייגר, פנינה פרנקל, עדנה רובין)

  • לינק

    ספר זה בא לתת בידי המורים כלים מגוונים לניהול שיחה אישית עם תלמיד, עם הורה או עם איש צוות. הוא פונה ישירות אל המורה ומנהל עמה דיאלוג. עמדה מנחה בכתיבת הספר היא פסיכולוגיה החיובית המזמינה לחקור את האדם תוך שימת דגש על הכוחות החיוביים שבו. הוא כתוב כמעין סדנה אישית-התנסותית שתאפשר למורה במהלך הקריאה לשפר כלים קיימים ולפתח כלים חדשים בניהול דיאלוג. הכוונה היא לשכלל יכולות כמו הבנת העולם הפנימי, שלה ושל הזולת, ולחזק מיומנויות של הקשבה, אמפתיה, הכלה, ניהול שיח מתכוון ואימון ( צוות שפ"י , דפנה בראשי-אייזן, מאירה לוטנר-טמיר, מיכל עוז, חנה שדמי).

  • תקציר

    כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

  • תקציר

    המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)

  • סיכום

    אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .

  • לינק

    מאגר נתונים שפרסם משרד החינוך בקיץ 2006 אודות תלמידים ומוסדות חינוך בשנים בתשס"ו ותשס"ז. החלוקה היא לפי חטיבות גיל והגידול באחוזים מתס"ו לתשס"ז. הגידול המשמעותי ביותר הוא בקרב אוכלוסיית תלמידי גני הילדים הציבוריים (4% גידול) בעוד היקף התלמידים בחטיבות עליונות גדל רק ב-2%. היקף כיתות הלימוד גדל ב-2% בעוד מספר בתי הספר גדל רק ב1% (המשמעות: בתי ספר גדולים צפופים יותר, בניגוד למגמות החדשניות בעולם של בתי ספר בינוניים וקטנים). מספר עובדי ההוראה הוא כ- 123, 000 ומספר התלמידים הכולל במערכת החינוך הגיע ל -מיליון ו200 אלף.

  • לינק

    בכמה וכמה מדינות בארה"ב, כגון פלורידה, נדרשים מורים, מנהלים ויועצים חינוכיים לחדש את רישיון ההוראה שלהם מדי 5-7 שנים. לצורך כך נדרשים המורים להשתתף בקורסי הכנה פדגוגיים שמכשירים אותם לעבור מחדש את ההסמכה להוראה. הבעיה היא שהמורים הם באופן טבעי אנשים מאד עסוקים וקשה להם לפנות זמן כדי לנסוע לאוניברסיטאות ולמכללות להשתתף בקורסים אינטנסיביים אלו. לאור זאת, פותחו בארה"ב קורסים מקוונים שנועדו לאפשר למורים המחדשים את רישיון ההוראה להתכונן לבחינות בלמידה מרחוק. המאמר מתאר את סביבות הלמידה המתוקשבות שפותחו לצורך הכנה לרישוי ההוראה המחודש וגם את ההתפתחות ההוראה מרחוק בבתי הספר בארה"ב, במיוחד בפלורידה שם פועל בהצלחה מזה כמה שנים ביה"ס וירטואלי שלם בשם FLVS בו רשומים 31, 000 לומדים מתוכם 85% מסיימים בהצלחה את לימודיהם בביה"ס תיכון וירטואלי מלא זה. כמו כן, מתוארים במאמר פעילויות פדגוגיות נוספות במדינות ארה"ב ההולכות ומתבססות יותר ויותר על הוראה מרחוק.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין