שיעורי התחלופה הגבוהים של מורים מתחילים הם סוגיה לדאגה בחינוך. אולם, מעט ידוע לגבי התהליך ההנעתי שמעודד מורים מתחילים להישאר במקצוע ההוראה.מחקר זה בחן כיצד תנאי העבודה (אי-ביטחון במקצוע, האוטונומיה של המורה, אחריות קולקטיבית, דיאלוג רפלקטיבי, ופרקטיקה לא מופרטת) ומצבים פסיכולוגיים (מסוגלות עצמית של המורה ומחויבות רגשית) משפיעים על הכוונה לעזוב את המקצוע (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2017).

מחקר זה ביקש לאתר פערים בין הציפיות ותפיסת תפקיד המורה במהלך ההכשרה להוראה, לעומת המציאות עמה המורה מתמודד בשטח, במסגרת תפקיד ההוראה עצמו. מחקר איכותני כלל תהליך התבוננות ולאחריו 3 סבבי ראיונות עומק עם 14 מורים שהפסיקו את עבודתם לאחר 5-3 שנות הוראה. קטגוריזציה חשפה 5 'קטגוריות-על': 1. תפיסת המורה את תפקידו, 2. פערי ציפיות מהמורה, 3. מערכות היחסים, 4. אופן הערכת תפקוד המורה ו-5. מעמד המורה. לכל אחת מהן גובשו המלצות יישומית לשיפור תהליך ההכשרה להוראה, בדגש על מתן תמונה אמתית של מציאות תפקיד המורה בשטח וכלים מעשיים להתמודדות עם מציאות זו (אורי שטרנברג).

מחקר מועט חקר את הגורמים המקדמים השתתפות של מורים מתחילים בפעילויות למידה מקצועית הקשורות להוראה דיפרנציאלית (differentiated instruction). מחקר זה בוחן גורמים סביבתיים לפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית במדגם של 272 מורים מתחילים מ-72 בתי ספר יסודיים. ניתוחי נתונים היררכיים (multilevel analyses) מראים שהכשרת מורים, דיאלוג רפלקטיבי, פומביות של הפרקטיקה, סוג החינוך והגיוון באוכלוסיית התלמידים קשורים לשימוש של מורים מתחילים בפעילויות למידה של הוראה דיפרנציאלית (De Neve, Debbie; Devos, Geert, 2016).

אף על פי שידוע רבות על התפתחות מורים באמצעות פעילויות למידה פורמלית, המחקר לגבי למידה יום-יומית של מורים הוא מוגבל. בסקירה השיטתית הנוכחית, המחברים ניתחו 74 מחקרים המתמקדים בלמידה לא פורמלית של מורים כדי לזהות פעילויות למידה של מורים, תנאים מוקדמים של למידה לא פורמלית ותוצרי למידה. בנוסף, המחברים בחנו באם מורים מתחילים ומנוסים יותר נבדלים ביחס ללמידה לא פורמלית (Kyndt, Eva; Gijbels, David; Grosemans, Ilke; Donche, Vincent, 2016).

המטרה של מחקר זה הייתה לחקור את אתגריהם המקצועיים ודאגותיהם של שלושים מורים בקריירה שנייה המשתתפים בתכנית קליטה מואצת חלופית במהלך שנת ההוראה הראשונה שלהם. בנוסף, המחקר חקר את הפרספקטיבות של המורים ביחס לתמיכה המוסדית שסופקה להם. המקור העיקרי לנתונים היה דיוני חקר מקרה מקוונים ויומנים רפלקטיביים שנותחו באופן איכותני באמצעות ניתוח תוכן. התוצאות מציעות שהאתגרים והדאגות של מורים בקריירה שנייה, שהוכשרו בתכנית מואצת, אינם שונים במהותם ממורים מתחילים שהוכשרו בתכניות מסורתיות. למרות שמורים בקריירה שנייה נכנסו למקצוע עם ניסיון חיים ועבודה נרחב, נראה כי הם תופסים את אותו חוסר התאמה שנחווה על ידי מורים אחרים בשנת ההוראה הראשונה שלהם, בין מה שהם ציפו לבין מה שהם נתקלו בו בפועל (Haim, Orly; Amdur, Lisa, 2016).

במאמר מוצג חקר מקרה אקספלורטיבי שבחן התנסויות של מורה אפרו-אמריקנית מתחילה לשפה האנגלית. חקר הקשר שלה עם התלמידים מגלה כיצד התמודדה עם אתגרים של ניהול הכיתה, דיסוננס תרבותי, פיתוח קשרי מורה-תלמיד ומאבק ב"שליטה" של ערכים "לבנים" של המעמד הבינוני כמעצבי אינטראקציות עם תלמידים במערכת (Coffey, H., & Farinde-Wu, A).

מחקר זה מכוון להעמיק את הבנת התפקיד של הנעה לעבודה אצל מורים בתחילת הקריירה. המשתתפים היו 589 מורים מתחילים קנדיים-צרפתיים העובדים בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים. בנוסף לקביעת צורות ההנעה (אוטונומית לעומת מבוקרת) שמניעות את המורים בשלוש השנים הראשונות של הקריירה שלהם, התוצאות מספקות תמיכה עבור מודל המסביר את הנתיבים ההנעתיים שעל פיהם גורמים בסביבת בית הספר (עומס עבודה, פיקוח, הכרה ותחושה של קהילתיות) קשורים לבריאות הפסיכולוגית של המורים (שחיקה רגשית), עמדה כלפי התפקיד (מחויבות תעסוקתית) והתנהגות בכיתה (אקלים שמטפח את תשומת ליבם של תלמידים) (Fernet, Claude; Trepanier, Sarah-Genevieve; Austin, Stephanie; Levesque-Cote, Julie, 2016).

המאמר מציג מחקר, שבוחן את הגורמים הבולמים אמפתיה ומקדמים אותה אצל סטודנטים להוראה ומורים מתחילים בישראל. ככזה, המחקר מעמיק את הידע בנושא תפקיד האמפתיה במסגרת עבודת המורים ובתכניות להכשרת מורים – תפקיד שלא נחקר דיו (Tetteghah & Anderson, 2007). הבנת גורמים אלה עשויה לתרום לפיתוח תכניות לחיזוק האמפתיה ולטיפוחה בקרב מתכשרים להוראה ובתכניות העוסקות בסוציולוגיה של ההוראה והכיתה, לרבות קורסים בנושא יחסי מורים-תלמידים או ניהול כיתה. היא יכולה להוסיף לידע על הפרקטיקה של האמפתיה וביחס למדיניות החינוך ותנאי העבודה, שנדרשים לבניית אקלים אמפתי וגם לשמש אנשים העוסקים במדיניות חינוכית וביישומה המיטבי (איריס בקשי).

התוכנית למצוינות בהוראה בישראל שואפת להכשיר מורים מצוינים שיהיו גם סוכני שינוי במערכת החינוך. הקשר המחקר הוא תוכניות למצוינים באחת מהמכללות להכשרת מורים בארץ. המחקר נעשה בפרדיגמה איכותנית והתמקד ב-21 סטודנטים ומורים מתחילים שהשתתפו בתוכנית. נמצא פער במעבר מההכשרה לכיתה, מהעולם האקדמי למקום העבודה, בין הציפיות והתקוות לבין מה שקורה בפועל בעבודה היומיומית בכיתה ובבית הספר. בעוד הסטודנטים שלמדו במסלול המצטיינים הציגו חזון פרופסיונלי של השפעה והכנסת שינוי בבית ספר ובכלל במערכת החינוך הישראלית, בוגרי התוכנית, העובדים כבר כמורים, דיווחו על העדר עניין והעדר יכולת לעשות זאת, ועל הסתגלות לעבודה בגבולות ובאילוצי בית הספר (Shayshon, B., & Popper-Giveon, A).

למרות הספרות הרבה בנושא קריירות של מורים מפרספקטיבה אינדיבידואלית, קיימת ספרות מעטה יחסית הקושרת את הפרספקטיבות של המורים עצמם לאופן שבו בתי ספר כארגונים עוסקים בקריירות. המטרה של מאמר זה היא, ראשית, לתאר כיצד האוריינטציות של המורים כלפי קריירות משתנות על פני שלושה ממדים. שנית, לבחון כיצד בתי ספר כארגונים מתמודדים עם קריירה, תוך פיתוח מודל של תגובות ארגוניות, כולל פיתוח מושג של "תרבות קריירה", הנובע מניתוח של ראיונות ביחס לשלוש שנות ההוראה הראשונות שנערכו עם מנהיגים בכירים ועם מורים בשנת ההוראה השנייה שלהם (Coldwell, Mike, 2016).

מאמר זה מדווח על ממצאים ממחקר של 14 מורים מתחילים בשנת ההוראה הראשונה שלהם בבתי ספר יסודיים. בסיום השנה הראשונה, מחצית מהם שקלו מחדש את מחויבותם ארוכת הטווח להוראה. המחקר מצא שהמורים המתחילים שקלו לעזוב משום שהם נאבקו להיות המורים אשר חזו שיהיו. סיבה אחת לכך הייתה העדר התאמה בין התמיכות שהוצעו להם, לבין מה שדימו בנפשם לגבי הוראה טובה (Adoniou, Misty, 2016).

במאמר מוצג מיזם מחקרי שאיתגר את הגישה הנקוטה בהכשרת מורים להוראת טיפול במשמעת וניהול כיתה המתבססת על הקניית כישורים ותכנים רלוונטיים. הטיעון המרכזי הוא שיש קשר בין זהות אישית ומקצועית של מורה לבין דרכי ניהול כיתה וטיפול בבעיות משמעת. לכן, חיוני שבתוכניות ההכשרה ישולב היבט זה בקורסים לניהול כיתה. על המחקר – אוכלוסייה: 16 מורים מתחילים בשנה ראשונה מרמות בי"ס שונות. כלי המחקר: ראיונות בני שעה וחצי בגישה של סיפורי חיים. ניתוח: ניתוחי תוכן וקידוד היגדים בגישת תיאוריה הצומחת מן השדה. ניתוח התוכן של הראיונות העלה שלוש תימות שנותנות ביטוי למחשבה שיש קשר בין מאפייני זהות לבין ניהול כיתה ובעיות משמעת: א) שאיפה להיראות כ"סוג מסוים של מורה" ע"י התלמידים, ב) שאיפה לתפוס את עצמם כסוג מסוים של אדם ומורה, ג) קונפליקט בין זהות לבין פעולה/ עשיה אפקטיבית (Daryl Dugas).

המורים ביפן זוכים בקביעות ביום ההעסקה הראשון שלהם – לא לאחר שנתיים של ניסיון בהתבסס על הערכות לגבי ביצועי ההוראה שלהם או בהתבסס על ציוני המבחנים של התלמידים. אם כל כך קל לקבל קביעות, כיצד היפנים מבטיחים שהמורים שלהם, בייחוד מורים מתחילים שנשכרים לעבודה עם מעט ניסיון בהוראה, מספקים הוראה איכותית? כיצד הם מטמיעים אחריותיות בקרב המורים? (Ahn, Ruth; Asanuma, Shigeru; Mori, Hisayoshi, 2016).

פרופ' דיאן רביץ' מדווחת בבלוג שלה על סיפורו של אד בולנד אשר סוקר לאחרונה בכתבה בעיתון "ניו יורק טיימס". בולנד צפה בסרטים בהם מורה חכם ואכפתי הציל את חייהם של תלמידים לא-ממושמעים רק בכוח האישיות. הוא עזב את עבודתו, כדי ללמד, לא הצליח להשתלט על כיתתו, רשם הערות, ופרש בסוף השנה כשהוא מרגיש מובס. הוא כתב ספר אודות שנת ההוראה שלו. רביץ' שואלת מה ניתן, אם כן, ללמוד מכך? לדבריה, לא קל ללמד. מורים אינם יכולים "להציל חיים" בשנתם הראשונה. לפני כניסתך לכיתה, היה מוכן היטב. דע את תחום הדעת שלך. למד כיצד לנהל כיתה. הקדש סמסטר או שנה כסטודנט להוראה, בליווי של מורה חונך. הוראה היא מקצוע לא בילוי, ולא לחובבנים (Diane Ravitch).