מורים מתחילים
מיון:
נמצאו 318 פריטים
פריטים מ- 61 ל-80
  • תקציר

    מאמר זה אוסף נתונים מ-20 מורים מתחילים בסקוטלנד, שהשיגו רישוי מלא כמורים בעלי תעודה בארגון המורים משנת 2006. היסטוריות העבודה שנאספו ממחקר בקנה מידה קטן זה קוראות תיגר על ההנחות המרומזות של המודלים של התפתחות מורים ומושכות תשומת לב לקיטוע ולמעבר לעבודה הזמנית המוגברים בהתנסות בשוק העבודה של המורים (Hulme, Moira; Menter, Ian. , 2014).

  • לינק

    המחקר המוצג במאמר זה בוחן את "חוויית ההכשרה" כפי שהיא מצטיירת מתיאורי מורות מתחילות ומביא את הצעותיהן לשיפורה. המשתתפות במחקר הן 30 מורות מתחילות המלמדות בכיתות ו'-ט', 11 מהן בוגרות שלוש מכללות להכשרת מורים ו-11 בוגרות הכשרת מורים בשלוש אוניברסיטאות. שיטת המחקר היא איכותנית. כלי המחקר הוא ראיון עומק של 60-91 דקות עם כל אחת ממשתתפות המחקר. עיבוד הראיונות נעשה על פי עקרונות של תאוריה המעוגנת בשדה. מהמחקר עולה, כי חוויית ההכשרה שמתארות בוגרות המכללות טובה יותר מזו שמתארות בוגרות הכשרה אוניברסיטאית (נירית רייכל).

  • תקציר

    מחקר זה משתמש במתודולוגיה חדשנית ובשישה גלים של נתונים מסקר של בתי ספר ואנשי סגל המתפרש על פני שני עשורים (מ-1988 עד 2008) כדי להעריך את הפוטנציאל של מצטרפי אמצע הקריירה – מורים שנכנסים למקצוע מקריירות שאינן הוראה – להוראה מגוונת, לאיוש בתי ספר ציבוריים ולמילוי משרות פנויות במקצועות בדרישה גבוהה (Marinell, William H.; Johnson, Susan Moore, 2014).

  • לינק

    תוכניות הנרקמות במשרד החינוך – המבקשות בין היתר להתמודד עם "מחאת כיתות הסרדינים" מבשרות את המהפכה/רפורמה הבאה בדרך – כיתה אחת, שני מורים. משרד החינוך אינו מתכוון להכניס לכיתה אחת בישראל שני מורים מנוסים, בעלי ותק בהוראה אשר יקלו את העומס אלא עומד להכניס לכיתה "מורה ותיק, מורה טירון".תהיה זו טעות לאמץ שינוי בדגם הכשרת הסטודנטים להוראה על ידי הכנסתם – בטרם עת – לכיתות ולבשר לציבור הישראלי שהסטודנט או הסטאז'ר להוראה (כלומר, המורה בשנתו הראשונה) הוא הבשורה להקלת הלחץ בכיתות (אריה קיזל).

  • סיכום

    מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון את ביטויי התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית שניתנו ע"י חונכים למורים מתחילים בחינוך מיוחד בתוכנית קליטה שכללה מרכיב מובנה ומרכזי של הערכה. שלושת הממצאים המרכזיים של המחקר היו: (א) תהליך ההערכה המובנה היווה הנחייה לחונכים בפעילויות המשוב וההנחיה שנתנו למורים המתחילים, (ב) התמיכה הרגשית והתמיכה המקצועית היו קשורות זו בזו לכלל תמיכה הוליסטית שסייעה להתפתחות המורים המתחילים בשנה הראשונה, ו-(ג) רוב המורים המתחילים לא ראו במרכיב ההערכה מרכיב מעכב בעבודתם עם החונכים (Israel, M., Kamman, M.L., McCray, E.D., & Sindelar, P).

  • סיכום

    מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

  • סיכום

    המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

  • סיכום

    מחקר זה דן בשאלה: האם לתוכניות הכשרת המורים והמבנה שלהן שמורים מתחילים מקבלים לפני תחילת עבודתם יש השפעה על נשירתם מן ההוראה? החוקרים בחנו מגוון רב של תוכניות הכשרה בתחומי הדעת השונים ובפדגוגיה, והתמקדו בהכשרת מורים למתימטיקה ולמדעים. מקורת המידע היו סקר שנערך בשנים 2003–2004 ע"י המרכז הלאומי לסטטיסטיקה חינוכית של בתי ספר וסגלים והנספחים שלו, סקר המשך בשנים 2004–2005 (Richard Ingersoll, Lisa Merrill, Henry May).

  • לינק

    המטרה של מאמר זה היא להראות את היעילות של שימוש בתלקיטים מקוונים כדי להגביר את מיומנויות הקריירה של מורים חדשים (newly qualified teachers). על כן, מאמר זה מתמקד בתחום חדש של מחקר בהכשרת מורים הקשור לתלקיט מקוון; המעבר מהלימודים לתעסוקה. ממצאי המחקר מציינים את שינוי המטרה של התלקיטים המקוונים מהכשרה למקום העבודה, הגברת הכוח של הבעלות כחלק מהמעבר, והעצמה בהפיכה למורה (Boulton, Helen, 2014).

  • לינק

    ספר זה מציג אוסף של דילמות אתיות אופייניות שנלקחו מהמציאות שאתה נפגשים מורים בעבודתם החינוכית. כל שער עוסק בדילמה שונה ומתייחס לסוג אחר של לקות כגון: תפקוד נמוך, הפרעת קשב וריכוז, שיתוק מוחין ואוטיזם. הדילמות עוסקות בגבולות האחריות שבין טובת הפרט לבין טובת הקבוצה, הגבולות הראויים לגבי הקרבה הפיזית שבין מורה לבין תלמידיו, קונפליקט נאמנויות בין המחויבות לצוות לבין המחויבות לתלמידים, התנגשות בין ערך המצוינות לבין ערך השילוב, קונפליקט בין שמירה על צנעת הפרט לבין רווחתו החברתית, וקונפליקט בין חובת הדיווח לבין הטיפול המיטבי (ג'ודי גולדנברג, דבורה ורדיגר, מרים לרנר, עידית פסטרנק).

  • תקציר

    המחקר בדק את מידת שביעות הרצון של מורים מהקורסים של "אופק חדש" הניתנים למורים בשנת ההוראה השנייה, ואת הקשר בין ארבעה מדדים שנבדקו לבין הצלחת הקורסים: ארגון הקורס ואיכות ההוראה; אקלים הכיתה; יחסי מרצה סטודנטים; וקורס גנרי מול קורס ייעודי. עוד התמקד המחקר בתפיסת ההבדלים בין הקורסים הללו ובין קורסי הסטאז' הניתנים בשנת ההוראה הראשונה (צפי טימור).

  • תקציר

    מאמר זה עורך חקר מקרה של מורה מתחיל תחת הרקע של הרפורמה בתכנית הלימודים החדשה.חקר מקרה זה מתאר בעיקר ארבעה אירועים מרכזיים בהתפתחות המקצועית של מורה מתחיל בהתבסס על המושג הוראה רפלקטיבית במהלך שנת הוראה אחת (Ying, Guo ; Yu, Zhan , 2014).

  • לינק

    המאמר הנוכחי דן ובעיקר בשאלה אם ייתכן שבוגרים של תוכניות מצוינים להוראה אינם שורדים במערכת החינוך בשל היותם בעל כישורי-יתר בהשוואה לשאר המורים במערכת. במאמר ארבעה חלקים . החלק הראשון עוסק בשאלת המורה האיכותי ובכישוריו. החלק השני מתאר בקצרה את מאפייני התוכניות למצוינים להוראה במכללות לחינוך, החלק השלישי דן בתופעת הנשירה מהוראה וסיבותיה, והחלק הרביעי מתמקד בסוגיית "כישורי-יתר" ( over-qualification ) והשלכותיה על מורים בעלי נתונים גבוהים ( ציפי ליבמן) .

  • סיכום

    מטרת המחקר הנוכחי הייתה להרחיב את ההבנות הקיימות בדבר חונכות דיסציפלינרית, ולהאיר את בסיסי הידע והמעשה ואת המורכבויות של ביצוע חונכות מסוג זה. זהו מחקר דו-שנתי שנערך במסגרת תוכנית לקליטת מורים מתחילים בקליפורניה בחטיבה העליונה. השתתפו 31 מורים מתחילים בשנה ראשונה או שנייה של הוראה וחונכיהם. החונכים נשאלו מה צריך חונך לדעת כדי לבצע חונכות-תוכן בתחומי הדעת השונים (Achinstein, B., & Davis, E).

  • סיכום

    המאמר בוחן אתגרים העומדים בפני מורים מתחילים בשנת עבודתם הראשונה במסגרת Teach First""* בבתי ספר רב-תרבותיים ומתאר חלק מהאסטרטגיות שהם נוקטים בהן כדי להתגבר על הקשיים. המאמר משתמש בעדשת התרבות הבורדיאנית המספקת רעיונות להכשרה טובה יותר של מורים לתפקוד במצבים כאלה בבתי הספר ומוסיפה לגוף ידע גדל והולך בתחום. המושג המרכזי הוא "הון תרבותי" שמשמעותו כאן הרקע התרבותי שכל תלמיד ומורה מביאים לכיתה. ההון התרבותי שיש למורים ולתלמידים הוא חלק ממערכת ערכית עמוקה המועברת מדור לדור ומושפעת ממעמד חברתי, מרקע אתני ומהשכלת הורים. כל אחד שואב מבסיס זה ויוצר משמעויות ( Hramiak, A ).

  • תקציר

    מאמר זה חוקר את התפיסות של שבעה מורים מנוסים שלקחו על עצמם את התפקיד של הובלת פיתוח הידע של מורים מנוסים ושל מורים חדשים דרך גישת חקר המקרה. הממצאים חושפים שלהובלת פיתוח מקצועי יש השפעה על הזהות המקצועית של מורים אלה. התפקיד החדש הזה משנה את הדרך שבה הם רואים את עצמם כמורים, ואת הפרקטיקה שלהם כמורים, ועבור אחרים הוא תרם להתקדמות הקריירה ולתפקיד המנהיגות שלהם(Elizabeth White, 2014).

  • סיכום

    המחקר משתמש בשתי מסגרות תיאורטיות: תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות של הוראה ולמידה, והתפתחות אמונות של מורים מתחילים. המחקר בוחן האם אמונות קונסטרוקטיביסטיות של מורים מתחילים להיסטוריה ודרכי ההוראה הנלוות להם משתנות לאורך זמן? אם כן איך, מדוע ובאילו תנאים? אילו תנאים משפיעים על הצלחה או קשיים בביצוע הוראה קונסטרוקטיביסטית? (Christopher Martell).

  • לינק

    לחונכות בלתי-פורמלית יש תפקיד חשוב בקליטת מורים מתחילים אך היא כמעט לא נחקרה. לעומת זאת חונכות פורמלית מהווה אבן פינה ברוב תוכניות הקליטה. מוקד המחקר : במה שונה הסיוע/ההנחיה של חונכים לא-פורמליים וחונכים פורמליים שונים בזיקה לבנית ידע (כאן במתמטיקה). המחקר כאן התמקד בחונכות למורי מתמטיקה. לדעת החוקרים ניתן ללמוד מכך על חונכות בכלל אף כי ייתכן שיש הבדלים בחונכות בתחומי דעת אחרים. הקישור של חונכות בלתי פורמלית וחונכות פורמלית ושילובן לתוכנית חונכות אחת בשלב הקליטה מספק תמיכה מפצה ומשלימה לטובת המתמחים. במחקר זוהו משתני מדיניות המערבים חונכים מתוך בית ספר וחונכים חוץ בית ספריים וחונכות פורמלית ובלתי-פורמלית הנותנים משוב המבוסס על תצפיות, תמיכה בניהול כיתה ותמיכה רגשית כמנופים פוטנציאליים לשיפור הזדמנויות למידה למורים מתחילים. מתן יתר תשומת לב לחונכות בלתי-פורמלית עשויה להיות בעלת השתמעויות ישירות ורלוונטיות לחונכות הפורמלית. בתי-ספר עשויים לפתח מנגנוני מעקב ומשוב שיאפשרו להם לעצב חונכות פורמלית מתמשכת כדי להשלים את הפעילויות והאינטראקציות המתרחשות במהלך החונכות הבלתי-פורמלית המתמדת.

  • לינק

    המחקר בוחן את ההבדלים במאפיינים של הנחייה פורמלית ובלתי פורמלית שיכולה ליידע לגבי שיפורים במדיניות ההנחיה.הממצאים מציעים שמנחים פורמליים ובלתי פורמליים משרתים לעתים פונקציות דומות אבל לעתים קרובות מספקים תמיכה משלימה ומתגמלת(Laura M. Desimone; Eric D. Hochberg; Andrew C. Porter, 2014).

  • סיכום

    המאמר הוא תקציר מנהלים של מחקר עם מומחים, מורים וחוקרים, כיצד לפתח מערכת משוב משמעותית ואיכותית למורים מתחילים שתוביל להתמדתם בהוראה. במאמר מתואר תהליך מובנה ומפורט שהוא אב-טיפוס של מערכת משוב לשיפור ההוראה ולקידום מקצועי של מורים מתחילים."מעגל 90 הימים" הוא צורה מובנית של חקר מהיר המכוון לפיתוח מידע שימושי בעניינים שעל הפרק למורים. מאפיין מרכזי של המעגל הוא אינטגרציה של ידע מחקרי וידע מעשי עם הפרקטיקה הטובה ביותר למתן ידע בר-הפעלה. מעגלים אלה אינם מכוונים להיות מחקרים מעייפים ומורכבים אלא ניתוח מהיר של נושאים שעל הפרק (Park, S., Takahashi, S., & White, T).

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין