-
לינק
-
לינק
במסגרת תרגיל לימודי שנערך בבית ספר מנדל למנהיגות חינוכית בחודשים נובמבר-דצמבר 2012 חיברו עמיתי מחזור כ' של בית הספר מכון מנדל למנהיגות את "מסמך 100 ימים בחינוך" – מסמך ובו המלצות לשר החינוך החדש הנכנס לתפקידו . ההמלצות עוסקות בשמונה נושאים: תפקיד המפקח, מבחני המיצ"ב, תקצוב דיפרנציאלי, פיתוח מקצועי למורים, החינוך החרדי, החינוך במגזר הערבי, פדגוגיה חדשנית והמרחב הבית-ספרי.
-
סיכום
המנהלים נמצאים בעמדה פרדוקסלית. מחד גיסא, הם נקראים לעשות שימוש באסטרטגיות מבוססות מחקר כדי לשפר את הישגי התלמידים. מאידך גיסא, הם נדרשים יותר ויותר למיקרו-ניהול (micromanage) של מורים באמצעות תצפיות בכיתות ועיסוק בהערכה אינטנסיבית. מחברי המאמר מצביעים על כך ששתי עמדו אלו אינן מתיישבות האחת עם השנייה. למעשה, המחקר מראה שהערכת מורים, יחד עם פרקטיקות מחייבות רבות אחרות, לא שיפרה את ההוראה או הלמידה. אם מנהלים מעוניינים לשפר את הישגי התלמידים, במקום להתמקד בבחינה אישית של ההוראה, הם חייבים להתמקד בניתוח הקולקטיבי של העדויות בנוגע ללמידת התלמידים ( DuFour, R., & Mattos, M ) .
-
סיכום
ד"ר מירב אסף הביאה לתשומת לבנו את הדילמה שמהדהדת יותר ויותר במערכות חינוך בארץ ובעולם. הדילמה נוגעת לשימוש של תלמידים בטלפונים ניידים בכיתה או בקורס. כותבת ד"ר מירב אסף : " אני מציעה להם (למורים) לבקש מתלמידים לשים את הניידים על השולחן (במצב שקט). אני מציעה זאת משתי סיבות – הראשונה היא שכשהטלפון על השולחן רואים מה התלמידים עושים אתו והשנייה היא שכשהטלפון על השולחן ניתן להשתמש בו ללמידה – הצבעות על סקרים, חיפוש באינטרנט, צילום והסרטה לשם חקר וכולי, שהרי לבתי ספר רבים מערכת אינטרנט אל-חוטית ולתלמידים רבים תכניות גלישה ללא הגבלה ( מירב אסף) .
-
לינק
בעקבות פתיחת ההרשמה ללימודים בשנת הלימודים תשע"ד, הודיע משרד החינוך בינואר 2013 כי בשנת הלימודים הקרובה יתרחב ניסוי הבחירה המבוקרת של בתי הספר על ידי ההורים. בשנת הלימודים הקודמת השתתפו בו 19 בתי ספר יסודיים והשנה הוא מתרחב למאה בתי ספר, ב-15 רשויות מקומיות; ראשון לציון, רעננה, יבנה, רמת גן, פתח תקווה, בת-ים, נתניה, מבשרת ציון, עוספיה, קריית טבעון, עכו, עפולה, קריית שמונה, בית שאן וערד ( מערכת קו לחינוך" ) .
-
מאמר מלא
נראה שקיימת הסכמה רחבה בעולם על כך שהמורים במאה העשרים ואחת חווים אתגרים ובעיות המצריכים שינוי ושיפור בהכשרתם. במאמר בהיר וממוקד, מציג אנדריאס שלייכר, יועץ מיוחד למדיניות חינוכית ומנהל המחלקה להערכת תלמידים ב-OECD, את עמדתו בעניין. שלייכר אומר, ובצדק רב, שהאתגרים הרבים והדרישות הרבות ממורים כיום, הם רבים מאד ואין זה משנה עד כמה טובה הכשרת המורים בטרם כניסתם לעבודתם – אי אפשר לצפות שהיא תכין אותם לכל האתגרים שיעמדו בפניהם במהלך הקריירה שלהם ( יורם אורעד )
-
לינק
ארתור לוין, לשעבר נשיא המכללה למורים באוניברסיטת קולומביה ויו"ר התוכנית לניהול בחינוך באוניברסיטת הרווארד, הגיע לישראל בחודש שעבר ( דצמבר 2012 ) לרגל כנס החינוך הבינלאומי של מכללת לוינסקי לחינוך. כיום הוא נשיא אחת הקרנות הגדולות לחינוך בארה"ב – קרן וודרו ווילסון, המנהלת סכומי עתק למען עתיד החינוך. הוא מודאג ממצב החינוך בארה"ב ובישראל, במיוחד ביחס לזירה העולמית. ארתור לוין, מנהל קרן שמסייעת למורים חדשים, טוען כי יש לו פתרון: גיוס אקדמאים ומדענים להוראה, הכנה טובה יותר של מורים להוראה באזורים חלשים ותמריצים רבים למי שעושה זאת ( רונית דומקה ) .
-
לינק
באופן כללי, נמצא שמרבית התכניות התאימו להרכב שנקבע במתווה הבסיס, תוך ביטוי של שונות בהדגשים של רכיבי התכנית השונים (למשל, מספר שעות נמוך יותר בלימודי ההכשרה להוראה בחוגים עתירי השעות בדיסציפלינות). לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין התכניות בשכבות הגיל השונות, אולם נמצא כי תכניות הלימודים במגזר הערבי מכילות יותר שעות לימוד ברכיבי ההכשרה להוראה מאשר במגזרים הממלכתי והממ"ד. נמצאו הבדלים משמעותיים בהדגשים שניתנו בקורסים לששת תחומי הליבה התוכניים ( ח. קופרמינץ ב. פרסקו, נ. פייגין, ר. טלמור, ר. לידור ).
-
לינק
שיטות האבחון והטיפול מבוססות על מדריך הפסיכיאטריה האמריקאי שיוצא בקרוב. המהדורה החדשה צפוייה לחולל שינויים דרמטיים בתחוםדו"ח הסוקר את השינויים שהמדריך החדש צפוי לחולל באבחון הפרעות למידה והפרעות קשב וריכוז צופה עלייה במספר המאובחנים שיהיו זכאים להקלות בבחינות בבתי הספר ובאקדמיה. הדו"ח, שמתפרסם החודש בכתב העת Journal of Learning Disabilities, מתייחס להשפעות הצפויות של המהדורה החדשה בעשר מדינות ובהן ישראל ( דן אבן).
-
לינק
פוסט זה מסכם כנס באוניברסיטה הפתוחה שמטרתו המרכזית הייתה לבחון מה קרה עם התוכנית הלאומית להתאמת מערכת החינוך למאה ה-21 מאז שיצאה לדרך, ולבדוק כיצד מתקדמת החדשנות המערכתית לקידום הנושא. שיר ( בוים) שוורץ כתבה סקירה מועילה ומעניינת של מספר הרצאות עיקריות שהתקיימו במהלך הכינוס באוניברסיטה הפתוחה ( שיר בוים-שוורץ).
-
לינק
מאמר זה מדווח על ניסוי מבוקר לגבי ההשפעות של שלושה סוגים של גורמי רפלקציה בקורס מקוון. התוצאות מראות שהגורמים לרפלקציה הופעלו בצורה מקיפה על ידי הנבחנים ונתפסו כשימושיים למדי לעשיית רפלקציה וללמידה. הנבחנים בקבוצות הניסוי דיווחו באופן ניכר על התעוררות רפלקטיבית יותר ועל רפלקציה אינטנסיבית יותר מאשר אלה שבקבוצת הביקורת (Verpoorten, Dominique, Westera, Wim and Specht, Marcus, 2012).
-
תקציר
לפרסום נתוני המיצ"ב עלולות להיות השפעות הרסניות על מערכת החינוך. אך הבעיה האמיתית היא בעצם עריכת המבחנים שנהפכו – לקדושים כתוצאה ממדיניות משרד החינוך שחרגה מזמן מייעודה המקורי וקיבלה חיים משל עצמה, מה שאיננו מדיד – למשל מקצועות שאינם כלולים בבחינות המיצ"ב – הפך ללא נחשב. המבחנים האין-סופיים, והאיום הלא-מרומז הטמון בהם, גם הביאו את בתי הספר להדגיש את המימד הטכני שבהוראת המקצועות שכן נבחנים עליהם, שהרי "חייבים להספיק את כל החומר לפני המבחן". אין זמן לשאלות או לחקירה, ללמידה שבסופו של דבר מעניינת ומהותית יותר מסתם שינון ( אור קשתי) .
-
לינק
-
לינק
דוח שנתי חדש של מכון ון ליר, "בין הציבורי לפרטי: הפרטות והלאמות בישראל", סוקר את ביטוייה השונים והמגוונים של מדיניות ההפרטה הנהוגה בישראל בכל תחומי העשייה הממשלתית: במערכות הבריאות, המשפט, הביטחון, הרווחה, בחברות הממשלתיות וכמובן במערכת החינוך. "ברוב המקרים שסקרנו בדוח", אומר אמיר פז־פוקס, ממחבריו, "נמנעה המדינה מלהקצות את המשאבים והמומחיות הנדרשים לשם רגולציה נאותה של תהליך ההפרטה". בפרק העוסק במערכת החינוך מתייחסים המחברים לחמישה תהליכי הפרטה המתחוללים בגזרות שונות של המערכת: מורים מחליפים בבתי הספר, עמותות וגופים עסקיים בבתי הספר, מכינות קדם-אקדמיות, שכר דיפרנציאלי למורים ובתי ספר פרטיים בחינוך הממלכתי (אריה דיין, 2012).
-
לינק
מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).
-
לינק
לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות אלא שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה. לא כל המורים מסוגלים להתמודד עם הקשיים בכיתה – אבל לא ההשעיות הן שיביאו את התוצאות המצופות. רק שינוי יסודי באחריותה של המערכת החינוכית כולה, יוכל להביא שיפור באקלים החינוכי בבתי הספר ובכיתות. שינוי שייגע בלב החינוך ויביא את המערכת להתייחס אל הילד כאל אדם, לגלות כלפיו אכפתיות, אהבה ורצון אמיתי לעזור. שינוי שיישים את החינוך במקום שווה לפחות להישג הלימודי. יצירת אקלים חינוכי חיובי, מקבל, תומך, אוהב, תייתר את הצורך בעונשים, שלא לדבר על השעיות ( רותי סרלין ) .
-
לינק
במשך 30 השנים שחלפו, הכשרת המורים בישראל עברה מהפכה: מקצוע ההוראה הפך לאקדמי, ומאז אמצע שנות השמונים כל המורים נדרשים להתקבל למכללה אקדמית להוראה או לאוניברסיטה כדי לקבל תואר ראשון ורישיון להיות מורה. מאמר זה מנתח את התהליך של האקדמיזציה של הכשרת מורים בישראל, עם דגש מיוחד על המדיניות של שני השחקנים הראשיים בתחום – משרד החינוך והמועצה להשכלה גבוהה-המראה שהם מחזיקים באופן מסורתי בתפיסות מנוגדות לגבי המורים ולגבי מקצוע ההוראה (Amos Hofman and Doron Niederland).
-
לינק
-
לינק
ספר זה מבוסס על שתי הנחות: האחת, עיצוב מדיניות חינוכית הנעשה כתגובה נאותה לאתגרי הגלובליזציה, מחייב התייחסות הוליסטית למספר היבטים: הגירה, כלכלה, סביבה וטכנולוגיה. ההנחה האחרת היא כי על מנת לעצב מדיניות שתענה על מגוון אתגרים אלו, יש צורך בקואורדינציה בין תחומים מרכזיים בחינוך: תכנון לימודים, הוראה והכשרת מורים. הספר מנתח מקרים אחדים של מדיניות חינוכית בישראל ומחוץ לה, ומציג מודל הוליסטי חדשני, עיוני ומעשי, לעיצוב מדיניות החינוך ( מרים בן-פרץ).
-
לינק
למרות ממצאי המחקר הרבים שמצאו כי ערכם החינוכי של שיעורי הבית אינו רב , עדיין נוטים מורים רבים להתעלם מכך ולהעמיס שיעורי לתלמידים. אבל יש מחוזות חינוך בארה"ב שכבר החלו בשינוי המדיניות והמורים בבתי הספר נדרשים לנהוג עפ"י המדיניות החדשה שנקבעה לגבי הקצאת שיעורי בית לתלמידים. כך לדוגמא, יש מחוזות חינוך בארה"ב שהוציאו הוראה מחייבת לבתי הספר שאין לתת לשיעורי בית לתלמידים בסופי שבוע ( וגם בישראל יש הרבה בתי ספר הנוהגים בפועל עפ"י מדיניות זו) . מחוזות חינוך אחרים , כגון בקליפורניה הוציאו הנחיות שמגבילות את כמות שיעורי הבית שאפשר לתלמידים. גם בסקוטלנד ננקטה מדיניות ברורה שמגבילה את בתי הספר בכמות שיעורי הבית שהם נותנים לתלמידים.
מדיניות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין