במאמץ להראות את הדרך שבה מסגרת מושגית עשויה להנחות פיתוח אסטרטגי בחינוך כדי לסייע לנווט בסביבות הפוליטיות המורכבות שמנהיגים חינוכיים פועלים בהן יום יום מציג הכותב רציונל טנטטיבי, כדבריו, לדיון אתי או לבחינת תוכניות דרך עדשות אתיות. מדובר בבחינה של מטרות ויעדים אסטרטגיים, מקורות מידע, יזומות הורים, הזדמנויות להתפתחות מקצועית, שיקולי תקציב ומרכיבים אחרים המופיעים בתוכניות אסטרטגיות. המאמר בוחן מנהיגות אסטרטגית , על שלביה וביטוייה השונים, מבעך לפרדיגמה של צדק חברתי ואתיקה של אכפתיות החסרים ברוב מה שנכתב ונחקר בתחום. נדרשים קולות, זוויות ראייה ובעיקר מאמצי מחקר נוספים כדי לקדם ידע על הקשרים בין כוח, פוליטיקה ואתיקה בהקשר של מנהיגות כזו שהיא במהותה מנהיגות מכניסת שינוי. קל לשנות בתי ספר באורח שטחי אך אז השינויים הם זמניים. יש צורך בהתייחסות לאמונות ולערכי ליבה כמו גם לבסיס אתי כדי שהשינוי יופנמו ויוטמעו . במאה ה-21 על מנהיגים חינוכיים לטפח תחושה של מטרה מוסרית עמוקה, ידע של תהליכי שינוי, יכולת לפתח קשרים בין אנשים שונים, כישורים בבניית ידע ובשותפות בידע ויכולת להיות מעורבים יחד ם אחרים בעשיה לכידה בסביבות של חידושים רבים ( Glanz, J ) .

הויכוח הנמשך בעולם החינוך בעולם על שיעורי הבית נותן את אותותיו גם על המדיניות הפדגוגית של בתי ספר ומחוזות חינוך בעולם . לאחרונה יותר ויותר בתי ספר מגבשים מדיניות חדשה להכנת שיעורי בית , מדיניות נועזת במידה מסוימת המוותרת על התפיסה המסורתית של שיעורי בית. כך לדוגמא, ביה"ס יסודי בסקוטלנד גיבש מדיניות חדשה שמשמעותה יצירת אתגרים להתמודדות של התלמיד בבית במקום מטלות תרגול רגילות . התלמידים נדרשים לחקור דברים וליצור תוצרים מקוריים שיעורו בהם עניין וסקרנות , לדוגמא במסגרת שיעורי היסטוריה וטבע התלמידים נדרשים לחקור את אורח החיים הויקטוריאני ולמצוא ממצאים ועדויות לכך שהבתים בתקופה הויקטוריאנית פגעו בבריאות. התלמידים נדרשים להתארגן בצוותי עבודה ולהיפגש בספריה הציבורית לצורך הכנה ואיסוף של הממצאים והרקע לכך בספרי עיון. פעילות החקר והכנת התוצרים נקראת אתגרים והמילה שיעורי בית כבר לא בשימוש בביה"ס. במהלך השנה נדרשים התלמידים להתמודד עם 6 אתגרים , חלקם בעבודת צוות וחלקם באופן יחידני .

הנהלת ביה"ס האמריקאי GREENFIELD HEBREW ACADEMY באטלנטה ג'ורגי'ה קידמה את השימוש בתקשוב לאורך כל תוכנית הלימודים של בית הספר. הם שלחו 24 מורים ומנהלים לכנס NECC שלושה ימים של חוד החנית של תקשוב בחינוך. כשחזרו לבית הספר המשתתפים בחרו 2-3 נושאים שאותם הם רצו ליישם בהוראה שלהם והציגו אותם לפני כל צוות ההוראה של בית הספר. הם קבלו תמיכה רחבה בישום הראיונות שלהם, כולל שיפור ההצטיידות הטכנולוגית של בית הספר. אפשר לראות חלק מהתוצאות כאן בסביבת הלמידה המקוונת של בית הספר (ראובן ורבר).

האם יש למערכת החינוך תוכנית מגובשת ואחידה לתקשוב בחינוך : מה עיקריה של מדיניות זו ? האם ובאיזה כיוון השתנתה המדיניות במהלך השנים ולאיזה עתיד היא חותרת ? האם התוכניות האופרטיביות עוקבות אחר המדיניות ומיישמות אותה? ומה, בסופו של דבר מבוצע למעשה ? לאור כל אלה עולה שתי שאלות מרכזיות : לאן צריכה מערכת החינוך לכוון את תהליך התקשוב, ומה צריך עוד לעשות כדי לצמצם את הפער בין מה שנעשה לבין מה שצריך עוד שייעשה. הרצאתו המרתקת של ד"ר עוזי מלמד בכנס גולשים 7 במכון מופ"ת מנסה להשיב על שאלות אלו על סמך המדיניות כי שנוסחה בתקופות שונות , על פי השוואת התוכניות האופרטיביות , שגובשו בשלבים השונים, ולאור מה שנעשה עד כה ( עוזי מלמד).