מגדר
מיון:
נמצאו 43 פריטים
פריטים מ- 21 ל-40
  • סיכום

    מטרת המחקר היא לחשוף את המניעים ואת תפיסות התפקיד של מורים גברים הבוחרים בהוראת המתמטיקה בבית הספר היסודי.המחקר המוצג הוא חקר מקרה שבמסגרתו נחקרו שמונה מורים בפועל המייצגים תרבויות שונות, שני מורים מכל תרבות: מורים צברים, מורים יוצאי אתיופיה, מורים יוצאי חבר העמים ומורים בדווים. כל המורים עובדים בבתי ספר יסודיים בדרום הארץ ונבחרו באקראי ( שוש מלאת, אתי גלעד).

  • לינק

    מחקר זה מבקש לתאר את השיח המגדרי של בית ספר תיכון ערבי-מוסלמי בישראל כפי שהוא בא לידי ביטוי בהתנהלות בית הספר ובאינטראקציה הלימודית של כל אחד מהמינים בו. כמו כן המחקר עוקב אחר האופנים שבהם מתגבשות עמדות והתנהגויות מגדריות במציאות הסביבתית הטבעית שלהן ואחר האופן שבו עמדות והתנהגויות אלה נתפסות בעיני התלמידים והמורים ( ח'אלד עראר).

  • לינק

    סטודנטים מבוגרים יותר בהשכלה הגבוהה מפגינים צורות רצויות יותר של התנהגות למידה מאשר סטודנטים צעירים יותר. מחקר זה חקר האם מגמה זו ממשיכה לאורך החיים הבוגרים. והאם גישה זו התרחשה בעקבות שונות לגבי מגדר, לגבי נושא הלימוד ורמת הלימוד, והאם הייתה לכך חשיבות תיאורטית או מעשית כלשהי (John T.E. Richardson, 2013).

  • לינק

    מחקר אורך זה בוחן כיצד מרצה אחת שינתה את פרקטיקת ההוראה שלה מהוראה פנים אל פנים להוראה באמצעות למידה מעורבת, בתחילה תוך שימוש במערכות לניהול למידה ולאחר מכן תוך שימוש באתרי רשתות חברתיות (Scott, Karen M., 2013) .

  • לינק

    המחקר התכוון לנתח את ההשפעה של מיפוי מושגי, אסטרטגיית למידה המבוססת על קונסטרוקטיביזם, על הביצוע האקדמי של תלמידים בכיתה ז' בנושא של מדע כללי. מחקר דמוי-ניסויי זה בחן 167 תלמידים הלומדים בשני בתי ספר שבהם יש הפרדה בין בנים לבנות. התוצאות הראו שהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות מיפוי מושגי היה טוב יותר מהביצוע של התלמידים ושל התלמידות שלמדו באמצעות שיטת ההוראה המסורתית (Cheema, A., & Mirza, M. S. , 2013).

  • לינק

    מאמר זה מדווח על ההשפעות של טכנולוגיית המשחק על למידת המתמטיקה של התלמידים כפי שנחקרה בשני סטים של נתונים שנאספו בשני מקצועות שונים. התוצאות משני המחקרים הראו ששימוש במשחק המבוסס על טכנולוגיה בכיתה היטיב עם התלמידים בכל רמות היכולת בלמידת מיומנויות של חשבון (Shin, N., Sutherland, L. M., Norris, C. A., & Soloway, E. ,2012).

  • לינק

    הנושא של הבדלים בין המינים ביכולות מתמטיות הוא מקור ידוע לויכוחים מרים בנוגע להשפעות ביולוגיות מול השפעות סביבתיות. התוצאות של המחקר ,הנסקר בכתבה, מחזקות את המסקנה שהבדלים בין המינים ביכולת המילולית הם אלו שמשפיעים על ההבדלים בין המינים בחישובים האריתמטיים, ומעניקים לבנות יתרון בחישובים הללו. כלומר, ההבדלים הביולוגיים בין המינים קיימים, אבל לא בגלל יכולות קוגנטיביות הקשורות לעיבוד מספרים. אחת הסיבות האפשריות לחפיפה בין היכולות המילוליות לחישובים האריתמטיים היא ששניהם משתמשים באותן מקורות שבו זיכרון העבודה מעובד במוח. ( גיל גרינגרוז ).

  • לינק

    מחקר זה בוחן (1) את הקשר בין בריונות וקורבנות; (2) את גודלה של קבוצת האלימים שהם גם קורבנות (קבוצה בסיכון מיוחד); (3) את ההבדלים בקשר אלימות-קורבנות לפי מין, השלב בחינוך (חטיבות ביניים לעומת חטיבות עליונות) ומוצא אתני (יהודים לעומת ערבים).כמו כן, נבחנים הבדלים בין התלמידים על פי אופן מעורבותם במעשי בריונות (בריונים בלבד, קורבנות בלבד, בריונים-קורבנות ולא מעורבים במעשי אלימות), כיצד הם תופסים את אקלים בית הספר ואיך הדבר משפיע על היעדרויות התלמידים מבית הספר בשל פחד (רות ברקוביץ ורמי בנבנישתי, 2012).

  • סיכום

    נמצא כי תחושת המסוגלות העצמית של נשים במגדר הערבי ( מורות) אכן נמוכה יותר משל גברים ( מורים) מבחינת היכולת להשפיע על הארגון הבית ספרי. אולם לא נמצאו הבדלים בין נשים לגברים במדד החדשנות. מבחינת הפעילות הציבורית, נשים הביעו נטייה מועטה יותר למעורבות בפעילות חינוכית, חברתית ופוליטית מעבר לתחום בית הספר. התרבות אליה הן משתייכות נתפסת בעיני הנשים כמסורתית יותר וכפחות ליברלית ושוויונית מאשר תופסים אותה גברים ( שפירא, תמר, רחל, הרץ-לזרוביץ, לימור, שפר).

  • סיכום

    השפעת ההפרדה בביה"ס על בחירת בנות ללמוד מתמטיקה ופיזיקה . יהלומית רוזנברג, מורה למתמטיקה ולפיזיקה בתיכון הדתי "בר אילן" בנתניה, חקרה במסגרת לימודי תואר שני באוניברסיטת בר-אילן את השפעת ההפרדה בין בנים לבנות בבית הספר. במשך שנים היה "בר אילן" בית ספר מעורב, אך כדי למלא את דרישת ההורים לחיזוק החינוך התורני נדרשה ההנהלה לבצע, מאז 1998, מהלך הדרגתי של הפרדה, שבסופו הוקמו שני בתי ספר נפרדים במבנים נפרדים – אולפנה לבנות וישיבה תיכונית לבנים. מרים שכטר, מנהלת היחידה לשוויון בין המינים במשרד החינוך, גורסת כי מפאת היות החברה בלתי שוויונית, פיתוח מודעות מגדרית בקרב מורים ומורות הינו תהליך הדורש זמן והדרכה ( פישביין, איילת).

  • לינק

    המאמר דן בקשר שבין איכות החיים הבית-ספרית (אקלים ביה"ס) לבין הכישורים החברתיים של תלמידים בשכבות גיל שונות ובזרמים חינוכיים שונים. במחקר הנדון השתתפו 346 תלמידים – 172 מבית ספר ממלכתי ו-174 מבית ספר ממלכתי-דתי. הממצאים מצביעים על קיומו של קשר מובהק בין איכות החיים הבית-ספרית לבין הכישורים החברתיים של התלמידים: ככל שאיכות החיים הבית-ספרית טובה יותר, הכישורים החברתיים של התלמידים טובים יותר. התלמידים בבית הספר הממלכתי תפסו את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מכפי שנתפסה על ידי תלמידי בית הספר הממלכתי-דתי. במחקר נמצא כי בנות תופסות את איכות החיים הבית-ספרית כטובה יותר מאשר בנים, ונוסף על כך לבנות יש כישורים חברתיים טובים יותר מאשר לבנים. בחינה בהתאם למודל רב-משתנים העלתה כי בנות אמפטיות יותר מבנים. כמו כן, התברר כי ככל שעולה גיל התלמיד, הוא תופס את איכות החיים הבית-ספרית כשלילית יותר ( איריס הכהן, מתי רונן ).

  • לינק

    תוצאות מחקר חדש, שערכה ד"ר גילה זלכה ממכללת אחוה, מספקות סיבה אפשרית נוספת לכך שבנות אינן בוחרות בלימודי מחשבים – המורים אינם מעודדים אותן להתבלט בלמידה בסביבה הדיגיטאלית. במחקר נמצא, כי בבתי"ס יסודיים ועל יסודיים כאחד קיימת הטיה מגדרית בהתנהגות המורים כלפי תלמידות בסביבת הלמידה הדיגיטאלית. מהמחקר עולה, כי במרבית המקרים המורים העדיפו להיעזר בתלמידים בנים בסביבה הדיגיטאלית, וכמעט תמיד מינו בנים כראשי קבוצות בעבודה בכיתה בסביבה זו. המחקר נערך ב 11- בתי"ס – ארבעה תיכונים ושבעה בתי"ס יסודיים. בתיה"ס שהשתתפו במחקר הם משתי רשויות מקומיות מאותו אזור גיאוגרפי. רשות מקומית אחת משתייכת למדרג טיפוח חברתי-כלכלי בינוני והרשות המקומית השנייה – למדרג טיפוח נמוך.

  • לינק

    תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

  • לינק

    המחקרים והניתוח בספר זה חושפים את עומק הניצול ההולך וגובר במערכת החינוך, ומדובר בנשים. מתגלה סיפור של ממשלות המזניחות בציניות את האינטרסים של נשים הן בתפקידי ההוראה והן בתפקידי הורות. הספר חושף גישות סטריאוטיפיות שפוגעות במערכת החינוך ומתבטאות בדרג מקבלי ההחלטות במשרד החינוך, באקדמיה ובתקשורת… לניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כגון באלימות נגד נשים: להאשים את הקרבן". "להזנחה ולניצול של המורות מצטרפת תופעה מדאיגה של הטלת האחריות לכל התחלואים של החינוך עליהן. תופעה זו מוכרת מתחומים אחרים של הניתוח הפמיניסטי, כמו באלימות נגד נשים – שבה מאשימים את הקורבן. האצבע המאשימה מופנית כלפי המורות המקופחות בלאו הכי בשכר ובתנאי הוראה, ולא כלפי קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות. אבל הפגיעה במורות לא מסתיימת רק במערכת החינוך: יום הלימודים הקצר פוגע בהורים, והיות שעל פי רוב ההורה העיקרי המטפל בילדים הוא האם, נפגע כך גם שוויון ההזדמנויות של הנשים".

  • לינק

    המחקר הנוכחי בדק קשר בין תפישות אתיות ועמדות (צדק ארגוני ומחויבות ארגונית) ביחס לבתי הספר של מורים ומורות לבין כוונותיהם לעזוב את העבודה. המחקר התמקד בשני תת-תחומים: א) צדק חלוקתי (distributive) המתייחס להוגנות של תוצאות(גמולים, קידום) המשפיעות על עובדים;ב) צדק נוהלי (procedural ) המתאר הוגנות של נהלים שבאמצעותם מחליטים על התוצאות הנ"ל. ממצאי המחקר – המחקר מרחיב את הידע על כוונות לעזוב את העבודה מתוך בחינה של ההבדלים בין מורים ומורות בהיבט של הדרך בה הם תופסים צדק חלוקתי ונוהלי בבית הספר, ומתוך בחינת התפקיד המתווך של מחויבות אפקטיבית או נורמטיבית של מורים ומורות לבית הספר. מן המחקר עולה שלא ניתן להתעלם מן ההבדלים הקיימים בנושא זה בין מורים לבין מורות בישראל. הממצאים תומכים ברעיון שלמורים ולמורות יש מערכות שונות של ציפיות ביחס לתחומי האחריות שלהם בעבודה . הדבר משפיע באורח שונה על כוונות העזיבה שלהם את בית הספר ( Shapira-Lishchinsky, L ).

  • לינק

    במסמך מוצגים נתונים על פערים בין המגדרים בהישגים במבחני הבגרות, במבחני המיצ"ב ובמבחנים בין-לאומיים, ונסקרים בקצרה כמה הסברים אפשריים לפערים אלה. יש פער בשיעור הזכאות לבגרות בין הבנים לבנות, לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הלא-יהודי; הפער לטובת הבנות במגזר הלא-יהודי גדול בהרבה מהפער המקביל במגזר היהודי. גם בשיעור העמידה בדרישות הסף של האוניברסיטאות יש פער לטובת הבנות, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. הפער בין הבנות לבנים במגזר הערבי גדול יותר, והוא במגמת עלייה בשבע השנים האחרונות. במבחני המיצ"ב האחרונים שפורסמו עליהם נתונים מפורטים היו הישגי הבנות בקרב דוברי הערבית גבוהים מהישגי הבנים באופן עקבי בכל שכבות הגיל ובכל מקצועות המיצ"ב, לרבות מתמטיקה. הפערים בהישגים לטובת הבנות בקרב דוברי הערבית היו גדולים מהפערים המקבילים בקרב דוברי העברית( יובל וורגן).

  • תקציר

    במחקרן המעניין של ד"ר יערית בוקק-כהן וד"ר ניצה דוידוביץ נדונה עקרונית השאלה: האם תהליך ההערכה בקורסים באוניברסיטאות ובמכללות הוא אובייקטיבי ? ומכיוון שכל כך הרבה תלוי ומותנה בתוצאות ההערכה באקדמיה , לתשובה לשאלה יש משמעות דרמטית. החוקרות בדקו ספציפית את מידת ההשפעה של ההופעה החיצונית על תהליך ההערכה , והתמונה נעשית מורכבת יותר כאשר מגדר משתלב בדיון ( יערית בוקק-כהן. ניצה דוידוביץ ) .

  • תקציר

    המחקר הנוכחי השווה בין תפיסותיהם של מנהלים ומנהלות בתי ספר כלפי ניהול כיתה ומשמעת מתוך אימוץ עדשות הסתכלות של הגישה המגדרית במדעי החברה. בהתבסס על ראיונות עומק מובנים-למחצה עם 16 מנהלים ומנהלות בתי ספר יסודיים ממלכתיים בארץ. המחקר זיהה גישות ממוגדרות של משמעת בית ספרית: מנהלים ומנהלות הדגישו מטרות שונות של המשמעת בבית הספר והבליטו דרכי מניעה וטיפול שונות בבעיות משמעת. כך, בעוד הגברים נקטו בגישה רציונאלית, מרוחקת קמעה, המדגישה ציות לכללים, הרי הנשים נקטו בגישה משתפת, תוך הדגשת האקלים הבית-ספרי ומקומה של המשמעת בתהליך ההתפתחות של הילד כאזרח בחברה. השלכות למחקרי המשך ולהכשרת מנהלים חותמות את המאמר (מירי עטיה, יזהר אופלטקה)

  • תקציר

    המחקר עוסק בחקר השיח של ילדים, בנים ו/או בנות, בסביבה של תוכנות להעברת מסריים מידיים (I.C.Q, Messenger.) מטרתו המרכזית של המחקר היתה לבדוק מדוע משתמשים ילדים בסביבה של מסרים מיידים, על אלו צרכים עונה הסביבה הזאת והאם יש הבדל בין המינים. ניתן להגדיר את הכתיבה של ילדים בתוכנה להעברת מסריים מידיים כ'כתיבה דיבורית'. הכתיבה דומה במאפיניה לדיבור, אך עם דגש על תהליך רפלקטיבי ועל הבעת רגשות בסביבה סטרילית-מוגנת, להבעת רגשות ללא חשיפת שפת הגוף, הקול, הבכי ותומכי תקשורת אחרים. נמצאה שונות בין המינים בסגנון הדיבור ובאוצר המילים במהלך ניהול השיח בסביבות להעברת מסרים מידיים. בסביבה הזאת מתפתח, בין הילדים, שיח לשוני ער ובעל משמעות, המאפשר תקשורת בין אישית משמעותית. לשיח זה עשויות/עלולות להיות השלכות על התפתוחתה של השפה, בהתחשב בעובדה כי המבוגרים לא מעורבים ועל כן הם לא מספקים חיזוקים תרבותיים וחברתיים. (גילה זלכה)

  • רפרנס

    המאמר בוחן הבדלי מגדר בהקשרים מקוונים ובודק מגמות עכשוויות בביצועי נשים והתנסותן בקורסים מקוונים. המחקר מתבסס על דוגמאות ממקרה מבחן ומחקר ספציפי אודות עמדותיהם ותפיסותיהם של הסטודנטים את אופן התמיכה בלמידה באמצעות סביבות מתוקשבות. ניתוח הממצאים מנפץ סטריאוטיפים רבים ומראה כי נשים שלומדות בצורה מקוונת הן לומדות עצמאיות ובטוחות בעצמן שלעתים הישגיהן עולים על אלה של סטודנטים גברים. יש להן גישה שווה למחשבים ורשת האינטרנט לעומת גברים, ולא נכון לטעון שהן פחות שבעות רצון מהשתתפות בקורסים מקוונים. נשים מייחסות יותר היבטים של דאגה ואכפתיות בהנחיה ויש להן סגנונות אינטראקציה שונים מגברים, שיתכן ויש להם השפעה על אופן ההדרכה המקוונת. (Linda Price)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין