מבחני פיזה
מיון:
נמצאו 39 פריטים
פריטים מ- 21 ל-39
  • מאמר מלא

    קבוצה של אנשי אקדמיה וחינוך מרחבי העולם פרסמה בחודש מאי האחרון ב"גרדיאן" הבריטי מכתב פתוח לפרופ' אנדריאס שלייכר, מנהל מבחני פיזה. במכתב הם מביעים דאגה עמוקה מהשפעתם של המבחנים, קוראים לעצירתם ומציעים רעיונות שיתרמו לטיפול בסוגיות שהעלו.

  • לינק

    כמה תובנות מעניינות שמביא ג'יי הורוויץ במאמרון חדש שלו על מבחנים וסטנדרטים בעולם . "פרופסור לארי קובן כותב שהסטנדרטים החדשים, והמבחנים שאמורים להעריך אם תלמידי ארה"ב עומדים בהם, מהווים התירוץ החדש למכירת חומרה ולומדה לבתי הספר. עבור החברות שמפתחות ומוכרות את המבחנים האלה מדובר ברווחים של עשרות מיליוני דולרים. בנוסף, למבחנים האלה השפעה גדולה על יום הלימודים בבית הספר, כאשר שעות למידה יקרות מוקדשות להם, וחלק ניכר ממערך הלימודים מופנה להכנה לקראתם. יש כאן מקרה של הזנב שמכשכש בכלב, כאשר כמעט לכולם ברור שבארה"ב בתי הספר נדרשים להתאים את עצמם למבחנים במקום שהמערכת תפתח שיטות הערכה שבאמת בודקות את הלמידה שאמורה להתרחש בהם" ( ( ג'יי הורוויץ ) .

  • לינק

    באחרונה נשלח מכתבם של כ-90 חוקרי חינוך, מהבכירים בעולם, לאנדריאס שלייכר העומד בראש ארגון פיז"ה – נגד המבחן ? כותבי המכתב מעלים טענות רבות וקשות כלפי תפקידו הגלובלי של המבחן, שממשלות, שרי חינוך ואמצעי תקשורת מצפים דאוגים וחרדים, אחת לשלוש שנים, לראות מהו המיקום שיקצה להם ( אברהם פרנק).

  • לינק

    ג'יי הורוויץ משתף את הקוראים בתובנות של פרופסור יונג ז'או. "לפני מספר ימים יונג ז'או, חוקר חינוכי מאד מוערך, פרסם את החלק החמישי והאחרון של סידרת מאמרונים על הבעיות שבהסתמכות על מבחני PISA, סידרה שהוא פתח בה חודש לפני-כן. ז'או, פרופסור בפקולטה לחינוך באוניברסיטה של אורגון, גדל בסין, ונמצא בארה"ב מעל 25 שנים. סידרת המאמרונים שהוא פרסם מבוססת על ספר חדש שלו שיראה אור רק בעוד מספר חודשים "Who's Afraid of the Big Bad Dragon: Why China Has the Best (and Worst) Education System in the World".

  • לינק

    ארגון ה-OECD פרסמה את הדו"ח המעודכן ביותר שלה עם התוצאות של התלמידים "ביצועי קריאה דיגיטלית". הערכה זו כללה תוצאות מבחנים של 470,000 תלמידים בני 15 ב-2009, מ- 65 מדינות. התוצאות מראות שככל שתלמיד משתמש יותר בזמן מחשב בבית הספר – כך ציוניו בקריאה דיגיטלית נמוכים יותר, בכל שלושת מקצועות הליבה שפה, מתמטיקה ומדעים.

  • סיכום

    הספר הוא אוסף של מאמרים ומחקרים שנכתבו על ידי רבים מהמומחים המובילים בהשכלה הגבוהה הבין-לאומית, המשתפים את התובנות שלהם לגבי ההיבטים השונים של גלובליזציה בהשכלה הגבוהה. הספר עוקב אחר המגמות העיקריות דרך עדשות שונות: במונחים של העולם כשלם, במונחים של האזורים העיקריים ושל האתרים הלאומיים והמוסדיים, ובמונחים של ההשלכות עבור קשרים חוצי גבולות של כוח ועבור הכללה חברתית. מספר פרקים גם מעבדים מחדש את הכלים הקונבנציונליים שלנו לגבי פרשנות, בייחוד ביחס לניידות של אנשים ושל תכניות ומוסדות חינוכיים (Bernhard Streitwieser).

  • סיכום

    תלמידים משנחאי שבסין הם בעלי היכולת הגבוהה ביותר במתמטיקה בעולם. הציון החציוני שלהם במבחני פיז"ה, 613, גבוה ב-119 נקודות מהציון הממוצע בקרב תלמידים ממדינות OECD. התלמידים משנחאי מתמודדים היטב עם שאלות מורכבות ומפגינים כישורי חשיבה ופתרון בעיות מרשימים. גם שכניהם מהונג קונג, טייוואן, סינגפור ודרום קוריאה השיגו ציונים גבוהים בבחינה, שהתקיימה ב-2012 ותוצאותיה פורסמו בתחילת דצמבר."הניו יורק טיימס" ציין בדאגה, כי תלמידי מדינות המערב – ובראשן בריטניה וארצות הברית – הגיעו להישגים מרשימים פחות ( רן שפירא).

  • לינק

    המבחנים הבין לאומיים מטלטלים את מדינות המערב…..אז מה הבעיה? מערכות החינוך או מדידה או שניהם…..ולא תאמינו איך שוודיה מדרדרת…מרתק .התוצאות של התלמידים מבריטניה, מארה"ב ומרוב אירופה המערבית נעו מ"ממוצע" ל"עלוב". לעומת זאת, התלמידים משנגחאי הגיעו לראש הטבלה בפער ניכר, ואליהם הצטרפו גם התלמידים מסינגפור, מהונג קונג, מטייוואן ומדרום קוריאה שכולם התקבצו בקצה הגבוה של הטבלה (D. D. GUTTENPLAN, 2013).

  • לינק

    שנחאי- מערכת החינוך בעיר הגדולה בסין הביאה את תלמידיה למקום הראשון במבחן פיזה גם במדעים, גם במתמטיקה וגם בקריאה. בדירוג OECD אמנם מופיעה דרום קוריאה במקום הראשון בקריאה, אך זאת מאחר ששנחאי היא עיר ולא מדינה שלמה. לסין כולה עדיין אין דירוג במבחנים. תוצאותיו של מבחן פיזה היממו את האמריקאים, שמעמדם כמעצמה כלכלית גלובלית מאוים על ידי סין והצמיחה הדוהרת שלה ( דפנה מאור).

  • לינק

    למדידת הישגים במערכת החינוך חשיבות רבה ביותר אבל לא כאשר מאמצי המערכת מושקעים בהכנה ספציפית וממוקדת לשיפור הציונים במבחנים בינלאומיים כלומר בעניין שהוא אמצעי בלבד. הקושי האובייקטיבי בהערכת טיב החינוך ובפיתוח קריטריונים להערכה והטווח הארוך של התוצאות המצופות מביאים את המערכת למאמצי שיפור מיידי, למדידת הישגים פורמאליים ולהגדלת שיעור הזכאים לתעודת בגרות. כל אלה, תוך פיתוח תת תרבות של הישגיות שתרומתה להשגת המטרות הכוללות של מערכת החינוך בישראל היא חלקית בלבד. הרי אין קשר, או לכל היותר קיים קשר זניח בלבד בין תוצאות בחינה במתמטיקה לבין טיב בוגר מערכת החינוך כאדם ערכי, נאור, יצירתי ומועיל במדינה ( יאיר בר-קול ) .

  • לינק

    הניסיון המצטבר של המדינות המשתתפות במבחנים הבינלאומיים מצביע על כך שמדינות משפרות את הציונים של תלמידיהם בין מבחן למבחן במספר נקודות בודדות, ואת מיקומן במדרג במספר מקומות קטן. קפיצות גדולות בציונים ובמיקום הן נדירות מאד, ולעיתים קרובות אינן חוזרות על עצמן במבחן הבא. גם במבחנים הנוכחיים – כפי שאפשר לראות במצגת שהכינה ראמ"ה עם פרסום התוצאות– הרוב המכריע של המדינות שינו את ציוניהן ואת מיקומן במידה זעומה ( נחום בלס) .

  • לינק

    בעקבות מחקר בינלאומי ישתנו מבחני פיז"ה לראשונה מזה עשור ובקרוב התלמידים ייבחנו בניהול מו"מ, בעבודת צוות ובאוריינות כלכלית. מבחני פיז"ה המסורתיים, המציגים דירוג של מערכות החינוך ברחבי העולם, ישתנו בקרוב מהיסוד. בעשור האחרון עסקו המבחנים בתכנים כמו מתמטיקה והבנת הנקרא, אולם בעקבות מסקנות של צוות בינלאומי מיוחד ייבחנו בקרוב התלמידים בתחומים כמו קבלת החלטות וניהול משברים (עמרי מניב ).

  • לינק

    יורם אורעד, העורך הפדגוגי של רשת "שלובים" שואל מדוע אנו כה נחרצים בגישתנו החיובית כלפי המבחנים הללו ובכמיהתנו הבלתי מתפשרת להשיג בהם דירוג גבוה ככל האפשר. במאמר מרתק שפורסם בדצמבר האחרון בהד החינוך (יולי תמיר , "פדגוגיה בנקאית: מה עושים המבחנים הבין־לאומיים לחינוך?" ,הד החינוך , דצמבר 2011, כרך פ"ו , גיליון מס' 02) מותחת יולי תמיר, שרת החינוך לשעבר, ביקורת על המבחנים הבינלאומיים. יולי תמיר מסבירה שהטענה של מובילי ותומכי המבחנים הבינלאומיים על כך שקיימת קורלציה בין הצלחה בהם לבין צמיחת הכלכלה, איננה מדויקת.

  • לינק

    מה הם המאפיינים של מדינות שהצליחו במבחני PISA הבינלאומיים? נייר העמדה, שהתפרסם בפברואר 2012 , ע"י צוות מומחי OECD מוכיח כי מדינות הנחשבות מדינות מצליחות בחינוך אינן משקיעות מאמצים לצמצום היקף התלמידים בכיתות , אלא מעדיפות להשקיע את התקציב הנדרש בהעלאת שכר המורים. בכל מקרה , לא מדובר במדינות שאחוז ההוצאה על חינוך הוא בראש הרשימה אצלן , והם גם אינן המדינות העשירות ביותר. אבל מדובר על מדינות להן יש מחויבות עמוקה להעניק חינוך איכותי ואמונה כי התלמידים יכולים להשיג הישגים לימודיים בכל הרמות.

  • תקציר

    השאלות שאיתם מתמודדים כיום בעולם החינוך, המושפע יתר על המידה מהבחינות הבינלאומיות PISA , היא מה גורם להצלחת התלמידים במבחני ההישגים בלימודים , האם איכות ההוראה של המורים בכיתה או הזמן שמקדישים התלמידים לתרגול וללמידה עצמית בבית. המחקר הנוכחי השתמש בחלק האמריקאי של מבחני פיז"ה (PISA) כדי לבחון כיצד המשאבים של שיעורי הבית, מסוגלות עצמית במתמטיקה והזמן המוקדש לשיעורי הבית במתמטיקה השפיעו על ההישגיות במתמטיקה לפי מגדר ומוצא אתני. הממצאים הראו שפערי ההישגיות פחתו עם העלייה בזמינות של משאבים לשיעורי הבית ועם העלייה במסוגלות העצמית במתמטיקה ( Kitsantas, Anastasia; Cheema, Jehanzeb; Ware, Herbert W).

  • לינק

    תוצאות מבחני פיז"ה גורמות לאי נחת במערכות חינוך בעולם ולא רק בישראל. ההשפעה של מבחני פיז"ה על החשיבה החינוכית חורגת מעל ומעבר לחשיבותן החינוכית וזו רק שאלה של זמן עד שתקום תנועה פדגוגית בינלאומית אשר תצא חוצץ נגד מבחני פיז"ה. המאמר הנוכחי מתאר את הדיונים שהתעוררו בשבדיה ובגרמניה לגבי תוצאות תלמידיהן במבחנים הבינלאומיים, כגון: מבחן פיז"ה. בעקבות תוצאות תלמידיהן במבחן פיז"ה, ניסו שבדיה וגרמניה לחפש מודלים חדשים ונורמות מדיניות מחוץ לגבולות המדינה. גרמניה פנתה למודלים החינוכיים המיושמים בפינלנד ובשבדיה, הנחשבות למדינות הנמצאת בחזית המדיניות הפדגוגית. ( Ringarp Johanna, Rothland. Marti ).

  • לינק

    “הוויכוח הציבורי בישראל בנושא הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים, חורג מכל פרופורציה”. כך טוענים החוקרים פרופ’ אברהם יוגב, עידית לבנה וד”ר יריב פניגר, מאוניברסיטת תל אביב, במאמר המתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת “מגמות”. מחברי המאמר ערכו מחקר, שבו ביקשו להוכיח, כי חולשתם של תלמידי ישראל במבחנים הבינלאומיים קשורה במידה רבה למאפיינים המקרו-כלכליים והדמוגרפיים של המדינה. כמו כן ביקשו החוקרים להוכיח, כי ניתן לנבא במידה רבה של דיוק את הדירוג במבחנים הבינלאומיים של המדינות השונות . הניבוי הוא באמצעות ארבעה משתנים מקרו-כלכליים ודמוגרפיים. החוקרים טוענים, כי המיקום הנמוך יחסית של ישראל במבחנים אינו צריך להפתיע, או להצדיק תגובה ציבורית של “הלם והיסטריה”. החוקרים סבורים, כי הציפיות של הציבור הישראלי להישגים גבוהים במבחנים הבינלאומיים, כמו גם הציפיות של משה”ח, אינן ריאליות. לדעתם ציפיות אלו נשענות על התפיסה שלנו את עצמנו כ”עם הספר”.

  • לינק

    המבחנים הבינלאומיים התקופתיים כגון TIMSS, PIRLS ו- PISA הפכו לחלק מהשגרה במערכות חינוך בעולם. לצד התועלת שניתן להפיק מתוצאות המבחנים הבינלאומיים, נשמעת ונכתבת ביקורת נוקבת על התקיפות של תוצאות אלה, על הפירוש המוטעה שמיוחס להן ועל השימוש השגוי בהן. הביקורת מתמקדת באיומים על תקיפות הקשורים לתוכן, למבנה, לאיכות הדגימה (של המטלות והתלמידים), להקשר ולהשתמעות התוצאות. הפקפוק בתקיפות המבחנים מחד, ופוטנציאל התועלת הטמון בהם מאידך, מזינים את הויכוח והמחלוקת באשר להצדקה ולצורך במבחנים אלה. לאור זאת, עולה השאלה איך מייעלים את המבחנים בהנחה שהם נמצאים כאן כדי להישאר? (פאדיה נאסר אבו-אלהיג'א)

  • לינק

    במבחן הבינלאומי האחרון PISA 2000 שבו השתתפה ישראל, השיגו התלמידים הישראליים תוצאות נמוכות במיוחד באוריינות קריאה – מקום 30 בדרוג הבינלאומי (ממוצע של 452 נקודות, סטית תקן 109). המבחן הפגיש את התלמידים עם מגוון רחב של טקסטים (רציפים ובלתי רציפים) שנלקחו ממקורות שונים. לאור זאת, הופעלה בשנת הלימודים תשס"ה בקרב תלמידי כיתות ט' תכנית התערבות רחבת היקף שהתמקדה בממדי הבנת הנקרא, במטרה לשפר את תפקודם של התלמידים בתחום זה. במסגרת תכנית זו נערכו השתלמויות למורים וחוברו חומרי לימוד חדשניים, שנלמדו בשיעורי הלשון וההבעה כחלק בלתי נפרד מתכנית הלימודים. (מזל שיניאק)

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין