מאמר זה בוחן באיזו מידה וכיצד הנתונים והתוצאות של מבחן פיז"ה (PISA) שימשו בעלי עניין שונים בתחום החינוך ובאיזו מידה משפיע מבחן פיז"ה על מדיניות ופרקטיקות חינוכיות בהונג קונג. מנקודת המבט של הממשלה, למבחן פיז"ה יש תפקיד חשוב בתמיכה ובהכשרת הרפורמה החינוכית של הממשלה מאז שנת 2000. הוא תמך במסגרות של תכניות לימודים ובמידה מסוימת בהתפתחות וברפורמה מנקודות השקפה חינוכיות ופילוסופיות. הניסיון מהמקרה של הונג קונג הציע כי על ידי שמירה על ההערכה הבין-לאומית כ"מעוטת סיכון" (low stake) אך עשיית שימוש טוב בה כדי ליידע בעלי עניין שונים וכדי ליזום התפתחות מקצועית של מורים עשויה לשמש כלי חסכוני להנעת רפורמה חינוכית (Sui Chu Ho, Esther, 2016).

הערכות בין-לאומיות, כגון מבחן פיז"ה (PISA), משמשות כדי להמליץ על מדיניות חינוכית לשיפור הישגי תלמידים. מחקר זה מראה שהערכות החתך מאחורי המלצות מסוג זה עשויות להיות מוטות. המחברים עשו שימוש במערך נתונים ייחודי ממדינה אחת שיישמה את מבחן פיז"ה במתמטיקה בשנת 2012 לכיתות ט' לכלל התלמידים שנבחנו במבחן טימס (TIMSS) בשנת 2011, ואספו מידע על מורי התלמידים בכיתות ט'. נתונים אלה איפשרו למחברים להעריך באופן מדויק יותר את ההשפעות של משתנים כיתתיים על ביצועי התלמידים במבחן פיז"ה (Carnoy, Martin; Khavenson, Tatiana; Loyalka, Prashant; Schmidt, William H.; Zakharov, Andrey. , 2016).

רבות מהכלכלות המובילות בעולם יכולות לעשות יותר כדי לסייע לבני נוער המתקשים בלימודים לקבל רמת חינוך טובה יותר שתצייד אותם לחיים. דו"ח חדש מהארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), הבוחן מדוע תלמידים בעלי ביצועים נמוכים מפגרים בלימודים בבית הספר, מצא שניתן לעשות רבות כדי להפחית את מספר הילדים בעלי הביצועים הנמוכים במיומנויות המתמטיקה, הקריאה והמדעים (Gijsbert Stoet, 2016).

בהתבסס על פרספקטיבה חברתית-תרבותית לגבי הערכה חינוכית, הדוגמאות האמפיריות של מרגריטה סנדר (Margareta Serder) ואנדרס יעקבסון (Anders Jakobsson) משמשות כנקודת פתיחה עבור ניתוח ביקורתי של מבחן פיז"ה והדימוי של החינוך המדעי שהוא מנציח (Roehl, Tobias, 2015).

יורם אורעד מייחד פוסט נוסף לנושא החינוך הפיני ועומד על ההשוואה לחינוך בארץ: "ההישגים הבינוניים (וגם למטה מכך) של מדינת ישראל במבחנים הבינלאומיים, שפינלנד מייצגת את ההצטיינות בהם, רחוקים מאד לדעתי מלשקף את המצב האמיתי בחינוך בישראל ובתוצאותיו של חינוך זה. עובדה היא שאנחנו למדנים, יצירתיים ומלאי כושר המצאה למרות שאנחנו רחוקים מלהצטיין במבחנים האלה. הדבר משתקף במגוון רחב מאד של היבטים ותחומים. קשה לנו לראות זאת משום שקיימת אצלנו נטייה לבקר את עצמנו רבות, נטייה שהיא חיובית ביותר והייתי אומר חיונית לפריחתה ולהתקדמותה של חברה אנושית. הלמדנות, היצירתיות וכושר ההמצאה משתקפים, בין היתר, בעצם היותנו בחזית הטכנולוגיה העילית בעולם, בזכיותינו הרבות בפרסי נובל וגם בפיתוחים בטחוניים רבים" (יורם אורעד).

המאמר עוסק בניתוח ביקורתי של מבחני פיזה מנקודת המבט של הפערים בין הדרישות או הסטנדרטים שמייצגים המבחנים לבין מאפיינים של מערכות החינוך המדינתיות השונות. מבחני פיזה עוסקים בהערכת היכולות של תלמידים בני 15 בשפת אם, במתמטיקה ובמדעי הטבע, מבוססים על תבחינים של מדינות ה-OECD המתייחסים לסטנדרטים חינוכיים גלובליים. לדעת הכותב מומחי חינוך בינלאומיים מהווים כיום את הקבוצה החזקה ביותר בשיח "החינוכי" ויוצרים את המושג של הון אנושי כפרדיגמה שלטונית. זוהי תפיסה המשוקעת בראיית עולם לפיה אנו חיים ב"חברת ידע" שצריכה להתאים ל"כלכלה מבוססת-ידע" בתנאים של תחרות בינלאומית הולכת וגדלה (Richard Munch).