מטרות המחקר היו לבדוק האם יימצאו הבדלים ברמת אוריינות התקשוב, בשילוב התקשוב בהוראה-למידה-הערכה ובעמדות כלפי התקשוב בין מורים בבתי ספר מדגימי תקשוב לבין מורים בבתי ספר רגילים. כמו כן בדק המחקר את מאפייני המורים בסביבה . לימודית מתוקשבת במאה ה-21.מתודולוגית המחקר הייתה כמותית. המדגם כלל 811 מורים בבתי ספר יסודיים מהמגזר היהודי, מתוכם 402 מורים מבתי ספר מדגימי תקשוב ו- 409 מורים מבתי ספר רגילים ( ברכה פלד , נגה מגן-נגר ) .

המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).

חוקרים הכניסו מחשבים עם משחקים פופולריים ל-900 כיתות בבתי ספר יסודי בארה"ב. מהשוואה בין תלמידים בכיתות אחרות עולה כי אלו ששיחקו במחשב באופן קבוע השיגו תוצאות טובות יותר במבחנים בחשבון, שפה ומדעים. "בעזרת המחשב ניתן להגיע לגירוי החלק היצירתי והאינטלקטואלי במוח , אומרים המומחים (נטעלי גבירץ) .

המחקר מתמקד בהטמעת מערכת מקוונת לניהול למידה במוסדות חינוך בהתאם לגישת החדשנות הכוללת. המחקר המתואר בחן את הטמעתה של מערכת משו"ב (מידיות, שקיפות, ובקרה) בעשרה בתי ספר על-יסודיים שש-שנתיים. לשם כך נבדקה מידת האינטראקטיביות בין עובדי ההוראה, התלמידים והוריהם. כל בתי הספר החלו להשתמש במערכת משו"ב בשנת תשס"ז, ונעזרו בה ברציפות במשך שלוש שנים עוקבות (בלאו, אינה, מירה, המאירי ).

מניתוח הכתבה בעיתון "הארץ" על הטאבלטים של ילדי כיתה ז' בבת ים ניתן להסיק כמה תובנות ומסקנות. המורים, אמנם עושים את מלאכתם נאמנה אבל אין שום קשר בין המדיה החדשה ( ספרי לימוד דיגיטאליים מאוחסנים בטאבלטים) לבין שיטות ההוראה שנותרו כפי שהיו. שילוב אמצעי מדיה חדשניים ללא כל שינוי מקביל בדרכי הוראה ובאסטרטגיות הפעלה דידקטיות מוביל למצב דיכוטמי בכיתה : מצד אחד התלמידים המחפשים אפשרויות פעולה ולא יכולים להישאר פסיביים ומצד שני המורה שעדיין נותר במוקד הפעולה של הוראה פרונטלית.

במסגרת התכנית הלאומית לתקשוב מערכת החינוך בישראל החלה הטמעה רחבת היקף של טכנולוגיות למידה . בתהליך זה מותקנים בחלק מהכיתות בבתי הספר היסודיים והעל-יסודיים לוחות אינטראקטיביים והן הופכות ל"כיתות חכמות". מאמר זה סוקר גישות תאורטיות ומחקרים אמפיריים במטרה לבחון האם הטמעתו של לוח אינטראקטיבי (לו"א) יש בה כדי לחזק את ההוראה הפרונטאלית או למנף לשינויים פדגוגיים ובכך לחולל 'מהפכה' שקטה בבתי הספר. שלושה ממאפייני הלוח יכולים להפוך טכנולוגיה זו לתשתית הפדגוגיה הקונסטרוקטיביסטית ( אינה בלאו).

אחד מכיווני הפעילות המתוקשבת של מורים בארץ ובעולם בשנים האחרונות בא לידי ביטוי בהקמת מרכזי משאבים מתוקשבים באינטרנט לטובת הכיתה והתלמידים . המורים נעזרים בכלי עזר שונים על מנת לתכנן ולבנות את מרכזי המשאבים הכיתתיים שלהם באינטרנט. המאמר הנוכחי בדק כיצד המורים תכננו את פעולותיהם המתוקשבות לצורך הקמת מרכז המשאבים והתובנות שהפיקו מכך. איסוף הממצאים התבסס על ראיונות עומק שנערכו עם כמה מורים בחו"ל ( Winnie W.M. So) .

מיזם "סיסמה לכל תלמיד" נולד במטרה לאפשר למערכות החינוך בפריפריה להשתמש בטכנולוגיית הידע, כחלק בלתי נפרד מאורח חייהם של התלמידים ולהכניס את בתי הספר לעולם הטכנולוגי של המאה ה -21. המיזם מתבסס על פורטל מרכזי, המאפשר גישה אליו מכל מחשב המחובר לאינטרנט ומאפשר סביבת למידה והוראה מתקדמת ומחשוב בתי הספר בקלות.

המעבר מספרי לימוד לספרי לימוד ממוחשבים הולך ומתגבש בעולם ולאחרונה נערכים ניסיונות טכנולוגיים ופדגוגיים מעניינים על מנת לפתח ספר לימוד ממוחשב בתחומי דעת שונים . בהתאם לדו"ח 2011 Horizon, ספרים אלקטרונים נצפים להיות במרכז המגמה השלטת שמוסדות חינוך מאמצים אותם. המומחים סבורים כי בהיבט אחד יש לספרי הלימוד המקוונים יתרון מהותי והיא שאלת עדכון התכנים; התלמידים לא יצטרכו עוד להמתין בסבלנות עד שייצאו לאור ספרי לימוד מעודכנים כי ספרי לימוד מקוונים יכולים להתעדכן במהירות ע"י מערכות ממוחשבות מתקדמות באינטרנט. יחד עם זאת, סבורים המומחים כי פורמטים דיגיטליים אינם תורמים בהכרח לקריאה רציפה ונמשכת ( דזירה פז ועמי סלנט) .

המאמר חושף סתירות בתפיסותיהם של מורים בנושא מקומו של המחשב בחינוך. נבחנו בו תפיסותיהם של ארבעים ושבעה מורים העושים שימוש במחשב בכיתתם במשך שנים מספר. כלי המחקר היה שאלון בן ארבעה חלקים, והנתונים עובדו באמצעות כמה כלים. מרבית המורים הביעו עמדות חיוביות בנושא חשיבותן של טכנולוגיות המחשב לקידום ההוראה, לקידום הלמידה ולקידום המקצועי שלהם. בד בבד נמצא שמרבית המורים סבורים כי אפשר להגיע לידי למידה משמעותית גם ללא צורך בטכנולוגיות המחשב ( אפללו, אסתר) .

המחקר המתואר במאמר זה מתמקד באפיון תפיסות תלמידים בנוגע לשילוב טכנולוגיות חדישות בלמידה בכיתות ד'-ו', ובנוגע להבנת השינויים המתרחשים בתפיסות החינוכיות של מוריהם בעקבות התנסות רב-שנתית בשימוש במשימות עתירות מידע בסביבות למידה מבוססות טכנולוגיה. במחקרים הבודקים הבנה של שינויים המתרחשים בבית הספר חסר דיון בתפקידם הפעיל של התלמידים ( רבקה ודמני )

השדרוג של האתר החינוכי תקשוב דרום ( אתר משרד החינוך – מחוז הדרום) הוא מלאכת מחשבת מבחינת שימושיות ( useability) וניווט באתרי חינוך. המסכים הנגללים בכל תחום/מדור מקלים על ההתמצאות של הגולשים באתר ומאפשר מיקוד מהיר של התכנים הרצויים . כך לדוגמא כאשר מקישים על סימן ה+ של תחומי הדעת נפרסים בצורה מובחנת וברורה כל סוגי התכנים עפ"י תחומי הדעת וגם סולם הצבעים משתנה בהתאם. גם החיפוש באתר השתפר. כל חיפוש מניב ממצאים מתוך מאגר חומרי הלמידה, כאשר התצוגה מאד ברורה ומקצועית , כולל אפשרות שמירת הגדרות החיפוש.

עדכון לסקירה השנתית אודות ימים מקוונים בבתי ספר ישראליים. ניתוח ממצאי האיסוף מצביע על התרחבות הפעילות המתוקשבת של ימים מקוונים בבתי הספר בשנה האחרונה ועל גיבוש מודלים פדגוגיים להנעת תהליכי הלמידה בימים המקוונים , כגון הפעילות של זהר טלמור-רוטבליט, מפתחת המודל "מקוונים גבוה" . הימים המקוונים בבתי ספר בישראל שהחלו בהשראה ובתכנון של ד"ר אברום רותם , בחט"ב בכפר ורדים לפני 12 שנה , הפכו להיות מיזם חינוכי ייחודי ישראלי של תקשוב חינוכי בעולם.

יש ערך פדגוגי –קוגנטיבי רב להקניית מיומנויות מידע לתלמידים בתיכון , אך מרבית בתי הספר בישראל אינם מתמודדים עם הסוגיה הזו ויוצאים מהנחה כי התלמידים מיומנים בחיפוש מידע ולא היא. בחטיבות הביניים יש עוד מורים המנסים להקנות מיומנויות חיפוש לתלמידים, אך בבתי הספר התיכוניים בישראל אין בדרך כלל מודעות לכך. לעתים יש מודעות כלשהי אך אין זמן או אין ידע מידעני. בסקירה מוצעים כמה וכמה דרכי הוראה להקניית מיומנויות חיפוש לתלמידים בבתי ספר תיכוניים ואולי גם לסטודנטים וסטודנטיות במכללות (עמי סלנט).

הרצאתו של ג'ורג סימנס על קורסים אקדמאיים מתוקשבים פתוחים רב- שותפים. קורסים אקדמאיים פתוחים רחבי היקף מסוג MOOCS הולכים ונעשים שכיחים יותר בעולם האקדמאי. בהרצאתו מתייחס ג'ורג' סימנס, אבי תורת הקוניקטיביזם, למאפיינים של סוג קורסים מתוקשבים אלו ולייחודיות שלהם מבחינת יצירת הידע והפצתו. במיוחד מציין ג'ורג' סימנס את הייחודיות של הקורסים המתוקשבים המבוזרים שאינם בנויים בהכרח כל תכנים אלא על תחנות של פעילויות מתוקשבות שצריך הלומד לעבור. הפעילות המתוקשבות מבוזרות לכל אורך ורוחב האינטרנט ולא בפלטפורמה יחידה . בשלבים מתקדמים של הקורס צריך הלומד גם לייצור בעצמו פעילויות מתוקשבות. כל הקורסים הללו מבוססים על למידה מכוונת עצמית , אך יש בהם מרכיב פעיל של אינטראקציות בין הלומדים וניווט ידע אישי או שיתופי ( George Siemens).