כמה תובנות משמעותיות שמציע המורה ומומחה התקשוב אודי מלכה לשילוב טכנולוגיה בהוראה על סמך הניסיון והתובנות של 10 שנות פעילות בתחומי התקשוב החינוכי. העצות אינן מתייחסות להוראה של קהל יעד מסוים או מקצוע מסוים אך הן יכולות להביא תועלת רבה למורים המשלבים תקשוב וטכנולוגיות תקשוב ההוראה בכיתה או בביה"ס או במכללה. אולי התובנה החשובה ביותר היא מס' 8 : טכנולוגיה משנה את שיטת ההוראה – לא ניתן לשלב טכנולוגיה מבלי לשנות את שיטת ההוראה. ניתן להשתמש בטכנולוגיה כתחליף ללוח בכיתה למשל אבל אז אין בה באמת מסר של שינוי. השתמש בטכנולוגיה כערך מוסף וכדרך מעניינת להעברת השיעור ( אודי מלכה) .

שאלת המחקר העיקרית היתה מה היא האפקטיביות של משחק תפקידים מקוון בהוראת המתמטיקה באינטרנט . משחק התפקידים המתוקשב נערך באמצעות צ'ט וקורא ליצירה של דמויות (זהויות מקוונות) על ידי כל לומד מקוון והתפקיד ששיחק . בתהליך המחקר של למידה מקוונת בחינוך למתמטיקה, Rosa דן בתפקידה של הבניית זהויות מקוונות. המחברים מאפיינים כיצד תהליך זה, באופן כללי, משתמש בתהל יכי המחקר האיכותני, ובאופן ספציפי, מקושר להבניה של ידע מתמטי במרחב הקיברנטי. התוצאות מציעות: (א) שהמרחב הקיברנטי באינטרנט הוא הסביבה הטבעית בהקשר של משחק תפקידים מתוקשב מקוון; (ב) שתהליך המשחק בלמידה המקוונת בחינוך למתמטיקה מעלה היבטים חדשים חשובים להבנתנו את הידע המתמטי כהבניה חברתית; (ג) החקירה המתמטית הופכת למשחק; (ד) נבדקי המחקר הם מי שהם רוצים להיות בעודם נמצאים במשחק, כלומר יש התכווננות (Rosa, Maurcio; Lerman, Stephen).

רותי סלומון , מטובות המומחיות לסביבת MOODLE בישראל, מציגה את סביבת ניהול ההוראה והלמידה MOODLE כתשתית שעליו המורה יכולה לבנות , לפתח וללוות חקר מידעני עם כיתתה. היא יכולה ליישם זאת בדרכים שונות ומגוונות מכיוון שב MOODLE ישנם כלים שונים המאפשרים להשתמש בהם כדי לפתח תהליכים פדגוגיים שונים. בסקירה מאירת העיניים מציגה רותי סלומון 2 תהליכים מידעניים שפותחו במערכת ה-MOODLE על ידי מורות המלמדות בבתי ספר יסודיים ( רותי סלומון) .

שרון גרינברג , מנהל הפיתוח המתוקשב של רשת אורט , כותב בבלוג שלו על השתתפותו בתחילת אוגוסט 2011 בכנס Google Faculty Institute במאונטיין ויו, קלפורניה, במטה של גוגל. בכנס השתתפו נציגי מכל האוניברסיטאות במדינת קליפורניה העוסקות בהכשרת מורים, בדגש על מדעים וטכנולוגיה, שאחראים למעשה להכשרה של 80% מהמורים במדינה. המטרה הראשונה של הכינוס הייתה להפגיש את כל העוסקים בחינוך במדינת קליפורניה; המטרה השנייה הייתה לקיים דיון במצב החינוך במדינה וכיצד משנים אותו. המטרה שלישית – אמנם הכנס נערך במדינת קליפורניה ועסק במצב החינוך בה באופן ספיציפי, ואולם לאור תוצאותיו יוחלט כיצד להרחיב אותו לשאר המדינות בארצות הברית.בכנס נשאו דברים חוקרים מהשורה הראשונה בתחום החינוך, בכירים ממערכת החינוך במדינת קליפורניה, מורים שיזמו וניהלו פרויקטים מעוררי השראה, בכירים בגוגל, וכמובן נציגי האוניברסיטאות השונות בקליפורניה.

המורה אביבה כותבת בבלוג שלה על הניסיון לשלב ולהטמיע את מעטפת האינטרנט החדשנית "קולסקול" בביה"ס. אתר קולסקול , הניתן בחינם מאפשר : א. תשתית אפקטיבית לתכנים פדגוגיים. ב. תקשורת רב-ערוצית בין ילדים, הורים והצוותים הפדגוגיים. "קול סקול" מאפשר לבית ספר רשת חברתית בטיחותית שהכניסה היא רק עם שם משתמש וסיסמה הניתנת בקלות להפעלה ולימוד , ידידותית למשתמש, מאפשרת תקשורת בין כל קהילת בית הספר לפי תחומי עניין. העלאת קבצים ושמירתם. המשתמש , לדוגמא המורה, יכולה להחליט האם היא שומרת את הקובץ לשימוש אישי בלבד או משתפת חלק או את כל הצוות. מאפשרת בניית מאגר תכניות לימוד לצוות ההוראה. מאפשר שליחת הודעות לכל הצוות בצורה בטוחה. התלמידים יכולים להתכתב בינם לבין עצמם בצורה בטוחה .

במאמר זה היו המחברים מעוניינים לחקור את הסוגים השונים של פרקטיות שיתופיות בקורסים מקוונים. המחברים ניתחו את האינטראקציות המקוונות בפורומים של דיון, את העבודות שיוצרו על ידי התלמידים (הן באופן פרטני והן על ידי עבודה בקבוצות קטנות), ואת התשובות לשאלונים שהועברו בשלבים שונים של החקירה. במקרה מסוים זה המחברים מעוניינים בחקירת השאלות הקשורות להבניית מידע וידע במהלך עבודה קבוצתית מקוונת בלמידה פתוחה מרחוק. במחקר זה נמצא כי הקבוצות המוצלחות יותר ופחות, במונחים של התוצאה או התוצר שלהן, חשפו בבירור דפוסי עבודה מובחנים, המאופיינים על ידי משא ומתן, מחקר, המשגה ותוצר. יתר על כן, דפוסים מסוימים של עבודה יוצרים תרומות נחרצות עבור הבניית המידע והידע ועבור הידע המשותף של התלמידים ( Oliveira, I.; Tinoca, L.; Pereira, A ).

הטמעת מדיה חברתית במערכת החינוך לעומת הטמעתה בתרבות של ארגון עסקי-ציבורי כלשהו מציבה אתגר ייחודי – התאמת מתודות ההוראה-למידה לשינויים התרבותיים-חברתיים באופן שיאפשר למידה יעילה ואיכותית. לצד ההזדמנויות הפדגוגיות והרווחים המקצועיים והאישיים שניתן להפיק מלמידה המלווה במדיה החברתית, מרבית המורים עדיין אינם מודעים לבעייתיות, לדילמות ולמלכודות העלולות לצוץ מהתנהלות זו ולעתים תכופות נאלצים להתמודד עמן לאחר שכבר קרו. התנסויות שכאלה עשויות להביא את מערכת החינוך לפעול ברוח אחת משתי התפיסות האלה:א. רתיעה וחשש עד כדי "פאניקת המדיה החברתית": תפיסה הרואה במדיה החברתית איום על שלמות החברה בכלל ועל החינוך בפרט (רותם ואבני, 2011). המדיה החברתית כמייצרת הזדמנות לעיצוב מחודש ועדכני של החינוך: על פי תפיסה זו, המדיה החברתית מזמנת התחדשות חינוכית והתמודדות עם מהויות ועם ערכים המשנים את פניהם בעידן הדיגיטלי. התמודדות מאתגרת זו צריכה להיעשות בדרך מושכלת, מתוך היכרות עם מאפייני המדיה החברתית והפוטנציאל הגלום בה ללמידה ולחינוך, לצד מודעות למלכודות הטמונות בה ואימוץ עקרונות המתווים דרכי פעולה מושכלות להתמודדות עמן ( (רותם ואבני, 2011).

בתחום החינוך קיימת חשיבות רבה ביותר למסגרות לשיתוף ידע וניסיון, להתעדכנות ולתמיכה, כמו גם לשיתוף לשם תמיכה רגשית ומוראלית. מסגרות לשיתוף בתחום החינוך קיימות זה זמן רב כדוגמת השתלמויות, כנסים, ימי עיון ועוד. עם זאת, מסגרות אלה לסוגיהן סובלות ממגבלות שונות, ששתיים מן החשובות שבהן הן מגבלות המקום הפיזי ומגבלות הזמן. אחד הכלים המאפשרים התמודדות מצוינת עם מגבלות אלו הוא הרשת החברתית. שלובים היא רשת חברתית מקצועית בתחום החינוך והכשרת מורים, שקמה כדי להתמודד עם המגבלות המוזכרות למעלה. שלובים הוקמה על ידי מכון מופ"ת והחלה לפעול בסוף חודש אוקטובר 2010. שלובים היא רשת חברתית-מקצועית שנתפרה במיוחד עבור ציבור העוסקים בהוראה. היא נועדה להוות מקום מפגש לכל העוסקים בהוראה – מורים, מדריכים פדגוגיים ומרצים שעיסוקם הכשרת מורים לגווניה, אנשים שתפקידיהם ועיסוקיהם נוגעים לחינוך ולהכשרת מורים. מטרתה של מסגרת זו היא התמקצעות, התעדכנות ותמיכה הדדית של העוסקים בחינוך, הן בהיבט בכללי-דידקטי, פדגוגי ואחר, והן בהיבט של תחומי הדעת הספציפיים. שלובים נועדה גם לתמיכה הדדית ברמה המוראלית והרגשית.

הספר " ניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת" מציע אסטרטגיות מעשיות, עצות ודוגמאות לגבי קביעת סדר עדיפויות, איזון וניהול עומס העבודה בהוראה מקוונת. הספר, המתבסס על סקרים וראיונות עם מורים ומרצים מצליחים המעורבים בלמידה מקוונת, הוא ספר פורץ דרך וחיוני עבור מורים ומרצים, מתכנני למידה, מפתחי סגל ההוראה (faculty developers) ואחרים המעורבים בלמידה מקוונת. הספר מציע אסטרטגיות, עצות ודוגמאות ותהליך בן ארבעה שלבים לזיהוי האתגרים ולחשיבה מחדש, לקביעת סדר עדיפויות, ולניהול מאוזן ותקין של עומס העבודה של מורים ומרצים המעורבים בלמידה מקוונת.

מחקר זה מספק תובנה חדשה לגבי האופן שבו מורים משתמשים באתרי רשתות חברתיות, כגון: Twitter, כרשתות ללמידה מקצועית. החוקרים סקרו וניתחו את הזנות המסרים (feeds) של המורים ב-Twitter כדי לקבוע את הכוונות הספציפיות של המורים המשתמשים ב-Twitter. ניתוח של הנתונים מראה שמרבית הציוצים (tweets) היו ממוקדים מבחינה חינוכית ונגעו בעיקר לקטגוריות של פילוסופיה/פרקטיקה, שאלות, ושיתוף במשאבים.

ד"ר גילה קורץ , ראש ההתמחות תקשוב ולמידה במרכז ללימודים אקדמאיים באור יהודה (… ומי שחוללה מהפיכה משמעותית בדרכי הלמידה של הסטודנטיות והסטודנטים לתואר שני לחינוך שם) כתבה לאחרונה מסמך מאיר עיניים על שימוש בפלטפורמת גוגל דוקס לשיתופיות באינטרנט . המסמך יכול להאיר את עיניהם של מורים המעוניינים להתנסות בפלטפורמה של גוגל דוקס ולשלבה בלמידה בביה"ס או במכללה .

חינוך מקוון הופך לאפשרות לגיטימית עבור מערכות חינוך ברחבי ארה"ב .הן מכללות והן בתי ספר תיכוניים מציעים שיעורים מקוונים לתלמידים. בחינוך המקוון ניתן להתאים את הלמידה ואת ההוראה לתלמיד מסוים. התלמידים משלימים את המשימות שלהם בקצב שלהם ומבקשים משוב והנחיה כאשר הם זקוקים לכך, במקום כאשר המורה מחליט על כך. התלמידים שקועים במגוון של כלים טכנולוגיים, המאפשרים להם דרכים שונות ללמוד את החומר. אולם עם כל ההשלכות החיוביות הללו, המבנים הפדגוגיים של רוב הקורסים המקוונים הם מסורתיים ואינם עונים על הצרכים של כל התלמידים ועל מגוון סגנונות הלמידה שהם מגיעים עמם (Andrew K. Miller).

מטרתו של מאמר זה היא לבחון כיצד הלומדים משלבים מקורות מידע מקוונים באינטרנט באסטרטגיות שלהם ללמידה עצמית. התהליך של פיתוח אסטרטגיות הלמידה הללו והחשיבות של אסטרטגיות אלה נחקרו בהרחבה, אבל קיים מחקר אמפירי מועט לגבי כיצד הסטודנטים מושפעים (מבחינת ההישגים )מהסביבות המקוונות. מחקר זה התמקד בקשר בין השימוש במקורות מידע מקוונים באינטרנט לתוצאה הכוללת של הסטודנטים. הנתונים נאספו מ-105 סטודנטים שנה ראשונה שלמדו בקמפוס ומ-258 סטודנטים שלמדו בלמידה מרחוק לאחר שהשלימו את חובותיהם בקורס מבוא לשיווק ( Dowell, David John; Small, Felicity A).

כל שנה אנו בוחרים במערכת פורטל מס"ע, בהמלצת מורים ואנשי חינוך מהשדה , את הבלוגים החינוכיים הראויים לציון ולשבח. לראש טבלת הליגה הגיעו השנה שוב כמה בלוגים חינוכיים של מורים. על ראשות הטבלה ממשיך לשמור הבלוג של המורה הגב' יוליס מארה"ב המשתפת את תלמידיה בביה"ס בארה"ב .המורה חניתה חן מביה"ס הוברמן בפ"ת. חניתה חן הצליחה בכוחות עצמה להפוך את הכתיבה המתוקשבת והפרויקטים בבלוג זה למרכז החוויה הלימודית. במהלך השנה פיתחה את פרויקט גלורי כפרויקט למידה שיתופי עם כיתות מקבילות בחו"ל . מתמודדת חדשה שהגיעה השנה בבתי ספר בישראל לאחד המקומות הראשונים בטבלת הנבחרים היא המורה שלומית רדניק . שלומית מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה.

ליקטנו כמה תובנות מעניינות של מומחים ומורים לגבי תכנית התקשוב הארצית החדשה והחשובה של משרד החינוך. כותב ד"ר אלון הסגל , אחד המומחים האקדמאיים הרציניים בישראל בתחומי ניהול מידע וידע : "המענין בתוכנית הזו, היא שהמוח נמצא במשרד החינוך כך גם הארגון והאינטגרציה, לעומת זאת התפעול יצא לחברות פרטיות חיצוניות [כמו טלדור, עת הדעת, אפילו מט"ח בתוך החגיגה, ולא נשכח את פרויקט אתנה]. אבל הזרוע החשובה ביותר היא הזרוע הביצועית והוא "רכז התקשוב" של בית הספר. דמות מיתולוגית שנוכחותה בבתי הספר עולה ותפקידה ליישם את תוצאות הפרויקט בבתי ספר [כמובן בחסות המנהל הכל יכול של כל בית ספר]. רכז תקשוב הופך להיות איש מקצוע מומחה בתחום חדש הנקרא "טכנולוגיות למידה". כותבת המורה אורנית פרידמן : "על מנת שמורה יוכל לעמוד בכיתה ולנווט בין עמדת המחשב, הלוח האינטראקטיבי, יעבור בין התלמידים, יעמוד מול הכיתה וכל זאת במהלך שיעור אחד, יש לעשות שינוי בפדגוגיה. השינוי צריך וחייב להתחיל מהמורים בכיתות. על מנת לתת למורים את היכולת לשלוט בתוכנות המחשב מבלי לחשוש, להגיע בטוח ומוכן לשיעור המשלב הן הרצאה פרונטלית והן פעילות מתוקשבת. לדעתי, נכון יהיה ואפילו צריך לשלב את התקשוב בתוך הפדגוגיה (ולא להתאים את הפדגוגיה לתקשוב).

כבר דיווחנו בעבר על מדיניות התקשוב החינוכי באוסטרליה ועל המאמץ השיטתי והממוקד של משרדי החינוך הפדראליים (לכל חבל ארץ באוסטרליה משרד חינוך מקומי משלו) האוסטרליים לקדם את תכניות התקשוב בבתי הספר. עתה עברו האוסטרלים לשלב פעולה שיטתי חדש והוא יצירת רישוי למורים להוראה מתוקשבת. מורים בבתי הספר נדרשים תוך חמש שנים לקבל הסמכה רשמית של משרד החינוך שם ללמד בצורה מתוקשבת. תכנית הפעולה שהתחילה בשנת 2010 מחייבת את המורים לדעת לשלוט היטב בכל סוגיות התקשוב החינוכי ולדעת לתכנן היטב את מערך התקשוב שלהם להוראה בכיתה. המורים צריכים להוכיח בקיאות בשיטות פדגוגיות מתוקשב ולהמחיש יכולת לשלב את הפדגוגיות הדיגיטאליות המתוקשבות בהוראה פעילה בכיתה. האוסטרלים גם יצרו תימרוץ כספי למורים שעוברים את ההסמכה להוראה מתוקשבת.

כבר דיווחנו בעבר בפורטל מס"ע על חשיבות פיתוח מרחבי למידה כיתתיים מתוקשבים ע"י מורים בבתי הספר. שילוב הכלים המתוקשבים במרחבים ובתהליכי הלמידה בבתי הספר נעשה כמדיניות כוללת ויוזמת ע"י צוות תקשוב דרום בראשותו של אלישע בביוף. בשדרוג הקרוב תתוסף האפשרות להשתמש בבלוג כמקור הכנסת המידע של המורה לאתר הכיתתי באינטרנט. הדבר יקל על המורים ויחסוך מהם את הצורך הכפול בעדכון הבלוג והאתר הכיתתי (או לחילופין לבחור באחד מהם…). מעבר לכך, הדבר מאפשר לתלמידים להגיב להודעות המורה באתר הכיתתי.