מטרת מחקר חלוץ זה היא ללמוד על תפיסת המלווה את בעיית הנשירה, על המקום שניתן לה במהלך הליווי והכלים שעומדים לרשות המורה המלווה כדי להתמודד איתה. המחקר נערך בשיטה איכותנית בגישת חקר מקרה ובודק את הסוגיה הנחקרת כפי שהיא משתקפת ונתפסת בעיני שלוש מורות מלוות שסיימו בהצלחה את קורס החונכים ועסקו בליווי בתשס"ט ועוסקות בליווי בתש"ע. הכלים שבאמצעותם נאספו הנתונים: ראיונות עומק ומסמכים כתובים.שאלות המחקר: (1) מהי תרומת המורה המלווה למניעת הנשירה של המורה המתחיל; (2) מה הם המרכיבים המקצועיים הדרושים למורה המלווה כדי להתמודד עם בעיית הנשירה. ממצאים עיקריים: ממחקר חלוץ זה עולה בבירור כי המודעות לנושא הנשירה נמוכה, למלווה אין יכולת לזהות אותה אצל המורה המתחיל והנושא עלה באקראי בשיח בין המורה למלווה. הממצאים מצביעים על היעדר תפיסת האחריות של המורה המלווה למניעת הנשירה ולמעורבות פעילה בנושא. כמו כן מעידות המורות המלוות כי הן חוששות לעסוק בנושא בגלל חסמים פנימיים ( עינת ברגר , חוה תורן).

מסע בין חדרי מורים בבתי ספר מלמד שלפעמים חדר הוא לא רק חדר. לפעמים הוא משפחה, לפעמים מצב רוח. הוא גם מראה שמשקפת מערכת יחסים, עבודת צוות ( או היעדרה) , יחס לתלמידים. לכן אין זה מפליא שאין שני חדרי מורים דומים זה לזה. בבית הספר ברנקו וייס בבית שמש פירקו את חדר המורים המסורתי, החדר המרכזי שהיה לו אופי של מליאה, לכמה חדרי מורים קטנים המפוזרים היטב במרחב הבית ספרי. יש בביה"ס זה 13 חדרי מורים צוותיים , אחד לכל שכבה וכמה לצוותים מקצועיים, לדוגמא מתמטיקה או אנגלית. מיכאל יעקובסון , אדריכל שאחד מתחומי עיסוקו המרכזיים הוא אופיים האדריכלי של מוסדות חינוך בארץ ובעולם, אינו מתלהב במיוחד מפירוק חדר המורים המרכזי כמו במקרה של ביה"ס ברנקו וייס. משיחות עם מורים רבים נראה שלא המרחב הפיזי על כל תחלואיו – צפיפות , פינת קפה מוזנחת, היעדר פינות ישיבה או כמות מספקת של מחשבים- מכתיב את יחסם לחדר המורים, אלא דווקא המרחב המטפיזי, זה המורכב מחברויות וגיבוש או מקליקות ואינטריגות. עם צפיפות, נס קפה זול וכיסאות לא נוחים אפשר להסתדר, אמרו מורים רבים , אבל עם פרצופים חמוצים ואווירה לא נעימה הרבה יותר קשה ( אמתי מור).

הפעילות של מערכת החינוך האמריקאית להטמעת הרפורמה של בתי ספר תיכוניים קטנים פרצה כבר את גבולות המעטפת של רפורמה חינוכית רגילה והיא הולכת ומתגבשת ברחבי ארה"ב וגם זוכה להערכה רבה של חוקרי חינוך ומומחי חינוך שם. המחקר הנוכחי בדק את היישום של למידת חקר ושיטות למידה מבוססות פרויקטים (PBL ) בבתי ספר תיכוניים בארה"ב. מתברר כי בבתי ספר תיכוניים קטנים המורים מרגישים יותר מחויבות לנקיטת דרכי הוראה פעילות ומפעילות ועל קרקע זו צומחות יוזמות פדגוגיות מעניינות ומשמעותיות (Ravitz, Jason).

המחקר התמקד בשלב הכניסה למקצוע ובחן את רמות השחיקה של המורים המתחילים במהלך השנה הראשונה לעבודתם, בראשיתה ובסופה. המטרה הייתה לקבוע את התרומה של הסביבה הארגונית לניבוי תהליך שחיקי. במחקר השתתפו 492 מורים, שענו על שאלון "סביבת העבודה של המורה". הממצאים מראים שבתחילת השנה הראשונה ובסופה אין למורים מתחילים תחושת שביעות-רצון מלאה מהמצב הארגוני של סביבת העבודה שלהם. הם אינם חשים משולבים בסביבה, ולכן, להרגשתם, אינם יכולים לתפקד ביעילות ולהפגין רמה גבוהה של יכולת מקצועית וארגונית. הם אינם מרוצים מהתמיכה המקצועית והאישית של הסביבה, מההכרה והערכה של אחרים(מנהל, הורים, עמיתים) מהסטטוס הציבורי או מהתרבות הארגונית ( Gavish, B., & Friedman, I.A) .

מחקר זה בוחן את הקשר בין תכונות ומאפיינים תרבותיים של סטודנטיות ערביות, פרחי הוראה , לבין תפיסת תכונות המורה הטוב. במחקר השתתפו 122 סטודנטיות ערביות הלומדות במסלול הגיל במכללת סכנין . ממצאיו עולה שהסטודנטיות מתחלקות לשתי קבוצות: האחת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מסורתיים והאחרת מצדדת בתכונות ובמאפיינים תרבותיים מודרניים. הממצאים מלמדים כי תכונות ומאפיינים תרבותיים מסבירים את ההבדלים בנוגע לתפיסת תכונות המורה הטוב. יתרה מזו : מן הממצאים עולה שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים מדרגות גבוה את תכונות המורה הטוב בסדר הבא: מורה אשר מפתח יכולות קוגניטיביות בקרב תלמידים , מתקשר היטב עם התלמידים , יוצר אוירה נינוחה בכיתה ושומר עליה, בקיא ושולט בידע יותר מאשר הסטודנטיות בעלות התכונות והמאפיינים התרבותיים המסורתיים. זאת ועוד : נמצא שסטודנטיות בעלות מאפיינים תרבותיים מודרניים הגדירו מורה טוב כמורה המלמד בשתי רמות : ברמה הפרטנית ( מורה מול תלמיד) וברמה הקולקטיבית ( מורה מול כיתה). ( יאסר , עואד, ח'אולה זועבי. מחמוד חליל.) .

המחקר המוצג במאמר בחן את ההשפעה של פרקטיקה פדגוגית המדגישה טיפוח של קהיליית למידה בקורס אחד על תמיכה במורי מורים ועל קידום עיסוקם במחקר ופיתוח זהותם כחוקרים (מדובר במסגרת לימודים לדוקטורט של מורי מורים באוניברסיטה). כל אחד מהלומדים בקורס התבקש ליצור מערך חקר (enquiry) לנושא לפי בחירתו. המחקר שהוצג מראה כיצד באמצעות אינטראקציה חברתית עמיתים מפתחים הבנות של התהליך והמשמעות של מחקר חינוכי. בעודם מנסים להשיג מטרות מחקר דומות במסע הלמידה האישי שלהם הם מצליחים לקדם את ההבנה מהו טבעו של מחקר ולהרחיב את זהותם כחוקרים. נראה שהתפתחות של זהות מקצועית כמורה מורים וכחוקר היא עניין של טרנסקציה ( Transaction) ולא של מסירה (Transmission) (Kennedy, 2005), היא עניין בעל מורכבות סובייקטיבית ודינאמית ולא טכני (Dunne et al., 2005) והיא עניין שיש בו תשומת לב רבה יותר לתהליך מאשר לתוצר הסופי ( McGregor, D., Hooker, B., Wise, D., & Devlin, L).