מאפיינים קהילתיים
מיון:
נמצאו 310 פריטים
פריטים מ- 181 ל-200
  • לינק

    התלמידים של מערכת החינוך בפינלנד הגיעו למקום ראשון בעולם במבחני ההשוואה בינלאומיים . אם אתם רוצים להבין למה לפינלנד יש את מערכת החינוך הטובה בעולם, צפו ב-4 הדקות האלה. ראיון עם מנכ"ל משרד החינוך הפיני PASI SAHLBERG. בניגוד לרושם המצטבר , מתברר כי בפינלנד אין הדגשת יתר של תחומי המתמטיקה והמדעים. ההשקעה בתלמיד נמוכה יותר מאשר בארה"ב ( 40% פחות מאשר ארה"ב). עוד אמר מנכ"ל משרד החינוך הפיני כי נושא משטר בחינות והערכה מקבל עדיפות נמוכה אצלם. אין בונוסים למורים. אז איך בכל זאת מגיעים הפינים להישגים יוצאי דופן ? מתברר כי עיקר המאמץ של מערכת החינוך הפינית הוא לא בהערכת הישגים ובבחינות אלא בשמירת מעמד המורים ובהקפדה על איכות המורים כבר בשלבי הכניסה להכשרת מורים. נבחרים רק הבוגרים המצטיינים באוניברסיטאות בפינלנד.

  • לינק

    גיא לוי ממט"ח כתב לאחרונה בבלוג שלו מאמרון מעניין על דמותו של ג'ורג' מקֶנָה (George McKenna) במערכת החינוך בארה"ב, מנהל ביה"ס ומנהיג חינוכי שמדבר על Personalizing Public Education על חברות, על אחווה, על אהבה שהם חלק בלתי נפרד מהיות אדם מורה, מחנך. הטכנולוגיה במאה ה-21 היא אכן מרכיב חיוני ביותר לצמצום פערים בחינוך, לנטיעת תקווה בליבותיהם של תלמידים רבים להצלחה בחיים, להחזרתם של בני נוער רבים למסלול הלימודים לאחר שנשרו מבית הספר, למתן מענה ויחס אישי לכל תלמיד בכל מקום וכל הזמן… אבל היא כנראה רק שניה לקשר האישי בין המורה והתלמיד – לאהבה, לאחווה ולחברות.

  • לינק

    אחד מהמאפיינים של התפתחות אתרי האינטרנט בבתי הספר בארץ הוא קיומם של אתרי משנה לכיתות ביה"ס, תופעה חדשה יחסית המעידה על מודעות רבה יותר של מנהלי בתי הספר ומחלקות החינוך ביישוב לחשיבות הנושא. מבדיקה מדגמית שערכנו בכמה עשרות אתרי בתי ספר באינטרנט נמצא כי רק כ20% מהמורים עושים שימוש בכלים המתוקשבים המוצעים להם לניהול סביבת הכיתה באינטרנט וליצירת אינטראקציה מתוקשבת עם התלמידים . עם זאת, יצוין כי לפני שנה היה היקף השימוש באתרי כיתות באינטרנט רק כ5% מכלל המורים בביה"ס. כך שבראייה כוללת יש התפתחות של הנושא ומורגשת המודעות של הנהלות בתי הספר לכך. עוד נמצא כי במרבית הכיתות אין המורים יוצרים דיון כיתתי באינטרנט (בדומה לפורום מתוקשב) למרות שקיימים כלים מתוקשבים ידידותיים לצורך כך באתר הכיתה. המורה והמחנך הרוצה להשתמש באתר אינטרנט ולנהל אותו כקהילה לומדת ומתגבשת יכול למצוא היום יותר מתמיד, מגוון כלים מתוקשבים שפותחו עבורו, ביניהם העלאת מסמכים משותפים, העלאת תמונות, יצירת רשימות, יצירת סקרים , העלאת משימות לכיתה, העלאת שיעורי בית לכיתה, העלאת הודעות על שיעורי בית מערכת שעות , העלאת מצגות, יצירת קישורים , יצירת דיון כיתתי באתר, תגובות התלמידים בכיתה , יצירת ספריית קבצים כיתתית ועוד ( סלנט עמי).

  • לינק

    סקירה מרתקת אודות כמה וכמה בתי ספר בארה"ב הפועלים כקאופרטיבים בהם המורים עצמם מנהלי בשיתוף פעולה את כל סביבת ביה"ס. הסקירה המלאה נכתבה ע"י Charles Taylor Kerchner . הסקירה ( הפעם הבאנו את הסקירה המלאה ) מציגה את דרכי ההוראה של המורים בבתי ספר אלו , כגון למידה מבוססת פרויקטים אשר הפכו בתי ספר שיתופיים אלו בניהול ובאחריות לסיפור הצלחה. במוקד הסקירה ניצב בית הספר Avalon School אשר הוקם בשנת 2001 במינסוטה ע"י הורים ומורים אמנם, מדובר בתהליך דמוקרטי ובבתי ספר הדומים לבתי הספר הדמוקרטים בישראל, אך כל ההחלטות בביה"ס מתקבלות בניהול משותף ללא פונקציה של מנהל ביה"ס. כל בתי הספר השיתופיים במדינת מינסוטה בארה"ב פועלים כולם בהשראת חזון הנקרא EdVisions , חזון המנחה את פעילותם ודרכי ההוראה שלהם. החזון החינוכי של EdVisions מצדד בפיתוח שיטות הוראה אלטרנטיביות כגון למידה מאותגרת פרויקטים.

  • לינק

    לתפיסת העולם של מנהלי בתי ספר יש השפעה על התרבות הארגונית ועל כיווני ההתפתחות של ביה"ס הרבה יותר מהלך המחשבה של הפיקוח או משרד החינוך ולכן מעניין מאמרו של ד"ר אלכס שניידר , מנהל בית הספר היסודי בכפר שמריהו אשר הציג את הנדבכים העיקריים של משנתו החינוכית . המאמר פותח צוהר לתהליכי תקשוב שעוברים בתי הספר היסודיים ביוזמתכם מבלי להמתין למשרד החינוך . עוד אנו למדים כי על יוזמת הנהלת ביה"ס לפיתוח מכלול האינטליגנציות מרובות בקרב התלמידים מתוך אמונה שהבאה לידי ביטוי של הכישורים האישיים של כל אחד מהילדים תצליח לקדם את התלמידים גם באותם תחומים בהם הוא מתקשה.

  • לינק

    סוגיית ההתפתחות האוטונומיה בקרב ילדים ותלמידים הפכה להיות נושא מרכזי במחשבת החינוך המודרנית. התפיסה שצריך להקנות לילדים ערכים ויסודות של אוטונומיה חוזרת ומודגשת אצל אנשי החינוך המתקדמים והוגי הדעות בחינוך ובפילוסופיה של החינוך. על פי תפיסתם , הקניית יסודות של אוטונומיה לתלמידים משמעותה הקניית מיומנויות של חשיבה ביקורתית ורפלקציה עצמית של הלומד. מכאן הנטייה שלנו לראות בחינוך דתי או חינוך חרדי כאיום על ערכי האוטונומיה בחינוך. עפ"י דעתם של מחברי המאמר, ממובילי תחומי הפילוסופיה והפסיכולוגיה באוניברסיטאות בהולנד, זו ראייה צרה למדי של עקרונות האוטונומיה בחינוך. האיום העיקרי על האוטונומיה בחינוך אינו החינוך הדתי ( ובכלל זה מתכוונים המחברים לחינוך אורתודוקסי לא רק ביהדות אלא גם אצל המוסלמים והכנסייה הקתולית) אלא חברת הצריכה ואורח החיים שלה אשר בגלל השפע , העדר המשמעת העצמית והשטחיות (הנובעת מעודף הבחירה) יוצרת בקרב התלמידים בחברה המודרנית רדידות מחשבתית ועצלות שאינה תורמת בהכרח להקניית ערכי אוטונומיה בבתי הספר ( Anders Schinkel, Doret de Ruyter, Jan Steutel ).

  • לינק

    ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

  • לינק

    הם מתמודדים עם מורים לא מרוצים ובעלי שכר נמוך, עם פערים בהישגים לימודיים, ונאבקים לשמור על כוח אדם איכותי. חלקם מתמודדים גם עם כיתות צפופות במיוחד, עם תקציבים מצומצמים ועם תלמידים שפשוט לא רוצים ללמוד. ולמרות כל הקשיים, מערכות החינוך שלהם עושות בית ספר למערכת החינוך הישראלית ורושמות הישגים גבוהים בהרבה מאתנו בכל מבחן בינלאומי ובכל הנתונים ההשוואתיים. בכירי מערכות החינוך של מדינות OECD הגיעו בנובמבר 2010 לישראל כדי לערוך סדרת מפגשים בכנס מכון ון-ליר לחינוך, במטרה לחלוק מניסיונם המשותף. The Marker כינס כמה מבכירי מערכות החינוך הטובות בעולם, ושמע מהם כיצד הופכים מערכות חינוך למצטיינות.

  • לינק

    בשיתוף עם דור לדור – קבצים לחקר ולתיעוד תולדות החינוך היהודי בישראל ובתפוצות . נקודת המוצא של קובץ מאמרים זה היא ש"ילדוּת" ו"נעורים" הם מושגים מרכזיים בסדר היום מודרני, וכי לא ניתן לדון באידיאולוגיות המודרניות הגדולות ובתהליכים המהפכניים, במשברים ובתמורות התרבותיות שחלו בשלוש המאות האחרונות, מבלי להזדקק להם. אסופת מאמרים זו מתמקדת בילדים ובנערים, יהודים בעיקר, ובתפקידים החברתיים והתרבותיים שהוטלו עליהם בעתות משבר ובתקופות של תמורה ושל שינוי. בצד התפקידים המעשיים והסימבוליים שהוכתבו "מלמעלה", נבחנים גם תפקידים דוריים שגובשו "מלמטה", בקרב הצעירים, בינם לבין עצמם. לכתיבת המאמרים חברו חוקרים מדיסציפלינות שונות, ופתחו פתח לדיון מגוון ועשיר בתחום ענף זה. ספר אחר שנכתב ע"י אותן עורכות: ברוח הזמן: החזרת ספרות ילדים להקשרה ההיסטורי-תרבותי . יעל דר, טל קוגמן, יהודית שטיימן (עורכות),

  • לינק

    משרד החינוך הפדראלי האמריקאי פרסם ב9 בנובמבר 2010 את הגרסה הסופית והמעודכנת של תכנית התקשוב הלאומית שלו לחינוך. בעקבות פרסום הגרסה הראשונה של תכנית התקשוב הלאומית בארה"ב במרץ 2010 נערכו בטיוטת התכנית לא מעט שינויים. השינויים הוכנסו לטיוטת התכנית בעקבות הערות שנתקבלו מבתי ספר ברחבי ארה"ב ומומחים לתקשוב חינוכי באוניברסיטאות ובמכללות האמריקאיות. הגישה של שר החינוך האמריקאי לגבש תכנית תקשוב לאומית בחינוך תוך האזנה לבתי הספר ולמומחים ועדכון בהתאם היא חידוש בנוף הבינלאומי של תכניות תקשוב בחינוך ברחבי העולם. השינויים העיקריים בגרסה הסופית של תכנית התקשוב האמריקאית הם הרחבת המשקל הניתן לשיתופיות בהעברת ידע פדגוגי בין קהילות מורים ובין בתי ספר , חשיפת המורים לכלים מתוקשבים ולכלים פתוחים כחלק מההתפתחות המקצועית שלהם והרחבת ההתייחסות להערכה בהיערכות המתוקשבת הנדרשת בבתי הספר. כמו כן , כוללת הגרסה האחרונה הרבה יותר דגמים פדגוגיים ודוגמאות של תקשוב בהוראה ובלמידה.

  • לינק

    האם וכיצד מצליחים בתי ספר ממלכתיים יהודים וערבים בישראל ללמד ספרות המעניקה לתלמידות ולתלמידים תחושה של שייכות אשר ביכולתה להטביע את חותמה על אישיותם ולסייע בגיבוש זהותם? שאלה זו נבחנה במחקר חדש תחת הכותרת מימוש הזכות לחינוך מותאם באמצעות תכניות הלימודים בספרות לחטיבה העליונה בחינוך הממלכתי היהודי והערבי . את המחקר ערכו פרופ' שולמית אלמוג מהפקולטה למשפטים וראש המרכז היהודי-ערבי באוניברסיטת חיפה, ד"ר נוהאד עלי מרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית גליל מערבי והדוקטורנטית לטם פרי-חזן מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. השלושה בחנו שאלה זו דרך הפריזמה של יסוד המותאמות בזכות לחינוך. לדבריהם, מותאמות (adaptability) היא אחד מיסודותיה של הזכות לחינוך במשפט הבינלאומי. משמעותו של יסוד זה היא הזכות לקבל חינוך מותאם לצרכיהם של התלמידות והתלמידים, לאור הרקע החברתי והתרבותי בו הם חיים.

  • לינק

    לפני חמש שנים קיבל בית הספר הניסויי ע"ש ידלין בעיר ראשון לציון הכרה ממשרד החינוך כבית ספר ניסויי ושם לעצמו כמטרה את טיפוח המצוינות בקרב תלמידיו באמצעות הוראת המדע והטכנולוגיה. מעבר לסביבות הלמידה המגוונות, אחד העקרונות המובילים הוא מתן בחירה לתלמידים כך ש-14 שעות שבועיות הן שעות בחירה מתוך שלושה אשכולות שונים: מדע וטכנולוגיה, מדעי הרוח ואומנויות. אפשרויות הבחירה הן מגוונות מאוד. בתחום הביוטכנולוגיה למשל ניתן לבחור בין: עולם המיקרואורגניזמים, סוד היין, תהליכי תסיסה, תורשה והנדסה גנטית וכימיה בחיי היום יום. בתחום האסטרונומיה הבחירה כוללת: גיאולוגיה, אסטרופיסיקה – חייו ומותו של כוכב, אסטרוביולוגיה כולל תיאוריית המפץ הגדול ועוד. עקרון נוסף הוא התחדשות של תוכניות הלימוד. בבית הספר כמעט ולא נעזרים בחוברות עבודה, המורים הם שמפתחים את יחידות ההוראה ואת תוכנית הלימודים. "המורה לוקח אחריות על למידת התחום אותו הוא רוצה לפתח, על ההוראה ועל ההערכה וזה השינוי המדהים שמתקיים פה ולכן גם ההישגים גבוהים

  • לינק

    בישראל, נכנסים מדי שנה כשלוש מאות מנהלים חדשים לתפקיד המורכב של ניהול בית ספר. חלקם צמחו מתוך צוות בית הספר (להלן "צומח") ואחרים מגיעים מבתי ספר אחרים (להלן "צונח"). מרביתם מתקדמים לתפקיד לאחר שהיו מורים, ושינוי חד ומהיר זה, גם אם מילאו תפקידי ריכוז וסגנות, מהווה עבורם טלטלה והם נדרשים לנקודת מבט שונה מזו שהיו מורגלים לה עד כה. המחקר שלהלן מתאר את חוויית הכניסה לתפקיד ניהול בית ספר מנקודת מבטן של מנהלות בתי ספר על יסודיים ש"צמחו" מתוך בית הספר ושל מנהלות שהגיעו לתפקיד מבית ספר אחר, תוך התמקדות בהיבטים של תרבות בית הספר וניהול קונפליקטים, כפי שבאים לידי ביטוי בשלב הכניסה לתפקיד, הנחשב כתקופה קריטית בהתפתחות המקצועית. במחקר השתתפו שמונה מנהלות, מהן ארבע "צומחות" וארבע "צונחות" ושני מפקחים, שהמנהלות נמצאות בגזרת הפיקוח שלהם. כלי המחקר בהם נעשה שימוש היו ראיונות פתוחים שנותחו באמצעות ניתוח תוכן איכותני, תצפיות ומסמכים שנמצאו רלבנטיים ( מרב שרון).

  • לינק

    נייר העמדה מתייחס לשאלה אם מורים מאמצים את העקרונות, הרעיונות והגישות המוצגים להם בהתפתחות המקצועית ועושים בהם שימוש בעבודתם. שאלת המחקר:" האם מערכת הפיתוח המקצועי לסגל הקיימת היום יעילה במונחים של שימוש המורים בידע המוקנה?" מנהלים המפתחים מערכת ייעלה של התפתחות מקצועית צריכים להכיר בכך שמערכת כזו דורשת תשומת לב למורכבויות ולצרכים של כלל בית הספר. התפתחות מקצועית המתקיימת רק מחוץ לבית הספר, המתבטאת כהדגמות, בסדנאות ובהרצאות, אינה יכולה להיות בעלת השפעה מתמשכת על ההוראה הממשית בכיתות. עליה להיות רלוונטית לצרכי בית הספר ומעוצבת כך שתיענה לתוצרים ייחודיים של התלמידים הלומדים בו. הדבר מחייב חזון ברור ותכנון של ההתפתחות המקצועית המתחיל בשאלות הקצה ובהן: לאילו תוצרי תלמידים מצפים? מה צריכים מורים לדעת לצורך זה? כיצד משפיעים הקוריקולום והסטנדרטים על מה שמורים צריכים לדעת? ( Bingham, L.G., Gill, P. Sherman, R., Vaughn, V, & Mixon, J).

  • לינק

    מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הקשר בין מרכיביהם של אתרי האינטרנט הבית ספריים לבין סביבות בתי הספר, בהתייחס לזרם ( ממלכתי וממלכתי דת) ולשלב (יסודי ועל יסודי). בהתבסס על התיאוריה המוסדית, נבדקו קיומם והיקפם של מרכיבי ליבה – המעצבים את האתר הבית ספרי כמרחב למידה, ומרכיבים סמליים – המעצבים את האתר כחלון ראווה, והקשר של מרכיבים עם סביבות בית הספר. באמצעות כלי מחקר, שפותח במיוחד למחקר זה, מופו ומוינו מרכיבי הליבה המרכיבים הסמליים במדגם מייצג של 60 אתרים. מהממצאים עולה שאכן יש קשר בין מאפייני האתר לבין הסביבה אך לא מדובר רק בשתי סביבות של שלב וזרם, אלא בארבעה סביבות שונות: יסודי ממלכתי , על יסודי ממלכתי , יסודי ממ"ד ועל יסודי ממ"ד . בדיון מוצגות השלכות תיאורטיות ומעשיות של ממצאים אלו (שרית קליין, דורית טובין).

  • לינק

    רשימה קצרה זו מתארת בתמצות את תהליך השינוי שהובילה הכותבת בתור מנהלת בית ספר. המטרה המרכזית היא לציין את הגורמים הבולטים שהובילו להצלחת תהליך השינוי. הכותבת מבקשת להדגיש כי מדובר בחכמה שלאחר מעשה, וכי לא הייתה מציינת את אותם הגורמים בטרם התחיל תהליך השינוי. הכיוון שהלך בו הצוות היה מורכב מאוד ודרש ייעוץ מסוג חדש: לא עוד ייעוץ תהליכי-ארגוני בלבד, אלא ייעוץ המשלב בין היבט זה לבין המבנים הפדגוגיים של בית הספר. לא היה עם מי להתייעץ ואת מי לשאול. היה צריך לברוא עולם מחדש. אולם קושי זה גילם בתוכו גם הזדמנות נדירה ומאתגרת. מערכת החינוך אף פעם אינה דוחפת לעשות שינוי עמוק כל כך, אך לפתע גילה הצוות שהיא גם אינה באמת חוסמת (ייגר, סמדר).

  • לינק

    בריאן רואן הוא פרופסור לחינוך ולסוציולוגיה באוניברסיטת מישיגן. רואן, סוציולוג בהכשרתו (דוקטורט מאוניברסיטת סטנפורד), עוסק במפגש שבין תאוריה ארגונית לחקר האפקטיביות של בתי הספר. הוא כתב על החינוך כמוסד, על ארגונם וניהולם של בתי ספר ומערכות חינוך, על טבעה של עבודת ההוראה ועל האפקטיביות שלה ועל הדרכים האפשריות לפעול בבתי ספר לשיפור תוצאותיהם החינוכיות של תלמידים. רואן גם חבר במכון המחקר האמריקני היוקרתי "האקדמיה הלאומית לחינוך" (NAEd), וחתן הפרס ע"ש ויליאם ג'י דייויס למחקר בתחום ניהול החינוך. מלבד הניסיון לשלוט בחומר שנלמד, מנהיגי החינוך מנסים לעצב גם את דרך ההוראה של המורים, אולם בהיבט זה יש הבדלים בין מדינות. מנהיגי החינוך מנהלים את דרך ההוראה בכל מיני שיטות: (א) הם כותבים דרכי הוראה והנחיות למקצועות מוגדרים וקובעים אותן במסמכים קוריקולריים ובספרי לימוד; (ב) הם מתכננים הזדמנויות למידה למורים במסגרת תכניות פיתוח והכשרה; (ג) הם ממנים מנחים, יועצים ואנשי מנהל שיעבדו ישירות עם מורים; (ד) הם מארגנים קבוצות מורים שיעבדו יחדיו לשיפור תהליך ההוראה. כל זה נועד לחַבְרֵת את המורים לשימוש בשיטות הוראה מסוימות.

  • לינק

    ביקורת ספר מעניינת על ספר חדש שעוסק בהשפעות של הבניית ידע ויצירתיות בקרב בני נוער וילדים במועדוני מחשב במדינות שונות בעולם. נקודת המוצא של הספר וגם של כותבת הביקורת היא שדווקא בחינוך הלא פורמאלי זוכים הילדים ובני הנוער להיחשף למיומנויות של יצירתיות והבניית ידע תוך כדי התמודדות בחברותא במועדוני מחשב הפועלים מחוץ למערכת החינוך הפורמאלית. הספר דן במאפיינים של מועדוני מחשב ותקשוב (אשר לצערנו פחות נפוצים בישראל) לילדים הפועלים במדינות מתקדמות והן חלק מהתשתית המדעית-אוריינית בחינוך הלא פורמאלי (חלק ממועדוני המחשב הוקמו במוזיאונים למדע ואילו חלק פועלים מטעם רשויות תרבות ותאגידים טכנולוגיים כגון אינטל). לדעת , כותבת הביקורת של הספר, התרומה האוריינית של מועדוני המחשב היא רבה יותר מאשר חוקרי האוריינות נוטים לחשוב, מה גם שבחלק גדול ממועדוני המחשב מועסקים אחר הצהריים גם מורים מן השורה המתקשים להקנות את אותן מיומנויות בבתי הספר הפורמאליים בבוקר. הספר, הנו אסופת מאמרים חשובה ומשמעותית המציע זוויות הסתכלות ובוננות נוספות על חשיבות מועדוני המחשב ( אשר בישראל פועלים בעיקר בפריפריה ולא במרכז) .

  • לינק

    בית הספר "חופי הגליל" בגשר הזיו ידוע כבית ספר יצירתי עתיר ביוזמות חינוכיות מאתגרות מבחינת הלומדים. בשנתיים האחרונות יזם ביה"ס פרויקט למידה מסקרן ומאתגר בשם מילון מקוון "עולם הילד". מילון מקוון "עולם הילד". הקמת מילון המכיל אוסף נכבד של מילים של ילדים- כן, מילים כאלה שרק ילדים משתמשים בהם, ושרובן אינן נהירות למבוגרים. מי יודע מה פירוש המילה "גולולוש" (לא יודעים? שאלו את הילד).בשלב הראשון נאספו המונחים במסגרת שיעורי המחשב- מכיתות ב' – ד'. כל ילד תרם מילים כמיטב הבנתו. הדגש בתהליך הושם על לימוד מיומנות הניסוח של הגדרה טובה למונח- נושא בו מתקשים רוב הילדים. במקום להשתמש במונחי מילון רגילים נעשה שימשו במונחים המתקשרים לילד מבחינה רגשית ומהווים הינע (DRIVE ) ללמידה. נעשה כאן חיבור בין העולם האקדמי-פורמלי הנלמד בבית הספר, ובין "עולם הילד", הלא פורמאלי שאינו זוכה בד"כ להכרה רשמית במסגרת תוכנית הלימודים.

  • לינק

    במחקר זה נבחנים היבטים של סיכוי ושל סיכון להכשרת מורים בעקבות המלצות ועדת דוברת, כפי שעולה מעמדותיהם של 82 מורי מורים ומתחזיותיהם לשינוי הצפוי בעבודתם ובהכשרה להוראה. ממצאי המחקר נאספו בקרב שתי קבוצות של מורי מורים בשתי נקודות זמן: לאחר הפרסום דוח הביניים ובטרם פורסם הדו"ח הסופי. מהממצאים עולים סיכויים וסיכונים להכשרה בעיני מורי מורים. המשיבים הסכימו שיישום הדו"ח יוביל לחיזוק הפן האקדמי בהכשרה להוראה ולפגיעה בזמן המוקדש להכשרה המעשית, וצפו את חיזוקם של כישורים מקצועיים ואישיותיים בקרב מועמדים להוראה. הם העריכו שיחול שינוי מועט בלבד בעבודתם. ניכרה כמיהה לשינוי אצל בעלי תואר שלישי. באופן כללי, המשיבים תפסו את המלצות הוועדה כסיכון להכשרת המורים יותר מאשר כסיכוי. לאור ממצאי המחקר ניתן לומר שמורי מורים בעלי תואר שלישי , אנשי הסגל הדיסציפלינרי "עמידים" לשינויים שצפו בעקבות המלצת הוועדה, בהרגישם מחוזקים בעטיים מבחינה אקדמית, מקצועית, הוראתית ואישיותית , יותר מעמיתיהם בעלי התואר השני , מייצגי המדריכות הפדגוגיות (ניצה שוובסקי) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין