מחקר זה בוחן חרדת ספריות בקרב מורים לעתיד, סטודנטים להוראה. המחקר חושף כי מדובר בתופעה שכיחה למדי בקרב הסטודנטים. המחקר זיהה חמישה מאפיינים של חרדת ספריות: מחסומים מול צוות הספרייה, מחסומים רגשיים, הרגשת נוחות (או אי נוחות) בספרייה, הכרות עם הספרייה ומחסומים טכניים.

המאמר הנוכחי מבקש לבחון את השפעתה של תוכנית להכשרה ראשונית של מורים. המאמר מאמץ גישה של תיאוריית המורכבות, שרואה בהכשרת מורים מערכת מורכבת ולא תהליך. מערכת זו בנויה ממקבץ אינטראקציות סימולטניות ברמות מגוונות, שבה המתכשרים להוראה לוקחים חלק לתקופה מסוימת. המחקר המתואר במאמר מתייחס לתוכנית להכשרת מורים באוניברסיטה מבוססת-מחקר בניו-זילנד, ששמה דגש על הכנת מורים לסביבה מגוונת מבחינה תרבותית ושפתית, בין היתר באמצעות תוכנית פרקטיקום מגוונת. המחקר בוחן את עמדתם של מועמדים להוראה, של מאמנים של מתכשרים להוראה מתוך בית הספר, של מרצים להכשרת מורים ושל אנשי ניהול ואדמיניסטרציה בתחום ארצי של הכשרת מורים בנוגע לשאלה הבאה: מה מבין כלל הגורמים האפשריים משפיע על למידת הוראה לכל בתוכניות להכשרת מורים?

מחברי המאמר מציגים בפנינו יוזמה פדגוגית המתמודדת עם "הטמעת תקשוב בתכנית להכשרת פרחי הוראה בראשית דרכם האקדמית". רבות נכתב על הצורך בשילוב פדגוגיה תקשובית במערך ההכשרה. היוזמה המתוארת מציגה לנו דוגמאות לשימוש בתקשוב בקורס ליבה תוך התמקדות בכמה פעילויות וכלים שנעשה בהם שימוש לקידום עקרונות פדגוגיים מרכזיים. בשילוב עם רפלקציה על היוזמה מוצגים עקרונות שלאורם ניתן לקדם שימוש אופטימלי בכלי תקשוב בתכניות להכשרת מורים (תמי ראובני ואריאל שריד).

החוקרים במחקר זה התמקדו בדפוסי למידה של מתכשרים להוראה במסגרות של ההתנסות המעשית, וניסו לבסס טיפולוגיה שנבנתה במחקר אחר וללמוד מכך על חשיבות ההבנה של טיפוסי למידה שונים וכיצד ניתן לכוון דפוסי התכשרות אלה בדרך היעילה ביותר שתשפר את יכולות ההוראה של המתכשרים ותבנה בקרבם עמדה להיות לומדים לאורך החיים (Donche, V., Endedijk, M.D., & van Daal, T).

מחקר אקספלורטיבי זה בוחן תהליכי למידה והשתנות של מתכשרים להוראה החווים התנסות מעשית בחו"ל (מקנדה ליוון). הבחינה היא הדגמה או יישום של תיאוריה של למידה טרנספורמטיבית (Mezirow, 1981, 2000, 2012). הכותבות מחילות את הרעיונות והמושגים העיוניים על ההתנסות הבין-לאומית של סטודנטים להוראה. מממצאי המחקר ניתן ללמוד כי רקע תרבותי, אישיות, הנעה וערכים מנחים קבלת ההחלטות בהוראה ועשויים להשפיע משמעותית על למידה (Polyzoi, E., & Magro, K).

אמונות ועמדות מורים לגיל הרך כלפי מדעים ישפיעו על הצורה שבה הם ילמדו מדעים ויש להן השפעה על המסוגלות העצמית של המורים, כמו גם על עמדות התלמידים שלהם כלפי מדעים. על כן, חשוב לוודא ולאמת את העמדות והאמונות של פרחי ההוראה כלפי תחומי לימוד ספציפיים, הואיל והעמדות והאמונות שלהם עשויות לבוא לידי ביטוי בכיתות בהן ילמדו בעתיד. המחקר הנוכחי בוחן עמדות של פרחי הוראה לחינוך היסודי כלפי אלמנטים מהמדעים הפיזיקליים, תוך שימוש בכלי המדידה (Colorado learning Attitudes about Science Survey – CLASS), והשוואתם עם עמדות של עמיתיהם מתחומי לימוד אחרים (Brown, Todd; Brown, Katrina; Barnot, Vickilyn; Nelson, Dean).

מקומה המרכזי של ההתנסות בהתכשרות להוראה מקבלת ביטוי רחב בין היתר במגמות גלובליות ובהן: שימת דגש על התנסויות בית-ספריות, הרחבת הדרישות מהמתכשרים בהתנסות, והקריאה האחרונה בארה"ב להכשרת מורים מבוססת התנסות. כיוונים אלה מלווים בשינוי תיאורטי ביחס לדרך שבה מורים מתכשרים להוראה. המסגרות המדוברות: (1) התנסויות שדה ראשוניות; (2) התנסות מעשית אקסטנסיבית; (3) שנת הכניסה להוראה. כל אחת משלוש המסגרות מאופיינת ברמה שונה של הזדמנויות למידה בשלבים שונים של ההתפתחות מקצועית. מטרת המחקר היתה לחקור הבדלים פוטנציאליים בציפיות של החונכים מהצמיחה המקצועית של המונחים. במחקר השתתפו 18מאמנים/חונכים בעלי ניסיון קודם בתפקיד בכל המסגרות. הם רואיינו בראיונות חצי מובנים (Gut, D. M., Beam, P. C., Henning, J. E., Cochran, D. C., & Knight, R. T.).

המחקר המוצג במאמר ניתח משובים של שמונה חונכים שהתייחסו לאותו שיעור במדעים שלימד מתכשר להוראה בסיום שנת הלימודים בבית הספר. השיעור צולם בווידאו והוקרן למשתתפים. מטרת ניתוח שמונה המשובים הייתה להציג קווי דמיון, הבדלים ורציונליזציה במטרה לפתח כלי משוב ולערב את קהיליית החונכים בשיח לשיפור תהליכי החונכות (Peter Hudson).

נותחה תוכנית שבה מתכשרים-מתקדמים לימדו מתכשרים-מתחילים דרכים לתכנון שיעור ואסטרטגיות הוראה יעילות. הסטודנטים החונכים עבדו בהדרכת מורי המורים שלהם. המחקר היה איכותי ועשה שימוש בראיונות אישיים ובסקרים פתוחים. שיתוף בוגרי המכללה כחונכים סייע בכמה דרכים: כל המתכשרים החדשים למדו כישורים מרכזיים בתכנון שיעורים בתקופה קצרה ביותר כשהיו מעורבים מעורבות פעילה בהתנסויות אותנטיות. הם נהנו מעבודה עם עמיתים מנוסים ומהשיח עימם על למידה, תקוות ותחומי עניין/דאגה שונים. המתכשרים, גם הנושרים, בטאו הערכה לכך שהיה מי שעמד לצידם וסייע להם להתגבר על מכשולים. הדבר חיזק את תחושת הביטחון ואת התחושה שיש ל תוכנית מחויבות ליצירת אווירה של אכפתיות ולקידום הלומדים בה ( Faucette, N., & Nugent, P) .

למידה מבוססת פרוייקטים – Project Based Learning ולמידה מבוססת בעיות – Problem Based Learning מייצגים את המיטב שבשיטות ההדרכה המקצועיות ושיטות ההוראה המתקדמות באוניברסיטאות ובמכללות בארה"ב. למידה מבוססת פרויקט היא גישה פדגוגית המדגישה למידת חקר מעמיקה, בצוותים קטנים של לומדים תוך שיתוף פעולה ותוך הכוונה ליצירת תוצר סופי שהוא פרויקט בנושא אותו בחרו. בישראל עדיין אין מודעות רבה לשיטות הPBL למעט כמה מכללות בודדות להכשרת מורים כאשר המובילה במיניהן היא מכללת קיי בבאר שבע. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת וגוברת של יצירת תשתית פדגוגית וקונספטואלית לשילוב שיטות הPBL בכל תחומי ההוראה והכשרה במכללת קיי.

המחקר הנוכחי ביקש להשוות בין פרחי הוראה הלומדים בקורסים פדגוגיים המדגימים דוגמאות ודגמים אותנטיים במהלך הלימוד לבין הלומדים בקורסים להכשרת מורים הנחשפים לאירועים, מקרים ודוגמאות ויזואליות מכיתות לימוד באמצעות סרטי וידאו או אנימציה ממוחשבת. ממצאי המחקר מלמדים כי לפורמט ההצגה הויזואלי יש יתרון מסוים לעומת הפורמט הנרטיבי –טקסטואלי הרגיל. היתרון של סרטי הוידאו או האנימציה הוא בהמחשה מעמיקה יותר של עקרונות פדגוגיים. החוקרים ממליצים על שימוש בדוגמאות ויזואליות, בעיקר קטעי סרטי וידאו, על פני חקר מקרים טקסטואלי בהכשרת מורים. החוקרות הן מומחיות לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטה האמריקאית University of New Mexico המפעילה כמה וכמה מסלולים איכותיים של הכשרת מורים ( Roxana Moreno and Ludmila Ortegano-Layne.).

סטודנטים המתחילים ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה חשים בידוד וחוסר ביטחון. גם העצמאות הנדרשת, ההתוודעות לטכנולוגיות חדשות והצורך לאזן בין העבודה האקדמית לבין מחויבויות אחרות של עבודה ומשפחה מקשים עליהם, והשפעתם ניכרת במונחים של הישגים ונשירה . כדי להתמודד עם היבטים אלה פותחו בחלק מהמוסדות תוכניות חונכות שמטרתן לתמוך בסטודנטים בשנה זו. מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לפתח ולנסות תוכנית חונכות מסוג זה במסגרת לימודי הכשרה להוראה לתואר ראשון. המאמר מתמקד בחונכות מנקודת המבט של החונכים, שהבנתה חשובה כדי להעלות את איכות התוכניות וכדי לחזק את תחושת המסוגלות העצמית של החונכים ( Heirdsfield, A.M., Walker, S., Walsh, K., & Wilss, L).

מאמר זה מציג את תוכנית שס"ק (שירות סטודנטים בקהילה) הפועלת במסלול הסבת אקדמאים להוראה במכללת סמינר הקיבוצים. התוכנית מהווה ביטוי לאמנת'יש דרך', המתווה שיתוף פעולה חינוכי בין המכללה לעיר חולון. התוכנית מזמנת למידה אותנטית, שבה השירות תומך בלמידה והלימודים משביחים את השירות. מרכיבי התוכנית: שירות בקהילה, קורס אקדמי ומחקר פעולה של הסטודנטים. תהליך המחקר משפר את העשייה בשירות, תורם להתפתחות המקצועית ומסקנותיו עשויים אף לתרום למפעילי השירותים הקהילתיים (פנינה שפי, נורית דביר, אילנה אבישר)