המושג של שיעורי בית שיתופיים אינו חדש בחינוך אך דווקא בשנתיים האחרונות הוא עבר תחייה לאחר שקיעה ארוכה במצולות הנשייה. הגורם העיקרי להתעוררות המתכונת של שיעורי בית שיתופיים בבתי ספר תיכוניים ויסודיים בארה"ב, קנדה, טייוואן ואוסטרליה הם הכלים המקוונים החדשים באינטרנט. בזמן האחרון אנו שומעים ממורים בארה"ב כי הם נותנים יותר שיעורי בית שיתופיים לצוותי תלמידים בזכות היכולות של סביבה מתוקשבת של Google docs. כך לדוגמא, כמה תלמידים יכולים לעבוד ביחד בבית על הכנת מצגת משותפת באמצעות השיתופיות שלהם בכלים של "גוגל דוקס". תלמידים יכולים גם לבצע מטלת איסוף מידע משותפת. כל תלמיד, החבר בצוות שיעורי הבית, יכול לאסוף מידע באינטרנט על נושא מסוים או ערוץ מידע שהוא מכסה. לאחר מכן התלמידים מעלים כל אחד את קובץ האיסוף והערכת מקורות המידע שלהם לסביבת "הגוגל דוקס". .

מתוך עיון באתרי אינטרנט ובאתרי למידה רבים בעולם ברור שמערכת הלמידה של MOODLE נעשית יותר נפוצה, אך נשאלת השאלה מה היקף השימוש בה בעולם? מנתונים רשמיים מתברר כי יש מעל חמישים אלף אתרי MOODLE מוסמכים ופעילים ב210 מדינות ברחבי העולם. היקף הקורסים מבוססי MOODLE בעולם עובר את המספר של 3 מיליון ומספר המשתמשים הפעילים, נכון ליוני 2009, מגיע ל32 מיליון. האם מכאן ניתן להסיק כי זו המערכת הטובה ביותר בעולם ללמידה מתוקשבת? תלוי את מי שואלים ומה בודקים? מנקודת מבט של מרצים ויצרני התכנים עבור הקורסים המתוקשבים, היא, ללא ספק, יותר יעילה ויותר ידידותית ממערכות למידה מתוקשבות אחרות.עם זאת, מנקודת מבט של הלומדים, עדיין יש מקום לשיפור חווית הלמידה. כלומר, אין ללומדים בעיית התמצאות ושליטה במרחב הלמידה ואפילו ניתן להצביע על כך כי עקומת הלמידה שלהם בהשוואה למערכת LMS אחרות היא גבוהה יותר. אך מבדיקה בקרב מורים משתלמים בעולם ובקרב לומדים ותלמידים שהתנסו במערכות MOODLE התגלה כי הלמידה הייתה יותר טכנית ופחות חווייתית. יכול להיות שהבעיה אינה קשורה כלל לתכונות פלטפורמת הלמידה אלא דווקא ליכולת המורה המקוון או המרצה המקוון לאתגר את הלומדים במטלות מעניינות ובפעולות לאיסוף מידע.

אסתי דורון , חוקרת ומטמיעת תקשוב בהוראה , כתבה מאמרון מעניין ומעורר מחשבה על מהותה של למידה מתוקשבת . בין היתר שואלת אסתי את השאלות הבאות: האם מורה שמקרינה מצגת בפני תלמידי הכיתה מבצעת הלכה למעשה הוראה מתקושבת? האם מורה שמעלה לאתר / לסביבה (פתוח או סגור חומרים) מבצעת הוראה מתוקשבת? בתפיסה של גיוון דרכי ההוראה, המחשב משמש ככלי, ואם בעבר המורה הביאה לכיתה סרטים, או הציגה שקפים באמצעות מטול על מנת להמחיש ולגוון, הרי כיום ניתן להשתמש במחשב על מנת להקרין סרטים או מצגות. בפעולות אלו התלמיד נשאר פאסיבי , צופה, משתתף בדיון, והלמידה נשארת מסורתית בעיקרה. תפיסה זו אינה דורשת מהמורה שינוי משמעותי- הוא עדיין נשאר מקור הידע בכיתה, מנהל הדיון והשיעור, המחליט והקובע.

לתכנית החדשנות החינוכית בביה"ס מבואות הנגב שלושה מרכיבים שמשלימים זה את זה: פדגוגיה מתקדמת, חינוך סביבתי כולל וטכנולוגית תקשוב כלומר שילוב מחשבים ואינטרנט. בית הספר לא ויתר כמובן גם על עיסוק בתחום הערכי והחברתי. בצד הפדגוגי בחרנו בשיטה "למידה מבוססת בעיה" שבה לומדים להתמודד עם הבעיות המורכבות שמציב בפנינו העולם האמיתי ומנתחים אותן בעזרת מספר תחומי דעת. שיטה זו שונה ממה שנהוג בדרך כלל בבית ספר. לרוב מלמדים כל תחום דעת בנפרד, והמורים ממציאים בעיות מלאכותיות ששייכות רק לתחום אחד. תהליך של למידה מבוססת בעיה מתחיל בבחירת שאלה "פורייה": מעניינת, מורכבת, כזו שמעלה מיד שאלות נוספות. המטרה היא לחקור את השאלה ולייצר תובנות אצל התלמידים. לחשוב, לחקור, להבין, לגבש תובנות ( יודיק אביעד).

המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

המאפיינים של קורס מקוון המיועד לתלמידי התואר השני צריכים להיות שונים לגמרי מדפוסי ההעברה של קורסים מתוקשבים לתארים ראשונים טוען המאמר שנכתב ע"י שתי מרצות בכירות וחוקרות לחינוך באוניברסיטאות באוסטרליה. במאמר שכתבו לאחרונה בכתב העת Journal of learning design הן מתארות את הקורס המקוון שתכננו ופיתחו בנושא פדגוגיות בעידן המקוון (Online pedagogy in practice). המטרה העיקרית של הקורס היא להעביר את נושא הפדגוגיות המקוונות כחלק מלמידה שיתופית פעילה של הסטודנטים על מנת לאפשר חקר משותף בין עמיתים. הסטודנטים מאותגרים כל הזמן ע"י אתגרי חקר איתם עליהם להתמודד עם עמיתיהם. בפני הסטודנטים מוצגות דילמות פדגוגיות וחינוכיות שצריכות להוביל לחקר משותף ולגיבוש ממצאים ותובנות. הסטודנטים צריכים באופן פעיל ליישם את העקרונות החינוכיים של הקורס בהתאמת הפדגוגיות המקוונות השונות ובגיבושן מחדש לבעיות בשטח בעקבות החקר המשותף שלהם. כך למשל, מוצגת בפני הלומדים הדילמה הבאה: "כיצד ליצור ולתחזק נוכחות משמעותית בסביבה למידה מקוונת בבית הספר? ". התפיסה של הצגת דילמות המחייבת גיבוש מחדש של העקרונות והממצאים פותחה במקור על ידי Mezirow , 1991 עוד לפני עידן האינטרנט, אך נמצאה מועילה בלמידה מקוונת באינטרנט שנועדה ליצור למידה פעילה של סטודנטים (Shirley Reushle & Maxine Mitchell ) .

המחקר הנוכחי שנערך בישראל והוצג בכנס צ'ייס 2009 באוניברסיטה הפתוחה מדווח על התנסויות ועמדות של תלמידי תיכון ישראליים המשולבים בלמידה מקוונת סינכרונית ובלמידה פנים –אל-פנים בכיתה. ממצאי המחקר מלמדים כי לתלמידים "פעילים" בכיתה יש העדפה לדיונים פנים-אל-פנים בכיתה , אך תלמידים "שקטים" ונחבאים אל הכלים נוטים להעדיף את הערוץ המקוון הסינכרוני באינטרנט. העדפה זו היא מובהקת , עפ"י ממצאי המחקר, המגלים כי מנקודת ראות פדגוגית יש לערוץ הלמידה המקוון יתרון ממשי עבור תלמידים "שקטים" . הם חשים בטחון רב יותר בלמידה בערוץ מקוון ומשפרים את יכולותיהם בערוץ זה. הממצאים מצאו כי תלמידים "שקטים" מגיעים לרמות אינטראקציה גבוהה יותר עם עמיתיהם לכיתה בהשוואה לערוץ פנים-אל-פנים. התלמידים "השקטים", בגילאי תיכון, נינוחים יותר בלמידה המקוונת המאפשרת להם להתבטא היטב ולכתוב בניגוד לרתיעתם מהצגת רעיונות ופעילויות בערוץ פנים אל-פנים ( קריסטה אסטרחן , איזנמן , תמי).

מחקר מעניין של קבוצת חוקרים מהודו הטוען כי סביבת הלמידה הממוחשבת המתוכננת באופן טבעי עבור תלמידים היא הרבה יותר משמעותית בלמידה מעמיקה מאשר עמדות מחשב נשלטות בבתי ספר. החוקרים עקבו מקרוב אחרי סביבת הלמידה הנקראת "החור שבקיר" שתוכננה לילדים בני 8-14 ברובעי מגורים עניים בהודו. שיטת המחקר הייתה כמותית ואיכותנית. הממצאים מראים כי המחשבים שהותקנו כסביבה פתוחה ומרחב פתוח מחוץ לביה"ס הגבירו את ההתעניינות והסקרנות של התלמידים יותר מאשר סביבה מלאכותית של מחשבים המשובצים בבתי הספר. ממצאי המחקר מלמדים כי באמצעות עמדות מחשב חופשיות מחוץ לביה"ס מתחוללת למידה טבעית מסדר גבוה כאשר הילדים מלמדים אחד את השני ( Ritu Dangwal and Preeti Kapur ).

הנטייה הישראלית היא אמנם לראות בסינגפור מקור השראה חינוכית, אך האמת היא שדווקא טייוואן היא המתקדמת יותר מבחינה פדגוגית. כך לדוגמא, מאפשרים הטיוואנים לשלב מודלים פדגוגיים חדשניים מבוססי חקר בהוראה בבתי הספר היסודיים. המטרה של ההתנסות המתוארת במאמר היא לבסס את הקניית מיומנויות המידע על הצורך במידע עפ"י המודל של Galvin, 2005. המאמר מדווח על שילוב המודל הפדגוגי של ה-BIG 6 בהוראת היסטוריה בכיתות ה' בבתי ספר בטיוואן. התלמידים לומדים לגבש מפה מושגית, לבצע סיעור מוחין בצוות, ולאסוף מידע בכלים שיטתיים כגון עריכת ראיונות, תשאול ראיונות ועיבוד הממצאים. התלמידים לומדים לחקור מדרש תמונה ולקשור הממצאים למקורות מידע נוספים שאיתרו במאגרי מידע באינטרנט. התלמידים מבצעים סינתזה בין הממצאים שאספו באינטרנט וממצאי הראיונות ומציגים את תוצר המידע בפני כל הכיתה.