תמיכה בסטודנטים להצלחה בחינוך מקוון ומרחוק, אשר יצא לראשונה בשנת 2000, בוחן ארבעה נושאים מרכזיים בחינוך מקוון ומרחוק: תמיכה בסטודנטים, שמירה על סטודנטים, החזרת סטודנטים, ופיתוח צוות. אורמונד סימפסון (Ormond Simpson) הוא מחנך מרחוק מנוסה אשר ייעץ ופיתח תכניות במספר מדינות מתפתחות, כמו גם באנגליה, ארצות הברית וניו זילנד. בניגוד למרבית הספרים על חינוך מרחוק, המתמקדים בעיצוב של קורסים ובהדרכה, העניין המרכזי של הספר הוא ברבדי המשאבים התומכים בלומדים במהלך התנסותם בלמידה מרחוק ( Ormond Simpson).

מרכז המחקר והמידע של הכנסת ערך דוח על לימודים מקוונים בסגנון MOOC . מסמך זה נכתב לבקשת חברת הכנסת עדי קול ומוצג בו מידע בנושאים אלה: התפתחותה של הלמידה האקדמית באינטרנט; התפתחותה של למידה אקדמית מקוונת פתוחה, הנגישה גם למי שאיננו סטודנט במוסד להשכלה גבוהה, באמצעות קורסים מקוונים, פתוחים ורבי משתתפים או – – MOOCs – Massive Open Online Courses ; היתרונות והחסרונות האפשריים של קורסים כאלה וההשלכות האפשריות של התפתחותם על מערכת ההשכלה הגבוהה. נוסף על כך, נבחן במסמך נושא ההכרה האקדמית בקורסים מקוונים כאמור ( רועי גולדשמידט).

המטרה של מחקר זה, הינה, בחינה של היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה מכוונת ( למידה עצמית מכוונת) , יכולת עצמית של תפקוד בסביבה טכנולוגית ותוצאות קורסים בלמידה מקוונת. במחקר זה השתתפו מאתיים חמישים ושישה סטודנטים. כל המשתתפים השלימו סקר שכלל מידע דמוגרפי, שאלון איסטרטגיות השתנות המוטיבציה, סקלת היכולת העצמית הטכנולוגית המקוונת, שאלון הסיפוק וההנאה מהקורס וציוני הגמר. החוקרים השתמשו במשוואת מבנה מדגימה לבחינת היחסים בין מאפייני הלומדים, למידה בבקרה עצמית, יכולת עצמית טכנולוגית ותוצאות הקורס. התבססות על התוצאות של המודל הסופי מראה כי לסטודנטים עם נסיון למידה מקוונת קודם, היתה נטיה לשימוש באיסטרטגיות למידה יותר יעילות ( Wang, Chih-Hsuan , Shannon, David M. Ross, Margaret E).

סקירת מידע על התפתחות קורסים מקוונים מסוג MOOC בארץ ובעולם . הסקירה מבוססת על חיפוש שיטתי במאגרי מידע מקוונים בינלאומיים ועיבוד הממצאים. הביקוש בארץ ובעולם לקורסים מקוונים מסוג MOOC הולך וגדל ולא תמיד יש בהכרח הצדקה לביקורות על קורסים מקוונים מסוג MOOC הנכתבות על ידי חוקרים אשר אינם נמנים עם קהל היעד. בני נוער , סטודנטים ואקדמאים מחוץ למעגלי ההשכלה הגבוהה , מתקשרים ביניהם באמצאות כלים ופלטפורמות דיגיטאליות, ולכן הביקורת הנובעת לעתים מחוסר באינטראקציה אישית ב MOOC אינה רלוונטית לקהל יעד עתידי ( יעל שרצר- גלזר).

'היום העברנו מבית ספרנו שיעור סינכרוני בנושא גורמים משפיעים על מערכת הבחירות בבית הספר. לבית הספר שלנו חברו עוד 2 בת ספר יסודיים מהעיר, הייתה חוויה מרגשת מאוד . דיווח על מיזם מקוון לא שגרתי בין בתי ספר בפתח תקווה ( חניתה חן )

אחת הבעיות הגדולות של למידה במסגרת של למידה מרחוק היא בעית הניתוק בין הסטודנטים אשר לומדים בזמנים שונים ומתקבצים מרחוק בקורס אקדמאי אשר במתכונתו המתוקשבת אינו יוצר בהכרח גיבוש בין הלומדים או הכרות וקרבה בין הסטודנטים . מטרת מיזם המחקר (New Geographies of Learning) באוניברסיטת אדינבורו היא לחקור את כל המכלול של ערוצים ליצירת הגיבוש והקרבה בין הסטודנטים ( תואר שני) בקורס המתוקשב המועבר מרחוק ( Ross, Jen ,Gallagher, Michael Sean, Macleod, Hamish).

פורטל מעניין בעברית שעלה לאחרונה לאוויר ביוזמתה של המידענית אביבה גרבורג הוא Toarmkuvan – פורטל ללימודים חופשיים מקוונים ברשת בשפה העברית . מטרותיו יעדיו ותכניו של הפורטל כפי שהוגדרו על ידי אביבה הם: " פורטל המספק מידע לגבי לימודים מקוונים בחינם תוך התמקדות בלימודים המקנים נקודות לתואר אקדמי מאוניברסיטאות מוכרות בארץ ובעולם. אתר שיפרוס בפני הסטודנט את כל האפשרויות העומדות בפניו ללמוד לתואר, דרך האינטרנט ובחינם, לרכז את כל הקישורים לאוניברסיטאות החשובות בארץ ובעולם שמאפשרות לימודים כאלה, אוניברסיטאות ותיקות וחדשות, ארגונים ופלטפורמות המאפשרים לימודים לתואר ( יפה אהרוני) .

אם יש מדינה בעולם שם מתפתח החינוך המתוקשב בצורה נרחבת , אז , ללא ספק זו פלורידה בארה"ב . בשנה האחרונה הם פיתחו תכנית עצמאית ללמידה מקוונת לבחינות בגרות מקוונות באינטרנט . התכנית המקוונת אושרה באופן רשמי ע"י מחלקת החינוך של פלורידה לטובת בתי הספר המקוונים שם . קדמו לכך הנחיות של המושל ריק סקוט שהובילו לידי חקיקה . התכנית המקוונת מופעלת באמצעות אוניברסיטת פלורידה. למיזם הוקצבו 15 מיליון דולר רק לשנת 2014 ( Waters, John K ).

במאמר זה מוצג ראיון שנערך עם Supriya Sarnikar, פרופסור חבר במחלקה לכלכלה ולניהול ב- Westfield State University במסצ'וסטס.כאשר היא נשאלת על ההתנסות שלה בחינוך מקוון, היא מסבירה שהיא התרשמה והתאכזבה מהפלטפורמה של קורסרה ( Coursera).

האוניברסיטה הפתוחה השיקה ופתחה לציבור בישראל ב1 לאוקטובר 2013 את הפלטפורמה המתוקשבת החדשנית שפיתחה לקורסים מקוונים מסוג MOOC . ההשקה של קורסי הMOCC היא תוצאה של פיתוח טכנולוגי ופדגוגי מושכל וחדשני ע"י צוותים מנוסים באוניברסיטה הפתוחה שעבדו בשנה האחרונה באופן נמרץ ומעמיק לפיתוח הקורסים המתוקשבים המרתקים . הקורס המקוון הראשון מסוג MOCC ייפתח לקהל ב21 בנובמבר 2013 בנושא : המזרח התיכון בימינו.

במחקר הנוכחי, המחברים ביצעו שלושה ניתוחים קשורים היטב זה לזה של נתונים אמפיריים שנאספו באוניברסיטת Linnaeus במטרה להגיע להבנה טובה יותר של שיעורי המסיימים את הקורס. הבדלים בשיעורי המסיימים חשפו שקיים הבדל ניכר בין הפקולטות מאשר בצורות הפיזור. לקורסים בעלי שיעור המסיימים הגבוהים ביותר היו שלושה דברים משותפים: פורומים פעילים לדיון, מדיה משלימה ופעילויות שיתופיות (Alastair Creelman , Linda Reneland-Forsman, 2013).

למידה מקוונת בקורסים מקוונים פתוחים מסוג MOOC הפכה נושא חם בחינוך באוניברסיטאות מובילות, כולל MIT, המציע מאות קורסים מקוונים, שבהם סטודנטים יכולים לעבור על החומר בקצב שלהם, אבל לא להיבחן. כעת המגמה היא להציע שיעורים מקוונים שהם סטודנטים יוכלו לקבל תעודות אם הם מוכיחים שהם הצליחו ללמוד את הנושא. התפתחות משמעותית מסתמנת בימים האחרונים ( 10 בספטמבר 2013 ) כאשר EdX הודיעה על פיתוח פלטפורמה עננית לעולם. מדובר ב"מערכת הלמידה" שלהם אשר פועלת מתוך הענן של גוגל. (google app engine). זה לא מהלך של גוגל. אלא של edX.

סקירה מועילה של אפרת מעטוף, הכותבת בבלוג המועיל והמעודכן שלה , על התנסות ברשת החברתית "גוגל פלוס" : "הפלטפורמה מהווה סביבה בה ניתן לקיים אינטראקציה עם קהלים שונים – אנשי חינוך ותלמידים.מורים יכולים לנצל את הסביבה ליצירת קשרים עם בעלי עניין דומה וגם ליצירת קבוצות למידה (פתוחות וסגורות). לסביבה זו מספר יתרונות על פני Facebook אותם מונה אפרת בסקירה ".

באוניברסיטה הפתוחה משיקים עתה קורסי MOOC -Massive Open Online Courses פתוחים ברשת בחינם לכל, במספר שפות. בפיתוח הקורסים המקוונים נעשו מאמצים רבים בשני כיווני פעולה עיקריים : פיתוח והתאמת פלטפורמות מתוקשבות יעילות ושיתופיות ללמידה מקוונת פתוחה ופיתוח חומרי למידה מרתקים ומאתגרים עבור הקורסים המקוונים מסוג MOOC . ה"מוקים" (MOOC ) של האוניברסיטה הפתוחה מתבססים על טכנולוגיות המאפשרות לסטודנטים ללמוד באופן עצמאי תוך שיתוף פעולה עם סטודנטים מרחבי העולם.

פוסט מעניין שכתבה קרלה גוטיירז, ובו היא מציגה שש גישות מפתח להצלחה בלמידה מרחוק, המתבססות על מאמר של Kenneth T. Henson מ-2003. על אף שאין מדובר בתיאוריה חדשנית ופורצת- סבורה שיר שוורץ כי "מקבץ הגישות רלוונטי לכלל הנושאים והתחומים שנרצה ללמד באופן שבו הלומד במרכז ואנו כמעצבי הלמידה והמנחים שלו תומכים בו לאורך התהליך" (שיר שוורץ ).

סמדר אילוטוביץ מציעה לבחון את היתרונות והחסרונות של MOOCs על-פי "מבחן אמילי" – ראשי התיבות של "אז מה יצא לי מזה?" (WIFIM – What's in it for me). זהו מושג בתחום ניהול הידע הבוחן את מידת הכדאיות של תרומת ידע. התגובה האופיינית של פרט הבוחן את התועלת שתצמח לו מביצוע פעולה כלשהי.

מקוונים גבוה הינו מודל הוראה המאפשר להטמיע בבתי-ספר גישות חדשניות להוראה בשילוב כלים מתוקשבים. המודל פותח על ידי זהר טלמור-רוטבליט, והוא מיושם כיום בבית-הספר "עמקים-תבור" שבקיבוץ מזרע, במסגרת הוראת אזרחות בשכבת ט' ו"תרבות ישראל ומורשתו" בשכבת ח'.המודל מבוסס על מרחב למידה וירטואלי, שמתקיים לצד ההוראה בכיתה. המרכיב המהותי במודל הוא מטלות ייחודיות ומקוריות, שהופכות את תהליך הלמידה למרגש ומשמעותי עבור התלמידים. ניתן להתרשם מאופי המטלות על ידי ביקור במאגר המטלות. לאחרונה פיתחה הגב' זהר טלמור-רוטבליט, מורה חדשנית ב"עמקים-תבור" ומפתחת המודל החינוכי "מקוונים גבוה" אתר אינטרנט חדש וחדשני .

המחקר הנוכחי הוא מקרה בוחן אמפירי הבא לבחון האם ובאיזו מידה השימוש בטכנולוגיה השיג את המטרות המוצהרות של פרויקט שבוצע על ידי האוניברסיטה הפתוחה בחבר המדינות העצמאיות (להלן: חמ״ע). בפרויקט זה לקחו חלק 5,075 סטודנטים מ-11 מדינות חמ׳׳ע, בעיקר מרוסיה ומאוקראינה. המחקר בוחן את מאפייני אוכלוסיית המשתתפים בפרויקט, ציפיותיה ומניעיה ללימודים, מידת שביעות רצונה מהלימודים, תרומתו של הפרויקט לה במישור הקוגניטיבי וההתנהגותי (כפי שהדבר בא לידי ביטוי בזיקה ליהדות ולישראל) וכן את נכונותה לעלייה ולרישום ללימודים גבוהים בישראל ( ניצה דוידוביץ'. אלעזר לשם) .

מאמר זה מציג סקירה שיטתית של הספרות שפורסמה בנושא קורסים מקוונים MOOC בשנים 2008-2012 (Liyanagunawardena, Tharindu Rekha, Andrew Alexandar Adams, and Shirley Ann Williams, 2013)