מחקר זה בחן את הבדל המגדר באסטרטגיות הדיון הנתפסות של סטודנטים בהקשר של דיון פנים מול פנים ודיון א-סינכרוני מקוון. הסקר שכלל 363 סטודנטים וראיונות מעקב עם 20 משתתפים נערך כדי לבחון האם קיימים הבדלי מגדר בתוך כל הקשר ובין שני ההקשרים. לצורך כך פותחה סקאלת אסטרטגיות דיון (The Discussion Strategies Scale) כדי לבחון את אסטרטגיות הדיון של הסטודנטים עבור שני ההקשרים בארבעה ממדים: הבנה, אינטראקציה, עיבוד וחרדה. התוצאות מראות שלא נמצאו הבדלי מגדר בתוך ההקשר של דיון פנים מול פנים; אולם, בהקשר של דיון א-סינכרוני מקוון, הנשים תפסו עצמן כטובות יותר מאשר האופן שבו הגברים תפסו את עצמם ביחס לאסטרטגיות העיבוד שלהם (Tsai, Meng-Jung, Liang, Jyh-Chong, Hou, Huei-Tse, & Tsai, Chin-Chung, 2015).

המאמר מציג את המודל להכנסת מִשׂחוּק (Gamification) לתחום הלמידה המקוונת בהשכלה הגבוהה. המאמר מסביר מושגים והבדלים בין השיטות והטכניקות של מכניקת המשחק ודינמיקות המשחק. עם שילוב מתאים של מִשׂחוּק בתחום של למידה מקוונת בהשכלה הגבוהה, ניתן להשיג השפעה חיובית על תהליך הלמידה, כגון שביעות רצון גבוהה, הנעה ומעורבות גבוהה יותר של סטודנטים. מוצגת החשיבות של יעדים, כללים, טכניקות ומנגנונים של מִשׂחוּק המוגדרים היטב המשפיעים על הדינמיקות של הסטודנטים (Marko Urh, Goran Vukovic, Eva Jereb, Rok Pintar, 2015).

מאמר זה מציג התנסויות; בעיות שיש להתגבר עליהן ואתגרים מזוהים מראש בחינוך הדיגיטלי. המאמר מבסס עצמו על ניסיון של יותר מ-15 שנים בלמידה מקוונת ברמת החינוך המקצועי, החינוך התיכוני והחינוך האקדמי. המחברים משתמשים בדוגמאות מהחיים האמיתיים כדי לדון ביישומים הנבחרים הנוגעים לשימוש בטקסט, בתמונות ובסרטוני וידאו בסביבת למידה מקוונת, בדרך התומכת בצורה הטובה ביותר את סביבת ההוראה. המחברים מציגים דרך המאמר את הפרספקטיבה של המרצה הן לגבי סביבות ההוראה והן לגבי הטכנולוגיה (Drange, Tom; Roarson, Frode, 2015).

המטרה של מחקר זה היא להעריך את היכולת של כלי ללמידה מקוונת (בלוג) לסייע לרפלקציה בקרב סטודנטים כחלק מלמידה של קבוצה שיתופית. המאמר מספק תובנות לגבי העמדות של הסטודנטים כלפי בלוגים ככלי ללמידה רפלקטיבית ואינטראקטיבית. בנוסף, המחקר מדגיש את ההבדלים בין העמדות של הסטודנטים המקומיים לבין העמדות של הסטודנטים הבין-לאומיים כלפי רפלקציה כחלק מלמידה שיתופית בקבוצות (Jackling, Beverley; Natoli, Riccardo; Siddique, Salina; Sciulli, Nick, 2015).

מחברי המאמר מציגים במחקר זה עיצוב של רכיב חדש עבור קהילות למידה מקוונות, המשלב בין טוויטר (Twitter) לבין לוח דיונים מקוון. המחברים הכניסו את העיצוב שלהם לשתי יחידות של קורסים במערכות מידע באוניברסיטה הממוקמת בארה"ב. מונחים בידי מודל תיאורטי לגבי האופן שבו אנשים לומדים ויוצרים אינטראקציה בתוך קהילות למידה מקוונות, המחברים אמדו את תפיסות הסטודנטים לגבי למידה, אינטראקציה חברתית וקהילת הקורס לפני התערבותם ואחריה. הממצאים הראשוניים היו חיוביים ברובם והסטודנטים בשתי היחידות של הקורס חוו רמות גבוהות של למידה, אינטראקציה וקהילה (Thoms, Brian; Eryilmaz, Evren, 2015).

במחקר זה, המחברים מנתחים כיצד ליישם טכנולוגיות מודרניות בהוראת דיסציפלינות פדגוגיות של "יסודות הפדגוגיה" ו"תיאוריה ומתודולוגיה של תכנית הלימודים" בחינוך הקדם יסודי ובחינוך היסודי בשיתוף עם גורמים שמשפיעים מבחינה פדגוגית על הקבלה ועל השימוש בלמידה מקוונת (Tudor, Sofia Loredana; Stan, Maria Magdalena; Paisi-Lazarescu, Mihaela, 2015).

הזדמנויות ללמידה מקוונת, שינויים פדגוגיים וגישה קלה לאינטרנט באמצעות מכשירים מרובים מציעים הזדמנויות מושכות ללומדים ליטול אחריות ויוזמה רבות יותר בלמידה העצמית שלהם. למעשה, זו לא תהיה הפרזה לומר כי למידה מכוונת עצמית היא כעת מיומנות הכרחית ולא רק אופציונלית כדי להקנות מוכנות לעולם העבודה ולפיתוח אזרחות גלובלית (אזרחים רבגוניים, רגישים מבחינה תרבותית ותורמים באופן מלא לחברה) בקרב הדור הגדל של ילידים דיגיטליים. חיוני שמחנכים יוכשרו לזהות ולטפח למידה מכוונת עצמית באמצעות טכנולוגיה ויהיו מסוגלים ליצור סביבות למידה התומכת בה. מורה המעודד חירות של למידה ופתוח אליה יכול להאיץ את המעבר מלמידה ממוקדת-מורה ללמידה ממוקדת-תלמיד (Suren Ramasubbu).

המאמר מציג מדריך לכיתה ההפוכה, שהיא צורה של למידה מעורבת שמביאה פדגוגיה של מעורבות אינטראקטיבית לכיתות על ידי כך שהיא גורמת לתלמידים ללמוד תוכן באופן מקוון. הנושאים שנידונים בוחנים כיצד עובדת הכיתה ההפוכה והגורמים להצלחתה, כלים ללמידה הפוכה, והשימוש בקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Meyer, Leila; Pierce, Dennis; Raths, David, 2015).

על אף הפופולריות ההולכת וגוברת שלה, ההוראה המקוונת נותרה ברובה תחום לא נודע עבור מחנכים רבים. ביצירת "התיאוריה והפרקטיקה של הוראה ולמידה מקוונת: מדריך לאנשי מקצוע אקדמיים", קיבצה הוצאת Routledge מובאות מתוך מבחר מהכותרים המובילים שלה, אשר נכתבו כולם בידי מומחים בתחום. הספר נפתח ביסודות, תוך מענה לשאלותיכם ומציע המלצות ועצות מעשיות. הספר ממשיך משם לשאלות לגבי תיאוריה והוראה מקוונת, ומתבונן במספר כיוונים שונים כדי לחקור את ההוראה המקוונת בעת שהיא ממשיכה לצמוח (Routledge).

המאמר מציג ניתוח של התנועה לקורס פתוח מקוון מרובה משתתפים (Massive open online course – MOOC), בייחוד במונחים של קורסי xMOOCs והמשמעות שלהם עבור עבודת הסגל. הנושאים שנידונו כוללים הנחות בסיסיות המחזקות את העיצוב והקידום של קורסי xMOOCs, את הביקורת של האקטיביסט הארי ברוורמן (Harry Braverman) על הקפיטליזם המודרני, ואת שינוי הכיוון הניאו-ליברלי במדיניות הציבורית(Rhoads, Robert A.; Camacho, Maria Sayil; Toven-Lindsey, Brit; Lozano, Jennifer Berdan, 2015).

מאמר זה מספק ניתוח של תיאוריית הפעילות (Activity Theory) של שתי פעילויות למידה אינטראקטיביות המונעות על ידי הסטודנט כדי לחקור את ההנחות שקבוצות מעין אלה יכולות ללמוד באופן אפקטיבי בהיעדרו של המורה. ניתוח מעין זה ממשיג משימות למידה כאובייקטים מובנים המניעים פעילות פדגוגית ( Westberry, Nicola; Franken, Margaret, 2015).

עפ"י מודל "הופכים את הכיתה" התלמידים צופים בסרטונים כהכנה לשיעור ובכך עוברת האחריות ללמידה אליהם. במרכז ללימודים אקדמיים הוחלט לבחון את יישום הכיתה ההפוכה כחלק ממחקר רחב היקף שאף פורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי – The European Journal of Open, Distance and E-Learning. במחקר נבחנו עמדות סטודנטים כלפי שילוב גישת הכיתה ההפוכה בקורס לתואר ראשון – "עולם הפרסום והמדיה במאה ה 21" – בבי"ס סרנת לניהול. ממצא מרכזי שעלה מתשובות הסטודנטים היה שהסטודנטים מעדיפים בבירור לצפות בסרטוני הקורס במהלך השיעורים עם המרצה ועם העמיתים ללמידה. מניתוח תשובותיהם עולה שהעדרו של מרצה המנווט את התהליך הלימודי, עונה על שאלות, מסייע בהבהרת נקודות לא ברורות הינה הסיבה המרכזית לאי העדפתם לצפייה בסרטונים מחוץ לכיתה (גילה קורץ).

מחקר זה בוחן את ההבדלים בדפוסי הצפייה בהרצאות בווידאו של סטודנטים מחמישה-עשר מוסדות אקדמיים, משלוש ארצות שונות: ארה"ב, אנגליה ואוסטרליה. דפוסי השימוש שנחקרו היו סוג המכשיר שבו השתמשו, התקופה במהלך הסמסטר שבה הוצגו קטעי הווידאו ואחוז הנשירה. הממצאים הראו שסטודנטים ברחבי העולם מעדיפים לצפות בשיעור וידאו מקוון באמצעות המחשבים האישיים, בעוד שהם בקושי השתמשו במכשירים הניידים; הם מעדיפים קטעי וידאו קצרים, בייחוד בסוף הסמסטר, או שהם נוטשים לאחר מספר דקות צפייה מינימלי (Ruti Gafni and Danielle Filin, 2015).

מאמר זה מציע שרמת האוריינות הדיגיטלית של הפרט משפיעה על הביצוע שלו דרך ההשפעה שלה על הביצוע שלו ועל הציפיות למאמץ.התוצאות מציינות שקשרים אלה נמצאו משמעותיים: אוריינות דיגיטלית על הביצוע של המשתמשים ועל הציפיות למאמץ, הציפיות לביצוע על הכוונות של המשתמשים להמשיך להשתמש בכלי ווב 2.0, והכוונה להמשיך על הביצוע (Mohammadyari, Soheila; Singh, Harminder, 2015).

למידה ניידת (m-learning) מאפשרת לסטודנטים ללמוד בכל מקום ובכל זמן. אך ניידות מביאה עמה גם אתגר חדש. סטודנטים עשויים עתה להיות בתנועה מתמדת וההקשר שממנו הם לומדים צריך להיות מותאם בצורה דינמית. לפיכך אדפטציה הופכת להיות חשובה יותר ויותר כאשר מדובר בלמידה ניידת. מאמר זה מציג מחקר אמפירי המיועד להעריך את ביצוע הלמידה ואת העמדות של סטודנטים לתארים מתקדמים כאשר הם משתמשים במערכת ניידת אדפטיבית המאפשרת התאמה של תכני הלמידה למיומנויות שלהם, למכשיר שלהם ולהקשר הנוכחי (Garcia-Cabot, Antonio; de-Marcos, Luis; Garcia-Lopez, Eva, 2015).

המטרה של מאמר זה הייתה להתבסס על המודל או מערכת הלמידה בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות של Dalgarno ו-Lee, ולהרחיב את מפת הדרכים שלהם לצורך מחקר נוסף בתחום זה. המודל המשופר חולק את המטרה המשותפת של זיהוי תועלות הלמידה עם המודל של Dalgarno ו-Lee תוך שימוש בסביבות למידה וירטואליות תלת-ממדיות. הגישה שאומצה כאן היא לנסות ולתת תיאור פדגוגי יותר תוך שימוש במושג של העמקה פדגוגית (pedagogical immersion) כנגזר מהמסגרת של Mayers ו-Fowler עבור מיפוי שלבי למידה לסוגים של סביבת למידה (Fowler, Chris, 2015).

המטרה העיקרית של מחקר זה הייתה לנתח את מאמרי המחקר שהתפרסמו בשבעה כתבי עת מקובלים מאוד בתחום כדי ללמוד על המגמות העכשוויות בתחום החינוך מרחוק במהלך 2013-2009. לצורך כך הועלו שאלות המחקר הבאות: מהם 1. מילות המפתח, 2. תחומי המחקר הנבחרים, 3. הרקע התיאורטי/מושגי המודגש, 4. מערכי המחקר, 5. כלי איסוף הנתונים וטכניקות ניתוח הנתונים, 6. משתני המחקר, 7. אוכלוסיית המטרה ו/או קבוצות המשתתפים, 8. המקורות המצוטטים ו-9. המחברים המצוטטים, המופיעים בתדירות הגבוהה ביותר במחקר של חינוך מרחוק בין השנים 2013-2009? (Aras Bozkurt, Ela Akgun-Ozbek, Sibel Yilmazel, Erdem Erdogdu, Hasan Ucar, Emel Guler, Sezan Sezgin, Abdulkadir Karadeniz, Nazife Sen-Ersoy, Nil Goksel-Canbek, Gokhan Deniz Dincer, Suleyman Ari, and Cengiz Hakan Aydin).